חוות דעת ועדת אלמ"ב היא שלב חובה בדרך לשחרור של אסיר שמרצה עונש בגין אלימות או מין בתוך המשפחה. בלי חוות הדעת הזו, ועדת השחרורים אינה רשאית להחליט על שחרורו.
במדריך נסביר מה קובע סעיף 11 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, מה המעמד של חוות הדעת, מתי היא נדרשת ומתי לא, ומה פסקו בתי המשפט על "פרופיל אלמ"ב" אצל אסירים שמרצים עונש על עבירה אחרת.
במשרד עו"ד ונוטריון אוראל שטרית באשדוד, בעל ניסיון מאז 2014, אני מכין אסירים לוועדת השחרורים ועותר נגד החלטותיה.
חוות דעת ועדת אלמ"ב לפי סעיף 11
סעיף 11(א) לחוק קובע שועדת השחרורים לא תחליט על שחרור על-תנאי של אסיר שנושא עונש בגין עבירה מהעבירות שבתוספת לחוק, אלא אחרי שצוות מקצועי הגיש לה חוות דעת.
- מי בצוות: נציגים של משרד העבודה והרווחה ושל שירות בתי הסוהר.
- על מה חוות הדעת: מידת הסכנה לציבור משחרור האסיר – כולל הסכנה לנפגע העבירה.
- אילו עבירות: העבירות שבתוספת לחוק – כולן עבירות בתוך המשפחה. לפי סעיף 11(ב), שר המשפטים רשאי לשנות את התוספת בצו, באישור שר העבודה והרווחה וועדת החוקה של הכנסת.
חוות דעת ועדת אלמ"ב – מה המעמד שלה
לפי הפסיקה, זו חוות דעת סטטוטורית, שמבוססת על הערכות של אנשי מקצוע מנוסים. בית המשפט מניח שוועדת אלמ"ב עיינה בכל החומר שנשלח אליה. היא אינה חייבת לפרט בחוות הדעת כל פרט מהמסמכים, ובתי המשפט סומכים על שיקול דעתה ועל אמינותה. בפועל, כדי לתקוף חוות דעת כזו, כדאי להצביע על פגם ממשי בה – ולא רק לחלוק על מסקנותיה.
תנאי לסמכות הוועדה
בתי המשפט תיארו את חוות הדעת כ"תנאי בל יעבור" לשחרור. כשאין חוות דעת כנדרש, ועדת השחרורים אינה מחזיקה בסמכות להורות על שחרור של אסיר כזה.
האם מותר לסטות מחוות הדעת?
כן, אבל רק מטעמים מיוחדים שיירשמו. לשם כך צריך לפרט טעמים מיוחדים, שמצדיקים לסטות ממסקנות הגורם המקצועי. כלומר, חוות דעת שלילית אינה סוף פסוק – אבל מי שמבקש לסטות ממנה צריך נימוקים ממשיים.
חוות דעת קצרה מדי – רע"ב 3634/02
ברע"ב 3634/02 בחן בית המשפט העליון חוות דעת של ועדה לאלימות במשפחה, שהייתה "קצרה-מכל-קצרה". נכתב בה שהאסיר אינו בקשר עם הקורבן, למעט סביב הילדים המשותפים, שהוא יציב ומתפקד בעבודה, ושאורך המאסר הרתיע אותו.
הוועדה גם קבעה תנאים לשחרור: לא לקיים קשר עם קרובת המשפחה שנפגעה, לא להיכנס לביתה ולא להגיע לאזור מגוריה. ובכל זאת, בית המשפט העליון קבע שהמסמך אינו מקיים את מה שסעיף 11 דורש.
לדבריו, כל העבירות שבתוספת הן עבירות בתוך המשפחה. לעניינן לא די בחוות הדעת הרגילות שמונחות לפני ועדת השחרורים. החוק דורש חוות דעת מיוחדת וספציפית של מומחים – ובהם מומחים לבריאות הנפש – שלפיה לא נשקפת מהאסיר סכנה, לא לציבור ולא לנפגע העבירה.
המסקנה המעשית: לא כל מסמך שכותרתו "חוות דעת" עומד בדרישה. חוות דעת שטחית עלולה להפיל גם החלטה לשחרר.
מתי צריך חוות דעת ועדת אלמ"ב
הסעיף חל על אסיר "הנושא" עונש בגין עבירה מהתוספת – בלשון הווה. כלומר, השאלה היא בגין מה האסיר מרצה את העונש הנוכחי.
- פגיעה בגיסה ובאחיינים: בעע"א (נצ') 1933/07 טעתה ועדת השחרורים כשסברה שאין צורך בחוות דעת של ועדת אלמ"ב. בית המשפט קבע שהאסיר פגע ב"בן משפחה", לפי סעיף 1 לחוק למניעת אלימות במשפחה, ולכן סעיף 11 חל. באותו מקרה הוועדה בחרה בכל זאת ללמוד על המסוכנות מתוך חוות הדעת של ועדת אלמ"ב.
- לפי מהות העבירה: בעע"א (נצ') 804/08 קבע בית המשפט שבשל מהות העבירות נדרשה חוות דעת לעניין הסכנה לציבור ולמתלוננת.
דוגמה: כשאין טיפול הולם מחוץ לכלא
בעע"א (נצ') 283/08 עלה מחוות הדעת של ועדת אלמ"ב שהאסיר מסוכן מאוד לנפגעי העבירה, כל עוד לא יעבור טיפול הולם. טיפול כזה לא היה זמין במסגרת שהוצעה.
ועדת השחרורים הסתמכה על חוות הדעת, כמתחייב מסעיף 11(א), וקבעה שבלי טיפול מתאים מחוץ לכלא אי אפשר להבטיח את שלום בני המשפחה ואת שיקומו של האסיר. בית המשפט קבע שהוועדה שקלה את השיקולים הרלוונטיים.
"פרופיל אלמ"ב" בעבירות אחרות
מה קורה כשהאסיר מרצה עונש על עבירה אחרת, אבל בעבר הורשע באלימות במשפחה? שב"ס נוהג לסווג אסיר כזה כבעל "פרופיל אלמ"ב", ולהפנות אותו לטיפול מתאים.
לפי סעיף 9(7) לחוק, ועדת השחרורים רשאית לשקול חוות דעת מקצועיות, "בין השאר בנושא גילוי עריות, אלימות במשפחה ובריאות הנפש", גם אצל אסיר כזה. לפי הפסיקה, סמכותה לקבל חוות דעת בנושא אלמ"ב חלה גם על אסיר שמרצה עונש על עבירה אחרת, אם על יסוד החומר שלפניה יש לו "פרופיל אלימות במשפחה". אבל כאן חוות הדעת אינה תנאי לשחרור, והוועדה אינה רשאית להכפיף את שיקול דעתה אליה.
עע"א (נצ') 1815/06 – הוועדה חרגה מסמכותה
האסיר ריצה עונש בגין עבירות סמים. בעבר ריצה עונש בגין אלימות במשפחה, וכעת סירב להשתתף בתוכנית טיפולית נגד אלימות. ועדת אלמ"ב לא המליצה על שחרורו, וועדת השחרורים דחתה את בקשתו.
בית המשפט הבהיר שאינו מתייחס לנוהל של שב"ס עצמו, שמפנה אסירים כאלה לטיפול – אלא רק לשאלה אם השחרור תלוי בחוות דעת חיובית. הוא קבע שהחוק לא חייב אסיר כזה להשלים במאסר הנוכחי טיפול שאין לו קשר לעבירה. לדבריו, דפוס האלימות לא נבע ממעשים אלימים מהזמן האחרון, אלא רק מהעבר ומהסירוב לטיפול. מאחר שהוועדה הכפיפה את סמכותה להמלצה השלילית, החלטתה לא יכלה לעמוד. בית המשפט החזיר את הדיון לוועדה, כדי שתקבע את תנאי השחרור.
דוגמה נוספת
בעע"א (נצ') 1904/06 ריצה אסיר מאסר שני בגין גניבת בקר ועבירות נוספות. את מאסרו הראשון, בעבודות שירות, ריצה בגין תקיפת אשתו דאז, ולכן סווג כ"פרופיל אלמ"ב". ועדת אלמ"ב קבעה שאינו לוקח אחריות ואינו מגלה אמפתיה, והוא סירב לטיפול. ועדת השחרורים מצאה אותו מסוכן ודחתה את בקשתו.
| המצב | האם חוות דעת אלמ"ב היא תנאי? | מה נפסק |
|---|---|---|
| העונש הנוכחי בגין עבירה מהתוספת | כן – תנאי לסמכות | בלי חוות דעת אין סמכות לשחרר |
| פגיעה בגיסה ובאחיינים | כן – "בן משפחה" | עע"א (נצ') 1933/07 |
| עונש נוכחי על עבירה אחרת, עבר של אלימות במשפחה | לא – אפשר לשקול לפי סעיף 9(7) | אסור להכפיף את ההחלטה להמלצה (עע"א 1815/06) |
| חוות דעת שלילית | אפשר לסטות | רק מטעמים מיוחדים שיירשמו |
איך מתכוננים כשנדרשת חוות דעת ועדת אלמ"ב
- לבדוק אם הסעיף חל: האם העונש הנוכחי הוא בגין עבירה מהתוספת? אם לא, חוות הדעת אינה תנאי לשחרור.
- להשתלב בטיפול: לקיחת אחריות והשתתפות בטיפול באלימות במשפחה הם מה שוועדת אלמ"ב בוחנת.
- להכין מסגרת טיפולית בקהילה: בעע"א 283/08 הכריע היעדר טיפול הולם מחוץ לכלא.
- לבחון את חוות הדעת: אם היא שלילית, לבדוק על מה היא נשענת – ואם ההחלטה הוכפפה אליה שלא כדין.
- להציע תנאים מגינים: למשל איסור קשר עם הנפגעת והרחקה מביתה ומאזור מגוריה – תנאים מהסוג שוועדות אלמ"ב קבעו בפועל.
שאלות ותשובות נפוצות
חוות דעת של צוות מקצועי, עם נציגי משרד העבודה והרווחה ושב"ס, על מידת הסכנה לציבור ולנפגע העבירה משחרור האסיר. סעיף 11 לחוק מחייב אותה אצל אסירים בעבירות מהתוספת.
לא, כשהעונש הנוכחי הוא בגין עבירה מהתוספת. לפי הפסיקה, בלי חוות דעת כזו אין לוועדת השחרורים סמכות לשחרר.
לא תמיד. היא רשאית לסטות ממנה מטעמים מיוחדים שיירשמו, ועליה לפרט טעמים ממשיים.
סיווג של שב"ס לאסיר שבעבר הורשע באלימות במשפחה, גם כשהוא מרצה עונש על עבירה אחרת. אצלו חוות דעת אלמ"ב אינה תנאי לשחרור.
בעע"א (נצ') 1815/06 קבע בית המשפט שהוועדה אינה רשאית להכפיף את החלטתה להמלצה שלילית שנשענת רק על העבר ועל הסירוב, והחזיר את הדיון לוועדה.
בעיקר את הסכנה לנפגעי העבירה ולציבור, לקיחת אחריות, אמפתיה כלפי הקורבן והשתתפות בטיפול – וגם אם יש טיפול הולם מחוץ לכלא.
לא. לפי הפסיקה, מניחים שעיינה בכל החומר, והיא אינה חייבת לציין כל פרט. מנגד, חוות דעת קצרה ושטחית מדי עלולה שלא לעמוד בדרישות סעיף 11 (רע"ב 3634/02).
סיכום
חוות דעת ועדת אלמ"ב היא תנאי לסמכות לשחרר אסיר שמרצה עונש בגין אלימות או מין במשפחה. הוועדה רשאית לסטות ממנה רק מטעמים מיוחדים.
אבל כשהעונש הנוכחי הוא על עבירה אחרת, חוות הדעת אינה תנאי, ואסור להכפיף אליה את ההחלטה. ההבחנה הזו יכולה להכריע את התיק. וגם כשחוות הדעת נדרשת, היא צריכה להיות מעמיקה וספציפית – אחרת היא אינה עומדת בדרישות החוק.
יקירכם צריך חוות דעת של ועדת אלמ"ב? צרו קשר עם משרד עו"ד ונוטריון אוראל שטרית באשדוד – עורך דין פלילי שמלווה אסירים ועצורים – ונבחן יחד את הדרך לשחרור.
