תלונה על מיופה כוח: מי רשאי, מה נבדק ומה התוצאות

איור של בועת דיבור עם סימן קריאה ודמות, תלונה על מיופה כוח

לייעוץ ראשוני – השאירו פרטים

מיופה כוח פועל ככלל בלי פיקוח שוטף. מה עושים כשבן משפחה, שכן או מטפל חושדים שהוא מנצל את הממנה, מזניח אותו או מבודד אותו מהמשפחה? לפני שפונים לבית המשפט, יש מסלול פשוט יותר: תלונה על מיופה כוח לממונה על התלונות אצל האפוטרופוס הכללי.

המנגנון קבוע בסעיף 32לה לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. במדריך הזה נסביר מי רשאי להתלונן, על מה, אילו תלונות לא ייבדקו, מה סמכויות הבירור, ומה יכול לקרות בעקבותיו.

המנגנון והממונה על התלונות

החוק מחייב את האפוטרופוס הכללי להקים מנגנון לבירור תלונות על האופן שבו מיופי כוח ממלאים את תפקידם. בראש המנגנון עומד ממונה על בירור התלונות, שהוא עובד מדינה והודעה על מינויו מתפרסמת ברשומות. הממונה אחראי לקבל את התלונות ולברר אותן.

נקודה חשובה: המנגנון עוסק במיופי כוח שפועלים לפי ייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף. כל עוד ייפוי הכוח לא הופעל, מיופה הכוח עדיין אינו פועל בשם הממנה, והממנה עצמו רשאי לבטל את ייפוי הכוח אם הוא מבין את מעשיו.

מי רשאי להתלונן

החוק פותח את הדלת לרווחה. רשאים להגיש תלונה:

  • הממנה עצמו.
  • קרוב של הממנה.
  • כל אדם אחר שסבור שמיופה הכוח פועל בניגוד לחוק, או פוגע בזכויות הממנה או באינטרסים שלו.

כלומר, לא צריך להיות בן משפחה או אדם מיודע כדי להתלונן. שכן, חבר, עובד סוציאלי או מטפל שרואים משהו מדאיג רשאים לפנות. המנגנון גם כולל התאמות נגישות, לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

על מה מתלוננים

החוק מגדיר את העילה באופן רחב: פעולה בניגוד להוראות החוק, או פגיעה בזכויות הממנה או באינטרסים שלו. האפוטרופוס הכללי מציין שהוא רואה בחומרה ניצול של ממנים, ומביא דוגמאות כמו השתלטות על כספים ובידוד הממנה. מצבים נוספים שמעוררים חשש, לפי החובות שהחוק מטיל על מיופה הכוח:

תלונות שלא ייבדקו

הממונה לא יברר תלונה בשלושה מצבים:

  • העניין בבית המשפט. תלונה בעניין שתלוי ועומד בבית המשפט, או שבית המשפט כבר הכריע בו לגופו.
  • תלונה קנטרנית. תלונה קנטרנית או טורדנית על פניה, או כזו שעוסקת בזוטי דברים.
  • עניין שכבר נבדק. תלונה בעניין שכבר הוגשה עליו תלונה, לממונה או לגורם מוסמך אחר, והיא התבררה ונענתה לגופה, כשאין הצדקה לשוב ולבדוק.

המשמעות המעשית של הסעיף הראשון: מי שכבר פנה לבית המשפט באותו עניין, לא יוכל לנהל במקביל בירור אצל הממונה. כדאי לבחור את המסלול בתבונה.

סמכויות הבירור

לממונה יש סמכויות של ממש. לצורך בירור התלונה נתונות לו הסמכויות של נציב תלונות הציבור לפי חוק מבקר המדינה, והוא רשאי להיעזר במפקח, שנתונות לו סמכויות פיקוח לפי החוק. כלומר, הבירור אינו רק התכתבות: הוא יכול לכלול דרישת מידע ומסמכים, ובדיקה בפועל של המצב.

מה יכול לקרות בעקבות התלונה

  • העברה לגורם מוסמך. הממונה רשאי להביא את תוצאות הבירור לפני גורם מוסמך, כדי שישקול לנקוט את האמצעים הנדרשים לשמירת ענייני הממנה, לפי נהלי האפוטרופוס הכללי.
  • משטרה. אם הבירור העלה חשש לעבירה פלילית, הממונה חייב להביא את העניין לידיעת משטרת ישראל.
  • בית המשפט. לפי האפוטרופוס הכללי, בירור תלונה עשוי להוביל לביטול ייפוי הכוח או לסיום תפקידו של מיופה הכוח.

מי מקבל את התוצאות

תוצאות הבירור נמסרות למתלונן. אם התלונה נמצאה מוצדקת, במלואה או בחלקה, הממונה מעביר את התוצאות גם לאדם המיודע, בעניינים שלגביהם חלה עליו חובת הדיווח. כל זאת תוך שמירה על פרטיות הממנה ושל כל אדם אחר.

לפני התלונה: לאסוף מידע

לא תמיד צריך להתחיל בתלונה. החוק נותן כמה כלים לקבלת מידע, ושווה להשתמש בהם קודם. אדם מיודע רשאי לדרוש ממיופה הכוח מידע על החלטות ופעולות שביצע. מרגע שייפוי הכוח נכנס לתוקף, גם קרובי הממנה, כמו בן הזוג, ההורים, הילדים, האחים, הסבים והנכדים, זכאים לקבל מהאפוטרופוס הכללי מידע על זהות מיופי הכוח ועל העניינים שבהם הם מוסמכים, אלא אם הממנה הגביל זאת. ואם הממנה קבע שמיופה הכוח ידווח לאפוטרופוס הכללי, חלות עליו חובות של רשימת נכסים ודוח שנתי.

מידע כזה עשוי להפריך חשד, או להפך, לחזק אותו ולהפוך את התלונה לממוקדת ומבוססת.

דוגמה מעשית

שכנה של אישה מבוגרת מבחינה שהמטפלת הפסיקה להגיע, שהבית מוזנח, ושהבן, שמונה למיופה כוחה, אינו עונה לטלפונים. היא אינה בת משפחה, אבל החוק מאפשר לה להתלונן. היא מגישה תלונה לממונה, עם תיאור מפורט ותאריכים. הממונה רשאי להיעזר במפקח כדי לבדוק את המצב בפועל. אם יתברר שיש הזנחה, הוא יעביר את התוצאות לגורם המוסמך לנקוט צעדים, והבת שגרה בחו"ל, שמונתה כאדם מיודע, תקבל את תוצאות הבירור.

ומה מצדו של מיופה הכוח

מיופה כוח שפועל כראוי לא צריך לחשוש מתלונה, אבל כדאי שיהיה מוכן לה. החוק מחייב אותו לתעד החלטות מהותיות ופעולות שביצע, ולשמור את חוות הדעת שעל פיה הופעל ייפוי הכוח. שמירת קבלות, דיווח סדיר לאדם המיודע ושקיפות כלפי המשפחה הם ההגנה הטובה ביותר. בתי המשפט התייחסו בחומרה לאפוטרופוסים שלא הציגו אסמכתאות לפעולותיהם, ומיופה כוח שמחזיק תיעוד מסודר יכול להראות במהירות שפעל לטובת הממנה.

תלונה או בית משפט: מה מתאים מתי

התלונה היא כלי פשוט ונגיש, אבל היא לא תמיד הכלי הנכון. במקביל לה, החוק מעמיד שלושה מסלולים בבית המשפט לענייני משפחה:

כשיש סכנה מיידית לממנה או לרכושו, למשל חשש שנכס יימכר או שחשבון יתרוקן, בית המשפט הוא הכתובת. בית המשפט מוסמך לתת צווים, בעוד שהממונה מברר ומעביר לגורמים המוסמכים.

מה התלונה אינה עושה

חשוב לתאם ציפיות. הממונה על התלונות אינו בית משפט. הוא מברר, ממליץ ומעביר לגורמים המוסמכים, אבל אינו מוסמך בעצמו לבטל ייפוי כוח מתמשך, להגביל את סמכויות מיופה הכוח או למנות אפוטרופוס. את אלה עושה רק בית המשפט לענייני משפחה, לבקשת מי שהחוק מסמיך לכך או ביוזמתו. לכן, כשנדרשת החלטה מחייבת או צו, התלונה היא לעיתים רק הצעד הראשון.

דוגמאות מהפסיקה

בפסקי הדין שבהם בתי המשפט התערבו, מי שהפעיל את המנגנון היו לרוב בני משפחה שלא מונו כמיופי כוח. בא"פ (צפת) 12248-07-22 פנו ילדיו של אדם בן 83 נגד אמם, שמונתה למיופת כוחו. בית המשפט מצא שהגבילה את חירותו, מנעה את מימוש זכויותיו וניתקה אותו מילדיו, ביטל את המינוי ומינה עמותה חיצונית. בא"פ (חדרה) 16852-09-21 נקבע שמיופת כוח בודדה את הממנה, ובית המשפט התנה כל הפעלה של ייפוי הכוח באישורו.

איך מכינים תלונה טובה

  • לתאר במדויק מה קרה, מתי, ומה הפגיעה בממנה.
  • לצרף כל מסמך שיש: דפי חשבון, הודעות, צילומים, תיעוד של ביקורים שנמנעו.
  • לציין אם יש אדם מיודע, ואם פנה למיופה הכוח וקיבל או לא קיבל מידע.
  • לבדוק שהעניין אינו תלוי ועומד בבית המשפט.
  • לציין אם יש חשש מיידי, כדי שאפשר יהיה לשקול גם פנייה לבית המשפט.

השוואה: תלונה מול פנייה לבית המשפט

הנושאתלונה לממונהפנייה לבית המשפט
מי רשאיהממנה, קרוב וכל אדם אחרהממנה, קרוב, ידיד קרוב, מיופה הכוח והיועץ המשפטי לממשלה
מהותבירור מנהליהליך שיפוטי
סמכויותבירור, מפקח, העברה לגורם מוסמך ולמשטרההוראות, הגבלה, אפוטרופוס נוסף, ביטול
מתי לא אפשריכשהעניין תלוי ועומד בבית המשפט או הוכרע בואין מגבלה כזו
מתאים במיוחדחשד ראשוני, צורך בבירור עובדותסכנה מיידית או צורך בצו

שאלות נפוצות

מי יכול להגיש תלונה על מיופה כוח?

הממנה, קרוב שלו, וכל אדם אחר שסבור שמיופה הכוח פועל בניגוד לחוק או פוגע בממנה.

אילו תלונות לא ייבדקו?

תלונה בעניין שתלוי ועומד בבית המשפט או שהוכרע בו, תלונה קנטרנית או של זוטי דברים, ותלונה בעניין שכבר נבדק ונענה.

מה הממונה יכול לעשות?

לברר את התלונה עם סמכויות של נציב תלונות הציבור, להיעזר במפקח, ולהעביר את התוצאות לגורם מוסמך.

האם התלונה יכולה להגיע למשטרה?

כן. אם הבירור העלה חשש לעבירה פלילית, הממונה חייב להביא את העניין לידיעת המשטרה.

מי מקבל את תוצאות הבירור?

המתלונן, ואם התלונה מוצדקת, גם האדם המיודע, תוך שמירה על פרטיות.

אפשר להתלונן על ייפוי כוח שעוד לא הופעל?

המנגנון חל על מיופי כוח שפועלים לפי ייפוי כוח שנכנס לתוקף. לפני כן, הממנה עצמו רשאי לבטל את ייפוי הכוח, ואפשר לפנות לבית המשפט.

ליווי בפנייה

בחירה נכונה בין תלונה לבין פנייה לבית המשפט, וניסוח מדויק של הטענות, יכולים לקצר מאוד את הדרך להגנה על הממנה.

עו"ד אוראל שטרית, עורך דין ונוטריון באשדוד, בעל ניסיון מאז 2014, עבר את הכשרת האפוטרופוס הכללי לעריכת ייפוי כוח מתמשך בשנת 2019. לתיאום פגישה: 052-8844323.

תמונה של עורך דין אוראל שטרית
עורך דין אוראל שטרית

עורך דין ונוטריון מוסמך, עם ניסיון מאז 2014 ויותר מ-1000 תיקי תעבורה ופלילי. אני מטפל בכל תיק בעצמי, מתחילתו ועד סופו, ובונה את האסטרטגיה המשפטית יחד עם הלקוח: מייצוג בתיקים פליליים, דרך עבירות תעבורה (נהיגה בשכרות, תאונות דרכים, פסילות מנהליות ומרב"ד), ועד צוואות, ייפוי כוח מתמשך ושירותי נוטריון.

השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם

מידע שימושי נוסף שכדאי לקרוא! מאמרים מאת עורך דין אוראל שטרית

Call Now Button