ייפוי כוח מתמשך לא נועד להחליף את האדם, אלא לעזור לו. החוק מטיל על מיופה הכוח לא רק חובות כלפי הכסף והנכסים, אלא גם חובות מיופה כוח כלפי הממנה עצמו: לשמור על כבודו, על פרטיותו ועל עצמאותו, לשתף אותו בהחלטות, ולאפשר לו להמשיך לחיות את חייו לפי ערכיו.
החובות האלה הן לב ההסדר, והן גם המקום שבו נבחנים מיופי כוח בבתי המשפט. במדריך הזה נסביר מה כל חובה אומרת בפועל, ונראה מה קורה כשהיא מופרת.
הרקע: מגישה של הגנה לגישה של כבוד
ייפוי הכוח המתמשך נולד בתיקון מס' 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, על רקע סעיף 12 לאמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות. התיקון מבטא מעבר מגישה שבה מחליטים בשביל האדם, לגישה שמכבדת את רצונו, את חירותו ואת השתתפותו בהחלטות שנוגעות לו. שלושה עקרונות מלווים את ההסדר: עקרון הצורך, עקרון האמצעי הפחות מגביל ועקרון ההשתתפות.
החובות שבסעיף 32ח
סעיף 32ח לחוק מפרט את מה שמיופה הכוח חייב לממנה כאדם:
- כבוד ופרטיות. לפעול בדרך ששומרת על כבוד הממנה ועל פרטיותו.
- עצמאות. לעודד את הממנה לפעול באופן עצמאי, ככל שהוא מסוגל.
- ערכים ותרבות. לשמור על ערכיו התרבותיים והדתיים, על אורח חייו ועל העדפותיו.
- קשרים. לאפשר לו קשר עם בני משפחה, חברים ואנשים שקרובים אליו.
- הסבר. עם כניסת ייפוי הכוח לתוקף, להסביר לממנה בלשון פשוטה שהוא מבין את תפקידו של מיופה הכוח ואת משמעות הכניסה לתוקף.
איך מקבלים החלטות: סעיף 32ט
החובה לכבד את הממנה מתבטאת גם בדרך שבה מתקבלות ההחלטות. מיופה הכוח חייב לשתף את הממנה, לתת לו מידע על ההחלטה בדרך נגישה, ולברר את רצונו. סדר העדיפויות קבוע:
- ההנחיות המקדימות שהממנה כתב.
- רצונו של הממנה כפי שאפשר לברר אותו כעת.
- רצונו בעבר, ערכיו ואורח חייו.
- ורק כשאין דרך לדעת מה רצה: טובתו.
זה הבדל מהותי מאפוטרופסות בנוסח הישן, שבה הכריעה בעיקר "טובת החסוי". כאן טובת הממנה היא המקור האחרון, לא הראשון.
התנגדות בשעת מעשה
בעניין אישי או רפואי מהותי, מיופה הכוח לא יפעל בניגוד להתנגדות הממנה בשעת מעשה או בסמוך לה, גם אם יש לו הסמכה כללית לכך. אם הוא סבור שהפעולה חיונית, הדרך היא לפנות לבית המשפט, ולא לכפות. פנייה כזו מגינה גם על מיופה הכוח, שפועל אז לפי הכרעה ברורה ולא לפי שיקול דעתו בלבד.
כשהממנה עדיין מבין חלק מהעניינים
ייפוי הכוח נכנס לתוקף רק בעניינים שבהם הממנה חדל להבין. אם הוא עדיין מסוגל להחליט במה שנוגע למגוריו, למשל, ההחלטה נשארת שלו. ובכל מקרה, כניסת ייפוי הכוח לתוקף אינה שוללת כשלעצמה את כשרותו המשפטית.
בפועל: איך נראית התנהלות מכבדת
- לשאול את הממנה מה הוא רוצה, גם כשנראה שהתשובה ידועה.
- להסביר החלטות בשפה שהוא מבין, ובזמן שמתאים לו.
- לאפשר לו לבחור בדברים הקטנים: מה ללבוש, מה לאכול, מתי לבקר חברים.
- לשמור על מנהגיו הדתיים והתרבותיים, גם כשמיופה הכוח עצמו נוהג אחרת.
- לא לשתף אחרים בענייניו הרפואיים והכספיים יותר מהנדרש.
- לעודד ביקורים של בני משפחה וחברים, גם כשיש מתח ביניהם לבין מיופה הכוח.
שלושת העקרונות בעבודה היומיומית
עקרון הצורך אומר שמיופה הכוח מתערב רק במה שבאמת צריך. אם הממנה עדיין מנהל לבד את קניותיו היומיומיות, אין סיבה לקחת זאת ממנו.
עקרון האמצעי הפחות מגביל אומר שגם כשנדרשת התערבות, בוחרים את הדרך שפוגעת הכי מעט בחירותו. למשל, מטפלת בבית לפני מעבר לבית אבות, או כרטיס נטען לממנה במקום לשלול ממנו כל גישה לכסף.
עקרון ההשתתפות אומר שהממנה שותף להחלטות על חייו, גם כשאינו מסוגל עוד להחליט לבד. שאלה, הסבר והקשבה הם חלק מהתפקיד, לא תוספת.
דוגמה: החלטה על מעבר דירה
אם כתבה בהנחיות המקדימות שהיא רוצה להישאר בביתה כל עוד הדבר אפשרי. עם הזמן מצבה מידרדר, והבת, שמונתה למיופת כוחה, שוקלת מעבר לבית אבות. מה עושים נכון?
- בודקים קודם אם אפשר לקיים את ההנחיה, למשל בעזרת מטפלת צמודה. מיופה הכוח פטור מקיום הנחיה רק כשהיא בלתי אפשרית, כרוכה בהוצאה שהממנה אינה יכולה לשאת, אינה חוקית או מסוכנת לה.
- משתפים את האם: מסבירים לה את המצב ואת האפשרויות, בשפה שהיא מבינה, ומקשיבים לה.
- אם היא מתנגדת למעבר, ומדובר בעניין אישי מהותי, הבת לא תכפה אותו. אם היא סבורה שהמעבר חיוני, היא פונה לבית המשפט בבקשה למתן הוראות.
- מתעדים את השיקולים, ומדווחים לאדם המיודע.
כך ההחלטה מתקבלת לפי החוק, ומיופת הכוח מוגנת גם אם אחיה יחלקו עליה.
איך מסבירים לממנה
החובה להסביר אינה טקס. כדאי לבחור זמן שבו הממנה ערני ורגוע, להשתמש במשפטים קצרים, לחזור על ההסבר אם צריך, ולדאוג להתאמות שהוא זקוק להן, כמו מכשיר שמיעה או שפה שהוא מבין טוב יותר. לפעמים עוזר שאדם שהממנה סומך עליו יהיה נוכח בשיחה. המטרה היא שהממנה יבין, ככל שהוא מסוגל, מה קורה בחייו ומי עוזר לו.
כשהחובות מופרות: מה קבעו בתי המשפט
בא"פ (צפת) 12248-07-22 נדון מקרה של אדם בן 83, שאובחן עם דמנציה, ושאשתו מונתה למיופת כוחו. בית המשפט מצא שהיא הגבילה את חירותו, מנעה ממנו לממש את זכויותיו וניתקה אותו מילדיו, בניגוד לרצונו ולחובותיה כמיופת כוח. המינוי בוטל, ובשל הסכסוך במשפחה מונתה עמותה חיצונית כאפוטרופוס.
בא"פ (חדרה) 16852-09-21 נמצא שמיופת כוח בודדה את הממנה ממשפחתה. בית המשפט התנה כל הפעלה של ייפוי הכוח באישורו, והותיר את צו האפוטרופסות הזמני בתוקף.
גם רצון הממנה לבחור את הקרובים לו מכובד
החובה לאפשר קשרים אינה חובה לכפות אותם. בא"פ (חי') 38249-09-22 דן בית המשפט באישה כבת 88, שתלויה פיזית באחת מבנותיה ובחרה בה כמיופת כוחה. הוא קבע שהאישה בחרה מרצונה העצמאי מי יבקר בביתה ועם מי תשוחח, ושכעסה על חלק מילדיה אינו תוצאה של השפעה בלתי הוגנת. בית המשפט ציין שטובתה בשיקום הקשרים, ואף ניסה לקדם זאת, אבל כיבד את רצונה.
המשמעות: מיופה הכוח לא רשאי לנתק את הממנה מקרוביו, אבל גם לא חייב לכפות עליו קשר שהוא עצמו אינו רוצה בו. מה שמכריע הוא רצון הממנה.
הנחיות מקדימות: הכלי לשמור על הזהות
הדרך הטובה ביותר להבטיח שהחובות האלה יתקיימו היא לכתוב אותן מראש. ממנה יכול לקבוע בהנחיות המקדימות שחשוב לו לשמור על אורח חיים דתי, להמשיך בפעילות קהילתית, לקבל ביקורים מאנשים מסוימים, או להישאר בביתו כמה שאפשר. מיופה הכוח מחויב להנחיות, והן גם מגינות עליו מפני טענות של בני משפחה שהיו רוצים אחרת. כדאי לכתוב גם מה חשוב לממנה בחיי היום יום: שגרת הבוקר, תחביבים, בית הכנסת או המועדון, החברים שהוא רוצה לפגוש. פרטים כאלה נשמעים קטנים, אבל הם אלה שמאפשרים למיופה הכוח לשמור על איכות החיים של הממנה, ולא רק על נכסיו. הם גם עוזרים לבני המשפחה להבין מה הממנה ביקש, ומצמצמים מחלוקות.
החובות בקצרה
| החובה | מה זה אומר בפועל | מה לא לעשות |
|---|---|---|
| כבוד ופרטיות | לנהוג בממנה כאדם בוגר ולשמור על ענייניו | לדבר עליו בנוכחותו כאילו אינו שם, לחשוף מידע רפואי |
| עצמאות | לאפשר לו להחליט ככל שהוא מסוגל | להחליט במקומו גם בדברים שהוא עוד יכול |
| ערכים ותרבות | לשמור על אורח חייו ומנהגיו | לשנות את אורח חייו לפי טעמו של מיופה הכוח |
| קשרים | לאפשר קשר עם משפחה וחברים | לנתק, למנוע ביקורים או שיחות |
| שיתוף | להסביר, לשאול ולשמוע | להודיע על החלטות אחרי שהתקבלו |
| התנגדות | לא לכפות בעניין אישי או רפואי מהותי | לפעול בניגוד להתנגדות במקום לפנות לבית המשפט |
שאלות נפוצות
לשמור על כבודו, פרטיותו ועצמאותו, לעודד אותו לפעול בעצמו, לשמור על ערכיו התרבותיים והדתיים, ולאפשר לו קשר עם משפחה וחברים.
כן. עליו לשתף אותו, לתת לו מידע בדרך נגישה ולברר את רצונו, לפי סדר העדיפויות שבחוק.
לא. עליו לאפשר לממנה קשר עם משפחה וחברים. בידוד הממנה הוביל בפסיקה לביטול מינוי.
רצונו מכובד. בית המשפט קבע שבחירה של ממנה במי לראות ועם מי לשוחח אינה בהכרח תוצאה של השפעה בלתי הוגנת.
בעניין רפואי מהותי, מיופה הכוח לא יפעל בניגוד להתנגדותו בשעת מעשה. אם הוא סבור שהטיפול חיוני, עליו לפנות לבית המשפט.
כן. עם הכניסה לתוקף עליו להסביר לממנה, בלשון פשוטה, את תפקידו ואת המשמעות.
ייפוי כוח שמכבד את האדם
ייפוי כוח מתמשך טוב אינו רק מסמך שמאפשר לנהל חשבון בנק. הוא כלי ששומר על האדם, על ערכיו ועל הקשרים שלו. בפגישה עוזרים לממנה לכתוב הנחיות שישמרו על מי שהוא, ומלווים מיופי כוח שרוצים לעשות את התפקיד נכון.
עו"ד אוראל שטרית, עורך דין ונוטריון באשדוד, בעל ניסיון מאז 2014, עבר את הכשרת האפוטרופוס הכללי לעריכת ייפוי כוח מתמשך בשנת 2019. לתיאום פגישה: 052-8844323.
