פסילה מנהלית

פסילה מנהלית

מטרת הפסילה המנהלית ומשמעותה

פסילה מנהלית נועדה להילחם בנגע תאונות הדרכים, ליצור הרתעה אשר תביא להפחתת ביצוען של עבירות תנועה חמורות ו”להרחיק מההגה” נהגים שביצעו עבירת תנועה חמורות ומסוכנות או נהג שאחראי לתאונת דרכים והמשך נהיגתו מקימה חשש לסיכון הציבור.

המחוקק העניק סמכות לקציני משטרה בדרגת מפקח ומעלה להטיל פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה של נהג לתקופה מוגדרת.

בסמכות זו ניתן לעשות שימוש, כצעד מנהלי לפני משפט, לגבי ביצוע עבירות תנועה מסוימות ובתאונות דרכים בהן נפצע או נהרג אדם או ניזוק רכוש.

פסילה מנהלית של רישיון נהיגה יכולה לארוך 30 / 60 / 90 יום, בהתאם לסוג הפסילה המנהלית

פסילה מנהלית בפקודת התעבורה

  • בסעיפים 47-50 לפקודת התעבורה ניתן למצוא התייחסות לפסילה מנהלית של רישיון הנהיגה של נהג על ידי קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה.
    • סעיף 47 (ה)(3) לפקודת התעבורה עוסק בפסילה מנהלית לתקופה של 30 יום, בגין עבירות תנועה חמורות, המופיעות בתוספת הרביעית לפקודת התעבורה.
    • סעיף 47 (ה)(2) לפקודת התעבורה עוסק בפסילה מנהלית לתקופה של 60 יום, בגין תאונות דרכים בהן נפצע אדם או נגרם נזק לרכוש.
    • סעיף 47 (ה)(1) לפקודת התעבורה עוסק בפסילה מנהלית לתקופה של 90 יום, בגין תאונת דרכים בה נהרג אדם.

הגורמים להם ניתנה הסמכות להטלת פסילה מנהלית

בעבירות על התוספת הרביעית לפקודת התעבורה, לגורמים הבאים תהיה סמכות להטיל פסילה מנהלית:

ראש אגף התנועה, ראש משטרת התנועה, מפקד וסגן מפקד מתנ”א, ראש מדור במחלקת התנועה.

קצין אגף התנועה מחוזי / מרחבי.

מפקד משטרת תנועה ארצית אזורי / סגנו.

קצין פיקוח מחוזי / מרחבי.

מפקד שלוחת משטרת תנועה ארצית, קצין מבצעים משטרת תנועה ארצית.

ראש מדור תאונות דרכים, קצין בוחנים, ראש משרד תנועה.

מפקד מרכז שירות לאזרח אגף התנועה, קצין מרכז שירות לאזרח אגף התנועה.

כל אחד מהנ”ל רשאי לקבוע קצין תנועה שתחת פיקוד  בדרגת מפקח, לפחות (לרבות תגבור זמני), לטיפול בפסילות מנהליות, כממלא מקומו או בנוסף לו לטיפול בפסילות על אתר.

קצין אגף קהילה ומשמר אזרחי במשטרת תנועה ארצית.

ראשי משרדים בתחנה: שיטור וקהילה, חקירות ומודיעין (חייב בהדרכה).

מפקדי תחנות / סגני מפקד תחנה (חייבים בהדרכה).

קצין שיטור קהילה, קצין מבצעים בתחנה (חייבים בהדרכה).

ראש יחידה מרכזית אגף התנועה / סגן מפקד יחידה מרכזית אגף התנועה / קצין אגף מודיעין אגף התנועה / קצין יחידה ביחידה מרכזית אגף התנועה.

הגורמים המוסמכים להטיל פסילה בעקבות תאונת דרכים

קצין אגף התנועה מחוזי / קצין בוחנים מחוזי.

קצין אגף התנועה מרחבי.

ראש מפלג חקירות אגף התנועה תל אביב ואגף התנועה ירושלים .

ראש מחלק תאונות דרכים – ראש מדור תעבורה, ביחידות אגף התנועה מרחביות.

מפקד שלוחת משטרת תנועה ארצית אילת המורחבת.

ראש משרד תנועה בתחנה.

קציני יחידות בוחנים באגף התנועה תל אביב.

כל אחד מהנ”ל, רשאי לקבוע קצין תנועה שתחת פיקודו בדרגת מפקח לפחות, לטיפול בפסילות מנהליות כממלא מקומו או  בנוסף לו.

מפקדי משטרת תנועה ארצית / מפקדי יחידות משטרת תנועה.

עבירות תנועה מהתוספת הרביעית לפקודת התעבורה אשר העובר עליהן עלול להיפסל מנהלית

  • עבירת נהיגה ברכב מנועי בניגוד לסעיף 22 לתקנות התעבורה, לגבי אי ציות לתמרורים  301 ותמרור 302 (אי-מתן זכות קדימה בצומת).
  • עבירה לפי סעיף 26 (2) לתקנות התעבורה – נהיגת רכב כאשר הנהג נמצא תחת השפעת משקאות משכרים או סמים משכרים. ניתן לקרוא על כך במאמר עורך דין נהיגה בשכרות
  • עבירה לפי סעיף 27 (א) לתקנות התעבורה – נהיגת רכב במצב העלול לסכן עוברי דרך.
  • עבירה לפי סעיף 47 (ד) לתקנות התעבורה –  עקיפת רכב בדרך לא פנויה.
  • עבירה לפי סעיף 47 (ה)(5) לתקנות התעבורה לגבי עקיפה מסוכנת של רכב, תוך כדי חציית קו הפרדה רצוף (קו לבן רצוף).
  • עבירה לפי סעיפים 54 (א) (1) עד (4) ו-(ה) לתקנות התעבורה:
  • מהירות נסיעה העולה על 30 קמ”ש מעל המהירות המותרת בדרך עירונית.
  • מהירות נסיעה העולה על 40 קמ”ש מעל המהירות המותרת בדרך שאיננה עירונית ובדרך מהירה.
  • עבירה לפי סעיף 67 לתקנות התעבורה – אי מתן אפשרות להולך רגל לסיים את חציית הכביש במעבר חציה, תוך גרימת סיכון להולך הרגל.
  • עבירה לפי סעיף 85 (א)(5) לתקנות התעבורה – נהיגת רכב כשהמשקל הכולל של הרכב והמטען המובל בו עולים  ב- 25% או יותר מהמשקל המותר.
  • סעיף 12א1(ב) ו-(ג) לפקודת התעבורה – נהג חדש הנוהג ללא מלווה.
  • עבירה לפי סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה – נהג או ממונה על רכב שיכור.
  • עבירה לפי סעיף 65 לפקודת התעבורה –  הוראות התנהגות במפגש מסילת ברזל (למעט אי עצירה בתמרור עצור במפגש).
  • עבירה לפי סעיף 84 (ב) לתקנות התעבורה- הסעת נוסעים מעל המותר לפי התקנות, כאשר הסעת הנוסעים מבוצעת בשכר.
  • עבירה לפי סעיף 502 לתקנות התעבורה – הסעת נוסעים מעל המותר במונית.
  • עבירה לפי סעיף 12 א’ 2 לפקודת התעבורה – הגבלה על מספר הנוסעים ללא מלווה לנהג, אשר הוא גם נהג חדש וגם מתחת לגיל 21.
  • עבירות חמורות ברמזור אדום על פי סעיף 22 א’ לתקנות התעבורה:
  • מעבר באור אדום בצומת (כאשר מתקיימות נסיבות מחמירות של הפרעה לעובר דרך).
  • מעבר באור אדום בצומת (כאשר מתקיימות נסיבות מחמירות של הימצאות רכב אחר).
  • מעבר באור אדום בצומת (כאשר מתקיימות נסיבות מחמירות אחרות).

כיצד (אמור) להתנהל מפגש נהג-שוטר בטרם קיום הליך הפסילה המנהלית

  • על השוטר לזהות את נהג הרכב על פי מסמכיו, להודיע לו על מהות העבירה, לרשום נגדו דו”ח הזמנה לדין.
  • לאחר מכן, עם מתן הדו”ח לנהג, רשאי השוטר ליטול ממנו את רישיון הנהיגה ולדרוש להתלוות אליו לקצין משטרה, או לדרוש ממנו להמתין עד להגעת קצין משטרה למקום. במקרה בו הגעת הקצין למקום תתארך למעבר 20 דקות, על השוטר להודיע על כך לנהג ולמלא דו”ח עיכוב.
  • לאחר שהשוטר נטל מהנהג את רישיון הנהיגה, עליו לתת לידי הנהג אישור על כך ולהזמינו להליך פסילה מנהלית שיתקיים בתוך 3 ימים (72 שעות) בפני גורם המוסמך להטיל פסילה מנהלית, לצורך החלטה האם לפסול את רישיון הנהיגה שלו.
  • השוטר שרשם לנהג את הדו”ח ימלא את האישור לנטילת רישיון הנהיגה של הנהג, בשני העתקים. באישור יש לרשום את פרטי ההזמנה לדיון בפסילה).
  • בפרק הזמן שבין הזימון להופיע בפני קצין לבין החלטת אותו קצין בדבר רישיון הנהיגה של הנהג, הטופס נחשב כרישיון נהיגה, והוא רשאי לנהוג עם אישור זה.
  • כאשר אין בידי הנהג רישיון נהיגה – השוטר ירשום דו”ח הזמנה לדין על נהיגה ללא רישיון נהיגה, בניגוד לסעיף 10 (א) לפקודת התעבורה, יצרפו למסמכים ויזמן את הנהג להציג את הרישיון בפני הקצין, באותה יחידה בה אמור להיפסל רישיונו. במקרה כזה יש להעביר לקצין המוסמך להטיל פסילה את דו”ח התנועה, רישיון הנהיגה של הנהג ועותק מהאישור הזמני להחלטה בדבר הפסילה, הכל לפי העניין.
  • כאשר אין בידי הנהג רישיון נהיגה  – הקצין ימיר את דו”ח ההזמנה לדין בגין נהיגה ללא רישיון נהיגה – בניגוד לסעיף 10 (א) לפקודת התעבורה – לדו”ח על אי החזקת רישיון נהיגה, בניגוד לתקנה 9 (א) לתקנות התעבורה.
  • בטרם תתקבל החלטה על פסילה, תינתן לנהג או לעורך הדין שמייצג אותו בהליך הזדמנות לטעון טענות. על הקצין לרשום בקצרה את טענות הנהג ועורך דינו. לאחר טיעון הטענות ינמק הקצין את החלטתו בכתב ויצרפה לדו”ח בגינו זומן הנהג לשימוע.
  • ניתן לערוך את השימוע לנהג במקום ביצוע העבירה / עיכובו.
  • במקרה בו הוחלט שלא לפסול את רישיון הנהיגה – יוחזר הרישיון לנהג, אלא אם ישנן נסיבות מיוחדות, אותן יציין מפקד היחידה על העתק שנשאר בידי התובע.
  • הדברים אותם אמור הקצין לקחת בחשבון בטרם החלטה על פסילה:

1.     האם יש הרשעות קודמות של הנהג.

2.      מהו הסיכון שגרם הנהג לעצמו ולאחרים.

3.      חומרת העבירה שהיצע הנהג לכאורה והשפעה של גורמים אחרים (נהגים ודרך).

4.      עבירת עבירה שיש בה עניין ציבורי או עדיפות של היחידה במלחמה בעבירה מסוימת.

5.      נסיבות מיוחדות אחרות.

  • במקרה בו החליט הקצין להטיל פסילה על רישיון הנהיגה, יכין צו פסילה ויחתום עליו.
  • לאחר חתימת הקצין על צו הפסילה, יימסר עותק של הצו לנהג, והוא יחתום עליו.
  • העתק מצו הפסילה יצורף לעותק הדו”ח שיועבר לתובע והעותק הנוסף יתויק בתיק פסילות לצורך מעקב.
  • כאשר הנהג לא מופיע להליך הפסילה המנהלית במועד שזומן אליו – קצין המשטרה יכול לפסול אותו מלהחזיק ברישיון הנהיגה בהעדרו והפסילה תחול ממועד מתן החלטתו.
  • החלטת פסילה שניתנה בהעדר הנהג תועבר למזכירות אגף התנועה המרחבי / הימת”א האזורי.
  • כאשר נהג ביצע לכאורה עבירה בשטח שיפוט ברחוק ממקום מגוריו, באפשרותו לבקש כי הדיון בדבר הפסילה המנהלית ייערך בפני קצין משטרה ביחידת תנועה הקרובה למקום מגוריו.

כאשר המרחק בין מקום מגורי הנהג ליחידת התנועה שבשטח שיפוטה בוצעה העבירה עולה על 100 ק”מ – יתאם קצין אגף התנועה את שינוי מקום הזימון עם קצין אגף התנועה ביחידה הסמוכה למקום מגורי הנהג. במקרים חריגים ניתן להעביר את הדיון בנוגע לפסילה המנהלית ליחידת התנועה הסמוכה למקום מגורי הנהג גם כאשר המרחק ממקום העבירה קטן מ – 100 ק”מ.

במקרים המצוינים לעיל, יועברו העתקי כל המסמכים, כולל הדו”ח ועותק הזימון בפקס או סרוק באמצעות האימייל ליחידת התנועה הנוגעת בדבר.

  • במקרה בו רישיון הנהיגה נפסל מנהלית המידע על כך יועבר למזכירות יחידת התנועה תוך ציון תאריך החזרת רישיון הנהיגה לנהג. כמו כן פרטי הפסילה ירשמו בפנקס פסילות.
  • במקרה בו מדובר בנהג חייל ברכב צבאי – במקרה בו מתבקש להטיל פסילה מנהלית על רישיון הנהיגה של החייל, ייחתם צו הפסילה, יצורף הדוח הפנימי ויוזן למחשב. הודעה על הטלת הפסילה במקרה כזה תועבר באופן מידי לקצין משטרה צבאית האזורי בצירוף הדוח הפנימי, עותק צו הפסילה והרישיונות – האזרחי והצבאי שנתפסו. דיווח על דבר הפסילה המנהלית יועבר גם לראש מדור עבירות / ענף שיטור ומבצעים / מקמצ”ר / צה”ל. אם הוחלט שלא להטיל פסילה מנהלית – יועבר הדוח הפנימי למקמצ”ר / ענף שיטור ומבצעי / ראש מדור עבירות.
  • במקרה בו הוגשה לבית המשפט בקשה להחזרת רישיון נהיגה שנפסל – תועבר הבקשה  עם הדו”ח והמסמכים הנלווים ללשכת התביעות המטפלת בעניין, לצורך הדיון בבקשה.
  • על החלטה בנוגע לפסילה מנהלית שיחליט בית המשפט – בין אם מדובר על החזרת רישיון נהיגה, ובין אם מדובר על קיצור פסילה מנהלית, התובע ידווח על כך ליחידת התנועה שהטילה את הפסילה המנהלית על הנהג.
  • כאשר חולפת תקופה של 30 יום ולא הוגשה בקשה להארכת תקופת הפסילה המנהלית – יוחזר הרישיון לנהג. אם הנהג לא מגיע לאסוף את רישיונו, תוך 14 יום לאחר תום תקופת הפסילה, ישלח אליו הרישיון בדואר רשום.
  • במקרה בו הנהג שנפסל מנהלית נשפט ונגזר דינו לפני תום תקופת הפסילה המנהלית, בין אם הפקיד את רישיונו ובין אם לא הפקיד, הפסילה המנהלית מבוטלת.
  • כאשר מוטלת על נהג פסילה מנהלית ולאחר מכן הוא נשפט על העבירה בגינה נפסל מנהלית, והוטלה עליו פסילה על ידי בית משפט, והרישיון עדיין נמצא אצל היחידה הפוסלת, יועבר הרישיון למזכירות בית המשפט.
  • מה קורה במקרה בו הקצין הפוסל מכיר את הנהג שעתיד להיפסל פסילה מנהלית? כאשר יש לקצין היכרות אישית או מקצועית עם הנהג – עליו להעביר את השימוע לקצין אחר אשר אינו מכיר את הנהג.

פסילה מנהלית בגין תאונת דרכים שבה נחבל אדם או נגרם נזק לרכוש – פסילה מנהלית ל-60 יום

בעת התרחשות תאונת דרכים בה נחבל אדם או נגרם נזק לרכוש – החוקר האחראי ייקח מהנהג את רישיון הנהיגה שלו.

הנהג יוזמן בתוך 3 ימים לעריכת שימוע על פסילה מנהלית בפני הגורם המוסמך לפסול בתיק תאונת דרכים.

הדברים אותם אמור הקצין לקחת בחשבון בטרם החלטה על פסילה מנהלית:

(1) האם יש הרשעות קודמות של הנהג.

(2) מה היו תוצאות התאונה – מהי חומרת הפגיעה, כמה נפגעים, מיהם הנפגעים.

(3) נסיבות התאונה – האם הייתה רשלנות משמעותית.

(4) קיומו של עניין ציבורי מיוחד בתאונת הדרכים.

(5) נסיבות מחמירות עובר לתאונת הדרכים –  עקיפה מסוכנת, סטייה מנתיב, אי מתן זכות קדימה לרכב אחר, מהירות מופרזת, נסיעה לאחור וכדומה.

(6) מעורבות של סמים ואלכוהול בנהיגת האדם שגרם לתאונת הדרכים.

(7) אי תקינות וליקויים הקיימים ברכב שגרמו לתאונה.

(8) גרימת תאונה תוך נהיגה ברכב ללא רשות הבעלים.

(9) מידת הסיכון לציבור שגרם הנהג.

חובת שימוע בטרם פסילה בגין תאונת דרכים

על כל החלטה הנוגעת להטלת פסילה מנהלית חלה חובת הנימוק.

ככלל, החלטת הפסילה תוצג בפני הנהג ותינתן לו או לעורך דינו הזדמנות לטעון טיעונים טרם תינתן ההחלטה. החלטה על פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה וכל עדכון אחר יוזנו למחשבי המשטרה.

הליך הפסילה המנהלית בגין תאונת דרכים

  • צו הפסילה המנהלית ייחתם על ידי הקצין ויימסר לנהג, הנהג יחתום על
    עותק צו הפסילה, עותק צהוב יתויק בתיק החקירה.
  • כאשר בית המשפט החליט להחזיר רישיון נהיגה לנהג שנפסל מנהלית*- יוחזר הרישיון ומחשבי משטרת ישראל יעודכנו מידית על ידי הגורם המטפל.
  • כל יחידה תנהל פנקס פסילות מנהליות של רישיונות נהיגה.
    בפנקס יירשמו הפרטים הבאים: מס’ תיק חקירה, שם הנהג, תאריך תחילת פסילה מנהלית ותאריך סיום הפסילה המנהלית.
  • החלטה בדבר פסילה מנהלית תחול גם על רשיון נהיגה צבאי הנספח לרישיון הנהיגה האזרחי. דיווח על כך ישלח לרשות הרישוי בצה”ל בטופס מיועד.
  • החלטה בדבר פסילה מנהלית תחול גם על רישיון נהיגה אזרחי של שוטר. במקרה כזה יש לדווח על הפסילה המנהלית למפקד יחידת הרישום שבה משרת השוטר.

פסילה בגין תאונת דרכים שבה נהרג אדם – פסילה ל-90 יום

כאשר מתרחשת תאונת דרכים בה נהרג אדם – החוקר ייקח מהנהג את רישיון הנהיגה. לאחר מכן, הנהג יוזמן לשימוע פסילה מנהלית בפני קצין, בתוך 3 ימים מתפיסת רישיונו.  

במקרה בו לקצין יש יסוד להאמין, על בסיס העובדות בשטח, שיוגש נגד הנהג כתב אישום – הוא יפסול את רישיון הנהיגה של הנהג לתקופה של 90 יום.

הליכים לאחר פסילה מנהלית

  • ראש מחלק תאונות דרכים (באגף תנועה ת”א ובאגף תנועה ירושלים – יהיה זה ראש מפלג חקירות) – יוודא שתיק בו הוטלה על הנהג פסילה מנהלית תושלם החקירה בהקדם האפשרי.
  • לאחר שמתקבל גיליון הרשעות תעבורה קודמות של הנהג, יועבר תיק החקירה לראש מחלק תאונות דרכים (גם כאן, באגף תנועה ת”א ובאגף תנועה ירושלים – יהיה זה ראש מפלג חקירות) – על מנת שיחליט אם להחזיר את רישיון הנהיגה לנהג בתום 60 / 90 ימי פסילה, או להגיש בקשה לבית המשפט להארכת תקופת הפסילה המנהלית עד תום ההליכים המשפטיים.
  • החליט ראש מדור תאונות דרכים (שוב, באגף תנועה ת”א ובאגף תנועה ירושלים – יהיה זה ראש מפלג חקירות) – להגיש לבית המשפט בקשה להארכת הפסילה המנהלית – יעביר את תיק החקירה לתביעות.
  • החלטת הגורם תצוין בכריכת התיק ובפנקס הפסילות.
  • ראש יחידת התביעות ידאג להגשת בקשה להארכת פסילה מנהלית לבית המשפט, תוך 3 ימים מיום קבלת התיק ביחידת התביעות.
  • בדרך כלל, הגשת בקשה להארכת פסילה מנהלית מוגשת לבית המשפט בצירוף כתב האישום על העבירה שביצע הנהג שרישיונו נפסל.
  • ראש יחידת התביעות יגיש את הבקשה ויסווגה כבקשה דחופה. לאחר קביעת תאריך דיון בבקשה, יוזמן הנהג לבית המשפט. ההזמנה תימסר לנהג לפחות 48 שעות לפני מועד הדיון.
  • את ההחלטה בבקשה להארכת פסילה ירשום התובע ביומן התיק ועל גבי כריכת התיק  וידווח עליה לרכז היחידה החוקרת.
  • במקרה בו הוארכה פסילה מנהלית על ידי בית משפט לפני הגשת כתב האישום – ככלל, הגשת כתב האישום תתבצע לפני תום תקופת ההארכה.
  • במקרה בו הוארכה הפסילה עד תום ההליכים – ככלל, הגשת כתב האישום תהיה לפני שיחלפו שלשה חודשים מיום כניסת הפסילה לתוקף.
  • אם הוארכה הפסילה עד תום ההליכים והוגש כתב אישום נגד הנהג –  ראש יחידת תביעות תנועה יבדוק, לפני שיעברו 6 חודשים, אם יש צורך בהארכת הפסילה פעם נוספת.
  • נהג שנפסל מנהלית והוחלט על השבת רישיונו לידיו, בין אם על ידי הקצין המשמע ובין אם כתוצאה מהחלטת בית המשפט, ייגש לאסוף את רישיון הנהיגה מהיחידה בה נמצא רישיונו.  ככל והנהג לא הגיע לקחת את רישיונו וחלפו 14 יום מתום הפסילה, יישלח רישיון הנהיגה לכתובתו הרשומה בדואר רשום.
  • ראש לשכת תביעות יודיע לראש מדור תאונות דרכים (באגף תנועה ת”א ובאגף תנועה ירושלים – יהיה זה ראש מפלג חקירות) על תוצאות המשפט בתיקים בהם נפסל נהג פסילה מנהלית, וזה יחזיר את רישיון הנהיגה לנהג אם הוא לא נפסל הנהג על ידי בית המשפט, או יעביר למשרד הרישוי – אם הנהג נפסל על ידי בית המשפט.
  • בתיק תאונת דרכים בה נהרג אדם והוחלט להטיל על פסילה מנהלית על נהג – יפעל ראש מדור תאונות דרכים (באגף תנועה ת”א ובאגף תנועה ירושלים – יהיה זה ראש מפלג חקירות) – לסיום מהיר של הליך החקירה והעברת התיק לפרקליטות המחוז שזהו שטח שיפוטה, לא יאוחר מ-30 ימים לפני תום תקופת הפסילה המנהלית, זאת על מנת שהפרקליטות תוכל להגיש בקשה מתאימה, בטרם תסתיים הפסילה.
  • ראש מדור תאונות דרכים (באגף תנועה ת”א ובאגף תנועה ירושלים – יהיה זה ראש מפלג חקירות) יוודא טלפונית שבוע לפני תום תקופת הפסילה המנהלית = מהי החלטת הפרקליטות או בית המשפט בנוגע להארכת הפסילה, יעדכן בפנקס הפסילות ובמחשבי משטרת ישראל.

חישוב תקופת הפסילה המנהלית

  • פסילה מנהלית של רישיון נהיגה תחל ממועד מתן ההחלטה, גם כאשר הנהג לא מתייצב לשימוע במועד אליו זומן.
  • תקופת הפסילה לא תיספר אם הנהג לא הפקיד את רישיון הנהיגה בידי הקצין הפוסל, אלא אם:

(1)    הנהג מגיש תצהיר ערוך לפי פקודת הראיות, לפיו הרישיון אבד ואין בידיו עותק של הרישיון –במקרה כזה תיספר הפסילה החל ממועד הגשת התצהיר.

 (2)  אם לא מסר הנהג תצהיר כאמור לעיל, והרישיון שנפסל פקע לאחר שנפסל, תיספר הפסילה מהיום שלמחרת פקיעת תוקפו של רישיון הנהיגה.

  • הנהג יידרש להפקיד רשיון נהיגה שברשותו. אם אין ברשותו רשיון נהיגה תקף, ניתן להפקיד רשיון נהיגה שפקע תוקפו או להגיש תצהיר כמוזכר לעיל. לא יהיה ניתן להפקיד רישיון נהיגה שטרם שולם.
  • נפסל רישיון נהיגה של נהג ל-30 / 60 / 90 ימים – יוחזר רישיון הנהיגה  ביום ה- 30 /60 / 90, בהתאמה.
  • כאשר היום בו אמור לחזור רישיון הנהיגה יום שאינו יום עבודה – יוחזר הרישיון ביום העבודה הראשון שקדם לו.
  • במקרה בו נשפט נהג בבית משפט וניתן פסק דין נגדו,  פסק הדין מבטל את הפסילה המנהלית, גם במקרה בו לא הופקד רישיון הנהיגה.
  • כאשר חולפת תקופה של שלושה חודשים מיום הפסילה המנהלית, ולא הוגש נגד הנהג כתב אישום בגין על העבירה שבגינה נפסל – תבוטל הפסילה המנהלית, בהתאם לסעיף 50 (א) לפקודת התעבורה.
  • כאשר חולפת תקופה של שישה חודשים מיום הפסילה המנהלית, ולא ניתן פסק דין נגד הנהג בגין על העבירה שבגינה נפסל –הפסילה  המנהלית בטלה, אלא אם הורה בית המשפט אחרת.

חובת הזמנה לשימוע תוך שלושה ימים

סעיפים 47(ג)(ו) ו-57א'(2) קובעים כי על השוטר לתת לנהג אישור על נטילת רישיון הנהיגה ולזמנו לשימוע בתוך שלושה ימים.

דגשים לביצוע שימוע פסילה מנהלית במועד:

  • יום ביצוע העבירה לא נכלל בספירת הימים.
  • ימי מנוחה או שבתון כן נכללים בספירת הימים.
  • אם יום המנוחה או השבתון הוא היום האחרון לספירת שלושת הימים – ניתן לדחות את השימוע ליום שלמחרת.
  • יום שישי, ערב חג, או חגים “לייט” –  פורים, חנוכה, חול המועד, ט”ו בשבט וכדומה לא נחשבים “חג” ובאים במניין הימים גם אם נופלים על היום האחרון.
  • יום העצמאות לא נחשב חג, אבל הוא יום שבתון. לכן, אם יוצא יום העצמאות על היום השלישי – ניתן לדחות את השימוע לגבי הפסילה המנהלית ליום שלמחרת.
  • במקרה בו חלים  שני חגים ברצף או יותר (ראש השנה א’ + ראש השנה ב’ או שבת + ראש השנה וכדומה) – כאשר היום השלישי והאחרון נופל על אחד מהם – ניתן לדחות ליום שלמחרת המקבץ.
  • דוגמא להמחשה:

נתפס נהג בגין עבירה המנויה בתוספת הרביעית או השביעית ומוזמן לשימוע, יש לזמנו כך:

יום ביצוע העבירה מועד האחרון לקיום שימוע
יום ג’ יום ו’
יום ד’ יום א’
יום ה’ יום א’
יום ו’ יום ב’
יום שני או שלישי או רביעי בשבוע, בו ימים ה’ ו-ו’ הינם ראש השנה יום א’ שלאחר החג והשבת

משרד עורך דין תעבורה אוראל שטרית מתמחה במתן ייעוץ וייצוג משפטי לנהגים המעוניינים לבטל פסילה מנהלית. הניסיון שצברנו בעמל רב במשך שנים רבות של ניסיון מעשי בתיקי תעבורה מסוג זה, עשוי להיות הקלף שלו אתם זקוקים על מנת לשים את הפרשה כולה מאחוריכם ולשוב לשגרת חייכם מוקדם ככל הניתן. אנו נעשה כל שביכולתנו על מנת לאפשר זאת.

בעריכת מאמר זה הושקעו שעות עבודה רבות. נשמח אם תביעו הערכתכם באמצעות השארת ביקורת חיובית בדף העסקי שלנו.

בעריכת מאמר זה הושקעו שעות עבודה רבות. נשמח אם תביעו הערכתכם באמצעות השארת ביקורת חיובית בדף העסקי שלנו.

צריך ייעוץ מעורך דין? השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם