ועדת שחרורים (ועדת שליש) – איך עובד שחרור מוקדם ממאסר

ועדת שחרורים – המכונה גם "ועדת שליש" – מחליטה אם לשחרר אסיר לפני תום עונשו. הכינוי נובע מכך שהיא דנה בשחרור אחרי ריצוי שני שלישים מהעונש, כלומר "ניכוי שליש".

במדריך נסביר מה קובע החוק, אילו זכויות יש לאסיר בהליך, מה הוועדה בודקת, מה פירוש הדרישה ל"שינוי בולט וממשי", ואיך עותרים נגד החלטתה.

במשרד עו"ד ונוטריון אוראל שטרית באשדוד, בעל ניסיון מאז 2014, אני מלווה אסירים ובני משפחותיהם בהכנה לוועדת השחרורים ובעתירות נגד החלטותיה.

המסגרת: חוק שחרור על-תנאי ממאסר

חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001, קם בין היתר על רקע פסק הדין בפרשת יורם שקולניק. הוא מסדיר מתי ואיך אפשר לשחרר אסיר לפני תום תקופת המאסר.

נקודת המוצא ברורה: אסיר צריך לרצות את מלוא העונש שגזר עליו בית המשפט. אין לו זכות קנויה לקיצור העונש. החוק נותן לוועדת השחרורים סמכות שבשיקול דעת לשחרר אסיר שעומד באמות המידה שבחוק.

ועדת שחרורים: אין זכות לשחרור, יש זכויות דיוניות

לאסיר אין זכות לצאת לפני תום העונש. אבל עומדות לו כל הזכויות הדיוניות בהליך:

• הזכות שהוועדה תשמע את עניינו.
• הזכות ליחס שוויוני וללא משוא פנים.
• הזכות שהוועדה תשקול שיקולים ענייניים ומבוססים.
• הזכות שהוועדה לא תשקול שיקולים זרים.

טריבונל כעין שיפוטי

ועדת השחרורים היא טריבונל כעין שיפוטי, ולכן חלים עליה כללי המשפט המינהלי. כלשון הפסיקה, "בידי ועדת השחרורים נתונים המפתחות לדלתות הכלא". לכן עליה להשתמש בהם כראוי.

המישור	מה הוועדה חייבת
המישור המהותי	לפעול בסבירות, בהגינות, בלי הפליה ובלי שרירות, ולשקול רק שיקולים רלוונטיים
המישור הדיוני	לפעול לפי כללי הצדק הטבעי, לבסס את מסקנותיה על ראיות בעלות ערך הוכחתי, ולנמק את החלטותיה במידת פירוט סבירה

גוף עצמאי

הוועדה היא גוף עצמאי, שאינו כפוף להשפעה זרה. בעע"א (נצ') 594/09 דחה בית המשפט טענה שהוועדה היא "זרועו הארוכה" של שירות הביטחון הכללי.

מה בודקת ועדת שחרורים

לפי סעיף 9 לחוק, הוועדה שוקלת שלושה עניינים: הסיכון לשלום הציבור (כולל משפחת האסיר, הקורבן וביטחון המדינה), סיכויי השיקום וההתנהגות בכלא.

לשם כך היא בוחנת, בין היתר:

• את העבירה, נסיבותיה, חומרתה ותוצאותיה, ואת העונש שנגזר.
• כתבי אישום תלויים ועומדים.
• הרשעות קודמות ותקופות מאסר קודמות.
• דיונים קודמים בוועדות ובהחלטות שניתנו בהם.
• חוות דעת של שב"ס, המשטרה ורשויות הביטחון, ובמקרים המתאימים גם חוות דעת מקצועיות – למשל בנושא אלימות במשפחה ובריאות הנפש.
• חוות דעת של הרשות לשיקום האסיר (רש"א). המשקל שלה גדל ככל שהאסיר ריצה חלק קטן יותר מהעונש.
• קנס או פיצוי לקורבן שהאסיר חויב בהם בגזר הדין – האם שילם אותם, ואם לא, מדוע.
• הקלות בעונש שנתן נשיא המדינה.

חשוב לדעת: השיקולים בחוק אינם רשימה סגורה. מתחם שיקול הדעת של הוועדה רחב מאוד, והיא צריכה לאזן בין מכלול השיקולים.

התנהגות בכלא – מה עוזר ומה מזיק

עוזר לאסיר	מזיק לאסיר
התנהגות טובה במהלך המאסר	שימוש בסמים
יחס חיובי לעבודה ולצעדי השיקום	עבירה פלילית שעבר בכלא
גמילה משימוש בסם	פגיעה של ממש באסירים או בסוהרים
השתתפות בטיפול	מעורבות בפעילות עבריינית
	בריחה, או חזרה שלא במועד

ועדת שחרורים: נטל השכנוע ו"שינוי בולט וממשי"

כדי לצאת לפני הזמן, על האסיר להוכיח שמתקיימות בו אמות המידה שבחוק. בסופו של דבר, הוועדה צריכה להשתכנע שחל באסיר "שינוי בולט וממשי" שמצדיק את שחרורו (רע"ב 6970/10).

רש"א, מצידה, בודקת אם האסיר מסוגל להשתקם. בראש ובראשונה היא בודקת אם לקח אחריות על מעשיו והבין את חומרתם. לכן, כשהוועדה שוקלת את עמדת רש"א, היא שוקלת בעקיפין גם את הודאת האסיר באשמה. לפי הפסיקה, השפעה זו טבועה בהוראות החוק.

שיקולים נוספים: אמון הציבור (סעיף 10)

• סעיף 10(א): במקרים חמורים ובנסיבות מיוחדות, הוועדה רשאית לשקול אם השחרור יפגע במידה חמורה באמון הציבור, באכיפת החוק ובהרתעה. זה המצב כשיש יחס בלתי סביר בין חומרת העבירה והעונש לבין התקופה שהאסיר יישא בפועל. משקל השיקול הזה קטן ככל שהאסיר ריצה חלק גדול יותר מעונשו.
• סעיף 10(ב): ועדת שחרורים מיוחדת, הדנה באסיר עולם, שוקלת גם אם חל בו שינוי בולט וממשי בהבנת חומרת מעשיו ובמוכנותו להשתלב בחברה ולתרום לה.

איך מתכוננים לוועדת שחרורים

• להתחיל מוקדם: השתלבות בעבודה, בלימודים ובטיפול כבר בתחילת המאסר.
• תכנית שיקום: לבקש תכנית מהרשות לשיקום האסיר, שהוועדה נותנת לה משקל.
• תיעוד: לאסוף מסמכים על התנהגות טובה, על בדיקות שתן נקיות ועל השתתפות בטיפול.
• חוות הדעת: לברר מה נכתב בחוות הדעת של הגורמים המקצועיים, ולהתייחס אליהן.

בנוסף, ועדת שחרורים מיוחדת ממליצה לנשיא המדינה בעניין קציבת עונשם של אסירי עולם (סעיף 29(א) לחוק).

ההסדר המנהלי לפי סעיף 68ג – בקצרה

סעיף 68ג לפקודת בתי הסוהר קובע הסדר אחר: "שחרור מנהלי מורחב". ההסדר אינו תלוי בהחלטת ועדת השחרורים.

בעת"א (מרכז) 23219-10-23 הרשיע בית המשפט אסיר בעבירה נוספת במהלך מאסרו. שב"ס טען שההרשעה מוציאה אותו מההסדר. בית המשפט קבע שהדין עם האסיר, ושההסדר חל עליו.

עתירה נגד החלטת ועדת שחרורים

על החלטת הוועדה מגישים עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. העתירה מוגשת בתוך 30 ימים מיום שניתנה ההחלטה בפני העותר, או מיום שנמסרה לו. בית המשפט רשאי להאריך את המועד.

אסיר שעדיין במאסר עותר לבית המשפט המחוזי של האזור שבו בית הסוהר. מי שכבר השתחרר עותר לבית המשפט המחוזי של האזור שבו ישב בכלא ערב שחרורו.

שאלות ותשובות נפוצות

סיכום

ועדת שחרורים אינה מעניקה שחרור אוטומטי. היא בודקת סיכון, שיקום והתנהגות, וצריכה להשתכנע בשינוי בולט וממשי. מנגד, היא חייבת לפעול בהגינות, לשקול שיקולים ענייניים ולנמק את החלטתה.

ההכנה לוועדה מתחילה הרבה לפני הדיון: תפקוד חיובי, השתלבות בטיפול ותכנית שיקום. אחרי ההחלטה, אפשר לעתור בתוך 30 ימים.

יקירכם מתקרב לוועדת שחרורים? צרו קשר עם משרד עו"ד ונוטריון אוראל שטרית באשדוד – עורך דין פלילי שמלווה אסירים ועצורים – ונתחיל בהכנה בזמן.