הסדר מותנה | עורך דין אוראל שטרית

הסדר מותנה – מקור, סמכויות ומקרים בהם ייערך הסדר עם חשוד

ההסדר המותנה נכנס לתוקף בתאריך 2.5.2013, במסגרת תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי, אשר הוסיף לחוק סימן שכותרתו "סגירת תיק בהסדר".

מטרת התיקון לחוק, היא קביעת חלופה לאירועים פליליים לא חמורים.

באמצעות עריכת ההסדר המותנה, מתאפשרת התאמה בין חומרת העבירה ונסיבותיה, לחומרת התגובה החברתית המופעלת כנגד עובר העבירה.

בדרך כלל, התביעה תציע לחשודים לסגור את ההליך- במקרים המתאימים כפי שיפורט להלן- בשלב שלפני הגשת כתב אישום.

יחד עם זאת, גם במקרים בהם כבר הוגש כתב אישום, ניתן לבטלו ולהעביר את התיק להסדר מותנה.

עבירות בהן נערך הסדר מותנה

1.         מכירת משקה משכר לקטין

2.         שימוש בסמים לצריכה עצמית

3.         תקיפה הגורמת חבלה של ממש

4.         החזקת נכס חשוד כגנוב

5.         תקיפת עובד ציבור

6.         הטרדה באמצעות מתקן בזק

7.         גניבה

8.         איומים

9.         גניבת כרטיס חיוב והונאה בכרטיס חיוב

10.       תקיפה סתם

11.       הסגת גבול פלילית

12.       אי נקיטת צעדי זהירות בחיה

13.       היזק לרכוש במזיד

14.       הפרעת שוטר במילוי תפקידו

 

התנאים הנכללים בהסדר

·         קנס לטובת מדינה

·         פיצוי לנפגע העבירה

·         התחייבות להימנע מביצוע עבירה

·         עמידה בתנאים שייקבעו בעניין תכנית שיקום

·         ביצוע פעולות לצורך תיקון נזק שנגרם עקב ביצוע העבירה, לדוג' כתיבת מכתב התנצלות השבת חפץ לנפגע העבירה, התחייבות לא להיכנס למקום מסוים או שלא להיות בקשר עם אדם מסוים, התפטרות ממקום העבודה, פסילת רישיון נהיגה לתקופה קצובה, הפקדת נשק וכדומה.

 

מה ההסדר המותנה מכיל?

·         הודאה של החשוד בעבירה

·         התנאים שעל החשוד למלא כתנאי לעריכת הסדר מותנה

·         פירוט התקופה לקיום תנאי ההסדר

עריכת הסדר מותנה על פי החוק

הסדר מותנה ייערך בהתאם לתנאים המפורטים מפורטים בסעיף 67א לחוק סדר הדין הפלילי, ובהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה:

1.       התנאי הבסיסי לעריכת הסדר מותנה – קיימות ראיות מספיקות

התנאי הבסיסי לעריכת הסדר מותנה הוא כי "ראה תובע כי קיימות ראיות מספיקות בעבירה", וכן התובע סבור כי "נסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי-העמדה לדין".

תנאים נוספים להסדר:

2.      מדובר באישום שעניינו עבירת חטא או עוון, או בעבירת פשע המצוינת בתוספת השישית.

אולם, על אף האמור לעיל, לא ניתן לערוך הסדר בעבירות מסוימות:

*עבירות המנויות בסעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי – עבירות תעבורה שלא גרמו לתאונת דרכים בה נחבל אדם חבלה של ממש, עבירות שעונשן הוא קנס, עבירות מנהליות.

*עבירה שהיסוד העובדתי בה מהווה הפרה אשר בגינה ניתן להטיל עיצום כספי, וכן, עבירה שניתן להטיל על העובר אותה כופר כסף.

3.      העונש המתאים לעובר העבירה, לדעת התובע, אינו כולל מאסר בפועל.

4.      לחשוד אין רישום פלילי ב-5 השנים האחרונות, ואין חקירות או משפטים פליליים בעניינו, שאינם חלק מההסדר.

 

מקרים מיוחדים בהם לא ייערך הסדר

1.      מעשה מגונה בפומבי – לא ייערך הסדר מותנה על ידי הפרקליטות בעבירת מעשה מגונה בפומבי לפי סעיף 349 לחוק העונשין, כל עוד לא ניתן לכלול תכנית טיפול, תיקון ושיקום בשירות המבחן.

2.      עבירות עוון – התביעה המשטרתית לא תערוך הסדר מותנה בעבירות עוון שבוצעו לפני התאריך 1.1.2019, אלא אם מדובר בעבירת עוון בה ניתנה לתביעה סמכות לערוך הסדר מותנה לפני כן;

החל מיום 1.1.2016 בעבירות איומים (למעט איומים כלפי בן משפחה), הסגת גבול, מעשה פזיזות ורשלנות בחיה;

החל מיום 1.1.2017 בעבירות תקיפה, גניבה, היזק בזדון, תגרה, החזקת נכס החשוד כגנוב, הטרדה באמצעות מתקן בזק, הזנחת השמירה על כלי יריה וחומרים מסוכנים, העלבת עובד ציבור, איסור מכירת משקאות לקטין.

3.      עבירות תעבורה – תביעה משטרתית לא רשאית לערוך הסדר מותנה בעבירות תעבורה, למעט עבירות לפי פקודת ביטוח רכב מנועי, גם אם העבירות אינן מנויות בסעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי.

4.      איומים כלפי בן משפחה – התביעה לא תערוך הסדר מותנה בעבירת איומים, שנעברה כלפי בן משפחה, כל עוד שירות המבחן לא הודיע כי ניתן לכלול בהסדרים מותנים עבירה זו.

5.      החזקה ושימוש בסם מסוכן – לא ייערך הסדר מותנה החזקה ושימוש בסמים, שאינם קנאביס, כל עוד שירות המבחן לא הודיע כי ניתן לכלול בהסדר מותנה עבירה מסוג זה.

סייג נוסף – אם מצא תובע כי בנסיבות העניין קמה הצדקה לעריכת ההסדר המותנה, ללא מעורבות של שירות המבחן.

 

החובה לשקול הסדר מותנה ולנמק החלטה שלא לערוך הסדר

כאמור לעיל, התביעה מחויבת לנמק ולציין סיבות לעריכת ההסדר המותנה.

יתר על כן, התביעה מחויבת לשקול האם ישנה התאמה לעריכת הסדר, ואם התביעה סבורה שאין – עליה לפרט את הנימוקים לכך.

במקרים בהם התביעה לא שקלה האפשרות לעריכת הסדר בטרם הוגש כתב אישום, למרות שהתיק עומד בתנאים לעריכת הסדר – בתי משפט קיבלו טענות של הגנה מן הצדק או פגם או פסול בכתב האישום, לפיהן יש לבטל את כתב האישום ולשקול הפנייה להסדר מותנה.

בפסק הדין הקובע את ההלכה בעניין, בדנ"פ 5387/20 רפי רותם נ' מדינת ישראל, ציין השופט, כי במקרים בהם יש אמצעי אחר במקום הגשת כתב אישום "הרי שפתוחה הדלת בפני הנאשם לטעון כי הגשת כתב האישום יוצרת, בנסיבות העניין, סתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות. כמובן, ככל שעל פי הנוהל על התובע לשקול שיקול זה לפני הגשת כתב האישום והדבר לא נעשה – ניתן אף לטעון כי כתב האישום הוגש בניגוד לנוהל"

הלכה למעשה, אי לקיחה בחשבון אפשרות לעריכת הסדר מותנה עם החשוד (הנאשם), מאפשרת העלאת הטענה, לפיה כתב האישום הוגש בניגוד להנחיית המשנה לפרקליט המדינה, דבר המקים לנאשם טענת "הגנה מן הצדק".

פעולה בניגוד לנוהל פוגעת בזכות האדם להליך הוגן ופוגעת מהותית בעקרונות של צדק והגינות.

 

דוגמאות להחלטות בית המשפט בדבר אי שקילת הפניית תיק להסדר

     4410-04-14 ארז נ' מדינת ישראל

תמצית ההחלטה:

במסגרת הסמכות להציע הסדר מותנה ישנה חובה המוטלת על התביעה, לשקול עניינית ובהתאם לנסיבות העניין, את הפעלת הסמכות.

בית המשפט אף קבע כי יש לבטל את כתב האישום.

        ת"פ (שלום ב"ש) 28663-09-19 מדינת ישראל נ' אלגרבלי

תמצית ההחלטה:

בית המשפט קבע כי התביעה כשלה במתן הסבר מדוע לא לקיים הסדר מותנה בעניין הנאשם, ולכן הורה "לבחון את התאמת עניינו של הנאשם דנן להליך משמעתי או להליך של הסדר מותנה, ולהגיש עמדתה בנוגע לכך".

בהמשך לכך, ולאחר שנמסרה עמדת התביעה לפיה התקבלה החלטה שלא לערוך הסדר מותנה, קבע בית המשפט כי בכוונתו לבחון את החלטת התביעה ונימוקיה, במסגרת הליך הוכחות.

       ת"פ (שלום חיפה) 47355-11-18 מדינת ישראל נ' אדרי

תמצית ההחלטה:

"תואיל המדינה ותשיב לטענות המקדמיות … מדוע לא ניתן לערוך עם הנאשמות

הסדר מותנה".

בהמשך לכך המאשימה ביטלה את כתב האישום.

תו"ב (שלום חדרה) 10922-01-15 ועדה מקומית לתכנון חדרה נ' יהודה עטון

תמצית ההחלטה:

מוטלת על התובע חובה להפעיל שיקול דעת ולהציע הסדר במקום שניתן לעשות כן.

"במקרים בהם מתמלאים תנאי הסף ומדובר בעבירות הנחשבות קלות על פי הקריטריונים שבהנחיות המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, עליה לפנות בעצמה אל החשוד בהצעה להסדר בטרם תעמידו לדין ואילו במקרים שאינם בגדר "מקרה קל," יהא זה החשוד עצמו שיצטרך לפנות אליה, כשהיא מצידה תהיה מחויבת לבחון טענותיו גם אם כבר החליטה להעמידו לדין ואף הגישה כתב אישום בעניינו."

עוד נקבע, כי "הגם שאני מקבלת את טענת המאשימה לפיה היא שקלה במקרה זה (כמו גם במקרים הנוספים שהוזכרו לעיל) את האפשרות של עריכת הסדר מותנה ושללה אותה בסופו של דבר על בסיס תנאי הסף ואופי העבירות (בכל המקרים מדובר בעבירות של בניה ללא היתר, בהיקף לא קטן ובמקרה נשוא התיק שבפני – בטענה לבניה בשטח ציבורי), הרי לנוכח העובדה שנסיבותיהם הספציפיות של המקרה ושל החשודים ככל הנראה לא נשקלו על ידה במקרים אלה בטרם הוגשו כתבי האישום בעניינם, הנני מורה לה לאפשר להם להעלות נסיבות אלה בפניה כעת".

הסדר בעבירת פשע

בהתאם למצב היום, התוספת השישית לחוק סדר הדין הפלילי, המפרטת עבירות פשע בהן קיימת אפשרות לערוך הסדר מותנה, נותרה ריקה.

בתאריך 08.12.2021 פנתה הסניגורית הציבורית הארצית למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, בבקשה להוסיף עבירות לתוספת השישית לחוק סדר הדין הפלילי.

במסגרת פניה זו, הסניגורית הציבורית הארצית עמדה על כך שהמטרה המוצהרת של המחוקק הייתה לקבוע עבירות פשע בהן יהיה ניתן לערוך הסדרים מותנים.

עוד צוין, כי למעלה מ-9 שנים חלפו מאז חקיקת תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי מבלי שנוספו עבירות פשע בהן ניתן לערוך הסדרים מותנים.

מעורבות שירות המבחן בעריכת הסדר 

כחלק מתנאי ההסדר המותנה המוצעים לחשוד, תובע רשאי לכלול תנאי "עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום שיקבע קצין מבחן, לרבות ביצוע שירות לציבור … והימצאות בפיקוח קצין מבחן

ככלל, הפניית תיק לשירות מבחן תעשה בהתאם לנסיבות התיק ונסיבותיו של החשוד, על פי שיקול דעת התובע המטפל או כאשר הנחיית היועמ"ש שמספרה 4.3042 ועניינה "יישום חוק הסדר מותנה", מחייבת זאת.

על פי ניסיוננו, במקרים המועברים לבחינת שרות המבחן, ישנה סבירות גבוהה מאוד כי יוספו להסדר תנאים של טיפול, שירות לתועלת הציבור וצו מבחן.

עיכוב הליכים ואי-הרשעה במקום הסדר מותנה

כפי שמוין בראש המאמר, הסדר מותנה הוא הליך שנועד להחליף הגשת כתב אישום ומיצוי הליכים עם החשוד/נאשם.

לצד זאת, בידי התביעה אפשרויות נוספות – עיכוב הליכים ואי-הרשעה.

ע"פ (מחוזי חיפה) 12335-09-19 פרקליטות מחוז חיפה נ' צלאח

ביהמ"ש קיבל את ערעור המדינה על החלטת בימ"ש השלום על הפניית התיק להסדר מותנה והורה על אי הרשעה.

עפ"ג (מחוזי ת"א) 2361-12-18 מדינת ישראל נ' עינת

בית משפט השלום ביטל את כתב האישום, וקבע כי החלטת התביעה להימנע מסגירת תיק גניבה בהסדר מותנה "איננה סבירה, סובלת מפגמים שונים של הפליה ושרירותיות, והיא סותרת עקרונות הגינות משפטית, בין השאר עקרון השוויון בין נאשמים".

על כך הגישה המדינה ערעור לבית המשפט המחוזי.

לאחר מספר דיונים, הצדדים הסכימו על ביטול החלטת בימ"ש השלום ובמקום זאת סיימו את ההליך באי-הרשעת הנאשמת.

ת"פ 24758-06-19 מדינת ישראל נ' ממן

הנאשמת הודתה בעבירת הונאה בכרטיס חיוב, אשר בוצעה מספר חודשים לפני המועד הקובע בהנחיית היועמ"ש (1.1.2019). התביעה עתרה להרשיעה, מפני שלא מתקיימים בעניין הנאשמת תנאי הלכת כתב.

בית המשפט הורה לסיים את ההליך ללא הרשעה, תוך לקיחה בחשבון את עמדת המדינה, וציין כי נראה שהתביעה לא קיימה את מחויבותה, לשקלל את המגבלה התאריכית בבואה לגבש עמדה.

בית המשפט הרחיב ואמר כי כאשר בוחנים את התרשמותו החיובית של שירות המבחן, לצד רף החומרה הנמוך בנסיבות ביצוע העבירה, הרי שמתן משקל ראוי למגבלה התאריכית, מביא לתוצאה של הימנעות מהרשעה.

ת"פ (ת"א) 43653-12-16 מדינת ישראל נ' נועם

בתיק לא נערך הסדר מותנה בשל מועד ביצוע העבירה. 

המאשימה התנגדה לסיום הליך באי-הרשעה, בנימוק כי מועד ביצוע העבירה לא מאפשר זאת.

בית המשפט החליט להימנע מהרשעת הנאשם:

"מקום בו היא [המדינה] עצמה מודה כי לא הייתה מניעה מבחינתה להגיע להסדר מותנה עם הנאשם, והדבר לא מסתייע רק מפאת התאריך שבו בוצעה העבירה, הרי שלשאלת הנזק הקונקרטי אין מקום בשיקוליו של בית המשפט … הרי התביעה עצמה הייתה מוכנה להגיע עם הנאשם להסדר מותנה, כזה שאין מאחוריו הרשעה ושאלת הנזק הקונקרטי שעלולה הרשעה לגרום – כלל לא נשקלת או עולה על הפרק, שהרי הסדר מותנה – משמעו אי הגשת כתב אישום. על כן, סבורני שיש ללכת לקראת הנאשם, שלקח אחריות על מעשיו, ואין הוא בא בגדר ההסדר המותנה רק בשל מועד ביצוע העבירה, ואין מחלוקת כי היה מתבצע עמו הסדר מותנה לולא ביצע את העבירה לאחר המועד שקבע היועמ"ש כמועד שלאחריו אין "ללכת אחורה" כאשר אני מביא בחשבון גם את שיקולי השוויון והאחידות בענישה אולי מקל וחומר, נוכח מתווה ויינברן".

ת"פ (שלום תל אביב) 29305-02-18 מדינת ישראל נ' אורלוב

מדובר בעבירת גניבה, לא נערך הסדר מותנה בשל מועד ביצוע העבירה.

בית המשפט קיבל את עמדת הסניגוריה הציבורית וביטל את ההרשעה.

ע"פ (מחוזי ב"ש) 52053-08-21 יוגב שי נ' מדינת ישראל

בתיק זה בוטלה ההרשעה בגין עבירת איומים בין בני זוג בשלב הערעור.

המדינה הסכימה לאי-הרשעה בשלב הערעור, כאשר היא מציינת "נוכח העובדה שעלתה בנימוקי הערעור של חברי טענה לפיה ניתן היה בנסיבות מסוימות לסיים את התיק בהסדר מותנה בתוצאה דומה, הרי שבכפוף להצגת דברי המערער בפרוטוקול ובהתחשב בחלוף הזמן, נסכים לביטול הרשעת הנאשם".

ת"פ (שלום ת"א) 49372-11-19 מדינת ישראל נ' פטריק איון

אי-הרשעה בהחזקת קנאביס לצריכה עצמית, בית המשפט ציין: "עצם העובדה שמבחינת

האינטרס הציבורי ומבחינת חומרת המעשים נמצא כי התיק יכול לסבול, ברמה העקרונית,

אפשרות סיומו בהליך מותנה יכולה להשליך גם על הדיון שבפניי".

אי-הרשעה במקרים בהם החלו במסלול הסדר מותנה, אך לבסוף הוגש בהם כתב אישום

ת"פ (שלום ת"א) 37388-12-17 מדינת ישראל נ' מזרחי

כתב אישום הוגש נגד נאשמת בגין עבירת הטרדה באמצעות מתקן בזק והפרעה לעובד ציבור.

התיק הועבר ליחידה להסדרים מותנים, אך חזר משום הנאשמת סירבה לשלם קנס.

לאור סירוב הנאשמת לתנאי ההסדר הוגש נגדה כתב אישום.

בית המשפט קבע כי עצם העובדה שהתיק הועבר בתחילה למסלול הסדר מהווה טעם לסיים את התיק באי הרשעה.

*ת"פ (שלום ת"א) 19039-11-19 מדינת ישראל נ' אוחנה

כתב האישום בתיק זה ייחס לנאשם החזקת קנאביס לצריכה עצמית.

לאחר גישור התביעה הסכימה להעביר את התיק למסלול הסדר מותנה.

הנאשם סירב לתנאי של פסילת רישיון הנהיגה, ומשכך, הוגש נגדו כתב אישום.

ביהמ"ש ציין "בתיק זה נשקלו אפשרויות שונות לסיום ההליך בדרכים חלופיות כגון סגירת התיק בהסדר מותנה… התוצאה היא שעל רקע הנסיבות הכוללות סברתי שמדובר בתיק שמתאים לסיים בהליך של אי-הרשעה".

 

סיכום המקרים בהם ניתן (או לא ניתן) לערוך הסדרים מותנים

• עבירות פשע – לא ניתן לערוך הסדר , כל עוד התוספת השישית ריקה מתוכן.

• בעבירות חטא או עוון – לא ניתן לערוך הסדר במקרים הבאים:

עבירות המנויות בסעיף 240 לחסד"פ,  עבירה בה ניתן להטיל עיצום כספי, עבירה שניתן להטיל בשלה כופר כסף.

• מעשה מגונה בפומבי.

• עבירת עוון שבסמכות התביעה המשטרתית שבוצעו לפני 01.01.2019 (בכפוף לחריגים, כאמור).

• עבירות תעבורה.

• איומים כלפי בן משפחה.

• החזקת סמים שאינם קנאביס, אלא אם לדעת התובע בנסיבות העניין ישנה הצדקה לעריכת הסדר מותנה, גם ללא מעורבות שירות המבחן.

• עבירות שטיפול תובעים מיוחדים מכוח מינוי יועמ"ש לעריכת הסדרים מותנים.

• אין לנאשם עבר פלילי בחמש השנים שלפני ההסדר, אין חקירות או משפטים פליליים תלויים שאינם חלק מההסדר בעניינו.

• העונש המתאים לנאשם אינו כולל מאסר בפועל