פיצוי וקנס בוועדת שחרורים הם נושא שאסירים רבים מגלים מאוחר מדי. בית המשפט חייב אותם בגזר הדין לשלם, הם לא שילמו – ובדיון על השחרור מתברר שזה עומד נגדם.
במדריך נסביר מה קובע החוק, למה הוועדה רואה בתשלום סימן ללקיחת אחריות, מתי היא מתנה את השחרור בהסדר תשלומים, ומה קורה כשהאסיר כבר ריצה מאסר במקום הקנס.
במשרד עו"ד ונוטריון אוראל שטרית באשדוד, בעל ניסיון מאז 2014, אני מכין אסירים לוועדת השחרורים ועותר נגד החלטותיה.
מה החוק קובע: סעיף 9(1)
סעיף 9 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר מונה את הנתונים שועדת השחרורים שוקלת. סעיף 9(1) עוסק בעבירה ובעונש: נסיבות העבירה, היקפה, תוצאותיה ותקופת המאסר שנגזרה.
באותו סעיף נקבע שהוועדה שוקלת גם קנס או פיצוי לפי סעיף 77 לחוק העונשין, שהאסיר חויב בהם בגזר הדין: האם שילם אותם, ואם לא – מה הסיבות לכך.
הניסוח הזה חשוב. החוק אינו קובע שאסיר שלא שילם לא ישתחרר. אבל הוא מחייב את הוועדה לבדוק את השאלה, ומאפשר לאסיר להסביר למה לא שילם.
פיצוי וקנס בוועדת שחרורים: שיקול, לא תנאי אוטומטי
לפי הפסיקה, הוועדה רשאית לא לשחרר אסיר בגלל שלא שילם קנס או פיצוי – כשהיא שוקלת זאת יחד עם שאר השיקולים במקרה. מכאן שהיא רשאית גם לקבוע שאם האסיר לא ישלם, הוא לא ישתחרר.
בנוסף, סעיף 13(ב) לחוק מאפשר לוועדה להתנות את השחרור בתנאים נוספים. בעת"א 597-07-10 לא מצא בית המשפט בסעיף הזה איסור להתנות את השחרור דווקא בתשלום פיצויים. אבל, כפי שנראה מיד, יש גם פסיקה הפוכה.
פסיקה סותרת: האם מותר להתנות שחרור בתשלום פיצוי?
בעת"א (חי') 5875-06-09 הגיע בית המשפט למסקנה הפוכה. הוועדה הפקיעה שם רישיון של אסיר, בין היתר כי לא פיצה את נפגע העבירה כפי שנקבע בתנאי השחרור.
בית המשפט קבע שהוועדה לא הייתה מוסמכת לקבוע תנאי כזה. לדבריו, החוק מאפשר לגבות פיצוי שלא שולם כחוב אזרחי, ואינו מאפשר מאסר במקום פיצוי. לכן אין להגיע למצב שבו אדם שמתקשה לשלם יישב בפועל במאסר בגלל זה. בית המשפט החזיר את הדיון לוועדה, כדי שתחליט רק לפי הנימוקים שבסמכותה.
כלומר, הפסיקה אינה אחידה. מצד אחד, הוועדה רשאית לשקול את אי התשלום. מצד שני, יש פסיקה שלפיה התניית השחרור בתשלום הפיצוי חורגת מסמכותה. כדאי לבדוק את נסיבות המקרה לפני שמסכימים לתנאי כזה.
למה התשלום חשוב: לקיחת אחריות
בעת"א (נצ') 54793-01-11 דן בית המשפט באסיר שעמד בראש ארגון פשיעה, ופגע שוב ושוב בקורבנות רבים – אנשי עמל שאמצעי הייצור שלהם נגזלו. במבט ראשון נראה היה שהוועדה דחתה את בקשתו רק בגלל שלא שילם את העיצומים הכספיים.
בית המשפט עיין לעומק, ומצא שהנימוק העיקרי היה אחר: האסיר לא לקח אחריות, לא הפנים את העונש, והוועדה לא שוכנעה שהוא ראוי לאמון. אי התשלום – והעובדה שלא נתן את דעתו לעניין כל שנות המאסר – חיזקו את המסקנה הזו.
בית המשפט הצטרף לפסיקה קודמת (עת"א 19124-04-10), לפיה תשלום הפיצוי מבטא חרטה ורצון לתקן, ולו במעט, את הנזק לקורבנות. מי שלא פיצה את קורבנותיו לא הפיג את החשש למסוכנותו, ולא הוכיח סיכויי שיקום.
עבירות כלכליות – משקל כפול
באותו מקרה קבע בית המשפט שבעבירות שנועדו להפיק רווח כלכלי על חשבון קורבנות, יש לתת משנה תוקף לשיקול של תשלום הפיצויים והקנסות.
עוד ציין שטענות כלליות של האסיר, שמפנות את הקורבנות לתבוע אותו בהליך אזרחי, מלמדות על זלזול בגזר הדין ועל חוסר הפנמה. העתירה נדחתה.
פיצוי וקנס בוועדת שחרורים: התניה בהסדר תשלומים
בעת"א 597-07-10 נדון אסיר שנידון ל-54 חודשי מאסר על מעשי מרמה, שבהם הוציא מאזרחים מיליוני שקלים. כשהשלים שני שלישים, הסכימה המדינה לשחרורו – בתנאי שיגיע להסדר עם המרכז לגביית קנסות על תשלום הפיצויים.
הוועדה שחררה אותו בתנאי הזה, וציינה שאם לא יעמוד בו, רישיונו עלול להתבטל. האסיר לא הגיע להסדר, ובהמשך לא עמד בהסדר שהציג. הוועדה הפקיעה את רישיונו.
מה קבע בית המשפט
- סמכות: לוועדה יש סמכות להתנות את השחרור בתשלום הפיצויים, לפי סעיפים 9(1) ו-13(ב) לחוק.
- סבירות: בהתחשב בהיקף המרמה – עשרות מיליוני שקלים, מול פיצויים של כשש מאות אלף – התנאי אינו בלתי סביר.
- תשלומים חלקיים: טענת האסיר שהעביר חלק מהכסף ישירות למתלוננים לא שינתה את המסקנה. ההחלטה להפקיע את הרישיון סבירה.
- אפשר לתקן: התנאי מכוון לעתיד. אם האסיר יעמוד בו, גם באיחור, הוא יכול להעלות זאת בפני הוועדה בדיון חוזר. בית המשפט החזיר את העניין לוועדה, כדי שתקבע תנאי שיבטיח את התשלום.
פיצוי וקנס בוועדת שחרורים: סדר התשלום
החלטה של בית המשפט המחוזי בתל אביב ממחישה בעיה נפוצה. על אדם נגזרו מאסר, קנס של 50,000 ש"ח ופיצוי של 25,000 ש"ח לכל אחד משלושה מתלוננים. במשך כמעט שלוש שנים לא שילם דבר.
לקראת הדיון בוועדת השחרורים הוא אסף 50,000 ש"ח מתרומות. הוא ביקש לזקוף אותם לקנס, כדי שלא יישא שנת מאסר במקום הקנס, ולשלם את הפיצויים בתשלומים אחרי השחרור.
בית המשפט הסביר שסעיף 77(ג) לחוק העונשין מחייב לזקוף תשלום קודם כול על חשבון הפיצוי, כשיש קנס ופיצוי יחד. זו הוראה מחייבת, ואין לבית המשפט או למרכז לגביית קנסות סמכות לשנות אותה. בית המשפט הציע לפתור את הקושי באמצעות דחיית תשלום הקנס. עוד ציין שאת ביטול תוספות הפיגורים יכולים לשקול גם המרכז לגביית קנסות וגם בית המשפט.
מאסר במקום קנס
לפעמים בית המשפט קובע קנס, ולצידו מאסר למקרה שהאסיר לא ישלם. מה קורה כשהאסיר כבר ריצה את המאסר הזה?
בע"פ 5815/21 גזר בית המשפט על אדם 70 חודשי מאסר וקנס של 14,000 ש"ח, או 6 חודשי מאסר במקומו. הוא לא שילם, וריצה את המאסר במקום הקנס. אחר כך ביקש לבטל את פקודת המאסר, לשלם את הקנס, ולזקוף את התקופה לטובת העונש העיקרי.
בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, וקבע ש"לא ניתן להשיב לאחור את שנעשה". בית המשפט העליון התייחס לשאלה הדיונית: הוא ציין שאין תשובה חד-משמעית אם המסלול הנכון הוא עתירת אסיר או פנייה לבית המשפט שחתם על פקודת המאסר. במקרה הזה סיווג את ההליך כערעור בזכות.
| המצב | מה קבעו הוועדה ובית המשפט |
|---|---|
| אי תשלום בלי הסבר, בעבירות כלכליות | שיקול כבד משקל נגד השחרור (עת"א 54793-01-11) |
| הפניית הקורבנות להליך אזרחי | סימן לזלזול בגזר הדין |
| שחרור בתנאי הסדר תשלומים | הפסיקה חלוקה: מותר לפי עת"א 597-07-10, אסור לפי עת"א (חי') 5875-06-09 |
| עמידה בתנאי באיחור | אפשר לבקש דיון חוזר בוועדה |
| מאסר שרוצה במקום קנס | אי אפשר "להשיב לאחור" (ע"פ 5815/21, בבית המשפט המחוזי) |
פיצוי וקנס בוועדת שחרורים – מה עושים לפני הדיון
- לבדוק מה קבע גזר הדין: קנס, פיצוי, או שניהם – וכמה נשאר לשלם.
- לשלם או להגיע להסדר: בהקדם, ולא רק ערב הדיון. הסדר עם המרכז לגביית קנסות מראה רצינות.
- להסביר אם אין יכולת: החוק מחייב את הוועדה לשקול את הסיבות לאי התשלום. כדאי להציג מסמכים על המצב הכלכלי.
- לא להפנות את הקורבנות להליך אזרחי: הפסיקה ראתה בכך זלזול בגזר הדין.
- לעמוד בתנאים: אם השחרור הותנה בהסדר, כל הפרה עלולה להחזיר את האסיר לכלא.
שאלות ותשובות נפוצות
לא באופן אוטומטי. הוועדה חייבת לשקול אם האסיר שילם, ואם לא – מה הסיבות לכך. אבל היא רשאית לדחות את הבקשה בגלל אי תשלום, יחד עם שאר השיקולים.
הפסיקה חלוקה. בעת"א 597-07-10 נקבע שסעיף 13(ב) מאפשר זאת. מנגד, בעת"א (חי') 5875-06-09 נקבע שהוועדה אינה מוסמכת להתנות שחרור בתשלום פיצוי, כי הוא נגבה כחוב אזרחי.
הוועדה רשאית להפקיע את הרישיון ולהחזיר את האסיר לכלא. כך קרה בעת"א 597-07-10.
לפי אותה פסיקה, תנאי כזה מכוון לעתיד. אם עמדת בו, גם באיחור, אפשר להעלות זאת בפני הוועדה בדיון חוזר.
בע"פ 5815/21 קבע בית המשפט המחוזי שאי אפשר להשיב לאחור מאסר שכבר רוצה. בית המשפט העליון ציין שהמסלול הדיוני לבקשה כזו אינו חד-משמעי.
כי לפי הפסיקה, תשלום הפיצוי מבטא חרטה ולקיחת אחריות. בעבירות כלכליות, בית המשפט קבע שיש לתת לשיקול הזה משנה תוקף.
סיכום
פיצוי וקנס בוועדת שחרורים אינם עניין טכני. החוק מחייב את הוועדה לבדוק אם האסיר שילם, והפסיקה רואה בתשלום ביטוי ללקיחת אחריות – במיוחד בעבירות כלכליות.
לכן כדאי לטפל בתשלום, או בהסדר, הרבה לפני הדיון. וחשוב לזכור את סדר הזקיפה: כשיש קנס ופיצוי יחד, כל תשלום הולך קודם לפיצוי. ואם אין יכולת לשלם, חשוב להציג את הסיבות בצורה מסודרת ומבוססת.
עדיין לא שילמתם קנס או פיצוי? צרו קשר עם משרד עו"ד ונוטריון אוראל שטרית באשדוד – עורך דין פלילי שמלווה אסירים ועצורים – ונכין יחד את התיק לוועדה.
