ייעוץ בעבירת נהיגה בשכרות נגזר מסעיף 34 לחוק סדר הדין הפלילי.
בסעיף 34 לחוק סדר הדין הפלילי מוסדרת זכותו של עצור להתייעץ עם עורך-דין.
בנוסף לזכות לקבלת ייעוץ בעבירת נהיגה בשכרות, לפי סעיף 34(א) לחוק המעצרים, בסעיף 34(ב) לחוק המעצרים נקבע כי מרגע שעצור מבקש להתייעץ עם עורך דין יש לאפשר לו זאת "ללא דיחוי".
בסעיף 34(ג) לחוק המעצרים נקבע כי פגישה עם עורך הדין תיערך באופן המבטיח סודיות השיחה.
הזכות לקבל ייעוץ בעבירת נהיגה בשכרות בפסיקה
בפרשת יששכרוב (ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי) קבע בית המשפט:
"מסתמנת הגישה לפיה זכות ההיוועצות בעורך-דין היא זכות חוקתית. עם-זאת, אף אם נאמר כי זכות ההיוועצות של עצור בעורך-דין אינה בעלת מעמד חוקתי על חוקי… הרי על חשיבותה ומרכזיותה בשיטתנו המשפטית אין חולק. זאת ועוד; אף אם זכות ההיוועצות אינה נכללת בגדר המעגל הפנימי הצר של הזכות החוקתית לכבוד האדם וחירותו, הרי ניתן לקבוע כי בהשראתם של חוקי היסוד התחזק מעמדה של הזכות האמורה והחובה להתחשב בה; זאת, נוכח זיקתה האפשרית לכבודו ולחירותו של הנחקר ובהתחשב בהיותה חלק מהזכות להליך פלילי הוגן עליה".
לאורך השנים, מעמדה של זכות ההיוועצות התחזק, תוך התייחסות לזכות כזכות יסוד וחלק מהזכות להליך הוגן.
הזכות לקבלת ייעוץ מעורך דין קיבלה חיזור מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
עם זאת, זכות ההיוועצות אינה מוחלטת.
בפרשת יששכרוב המוזכרת לעיל קבע בית המשפט "ויש שעליה לסגת מפני זכויות ואינטרסים מתחרים".
בבג"צ 3412/91 (סופיאן נ' מפקד כוחות צה"ל באזור חבל עזה), נקבע כי מהזכות לקבל ייעוץ מעורך דין, נגזרת הזכות לקבל הודעה זכות זו וחובה על הרשויות להודיע לעצור על כך.
הוראות החוק הנוגעות לייעוץ בנהיגה בשכרות
חובת היידוע מעוגנת בשני חוקים עיקריים:
- סעיף 32 לחוק המעצרים:
"32. הסברת זכויות לעצור
החליט הקצין הממונה לעצור את החשוד, יבהיר לו מיד את דבר המעצר ואת סיבת המעצר בלשון המובנת לו, ככל האפשר, וכן:
(1) את זכותו שתימסר הודעה על מעצרו, לאדם קרוב לו ולעורך-דין ואת זכותו להיפגש עם עורך-דין, הכל בכפוף להוראות סעיפים 34 עד 36; וכן את זכותו להיות מיוצג על-ידי סניגור כאמור בסעיף 15 לחוק סדר הדין הפלילי או לפי חוק הסנגוריה הציבורית…". - סעיף 19 לחוק הסניגוריה הציבורית:
"19. הודעה לעצור על אפשרות מינוי סניגור ציבורי
(א) נעצר אדם והובא לתחנת משטרה או למתקן של רשות החוקרת על-פי דין או שהוא חשוד בביצוע עבירה, יודיע לו הממונה על התחנה או על החקירה, בהקדם האפשרי, כי באפשרותו לבקש מינוי סניגור ציבורי אם הוא זכאי לכך לפי חוק זה…".
מבחינת הסעיפים, עולה כי לעומת סעיף 32 לחוק המעצרים, סעיף 19 לחוק הסניגוריה הציבורית, מרחיב את חובת היידוע.
בחוק הסניגוריה הציבורית מתגבשת חובת היידוע מהרגע שהאדם הנחקר מוגדר כחשוד, להבדיל מעצור.
ההבדל נידון בפרשת יששכרוב, מבחינת היקף חובת היידוע, אך לא היה חלק מיריעת המחלוקת, ועל כן, הושאר בצריך עיון.
יעל רקע חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הביע בית המשפט דעתו וקבע כי ראוי לאמץ פרשנות מרחיבה למונח "עצור".
כך שבכל הנוגע לחובת היידוע: "כל אימת שאדם חשוד בביצוע עבירה ומעוכב במשמורת המשטרה לצרכי חקירה, באופן שחירותו וחופש התנועה שלו מוגבלים; זאת, אף אם לא התקבלה החלטה מצד הקצין הממונה בדבר מעצרו של החשוד".
בפרשת אסף שי (ע"פ 9956/05 אסף שי נ' מדינת ישראל), בית-המשפט הביע דעה מרחיבה לגבי זכות ההיוועצות: "על-פני הדברים, החובה הקבועה בחוק לאפשר פגישה עם סנגור 'ללא דיחוי' אינה מצומצמת למצבים בהם הנחקר שביקש זאת הינו עצור, והחובה האמורה חלה גם כאשר הנחקר המבקש להיפגש עם סנגורו מצוי במשמורת המשטרה לצרכי חקירה כשהוא אינו בבחינת 'עצור'".
הזכות לקבלת ייעוץ נתפסת כזכות בעלת מעמד רם, בגדר זכות יסוד, הנגזרת מהזכות להליך הוגן ומחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
כתוצאה מקיומה של זכות זו, נובעת החובה ליידע את העצור (ולפי פרשנות הרחיבה, גם חשוד בחקירה) לעניין הזכות להתייעץ עם עורך דין.
האם יש חובה ליידע נהג על זכותו להתייעץ עם עורך דין לפני שימוע על עבירת נהיגה בשכרות?
יש שתי סיבות עיקריות לכך שיש לאפשר התייעצות כאמור, על אף שהליך השימוע הינו הליך מנהלי ולא פלילי:
- ראשית, שמירה על "כללי משחק" הוגנים- הבטחת זכויות הנחקר, שמירה על הגינות הליכי חקירה, מניעת ניצול פערי כוחות בין נחקר לחוקרים.
זכות ההיוועצות באה במטרה להגשים מטרות אלו, שכן באפשרותו של עורך דין להסביר לנחקר את זכויותיו לחקירה הוגנת, זכות לחיסיון מפני הפללה עצמית, וזכות השתיקה. - שנית, שיפור אמינות החקירה. עורך דין יכול, במקרים מסוימים, להציג ראיות מזכות שהמשטרה לא מכירה, או לסייע לחוקרים באיתור ראיות כאלו. כמו כן, כאשר עורך דין המצא בתמונה, הדבר מקטין את הסיכוי לקבלת הודאות שווא.
יחד עם האמור, הליך השימוע אינו חקירה, ומטרתו אינה איסוף ראיות.
במהלך השימוע, חירות הנהג לא נשללת, הוא לא צפוי להיכנס למעצר ולא מפעילים עליו לחצים ותרגילי חקירה.
מטרתו של השימוע היא לאפשר לנהג זכות טיעון, טרם שתתקבל החלטה אשר עלולה לפגוע בו.
בעת עריכת שימוע על עבירת נהיגה בשכרות, והטלת פסילה מנהלית על עובר העבירה, על קצין המשטרה לעשות מלאכתו נאמנה, ולא לגלוש לחקירה של הנהג, ולא יפעיל עליו לחץ כדי להפלילו.
הפסילה המינהלית איננה עונש אלא אמצעי מניעתי.
מטרות הפסילה המנהלית בעבירת שכרות
בפרשת הילמן בית-המשפט עמד על מטרות הפסילה המנהלית. תכליתה של הפסילה המנהלית הינה מניעת סכנה לציבור, ושמירה על בטחונו של הנהג שרישיונו נפסל.
תכלית זו של הפסילה המינהלית מושגת בשני אופנים:
ראשית, הפסילה "גורם מצנן". עצם הידיעה על האפשרות לפסילה מהירה, מרתיעה נהגים מביצוע עבירות תעבורה.
שנית, הפסילה המנהלית נותנת מענה מידי למסוכנות הנהג, בשל האפשרות לפסילת רישיונו בהליך מהיר.
זכות ההיוועצות לפני בדיקת ינשוף
במסגרת רע"פ 3807/11 (מדינת ישראל נ' ארביב), הוחלט כי יתווסף לדו"ח תעבורה הנמסר לנהג במסגרת בדיקת שכרות דף המכיל את המשפט:
"עם קבלת כתב אישום זה, באפשרותך להיוועץ עם עורך-דין בדבר המשמעויות המשפטיות של כתב האישום". הנהג אף יתבקש לחתום כי קיבל את הדף עם הנוסח הנ"ל.
שאלת ההיוועצות לפני בדיקת ינשוף שונה מהעניין המשפטי שנדון בפרשת יששכרוב (ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי) ופרשת אסף שי (ע"פ 9956/05 אסף שי נ' מדינת ישראל), בשל דחיפות הפעולה.
האפשרות לעכב את בדיקת הינשוף עד קבלת ייעוץ מעורך-דין, מאיינת את מטרת הסעיף והבדיקה.
התייעצות עם עורך-דין מצריכה הגעתו למקום עצירת הרכב, והדבר עשוי להימשך זמן רב, בניגוד לזריזות המתבקשת לשם עריכת בדיקת ינשוף.
בדברי ההסבר לחקיקת החוק העוסק בנהיגה בשכרות 64ב(א1):
"מתן הסמכות האמורה תסייע לשוטר לוודא מיידית אם הנוהג הוא שיכור, ואם-כן, תאפשר לו לעשות שימוש בסמכויותיו לפי סעיף 47 לפקודה ולמנוע את המשך נהיגתו של אותו אדם ברכב תוך סיכונו וסיכון שאר המשתמשים בדרך.
על-פי סעיף 64ד לפקודת התעבורה סירוב לבצע בדיקת ינשוף משמעותו כי יראו את המסרב כמי שנהג בשכרות.
סעיף 64ב(ב) לפקודת התעבורה מטיל על שוטר חובה להזהיר את החשוד מפני משמעות הסירוב לעשות כן.
אין מניעה לאפשר היוועצות של דקות אחדות בטלפון, בעת שמכינים את מכשיר הינשוף לבדיקה.
ייעוץ לפני שימוע בעבירת נהיגה בשכרות – תיק שטופל על ידי משרדנו
בתיק שטופל במשרדנו, הגיע עורך דין תעבורה אוראל שטרית למקום עצירת הרכב ובטרם נבדק החשוד במכשיר הינשוף.
הקצין שהיה במקום וערך את השימוע לנהג לאחר בדיקת הינשוף סירב לאפשר לעורך דין אוראל שטרית לייעץ לחשוד בטרם השימוע לגבי הפסילה המנהלית.
לבסוף, החליט קצין המשטרה להטיל פסילה מנהלית של 30 יום על רישיון הנהיגה של החשוד, וכן, פסילה מנהלית של 30 יום על רישיון הרכב בו נהג החשוד.
בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לבית משפט לתעבורה באשדוד בנוגע לפסילת רישיון הרכב ל-30 יום (הלכה למעשה, החרמת הרכב ואחסונו למשך חודש), התקבלה באופן בו הוחזר הרכב באותו היום.
לקריאה נוספת, מספר ההליך: בא"ש 1370-01-18.
