עריקות והיעדרות בזמן מלחמה: למה בתי הדין הצבאיים מחמירים ומה בכל זאת נשקל

מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" השתנה היחס של בתי הדין הצבאיים להיעדרות מהשירות. חייל שבשגרה היה מסיים היעדרות של כמה חודשים בעונש מתון יחסית, עלול לגלות שבתקופת לחימה המצב שונה לגמרי. גם אנשי מילואים, שרבים מהם נקראו לשירות ממושך, מוצאים את עצמם מול מדיניות מחמירה.

ועדיין, ההחמרה אינה אוטומטית. גם בתקופה הזו בתי הדין מאשרים הסדרים מקלים כשהנסיבות מצדיקות זאת. במאמר הזה אסביר מה קבע בית הדין הצבאי לערעורים ולמה המלחמה משנה את התמונה. אסביר גם אילו נסיבות עדיין מובילות להקלה.

מה קבע בית הדין הצבאי לערעורים

בית הדין לערעורים קבע זאת בשורה ארוכה של פסקי דין. בתקופת המלחמה ננקטת מדיניות ענישה מחמירה בעניינם של נעדרים משירות סדיר וממילואים גם יחד. הוא הדגיש שלמלחמת "חרבות ברזל" מאפיינים ייחודיים. הם נוגעים לאופן תחילתה, להיקפה, לעצימותה, למשכה ולנסיבותיה. לכן אין להשוותם למבצעים מוגבלים בהיקפם בעבר (ע"פ 3495-08-25 הצבאי הראשי נ' סמ"ר (מיל') מוחמד חוג'יראת).

הקביעה הזו חזרה בפסקי דין רבים שניתנו מאז פרוץ המלחמה. היא משפיעה ישירות על קביעת מתחם העונש ההולם.

למה המלחמה מעמיקה את הפגיעה בערכים המוגנים

כדי להבין את ההחמרה צריך לחזור לערכים שעבירת ההיעדרות מגינה עליהם. לפי בית הדין לערעורים, בתקופת המלחמה מעמיקה באופן משמעותי הפגיעה בערכים האלה:

• החוסן הצבאי – היכולת של הצבא לעמוד במשימות לאורך זמן.
• המשמעת הצבאית – כשחלק מהחיילים נעדרים, המסגרת נחלשת.
• התכנון והמוכנות הצבאיים – כל חייל חסר משבש את התכנון.
• הלכידות החברתית – תחושת השותפות בין מי שמשרתים.
• השוויון בנטל – כשחייל נעדר, חבריו נושאים את הנטל במקומו. בזמן מלחמה מדובר בנטל כבד במיוחד.

לפי עקרון ההלימה, פגיעה עמוקה יותר בערכים המוגנים מובילה למתחם עונש גבוה יותר. זה ההיגיון המשפטי שעומד מאחורי ההחמרה.

בפועל, המשמעות היא שאותה היעדרות עצמה עשויה להוביל בתקופת מלחמה לעונש חמור יותר מזה שהיה מוטל בשגרה. ההבדל אינו נובע מהחייל, אלא מההקשר שבו בוצעה העבירה.

שירות סדיר ומילואים – אותה מדיניות

נקודה חשובה: המדיניות המחמירה חלה על נעדרים משירות סדיר ומשירות מילואים גם יחד. אנשי מילואים שנקראו לשירות ולא התייצבו, או שהתייצבו ונעדרו, אינם נהנים מיחס מקל רק משום שהם אזרחים ברוב השנה.

ההבדלים בין סדיר למילואים קיימים עדיין בהגדרות ובנהלים, למשל במועד שבו נפקד מוכרז עריק. אבל הם לא קיימים במדיניות הענישה הבסיסית בתקופת המלחמה.

ערעורי תביעה על קולת העונש

התביעה הצבאית אינה מסתפקת בעונשים שנראים לה קלים מדי בתקופה הזו, והיא מערערת עליהם.

בתיק אחד (ע' 55/24 התובע הצבאי הראשי נ' טוראי זהר מולקנדוב) נעדרה חיילת 92 ימים. זה היה בחודשים מרץ עד יוני 2024. בית הדין המחוזי גזר עליה 100 ימי מאסר בפועל ומאסר מותנה. התביעה ערערה וטענה שבית הדין לא נתן משקל מתאים להשלכות המלחמה על הפגיעה בערכים המוגנים. היא ביקשה מתחם של 180 עד 360 ימים. היא הדגישה שהחיילת נעדרה מהכשרה לתפקיד משמעותי ונחוץ בזמן המלחמה. עוד נכתב שהיא הסתירה מהגורמים הצבאיים את קשייה ולא אפשרה להם לסייע לה. עוד צוין שגורמי בריאות הנפש מצאו שהיא כשירה לשירות.

בית הדין לערעורים קיבל את ערעור התביעה. הוא קבע שהעונש אינו עולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה בראי מלחמת "חרבות ברזל", ושאינו משקף די הצורך את הנסיבות המחמירות ואת מידת הפגיעה בערכים המוגנים.

הלקח: גם עונש שנגזר בבית הדין המחוזי אינו בהכרח סופי. כשהתביעה סבורה שהעונש מקל ביחס למדיניות של תקופת המלחמה, היא צפויה לערער.

מתי בכל זאת מאשרים הסדר מקל

לצד ההחמרה, בתי הדין ממשיכים לבחון כל מקרה לנסיבותיו, ומאשרים הסדרים מקלים כשיש לכך הצדקה.

קשיים נפשיים משמעותיים

בתיק שנדון במחוז צפון (צפ' 198/24 התובע הצבאי נ' טוראי היתם מראד) נעדר חייל 294 ימים. ההיעדרות נמשכה מספטמבר 2023 עד יוני 2024. הוא הורשע גם בבריחה ממשמורת חוקית. לחובתו היו היעדרויות קודמות ובריחה מעונש מחבוש. בית הדין קבע שהיעדרות כזו במהלך מלחמה מצדיקה ענישה מחמירה מזו שהתבקשה. ועדיין, בית הדין אישר את הסכמת הצדדים: 135 ימי מאסר בפועל. הסיבה הייתה קשיים נפשיים משמעותיים. מצבו החמיר עד כדי פנייה למיון פסיכיאטרי, ובמעצר הותאם לו פרופיל 21.

בתיק אחר (ח"א 68/24 התובע הצבאי נ' טוראי נ' ז') נעדרה חיילת 57 ימים זמן קצר אחרי גיוסה. לאחר התייצבותה ביקשה להשתלב בבית הדין המשלב, אך עם הגעתה ליחידה סבלה מהתקף חרדה. גורמי בריאות הנפש החליטו לפטור אותה מהמשך שירות. הצדדים הגיעו להסדר שהסתפק בתקופת מעצרה.

השלמה מוצלחת של הליך שילוב

גם בתקופת המלחמה, השתלבות מוצלחת בבית הדין המשלב מובילה לתוצאות מקלות במיוחד. בתיק אחד נעדר חייל 147 ימים. הוא התייצב, השתלב בתפקיד והשלים בהצלחה את הליך השילוב. זה הצליח עד כדי כך שהתקשה לעזוב את חבריו ליחידה בסיום השירות. העונש: מאסר מותנה בלבד. בתיק נוסף, של היעדרות בת 102 ימים, הורשע החייל בעבירה של התנהגות מבישה, שאינה נושאת רישום פלילי. נגזר עליו מאסר מותנה בלבד, בזכות השתלבותו בבית הדין המשלב והמשך תרומתו.

המקרה	הנסיבות המרכזיות	התוצאה
92 ימים, ערעור תביעה	היעדרות מהכשרה בזמן מלחמה, כשירות לשירות	ערעור התביעה התקבל
294 ימים ובריחה ממשמורת	קשיים נפשיים משמעותיים, פרופיל 21	135 ימי מאסר בהסכמה
57 ימים	התקף חרדה, פטור משירות על רקע נפשי	הסתפקות בתקופת המעצר
147 ימים	השלמה מוצלחת של הליך שילוב	מאסר מותנה בלבד
102 ימים	השתלבות בבית הדין המשלב	התנהגות מבישה ומאסר מותנה

מה התביעה מדגישה בתקופת המלחמה

מתוך ערעורי התביעה אפשר ללמוד אילו נסיבות היא מציגה כמחמירות בתקופה הזו – ומה כדאי להיערך אליו מראש:

• אופי התפקיד שממנו נעדר החייל. היעדרות מהכשרה לתפקיד שנחוץ בזמן המלחמה, או מיחידה לוחמת, נתפסת כחמורה יותר.
• הסתרת הקשיים מהגורמים הצבאיים. כשחייל לא שיתף את מפקדיו או את גורמי בריאות הנפש בקשייו, התביעה טוענת שהוא מנע מהם לסייע לו.
• קביעה שהחייל כשיר לשירות. כשגורמי בריאות הנפש מצאו שהחייל כשיר, התביעה מבקשת לתת משקל מוגבל לטענות על מצב נפשי.
• תסקיר עונש. התביעה טענה שאין לזקוף לזכות החייל את העובדה שלא נערך תסקיר, משום שעריכתו אינה מחויבת לפי החוק.

ההגנה צריכה להשיב על כל אחת מהנקודות האלה במסמכים, בעדויות ובהסבר עקבי. אסור לה להסתפק בטענות כלליות על קושי.

עבירות נלוות: בריחה ממשמורת וממחבוש

היעדרות בתקופת המלחמה מלווה לעיתים בעבירות נוספות, שמחמירות את התמונה. בתיק של החייל שנעדר 294 ימים, למשל, הוא הורשע גם בבריחה ממשמורת חוקית. בית הדין ציין לחומרה את בריחתו מעונש מחבוש ואת ההיעדרויות הקודמות.

הלקח המעשי: חייל שכבר נמצא בהליך משמעתי, או שהוטל עליו מחבוש, צריך להיזהר במיוחד. בריחה מהמסגרת במצב כזה הופכת בעיה אחת לכמה, ומקשה מאוד על השגת תוצאה מקלה. דווקא אז נכון לפנות לגורמי בריאות הנפש, למפקדים או לייעוץ משפטי – ולא לברוח.

ההקשר הרחב: החמרה גם בעבירות נשק ותחמושת

ההחמרה של תקופת המלחמה אינה מוגבלת להיעדרות. בית הדין לערעורים ייחס משנה חומרה גם לעבירות נשק ותחמושת שבוצעו בעיצומה של המלחמה. הוא ציין עלייה מדאיגה בעבירות הקשורות בהוצאת נשק מרשות הצבא. גם שם נקבע שיש לשדר מסר חד ומרתיע. המגמה ברורה: בתקופת לחימה, הפגיעה בערכים הצבאיים נתפסת כעמוקה יותר.

מה המשמעות עבורכם

אם אתם או בן משפחתכם נעדרים מהשירות בתקופה הזו, כדאי לזכור כמה דברים:

• הזמן פועל לרעתכם. כל יום נוסף של היעדרות בתקופת מלחמה נשקל בחומרה.
• קשיים נפשיים צריכים להיות מתועדים. בתי הדין מכירים בהם, אבל דורשים לראות אותם במסמכים ובחוות דעת.
• הסתרה מזיקה. התביעה הדגישה מקרים שבהם החייל לא שיתף את הגורמים הצבאיים בקשייו.
• הליך שילוב הוא הזדמנות אמיתית. התמדה בו הובילה לתוצאות מקלות במיוחד.
• גם עונש מקל עלול להיות מוחמר בערעור. כדאי להבין זאת לפני שמסכימים להסדר.

היעדרות קצרה, כולה בזמן לחימה

ההחמרה של תקופת המלחמה אינה חלה רק על היעדרויות ארוכות. בתיק אחד (מר' 123/24 התובע הצבאי נ' טוראי ל' י' ק') נעדר חייל 47 ימים, באפריל ובמאי 2024. ההיעדרות התרחשה כולה בזמן לחימה. ההסדר שהציגו הצדדים איזן בין הנתון הזה לבין נסיבותיו האישיות. בית הדין מצא שהוא ראוי וסביר: שישה עשר ימי מאסר, שכבר רוצו בימי מעצרו, וקנס של 2,000 ש"ח.

הדוגמה ממחישה שגם בתקופת המלחמה יש מקום לתוצאה מתונה. כשההיעדרות קצרה והנסיבות האישיות מוצגות כראוי, אפשר להגיע לתוצאה שאינה כוללת כליאה נוספת מעבר לימי המעצר. ובמקביל, היא מזכירה שבית הדין מציין במפורש את העובדה שההיעדרות הייתה "כולה בזמן לחימה". זה נתון שתמיד יעמוד על הכף.

בתיק החיילת שנעדרה 57 ימים, ציין בית הדין שהיא הייתה צפויה לעונש חמור יותר. הסיבה: היא לא ניסתה באופן ממשי להשתלב בהליך השילוב. מדבריה לקצין בריאות הנפש עלה שחסרה לה מוטיבציה אמיתית לשירות. רק חוות הדעת המפורטת של גורמי בריאות הנפש היא שהטתה את הכף להסדר. כלומר, גם בתקופת המלחמה, תיעוד מקצועי של המצב הנפשי יכול להיות ההבדל בין כליאה נוספת לבין הסתפקות בימי המעצר.

ליווי משפטי בתיקי היעדרות בתקופת מלחמה

בתקופה הזו, הפער בין תוצאה קשה לתוצאה סבירה תלוי יותר מתמיד בהצגה נכונה של הנסיבות, בעיקר הנפשיות והמשפחתיות. הוא תלוי גם בבחירה נכונה של המסלול. אני עוסק במשפט הפלילי מאז 2014 וליוויתי למעלה מ-1,000 תיקים. אני מלווה חיילים, אנשי מילואים ומשפחות בשלבים האלה. אם אתם מתמודדים עם היעדרות מהשירות, פנו אליי לייעוץ לפני ההתייצבות. כל תחומי הייצוג שלי בצבא מרוכזים בעמוד עורך דין צבאי.

שאלות נפוצות