ייפוי כוח מתמשך יכול להעביר למיופה הכוח סמכות רחבה מאוד: לנהל את הכסף, למכור נכסים באישור, להחליט על מגורים ועל טיפול רפואי. אבל יש פעולות שהחוק משאיר בידי הממנה בלבד, ושאיש לא יכול לבצע בשמו. אלה פעולות שמיופה כוח לא יכול לבצע בשום מצב, גם אם הממנה ביקש זאת במפורש.
הכרת הרשימה חשובה בשלב העריכה. היא מסבירה למה ייפוי כוח מתמשך אינו תחליף לצוואה, למה מוטבים בביטוח צריך לעדכן בזמן, ולמה החלטות על סוף החיים מוסדרות במסמך אחר לגמרי.
הכלל: מה שאישי במהותו נשאר בידי הממנה
סעיף 32ו(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע שמיופה הכוח מוסמך לכל החלטה ופעולה שהממנה היה מוסמך להן, למעט פעולה שלפי מהותה או לפי דין יש לבצעה באופן אישי. זה עיקרון כללי: יש החלטות שמבטאות את האישיות, הזהות והאמונה של האדם, ואין דרך להעביר אותן לאחר.
כדי שלא יהיה ספק, סעיף 32ו(ב) מונה שש פעולות קונקרטיות שמיופה כוח לעולם לא יבצע. הרשימה אינה ממצה את העיקרון הכללי, ויש פעולות נוספות, כמו נישואין וגירושין, שגם הן אישיות במהותן.
שש הפעולות שבחוק
| הפעולה | מה זה אומר בפועל | מה עושים במקום |
|---|---|---|
| עריכת צוואה וקביעת מוטבים | מיופה הכוח לא יכול לכתוב צוואה בשם הממנה, וגם לא לקבוע או לשנות מוטבים בביטוח חיים, בקופות גמל ובחסכונות דומים | עורכים צוואה ומעדכנים מוטבים כל עוד הממנה כשיר |
| המרת דת | החלטה שמבטאת אמונה וזהות | נשארת בידי הממנה בלבד |
| פעולות בשם אדם אחר, כהורה או כאפוטרופוס | אם הממנה הוא אפוטרופוס של קרוב או הורה של קטין, התפקיד לא עובר למיופה הכוח | מינוי אפוטרופוס אחר לאותו אדם נעשה בבית המשפט |
| הסכמה למסירת ילד לאימוץ | החלטה אישית במובהק | נשארת בידי הממנה בלבד |
| השתתפות בבחירות | מיופה הכוח לא מצביע בשם הממנה | אין תחליף |
| פעולות לפי חוק החולה הנוטה למות | החלטות והבעת רצון לגבי טיפול בסוף החיים | ייפוי כוח והנחיות מקדימות נפרדים לפי אותו חוק |
צוואה וקביעת מוטבים
זו הפעולה האסורה שהכי רלוונטית בפועל. מיופה הכוח אינו רשאי לערוך צוואה בשם הממנה. הוא גם אינו רשאי לקבוע מוטבים לגבי סכומים שמשתלמים עקב מוות, לפי סעיף 147 לחוק הירושה, כלומר לא לשנות את המוטבים בביטוח חיים, בקרן פנסיה או בקופת גמל.
בנוסף, ייפוי הכוח פוקע עם מות הממנה. אחריו, מיופה כוח לענייני רכוש רשאי, למשך עד 90 יום ועד שמוסמך גורם אחר, רק לשלם תשלומים שוטפים, הוצאות קבורה ואבלות סבירות, ולנהל נכס מושכר או עסק. את חלוקת הרכוש קובעים הצוואה או דיני הירושה, ולא מיופה הכוח.
פעולות כהורה או כאפוטרופוס
נניח שהממנה הוא אפוטרופוס של אח עם מוגבלות. כשייפוי הכוח שלו נכנס לתוקף, מיופה הכוח מנהל את ענייני הממנה, אבל לא את ענייני האח. התפקיד כאפוטרופוס הוא אישי, ומי שימלא אותו בהמשך ימונה בבית המשפט. ממנה שנמצא במצב כזה צריך לחשוב מראש מי ימשיך לדאוג לקרובו.
חוק החולה הנוטה למות
ההחלטות על טיפול בסוף החיים מוסדרות בחוק מיוחד, חוק החולה הנוטה למות, שמאפשר לאדם לתת ייפוי כוח והנחיות מקדימות מיוחדים לאותו חוק. לכן מיופה כוח בייפוי כוח מתמשך אינו רשאי לבצע פעולה או להביע רצון לפי חוק זה, וגם הנחיות מקדימות בייפוי הכוח המתמשך אינן חלות על טיפול רפואי בחולה הנוטה למות.
מי שרוצה להסדיר את הנושא חותם על מסמך נפרד, שבאחריות משרד הבריאות. הוא נחתם בפני שני עדים, ומומלץ להפקיד אותו במרכז להנחיות מקדימות של משרד הבריאות.
נישואין וגירושין
האפוטרופוס הכללי מציין שגם נישואין וגירושין הם פעולות אישיות במהותן, שמיופה כוח אינו יכול לבצע בשם הממנה. הוא מדגיש שהרשימה שבחוק אינה סגורה: כל פעולה שמהותה אישית נשארת בידי הממנה.
האיסורים האלה קוגנטיים
ההגבלות שבסעיף 32ו(ב) הן קוגנטיות. כלומר, הממנה לא יכול להתנות עליהן בייפוי הכוח, והן גוברות על כל הוראה אחרת במסמך. ממנה שיכתוב "אני מסמיך את מיופה כוחי לערוך צוואה בשמי" לא ישיג דבר: ההוראה פשוט לא תחול.
עם זאת, הממנה כן יכול להשפיע על תחומים קרובים. למשל, הוא לא יכול להסמיך את מיופה הכוח להמיר את דתו, אבל הוא יכול לכתוב בהנחיות המקדימות שחשוב לו לשמור על אורח חיים דתי מסוים. החוק מחייב את מיופה הכוח לשמור על ערכיו התרבותיים והדתיים של הממנה, ולכן הנחיה כזו תחייב אותו בהחלטות על מגורים, אוכל וטיפול.
פעולה אסורה, פעולה שדורשת הסמכה ופעולה שדורשת אישור
כדאי להבחין בין שלוש קבוצות שמבלבלים ביניהן לעיתים קרובות:
- פעולות שדורשות הסמכה מפורשת, כמו מתנות, הלוואות ופעולות במוצרים פנסיוניים. הממנה יכול לאפשר אותן בכתיבה מפורשת בייפוי הכוח.
- פעולות שדורשות אישור מראש, כמו מכירת דירה או הסתלקות מירושה. אפשר לבצע אותן, אבל רק באישור של האפוטרופוס הכללי או של בית המשפט.
- פעולות אסורות, שהוזכרו כאן. אין שום דרך לאפשר אותן, לא בהסמכה ולא באישור.
מה עושים כדי שהנושאים האלה לא יישארו פתוחים
מאחר שמיופה הכוח לא יוכל לטפל בנושאים האלה, הממנה צריך לטפל בהם בעצמו, כל עוד הוא כשיר:
- לערוך צוואה, ולוודא שאינה סותרת את ייפוי הכוח.
- לבדוק ולעדכן את המוטבים בביטוחי החיים, בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל.
- להחליט אם לחתום על ייפוי כוח והנחיות לפי חוק החולה הנוטה למות.
- אם הוא אפוטרופוס של קרוב, לחשוב מי ימשיך לדאוג לו.
כך ייפוי הכוח המתמשך והמסמכים המשלימים יוצרים יחד תמונה שלמה, בלי חורים.
ומה אם מיופה כוח בכל זאת פעל?
מיופה כוח שמבצע פעולה אסורה פועל בלי סמכות. הוא אינו מייצג בה את הממנה, וחושף את עצמו לאחריות. בני משפחה, האדם המיודע או היועץ המשפטי לממשלה רשאים לפנות לאפוטרופוס הכללי בתלונה, או לבית המשפט, שיכול להגביל את סמכויותיו או לבטל את מינויו.
הממנה עצמו לא מאבד את הזכויות האלה
נקודה שחשוב להדגיש: האיסור חל על מיופה הכוח, לא על הממנה. לפי סעיף 32כ לחוק, כניסתו לתוקף של ייפוי כוח מתמשך אינה שוללת כשלעצמה את כשרותו המשפטית של הממנה. ממנה שעדיין מסוגל להבין ולהחליט בעניין מסוים, יכול להמשיך ולפעול בו בעצמו, גם כשייפוי הכוח שלו בתוקף בעניינים אחרים.
למשל, אדם שכבר אינו מסוגל לנהל השקעות, ולכן ייפוי הכוח שלו נכנס לתוקף בענייני רכוש, עשוי עדיין להיות מסוגל להחליט בעניינים אישיים. ההחלטות האישיות במהותן נשארות שלו, כל עוד הוא מסוגל לקבל אותן.
שלושה מצבים מעשיים
שינוי מוטב בביטוח. בת שמונתה למיופת כוחה של אמה מבקשת לשנות את המוטבים בביטוח החיים של האם. הפעולה אסורה, גם אם האם הייתה מסכימה, וגם אם הבת חושבת שזה הוגן. אם האם רצתה בשינוי, היה עליה לבצע אותו בעצמה, כשהייתה כשירה.
החלטה על טיפול בסוף החיים. בני משפחה של חולה במצב סופני מבקשים שמיופה הכוח יחליט על הימנעות מטיפול מאריך חיים. ייפוי הכוח המתמשך לא מסמיך אותו לכך. ההחלטה תלויה במסמכים שהחולה חתם עליהם לפי חוק החולה הנוטה למות, ובהוראות של אותו חוק.
הורה שהוא אפוטרופוס. אב שהוא אפוטרופוס של בנו הבגיר עם מוגבלות מאבד את יכולתו לנהל את ענייניו. מיופה הכוח של האב מנהל את ענייני האב, אבל לא את ענייני הבן. מי שימשיך לשמש אפוטרופוס של הבן ימונה בבית המשפט, ולכן כדאי להיערך לכך מראש.
למה החוק קבע את האיסורים
המשותף לכל הפעולות האלה הוא שהן מבטאות את זהותו, אמונתו ורצונו האישי של האדם, או שהן נוגעות לזכויותיהם של אחרים. העברתן לאדם אחר הייתה פוגעת באוטונומיה של הממנה, שעליה מבוסס כל ההסדר. בנוסף, חלק מהן, כמו קביעת מוטבים, פותחות פתח לניצול, משום שמיופה הכוח עלול להיות בעצמו מי שייהנה מהשינוי. לגבי סוף החיים, המחוקק העדיף להשאיר את ההסדר המיוחד שכבר קיים בחוק החולה הנוטה למות, ולא לשנות אותו.
שאלות נפוצות
לא. עריכת צוואה אסורה למיופה כוח בכל מצב, וגם הוראה בייפוי הכוח שמתירה זאת לא תחול.
לא. קביעת מוטבים לגבי סכומים שמשתלמים עקב מוות אסורה למיופה כוח. את המוטבים צריך לעדכן כשהממנה עדיין כשיר.
לא. האיסורים קוגנטיים וגוברים על כל הוראה אחרת במסמך.
לא מכוח ייפוי הכוח המתמשך. ההחלטות האלה מוסדרות בחוק החולה הנוטה למות, במסמך נפרד שנחתם בפני שני עדים.
גם אלה פעולות אישיות במהותן, ומיופה כוח אינו יכול לבצע אותן בשם הממנה.
מיופה הכוח לא הופך לאפוטרופוס של האח. מינוי אפוטרופוס אחר לאח נעשה בבית המשפט.
תכנון שלם, לא רק ייפוי כוח
ייפוי כוח מתמשך הוא חלק מתכנון רחב יותר, שכולל צוואה, מוטבים והנחיות לסוף החיים. בפגישה עוברים על התמונה כולה ומוודאים שלא נשאר נושא בלי כתובת.
עו"ד אוראל שטרית, עורך דין ונוטריון באשדוד, בעל ניסיון מאז 2014, עבר את הכשרת האפוטרופוס הכללי לעריכת ייפוי כוח מתמשך בשנת 2019. המשרד עורך גם צוואות ומלווה בענייני ירושה. לתיאום פגישה: 052-8844323.
