נהיגה בזמן פסילה

נהיגה-בזמן-פסילה

נהיגה בזמן פסילה נחשבת לאחת העבירות החמורות בפקודת התעבורה.

ענישה על נהיגה בפסילה כוללת, בין היתר, רכיב מאסר.

על פי חוק, העונש על נהיגה בזמן פסילה הוא עד 3 שנות מאסר.

נהיגה בזמן פסילה – החוק

ישנם מספר חוקים העוסקים, בין אם במישרין ובין אם בעקיפין, בנושא הטלת פסילה על רישיון נהיגה:

סעיף 67 לפקודת התעבורה – מדבר על עבירת נהיגה בפסילה.

סעיפים 47(ט) 46 , 46ב, 45 ו- 35 לפקודת התעבורה – קובעים את סמכות בית המשפט לפסול נהג מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה.

סעיף 51 לפקודת התעבורה – קובע סמכות לרשות הרישוי להטיל פסילה על נהג בשל כושר נהיגה לקוי.

סעיף 47(ה)(3) לפקודת התעבורה – מסמיך קצין משטרה לפסול רישיון נהיגה מנהלית לשלושים יום, את העובר עבירות תנועה המפורטות בתוספת הרביעית לפקודת התעבורה.

סעיף 47(ה)(2) לפקודת התעבורה – מסמיך קצין משטרה לפסול רישיון נהיגה מנהלית, בנסיבות מסוימות, לשישים יום, אדם המעורב תאונת דרכים שבה נחבל אדם או נגרם נזק לרכוש.

סעיף 47(ה)(1) לפקודת התעבורה – מסמיך "צין משטרה לפסול רישיון נהיגה מנהלית למשך תשעים יום, בגין תאונת דרכים שבה נהרג אדם.

תקנה 557 – עוסקת ברישיון שפקע תוקפו או שאבד.

סעיף 10 לפקודת התעבורה – מחייב אדם לנהוג כאשר ברשותו רישיון נהיגה תקף לסוג הרכב.

סעיף 239ב לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982, הקובע חזקת מסירה לעניין נהיגה בזמן פסילה.

תקנה 549(ג) – העניקה סמכות לרשות הרישוי להטיל פסילה על רישיון נהיגה, כחלק מאמצעי תיקון לגבי נהג שצבר נקודות חובה.

תקנה 551 (ה) – מעניקה סמכות לרשות הרישוי להתלות רישיון נהיגה של נהג שלא ביצע את אמצעי התיקון שהוטלו עליו.

פסילה של משרד הרישוי

קיימות  2 סוגי פסילות של משרד הרישוי:

א.    פסילה לפי שיטת הניקוד

גם כאן הפסילה מתחלקת לשתי אפשרויות:

  • פסילה של רישיון נהיגה למשך שלושה חודשים וחובת מעבר מבחן תאוריה, כתנאי לחידוש רישיון הנהיגה, בהתאם לסעיף 69א' לפקודת התעבורה.

פסילה זו תוטל על נהג אשר הורשע בעבירות תנועה וצבר לחובתו מעל 36 נקודות, בפרק זמן מסוים.

  • פסילת רישיון הנהיגה למשך תשעה חודשים וחובת מעבר טסט ותאוריה (ייתכן גם ביקור במרב"ד). פסילה זו תוטל על נהג אשר הורשע בעבירות תנועה וצבר לחובתו מעל 72 נקודות, בפרק זמן מסוים.

ב.    פסילה מטעמי אי כשירות לנהיגה          

רשות הרישוי מוסמכת לפסול רישיון נהיגה או להתלותו מטעמים רפואיים, מכוח סמכותה בסעיפים 51 ו- 52 לפקודת התעבורה.

מתי פסילה מסתיימת?

פסילה מסתיימת לאחר שהנהג הפקיד את רישיון הנהיגה אצל הרשות המוסמכת (משרד הרישוי/בית המשפט/תחנת המשטרה), וסיים לרצות את הפסילה.

במקרים בהם נהג נידון בבית המשפט במהלך תקופת הפסילה, ולא נגזר עליו עונש פסילה

במקרה בו נהג נידון והוטלה עליו פסילה שיפוטית בחופף לתקופת הפסילה המנהלית שכבר רוצתה.

בפסילה מטעם בית המשפט – בעקבות ערעור שבו שונה גזר הדין.

איך מתמודדים עם עבירת נהיגה בזמן פסילה בבית המשפט

על אף החומרה בקיימת בביצוע עבירה של נהיגה בפסילה, אין מדובר בסוף פסוק.

קיימים מספר מקרים בהם התקבל זיכוי הנאשם בעבירה, בנסיבות שונות.

פסקי דין נהיגה בזמן פסילה

להלן יובאו פסקי דין העוסקים בנושא נהיגה בפסילה, בהם הגיע בית המשפט למסקנה לפיה יש לזכות את הנאשם מהעבירה:

פ"ל 5412-10-16 מדינת ישראל נ' ביאדסי – נהיגה בזמן פסילה, תחת השפעה וללא ביטוח

נגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו נהג ברכב פרטי בזמן פסילה, נהיגה תחת השפעת סמים או אלכוהול ונהיגה ברכב ללא ביטוח.

מטעם התביעה העידו:

  • בוחן המשטרה מאור אהרוני, אשר חקר את הנאשם תחת אזהרה העיד בבית המשפט כי חקר את הנאשם בשפה העברית.

כמו כן, העיד כי הנאשם ביקש עו"ד מטעם הסנגוריה הציבורית, והתייעץ עם עורך הדין, בטרם התחילה החקירה.

העד ציין שיצר קשר עם אחיו של הנאשם, לצורך בדיקת טענת אליבי.

  • השוטר פוקהא מוחמד, אשר סיפר בעדותו בפני בית המשפט כי הרכב היה מונע, כשהגיעו לרכב הנאשם שהה בו לבדו בתא הנהג וניסה לעבור למושב הנוסע.

לטענתו, הנאשם לא שיתף פעולה והתנגד למעצר.

  • השוטר אלמוג מאירי, מסר כי הגיע למקום בעקבות קריאה של השוטר אלירן כהן.

בעדותו בבית המשפט, מסר כי הגיע למקום וראה את הנאשם יושב בכיסא הנוסע, לא ראה אותו נוהג ברכב, לנאשם עיניים אדומות, ביצע בדיקת נשיפון ללא אינדיקציה לשכרות.

עוד לפי עדותו, השוטרים הודיעו לנאשם שהוא מעוכב לתחנה, אך הנאשם סירב.

כתוצאה מכך, הודיע לו השוטר כי הוא עצור, לקח אותו לניידת, ובנקודת הזמן הזו התעורר כיניהם ויכוח פיזי, בעקבותיו נפלו השוטר והנאשם.

מטעם ההגנה העידו:

  1. הנאשם

סיפר כי ביום קרות האירוע המתואר בכתב האישום, שהה בביתו והתווכח עם אביו.

בעקבות הוויכוח, יצא ביחד עם אחיו מהבית והחל עימו בנסיעה אל מחוץ לכפר.

לטענתו, במהלך הנסיעה נדלקה ברכב נורת אזהרה, השניים עצרו בצד על מנת לבדוק את פשר התקלה.

אחיו של הנאשם הלך לתחנת הדלק והשאיר אותו לבדו ברכב, אשר היה בצד ימין של הכביש, כאשר ישנם עצים בצד הדרך, כך שהנאשם לא יכול היה לפתוח את הדלת.

בעקבות פקק תנועה שהחל להיווצר במקום, הנאשם יצא מהדלת ליד הנהג על מנת לכוון את הנהגים בדרך.

בנקודת זמן זו, לטענת הנאשם, הבחין בשוטרים רצים אליו, חזר לכיוון הרכב, נכנס לתוכו ועבר מהמושב של הנהג הנוסע.

לדבריו, בעת המפגש עם השוטר, הנאשם מסר לו שיש תקלה ברכב, וביקש להמתין לאחיו על מנת שיציג את מסמכי הרכב.

השוטרים טעו לחשוב שהנאשם מתנגד והוציאו אותו מהרכב בכוח, אזקו אותו והעלו אותו לניידת.

עוד הנאשם סיפר בבית המשפט, כי הסוויץ' היה דלוק על מנת שאורות המצוקה יפעלו.

  • אחיו של הנאשם

בעדותו בבית המשפט, אישר אחיו של הנאשם כי באותו יום הנאשם רב עם אביו, ולכן הם יצאו יחד מהבית.

לדבריו, בדרכם חזרה התקלקל הרכב ועל כן הם עצרו בצד.

העד יצא מהרכב לכיוון תחנת דלק על מנת להביא מים, וכאשר חזר לא מצא את הרכב.

לטענתו, ניסה לחייג לנאשם, אך הטלפון שלו היה סגור.

בהמשך, התקשר לחבר על מנת שיחזיר אותו לביתו.

העד ציין כי היה עייף, בעת ששוטר התקשר אליו והוא לא זוכר מה מסר לשוטר.

דיון והכרעת בית המשפט

לאחר שבחנה השופטת את הראיות, התרשמה מעדי התביעה והנאשם ועיינה במוצגים, התעורר בליבה ספק כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

מהודעות השוטרים לא ניתן לדעת מה מה היה חלקו של כל אחד מהם באותו אירוע.

יתרה מכך, מהראיות עולה כי לשוטר אלירן כהן היה תפקיד מרכזי, אולם הוא לא נרשם כעד תביעה, ולא הוגש כל מזכר ממנו.

מהנתונים שהוצגו בפני בית המשפט, השופטת סברה שהימנעותה של התביעה להביא את העד אלירן כהן מהווה כשל ופגיעה בהגנת של הנאשם.

על פי השופטת, על התביעה רובץ נטל להוכיח, מעל לכל ספק סביר, את התקיימות יסודות העבירה.

התביעה לא עמדה בנטל זה, לאור המחדלים שפורטו בפסק הדין, ועל כן, מצאה לזכות את הנאשם מחמת הספק.

פל"א 1841-03-18 מדינת ישראל נ' עודה – נהיגה בזמן פסילה וללא ביטוח

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום על נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא ביטוח והגשת בקשה לקבלת רישיון נהיגה בזמן פסילה.

הנאשם כפר בידיעה על נהיגה בזמן פסילה.

טענתו של הנאשם היא, כי פנה לעורך דין, שילם לו סכום נכבד, ועורך הדין אמר לו שהוא מגיש ערעור ומחזיר לו את הרישיון.

אכן, הנאשם קיבל את רישיונו בדואר רשמי של משרד הרישוי, ועל כן, סבר כי אינו פסול לנהיגה.

לצורך הדיון הוזמנה נציגת משרד הרישוי על מנת להסביר כיצד נשלח לנאשם רישיון נהיגה.

עמו כן, נעשו ניסיונות לזמן לעדות את עורך הדין, ניסיונות שלא הצליחו, שכן עורך הדין ריצה עבודות שירות.

ניסיונות נוספים לאיתור לא צלחו ההגנה להסתפק בראיות שבידה, הכוללות הגשת פסקי דין נגד עורך הדין, לפיהם, איבד את רישיונו לשמש כעורך דין אך בכל זאת המשיך לתת שירות מול משרד הרישוי.

לאחר בחינת הראיות, בית המשפט הגיע למסקנה כי יש לזכות את הנאשם מעבירה של נהיגה בזמן פסילה.

הנאשם הציג רישיון נהיגה חוקי לכאורה, שלדבריו קיבל בדואר ממשרד הרישוי.

בנוסף לכך, הנאשם העיד כי פנה לעורך דין "מוכר ממש", וכי נפגש איתו במזכירות בית המשפט.

עוד פסק בית המשפט, כי הכרה בהגנה בגין טעות במצב דברים, בהתאם לסעיף 34יח(א) לחוק העונשין, מותנית בכנותה של הטעות בלבד.

עבירת נהיגה בזמן הפסילה היא עבירה הדורשת מחשבה, ועל התביעה הנטל להוכחת קיומו של יסוד נפשי אצל הנאשם לצורך הרשעתו.

בפסק דין זה, הנאשם הצליח לעורר ספק לפיו הוטעה לחשוב שהפסילה בוטלה באמצעות פעולה משפטית של עורך דין.

יחד עם זאת, בית המשפט מבהיר בפסק הדין, כי קבלת רישיון ממשרד הרישוי אין בה כדי להוות תמיכה בטענה של טעות במצב דברים.

סעיף 66 לפקודת התעבורה קובע, כי בעת הגשת בקשה לקבלת או לחידוש רישיון נהיגה מוטלת על המבקש חובה להודיע לרשות הרישוי על פסילה.

לאור כל האמור, בית המשפט מצא לנכון לזכות את הנאשם מהעבירות.

פ"ל 9487-05-17 מדינת ישראל נ' בדארנה – נהיגה בזמן פסילה וללא ביטוח

הנאשם הורשע, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, ונהיגה ללא ביטוח.

על פי כתב האישום, נהג הנאשם ברכב פרטי, כשהוא פסול לנהיגה, על סמך פסק דין של בית המשפט לתעבורה.

כפועל יוצא מכך, נהג הנאשם ללא תעודת ביטוח תקפה.

עמדת המאשימה

התביעות ציינו שלנאשם 14 הרשעות קודמות ושיש עונש בר הפעלה של מאסר מותנה לתקופה של 4 חודשים.

כמו כן, הנאשם לא הפקיד את רישיון הנהיגה, ונהג בזמן פסילה תוך פחות מחמישה חודשים ממועד גזר הדין.

על כן, ביקשו להטיל על הנאשם מאסר בפועל של 10 חודשים לפחות, פסילה לשנתיים, פסילה על תנאי וקנס.

עמדת ההגנה

הסנגור עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן להארכת המאסר המותנה.

לצד זאת, ביקש להטיל על הנאשם פסילה מינימלית, שתאפשר לנאשם לתקן את המחדל והתחייבות כספית.

לדעת הסגור, יש מקום להקל על הנאשם, לאור העובדה כי הודה ונטל אחריות על מעשיו.

הנאשם הינו אב למשפחה ברוכת ילדים, מפרנס יחיד, בריאותו אינה איתנה, ויש לו נכות בשיעור של 65%.

תסקיר שירות המבחן

כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן, הנאשם בן 41, נשוי ואב לארבעה, עובד כמטפל במעון.

הנאשם מתפרנס מהכנסתה של אשתו ומקצבת בטוח לאומי, בגין 65% נכות, והמשפחה שרויה במצוקה כלכלית.

רישיון הנהיגה פקע עקב חובות.

עוד ציין שירות המבחן, כי הנאשם בעל יכולת לשלוט בדחפיו, אולם לפעמים פועל מתוך דחף רגעי.

הנאשם לקח אחריות על העבירות, נעדר עבר פלילי.

לטענת הנאשם, בזכות העבודה החל להשיב את חייו למסלול ולשפר את מצבה של משפחתו.

על כן, הנאשם חושש שהליך טיפולי או של"צ יובילו לנסיגה בעבודה.

לאור האמור, נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית, אך המליץ על הארכת המאסר המותנה.

הכרעת בית המשפט

נהיגה בזמן פסילה היא מבין העבירות החמורות בפקודת התעבורה.

לצד עבירה זו, קיימת עבירה של נהיגה ללא תעודת ביטוח.

התנהגותו של הנאשם משקפת זלזול בחוק ובהחלטת בית המשפט, וסכנה ממשית לשלום הציבור.

הפסיקה עמדה על כך שבעבירות מסוג זה שינו סיכון לעוברי הדרך, ולנהג, וכן קשיים במימוש פיצויים, בעקבות תאונות דרכים.

מדיניות הענישה הנהוגה בעבירת נהיגה בפסילה

עפת 10656-12-12 עאדל חמידי נ' מדינת ישראל:

המערער הורשע בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון נהיגה, שפקע מזה שלוש שנים, ללא רישיון רכב וללא ביטוח.

בעברו 22 הרשעות קודמות, וכן, רישום פלילי על סחר בסמים, בגינו ריצה מאסר בפועל.

על הנאשם בתיק זה נגזרו 3 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות ו – 43 ימי מאסר בפועל, אותם נשא כבר במסגרת המעצר, פסילה לשנתיים, פסילה על תנאי, מאסר על תנאי של 8 חודשים וחתימה על התחייבות.

בערעור שהוגש על פסק הדין, בית המשפט קיצר את רכיב המאסר ל – 80 יום בלבד, בניכוי הימים ששהה במעצר, (43 יום), כך שתקופה של 37 ימים תרוצה בעבודות שירות והמאסר המותנה הועמד על 4 חודשים.

רעפ 4911/13 שמואל יעקובוב נ' מדינת ישראל:

בהליך ערעור זה, המבקש הורשע בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח.

למבקש עבר תעבורתי הכולל 38 הרשעות, ביניהן, נהיגה ללא רישיון רכב תקף ונהיגה ללא רישיון נהיגה תקף.

המבקש בתיק זה, נידון ל – 6 חודשי מאסר בפועל בעבודות שירות, הפעלת מאסר מותנה, שירוצה בחופף, פסילה של 3 שנים, הפעלת פסילה על-תנאי של 3 חודשים, בחופף, 8 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים וקנס של 1,000 ₪.

בית המשפט העליון אימץ את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וציין כי נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של המבקש נשקלו כראוי בבית המשפט השלום ובבית המשפט המחוזי.

בנסיבות שאינן חריגות, היה מקבל הנאשם עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.  

עפ"ת (חי') 26451-11-15 מרגוליס נ' מדינת ישראל:

המערער בתיק זה הורשע בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח. לחובתו 2 הרשעות חמורות – נהיגה תחת השפעת אלכוהול ואי ציות לאור אדום.

בית המשפט ביטל את רכיב המאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות, לאור הנסיבות לפיהן מדובר בעבירה ראשונה של נהיגה בפסילה, עבר תעבורתי לא מכביד ותסקיר חיובי.

במסגרת הליך זה, הושתו על הנאשם הארכת המאסר המותנה, בן 4 חודשים, לתקופה של 8 חודשים נוספים, למשך 3 שנים.

יתר הסעיפים בגזר הדין נותרו על כנם – פסילה לשנה, הפעלת פסילה מותנית, בת 4 חודשים, במצטבר לפסילה שהוטלה בתיק, ובסך הכל 16 חודשי פסילה בפועל, פסילה לתקופה של 12 חודשים על תנאי למשך 3 שנים וקנס בסך 1,500 ₪. 

רע"פ 2421/12 ברנס נ' מדינת ישראל:

הנאשם נאשם בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח.

לנאשם עבירה ראשונה מסוג נהיגה בזמן פסילה, אך לחובתו 54 הרשעות קודמות, שתיים מהן על תאונות דרכים.

בית המשפט הטיל עליו פסילה לשנתיים, מאסר מותנה וקנס בסך 5,000 ₪ נוכח היותו איש קבע, תרומתו לצבא, והעדר עבר פלילי.

בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי הנאשם, על חומראת העונש, נדחתה.

בפלא 2422-11-15 מדינת ישראל נ' אבו ג'ומעה:

הרשיע בית המשפט את הנאשם בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה כאשר רישיון הנהיגה פקע למעלה מ-6 חודשים, נהיגה בקלות ראש, וללא ביטוח.

הנאשם צבר 5 הרשעות תעבורה, יש לו רישום פלילי הכולל 4 הרשעות, בגין עבירות סמים.

בעניינו של הנאשם התקבל תסקיר חיובי ולאור סיכויי השיקום, עובדת היות העבירה ראשונה מסוגה, הודאת הנאשם, הסדרת חובותיו וכוונתו להוציא רישיון, נידון ל-7 חודשי מאסר מותנה, פסילה בת 12 חודשים, פסילה בת 4 חודשים, למשך שנתיים, קנס בסך 3,000 ₪, התחייבות וצו מבחן לשנה.  

מהפסיקה האמורה עולה שמתחם הענישה בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, כולל מקרים בהם מדובר בפעם הראשונה, כשהעבר התעבורתי מכביד, יכלול רכיב של מאסר, שיכול ויהא על דרך של עבודות שירות, פסילה עד 3 שנים, והפעלת מאסר מותנה במצטבר או בחופף, בנוסף לרכיבי ענישה נוספים. במקרים בהם העבר התעבורתי אינו מכביד וקיימות נסיבות מיוחדות, יש מקום להסתפק במאסר מותנה ובפסילה, גם כאן, לצד רכיבי ענישה נוספים.  

לאור האמור, לרבות סקירת הפסיקה הרלוונטית, בית המשפט פסק את העונשים הבאים:

הארכת עונש המאסר, לשנתיים נוספות.

פסילה מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 14 חודשים.  

פסילה על תנאי לתקופה של 6 חודשים

קנס בסך 1,500 ₪.

התחייבות כספית על סך 2,500 ₪, להימנע מביצוע עבירה של נהיגה בזמן פסילה או ללא רישיון נהיגה, למשך שלוש שנים . 

בעריכת מאמר זה הושקעו שעות עבודה רבות. נשמח אם תביעו הערכתכם באמצעות השארת ביקורת חיובית בדף העסקי שלנו.

בעריכת מאמר זה הושקעו שעות עבודה רבות. נשמח אם תביעו הערכתכם באמצעות השארת ביקורת חיובית בדף העסקי שלנו.

צריך ייעוץ מעורך דין? השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם

Call Now Button