מיופה כוח מקבל החלטות בשם הממנה, אבל לא כל החלטה פשוטה. מה עושים כשההנחיה של הממנה אינה ניתנת לביצוע, כשמיופי הכוח לא מסכימים ביניהם, או כשהממנה מתנגד לטיפול שמיופה הכוח סבור שהוא חיוני? לשם כך קיים כלי מיוחד: בקשה למתן הוראות לבית המשפט לענייני משפחה, לפי סעיף 32כז לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
במדריך הזה נסביר מה קובע הסעיף, מי רשאי לפנות, באילו מצבים כדאי לעשות זאת, איך בית המשפט מכריע, ומה ההבדל בין בקשה למתן הוראות לבין בקשת אישור.
מה קובע סעיף 32כז
הסעיף מעניק לבית המשפט שתי סמכויות. הראשונה: לתת הוראות בכל עניין שנוגע להפעלת הסמכויות של מיופה כוח, ביוזמתו או לבקשת מי שהחוק מסמיך. השנייה: לבקשת מיופה הכוח, לאשר פעולה שעשה בעניין כזה.
לשתי הסמכויות יש תנאי משותף: הממנה לא נתן הנחיות מקדימות באותם עניינים. אם נתן, חלות הוראות סעיף 32לא(ו), שעוסק בקושי בקיום הנחיות מקדימות, ובית המשפט מוגבל באפשרות לסטות מהן.
מי רשאי להגיש בקשה
- הממנה עצמו.
- קרוב של הממנה.
- ידיד קרוב של הממנה.
- מיופה הכוח.
- היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו.
בנוסף, בית המשפט רשאי לתת הוראות גם ביוזמתו, למשל כשהעניין עולה במסגרת הליך אחר שמתנהל לפניו.
מתי פונים: מצבים טיפוסיים
החלטה מורכבת
לפי ההסבר המקובל לסעיף, הבקשה נועדה בעיקר למצבים שבהם מיופה הכוח רוצה את סיועו של בית המשפט בהכרעה מורכבת. למשל, בחירה בין כמה חלופות מגורים שלכל אחת חסרונות, או החלטה כספית גדולה שאין לה מענה ברור בייפוי הכוח.
הממנה מתנגד
מצב טיפוסי אחר הוא החלטה בעניין אישי מהותי, שהממנה מתנגד לה, ומיופה הכוח סבור שהיא נדרשת לשמירת טובתו. החוק אוסר על מיופה הכוח לפעול בעניין אישי או רפואי מהותי בניגוד להתנגדות הממנה בשעת מעשה. כשהוא סבור שהדבר חיוני, הדרך היא לפנות לבית המשפט.
קושי בקיום הנחיה מקדימה
הממנה כתב הנחיה, אבל המציאות השתנתה: ההנחיה יקרה מדי, בלתי אפשרית או עלולה להזיק לו. החוק מאפשר למיופה הכוח לפנות לבית המשפט במקרה כזה.
מחלוקת בין מיופי הכוח
כשכמה מיופי כוח פועלים במשותף והם חלוקים ביניהם, החוק קובע שבית המשפט מכריע. בעניין שאינו סובל דיחוי, כל אחד מהם רשאי לפעול לבד.
סטייה מהוראה מפורשת של הממנה
כשמיופה הכוח רוצה לפעול בניגוד להוראה מפורשת בייפוי הכוח, למשל לפעול לחוד כשנקבע שמיופי הכוח יפעלו ביחד, או להשקיע במניות כשהממנה אסר זאת, הוא צריך את אישור בית המשפט.
אחרי פטירת הממנה
אחרי הפטירה, מיופה כוח לענייני רכוש רשאי, למשך עד 90 יום, לבצע רק פעולות מוגבלות: תשלומים שוטפים, הוצאות קבורה ואבלות סבירות, וניהול נכס מושכר או עסק. פעולות אחרות, או פעולות אחרי 90 יום, נעשות לפי הוראות בית המשפט.
איך בית המשפט מכריע
בית המשפט מכריע לפי אותו סדר עדיפויות שמחייב את מיופה הכוח, הקבוע בסעיף 32ט: קודם ההנחיות המקדימות של הממנה, אחר כך רצונו כפי שאפשר לברר אותו כעת, אחר כך רצונו בעבר ואורח חייו, ורק בהיעדר כל אלה, טובתו. בכלל זה, יש לשמוע את הממנה ולתת לו מידע על העניין, ככל שהדבר אפשרי.
כשהממנה נתן הנחיות מקדימות, בית המשפט אינו רשאי לתת הוראות שסוטות מהן, גם אם הוא סבור שזו טובת הממנה. הוא יכול לסטות רק בנסיבות מיוחדות, כמו קושי בביצוע ההנחיות, היעדר אפשרות לבצע אותן, או מצב שבו קיומן יפגע פגיעה של ממש בטובת הממנה.
אישור פעולה שכבר נעשתה: הגבולות
סעיף 32כז מאפשר לבית המשפט לאשר פעולה שמיופה הכוח כבר עשה. אבל יש לכך גבול חשוב. הפעולות שמנויות בסעיף 32ו(ד), כמו מכירת דירה, הסתלקות מירושה או פעולה מעל 500,000 ש"ח, מחייבות אישור מראש, ואין אפשרות לבקש עליהן אישור בדיעבד. מיופה כוח שביצע פעולה כזו בלי אישור לא יוכל לתקן זאת בבקשה למתן הוראות.
בקשה למתן הוראות מול בקשת אישור
שני ההליכים דומים, אבל שונים. בקשת אישור לפעולות שבסעיף 32ו(ד) מוגשת מאז אוגוסט 2024 תחילה לאפוטרופוס הכללי, שרשאי לאשר אותה בעצמו או להעביר אותה לבית המשפט, ותשובה ניתנת תוך 60 יום. בקשה למתן הוראות לפי סעיף 32כז מוגשת ישירות לבית המשפט לענייני משפחה, והיא מתאימה לשאלות שאינן אישור פעולה מסוימת מתוך הרשימה, אלא הכוונה בהפעלת הסמכויות.
מה כדאי לכלול בבקשה
- את השאלה המדויקת שבה נדרשת הכרעה, ואת ההוראה המבוקשת.
- את הסעיפים הרלוונטיים בייפוי הכוח, וההנחיות המקדימות אם יש.
- את עמדת הממנה, אחרי שמיופה הכוח שיתף אותו והסביר לו את העניין.
- את העובדות והמסמכים שתומכים בבקשה.
- כשיש כמה מיופי כוח שפועלים במשותף: את עמדת כולם, או הסמכה כתובה.
הנקודה האחרונה אינה טכנית. בת"א (קריות) 57813-07-25 נמחקה על הסף בקשה שהוגשה בשם ממנה בתצהיר של אחד משלושת הבנים שמונו למיופי כוחה, משום שלא הוכח בכתב שהאחרים הסכימו לכך. כדאי גם לזכור שבהליכים כאלה האפוטרופוס הכללי, כבא כוח היועץ המשפטי לממשלה, מגיש לעיתים את עמדתו, כפי שקרה בפרשת השכר שתוצג מיד.
הוראות בית המשפט מגינות גם על מיופה הכוח
בקשה למתן הוראות אינה רק כלי לפתרון מחלוקות. היא גם מגן. לפי החוק, מיופה כוח אחראי לנזק שגרם לממנה, אבל הוא אינו נושא באחריות אם פעל בתום לב לפי הוראות בית המשפט או קיבל את אישורו, מראש או בדיעבד. מיופה כוח שעומד בפני החלטה רגישה, ושיודע שבני משפחה עלולים לערער עליה בעתיד, יכול לבקש הכרעה של בית המשפט ולפעול לפיה בביטחון.
הממנה במרכז ההליך
גם בהליך בבית המשפט, הממנה אינו צופה מהצד. סדר העדיפויות שלפיו בית המשפט מכריע מתחיל ברצונו, ומיופה הכוח חייב לשתף אותו, להסביר לו בלשון שהוא מבין ולתת לו מידע על החלופות. בהליכים להגבלת סמכויות או לביטול ייפוי הכוח, החוק מחייב את בית המשפט לשמוע את הממנה לפני ההחלטה, אלא אם אי אפשר לברר את דעתו. בא"פ 40427-02-22 הורשתה ממנה שהתייצבה לדיון להשמיע את קולה, ובית המשפט התחשב בדבריה.
כשההכרעה דחופה
לא כל עניין יכול לחכות להליך. כשכמה מיופי כוח פועלים במשותף, החוק מאפשר לכל אחד מהם לפעול לבד בעניין שאינו סובל דיחוי. בתחום הרפואי, מכתב משותף של האפוטרופוס הכללי ומשרד הבריאות מאפשר במקרים חריגים לבית החולים להסתמך על ייפוי כוח שטרם הופעל, כשנדרש טיפול דחוף. ובעניינים אחרים, כדאי לציין בבקשה את הדחיפות ואת הנזק שעלול להיגרם.
דוגמאות מהפסיקה
שכר שלא נקבע. בא"פ (ת"א) 31919-11-19 ביקש מיופה כוח שכר של 5,000 ש"ח לחודש, על בסיס מסמך נפרד שהממנה חתמה עליו כשנה וחצי אחרי ייפוי הכוח. האפוטרופוס הכללי התנגד, משום שהחוק מתיר שכר רק אם נקבע בייפוי הכוח. בית המשפט קיבל את הבקשה בנסיבות המיוחדות של המקרה, וקבע שהסעיף על השכר אינו סוף פסוק, ושסעיף 32כז מעניק לו שיקול דעת לתת הוראות הקשורות להפעלת סמכויות מיופה הכוח.
תנאים להפעלה. בא"פ (חדרה) 16852-09-21 לא ביטל בית המשפט ייפוי כוח מתמשך, אבל קבע שכל הודעה על הפעלתו תובא להכרעתו מראש. זו דוגמה להוראה שמאפשרת פיקוח בלי לבטל את ייפוי הכוח.
השוואה בין הכלים
| הכלי | מתי משתמשים | למי פונים |
|---|---|---|
| בקשה למתן הוראות | הכוונה בהפעלת הסמכויות, מחלוקת, קושי בהנחיה | בית המשפט לענייני משפחה |
| בקשת אישור לפעולה | פעולות שבסעיף 32ו(ד), כמו מכירת דירה | האפוטרופוס הכללי, ואחריו בית המשפט אם צריך |
| הגבלה או אפוטרופוס נוסף | מיופה הכוח מתפקד רק חלקית, ונגרמת פגיעה של ממש | בית המשפט |
| ביטול ייפוי הכוח | פגיעה של ממש, השפעה בלתי הוגנת, או צורך באפוטרופוס | בית המשפט |
| תלונה | חשד להתנהלות פסולה של מיופה הכוח | הממונה על התלונות באפוטרופוס הכללי |
שאלות נפוצות
הממנה, קרוב שלו, ידיד קרוב, מיופה הכוח והיועץ המשפטי לממשלה. בית המשפט רשאי לתת הוראות גם ביוזמתו.
רק בנסיבות מיוחדות, כמו קושי או חוסר אפשרות לבצע אותן, או כשקיומן יפגע פגיעה של ממש בטובת הממנה.
בית המשפט רשאי לאשר פעולה שמיופה הכוח עשה, אבל לא את הפעולות שבסעיף 32ו(ד), כמו מכירת דירה, שמחייבות אישור מראש.
בקשת אישור לפעולות שבסעיף 32ו(ד) מוגשת תחילה לאפוטרופוס הכללי. בקשה למתן הוראות מוגשת לבית המשפט, ועוסקת בהכוונה בהפעלת הסמכויות.
כשהם פועלים במשותף ולא נקבע מנגנון אחר, בית המשפט מכריע. אפשר לפנות אליו בבקשה למתן הוראות.
כשהם מונו לפעול במשותף, כדאי שהבקשה תוגש בשם כולם או עם הסמכה כתובה. בקשה של אחד מהם בלבד נמחקה בעבר.
ייצוג בבקשות למתן הוראות
בקשה למתן הוראות היא דרך לקבל הכרעה ברורה ומחייבת, שמגינה גם על הממנה וגם על מיופה הכוח. ניסוח נכון של השאלה והצגת עמדת הממנה הם מה שמאפשר לבית המשפט להכריע במהירות.
עו"ד אוראל שטרית, עורך דין ונוטריון באשדוד, בעל ניסיון מאז 2014, עבר את הכשרת האפוטרופוס הכללי לעריכת ייפוי כוח מתמשך בשנת 2019. לתיאום פגישה: 052-8844323.
