עיקול כספי קנטינה הוא אחד הדברים שמשפיעים הכי הרבה על היום-יום של אסיר. חשבון הקנטינה הוא החשבון שבו שב"ס מנהל את כספי האסיר. ממנו האסיר קונה מזון, מוצרי היגיינה, כרטיסי טלפון ועוד. כשהמרכז לגביית קנסות מעקל את החשבון, הכסף הזה נעלם, ולפעמים לא נשאר דבר לצרכים בסיסיים.
במאמר נסביר למה שב"ס מקיים את העיקול, אילו כספים פטורים ממנו, ומה קבעו בתי המשפט על צרכים בסיסיים. בנוסף, נסביר למה עתירת אסיר אינה הדרך לבטל את העיקול עצמו, ומה כן אפשר לעשות.
מה זה עיקול כספי קנטינה ולמה שב"ס מקיים אותו
הכסף בחשבון מגיע בעיקר מגמול התעסוקה שהאסיר מקבל על עבודתו בכלא, ומהפקדות של המשפחה. העיקול מגיע בדרך כלל מהמרכז לגביית קנסות, בגלל קנס או פיצוי לנפגע העבירה שלא שולמו. עם זאת, הוא יכול לנבוע גם מחוב אחר, למשל חוב בהוצאה לפועל או חוב מס. לפי בית המשפט, מבחינת האסיר מקור החוב מקרי לחלוטין, כי ההשפעה של העיקול זהה.
שב"ס אינו מעקל ביוזמתו. הוא מחזיק את כספי האסיר כצד שלישי, ולכן חייב לקיים צו עיקול שניתן כדין, ככתבו וכלשונו. לפי בית המשפט, החובה הזו אינה נובעת מאחריותו של שב"ס על המאסר. היא נובעת רק מכך שהכסף נמצא בידיו.
בית המשפט הסביר זאת בעניין אטיאס. לדבריו, העיקול נוגע לאסיר כבעל חוב, ולא כאסיר. ובכל זאת, הוא משפיע ישירות על חייו בכלא. לכן, כשמדובר בצרכים בסיסיים, בית המשפט בחן את השפעת העיקול, כפי שנראה בהמשך.
עיקול כספי קנטינה: למה עתירת אסיר אינה הדרך
טעות נפוצה היא לעתור לבית המשפט המחוזי נגד העיקול עצמו. בעת"א (מרכז) 64008-03-23 ביקש אסיר לבטל את העיקול שהטיל המרכז לגביית קנסות על חשבון הקנטינה שלו. שב"ס ביקש לסלק את העתירה על הסף. לטענתו, לפי סעיף 7ו לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, ההשגה על החלטות המרכז היא בבית משפט השלום.
בית המשפט דחה את העתירה על הסף, בהיעדר סמכות עניינית. הוא הזכיר שבית המשפט העליון חזר על כך בכמה החלטות (רע"ב 542/22, רע"ב 898/20, רע"ב 6445/13, רע"ב 335/19). לפי ההסבר שציטט, פיצוי שבית המשפט פסק בגזר הדין אינו עניין שנוגע לתנאי המאסר. זה נכון גם כששב"ס הוא שמבצע את העיקול בפועל. ובכל זאת, לפנים משורת הדין, בית המשפט לא חייב את האסיר בהוצאות.
לאותו הסבר יש גם צד שני. החוק מחייב את הרשויות לגבות פיצויים שבית המשפט פסק. אבל הוא גם מחריג כספים מסוימים של חייבים מהגבייה. בנוסף, בעת"א (מרכז) 38296-07-23 קבע בית המשפט שאין לו סמכות לדון בעתירה. טענות האסיר שם היו בעצם נגד המרכז לגביית קנסות ולא נגד שב"ס.
אילו כספים פטורים מעיקול
לא כל שקל בחשבון חשוף לעיקול. לפי עמדת שב"ס, יש הנחיה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מ-23.10.2019. לפיה, כהסדר ביניים, גמול התעסוקה של אסירים פטור מעיקול. היקף הפטור הוא כקבוע בסעיף 8(א) לחוק הגנת השכר. ההסדר נשען על סעיף 50(א)(3) לחוק ההוצאה לפועל, ובית המשפט אימץ אותו בהסכמת הצדדים בעת"א (מרכז) 44220-08-20.
בפועל, בעניין אחד דובר בהגנה על 80% מגמול התעסוקה. עם זאת, לפי שב"ס, הפטור חל על גמול החודש, ולא על יתרות שהצטברו בחשבון מחודשים קודמים.
עת"א (מרכז) 49724-09-23 טווק – כסף שנחסך לצורך מוגדר
אסיר שמרצה 18 שנות מאסר טען ששב"ס "נועל" את הכספים הפטורים שהצטברו בחשבונו. לדבריו, שב"ס מאפשר להשתמש רק בגמול של אותו חודש. לאחר מכן עיקלו מחשבונו כ-10,900 ש"ח, שמקורם בגמול תעסוקה מחודשים קודמים.
בית המשפט קבע שהעיקול חוקי, ושב"ס חייב לקיים אותו. עם זאת, בכספים שאין עליהם עיקול האסיר רשאי להשתמש, בכפוף לפקודת הנציבות 04.32.00. שב"ס חייב לאפשר זאת. יתרה מזו, יש כספים מוגנים שהאסיר חוסך למימון צרכים חיוניים עתידיים. אם פירט לשב"ס את מטרתם מראש, הם נשארים פטורים גם אחרי שלושים יום. התנאי הוא שישמשו לאותה מטרה. מנגד, את הדרישה להשבת כספים ולפיצוי מחק בית המשפט, כי מקומה בהליך אזרחי.
בית המשפט הוסיף שהשאלה אילו נכסים אינם ברי עיקול צריכה להתברר בין החייב לגורם המעקל. כלומר, גם כאן, המחלוקת על העיקול עצמו אינה מקומה בעתירת אסיר.
עת"א (מרכז) 52333-12-23 גוסב – מכשיר שמיעה והשתתפות עצמית
אסיר כבן 65 חסך מגמול התעסוקה 3,200 ש"ח להשתתפות עצמית במכשיר שמיעה, שרופאי שב"ס המליצו עליו. המרכז לגביית קנסות עיקל את הכסף. בהמשך הציע שב"ס להפחית את ההשתתפות ל-1,400 ש"ח בארבעה תשלומים. האסיר סירב, כי לא היה נשאר לו כסף לצרכים חיוניים.
שב"ס טען שהחזרת הכסף היא סעד נגד המרכז לגביית קנסות, שאינו צד להליך. לכן, לטענתו, אין לבית המשפט סמכות להורות עליו. בית המשפט לא הורה להחזיר את הכסף. במקום זאת, הוא מצא פתרון מעשי לטיפול הרפואי.
בית המשפט הורה לשב"ס לרכוש את המכשיר ולספק אותו תוך 21 יום. ההשתתפות העצמית עמדה על 1,400 ש"ח, אבל התשלום לא היה תנאי לקבלת המכשיר. שב"ס רשאי לגבות אותה בתשלומים, ובלבד שבכל חודש יישארו בחשבון 350 ש"ח לשימוש שוטף. את היתרה רשאי שב"ס לגבות גם אחרי השחרור.
עיקול כספי קנטינה וצרכים בסיסיים: "קיום מינימלי בכבוד"
עת"א (מרכז) 22767-10-23 אטיאס – הפקדות משפחה
בשתי עתירות ביקשו אסירים, שיש עיקול על חשבונם, להשאיר בו יתרה פטורה של 500 ש"ח לצרכים בסיסיים, ולקבוע כללים בנושא.
נקודת המוצא של בית המשפט הייתה ששב"ס מספק לאסיר בחינם את צורכי הבסיס, כמו לינה, בריאות ומזון. אולם הוא קבע שיש לאסירים צרכים חיוניים ששב"ס אינו מספק. בין היתר: תוספות מזון, מוצרי היגיינה, נעליים, משקפיים, השתתפות עצמית בטיפולים מסוימים וטיפולי שיניים. לכן, כדי לשמור על "קיום מינימלי בכבוד", המוצרים ששב"ס מספק אינם מספיקים.
בית המשפט התיר לכל אחד מהעותרים לקבל הפקדות מהמשפחה. ההפקדות עוברות ישירות לשב"ס או לזכיין מרכז המכר, אולי בדרך של "סל" מוגדר מראש. כשלב ביניים, הוא קבע סכום של 350 ש"ח בחודש, לשישה חודשים, עם אפשרות הארכה. הוא הדגיש שצריך פיקוח, כדי שהדרך הזו לא תהפוך לחשבון מקביל.
לדברי בית המשפט, הסדר כזה גם חוסך את הצורך בקצבת "אסיר נזקק" למי שהמשפחה יכולה לעזור לו. מנגד, הוא הציב גבול ברור: ההפקדות נועדו להשלים צרכים בסיסיים בלבד, עד רף של קיום מינימלי בכבוד.
| המצב | מה קבעו בתי המשפט | פסק הדין |
|---|---|---|
| עתירה לביטול עיקול של המרכז לגביית קנסות | אין סמכות בעתירת אסיר; ההשגה בבית משפט השלום | עת"א 64008-03-23 |
| כספים בחשבון שאין עליהם עיקול | האסיר רשאי להשתמש בהם | עת"א 49724-09-23 |
| חיסכון מגמול מוגן לצורך חיוני שפורט מראש | נשאר פטור גם אחרי 30 יום | עת"א 49724-09-23 |
| השתתפות עצמית בטיפול רפואי | תשלומים, ובכל חודש נשארים 350 ש"ח | עת"א 52333-12-23 |
| חשבון עם עיקול וצרכים בסיסיים | הפקדות משפחה עד 350 ש"ח בחודש, כשלב ביניים | עת"א 22767-10-23 |
מה עושים כשיש עיקול כספי קנטינה
- בודקים מי הטיל את העיקול ובגלל איזה חוב, ומבקשים את המסמכים.
- טענות נגד העיקול עצמו מפנים למרכז לגביית קנסות, ואם צריך – לבית משפט השלום.
- מבקשים משב"ס לאפשר שימוש בכספים שאין עליהם עיקול, ובחלק הפטור מגמול התעסוקה.
- כשחוסכים לצורך חיוני, כמו טיפול רפואי, מפרטים לשב"ס את המטרה מראש.
- אם שב"ס אינו מאפשר מימון של צרכים בסיסיים, בוחנים עתירת אסיר על תנאי המאסר, אחרי פנייה מסודרת.
שאלות ותשובות נפוצות
שב"ס מקיים צו עיקול שניתן כדין. אבל גמול התעסוקה פטור מעיקול בהיקף הקבוע בחוק הגנת השכר. בנוסף, בכספים שאין עליהם עיקול האסיר רשאי להשתמש.
לא נגד העיקול עצמו. בתי המשפט קבעו שזה אינו עניין של תנאי מאסר, וההשגה על החלטות המרכז לגביית קנסות היא בבית משפט השלום.
בעת"א 22767-10-23 התיר בית המשפט הפקדות משפחה ישירות לשב"ס או למרכז המכר. כשלב ביניים, עד 350 ש"ח בחודש, לרכישת מוצרי יסוד.
אם האסיר פירט לשב"ס מראש את המטרה, כספים מוגנים שחסך לצורך חיוני נשארים פטורים גם אחרי 30 יום. בעניין גוסב קבע בית המשפט שהתשלום לא יהיה תנאי לקבלת מכשיר שמיעה.
כן. בעניין גוסב קבע בית המשפט ששב"ס רשאי לגבות את יתרת ההשתתפות העצמית גם אחרי שחרור האסיר.
סיכום
עיקול כספי קנטינה הוא עיקול של חוב, ושב"ס מקיים אותו כצד שלישי. לכן את העיקול עצמו תוקפים מול המרכז לגביית קנסות ובבית משפט השלום, ולא בעתירת אסיר.
עם זאת, לאסיר יש הגנות. חלק מגמול התעסוקה פטור, וחיסכון לצורך חיוני מוגן כשהמטרה ידועה מראש. בנוסף, בתי המשפט הכירו בזכות ל"קיום מינימלי בכבוד". כך, בעניין אטיאס התיר בית המשפט הפקדות משפחה לרכישת מוצרי יסוד.
יש עיקול על חשבון הקנטינה של יקירכם? משרד עו"ד ונוטריון אוראל שטרית באשדוד, עם ניסיון מאז 2014 במשפט הפלילי, מלווה אסירים ובני משפחותיהם מול שב"ס ובעתירות אסיר. פנו אליי לבדיקת האפשרויות בעניינכם.
