הכנסת ציוד לכלא היא נושא שחוזר שוב ושוב בעתירות אסירים. מחשב, דיסקים, צידנית, תרמוס או בלנדר נראים כמו פרטים קטנים. אבל לאסיר שמרצה מאסר ארוך, הם משנים את איכות החיים. מנגד, שב"ס אחראי על הסדר והביטחון, ובוחן כל פריט.
במאמר נסביר מה קובעת פקודת הנציבות, ומה המדיניות לגבי מחשבים. בנוסף, נסקור מה פסקו בתי המשפט על דיסקים, צידנית, תרמוס ובלנדר, מתי שב"ס רשאי לחלט חפצים מהתא, ואיך מבקשים ציוד בצורה נכונה.
הכנסת ציוד לכלא: נקודת המוצא
פקודת הנציבות 04.33.00 עוסקת בפריטים שאסיר רשאי להחזיק. לכן כל דיון על הכנסת ציוד לכלא מתחיל בה. לגבי פריטים שאינם ברשימה, כמו מחשב אישי, יש כללים מיוחדים. בתי המשפט חוזרים על כך ששב"ס צריך לאזן בין שני אינטרסים.
מצד אחד, שיפור איכות החיים של האסיר תורם לאווירה טובה, להתנהלות תקינה בכלא ולשיקום. מצד שני, כל פריט שטומן פוטנציאל לסיכון מחייב פיקוח על החזקתו ועל השימוש בו. כך תיאר זאת בית המשפט כשדן בהחזקת מחשבים.
בנוסף, בית המשפט אינו מחליף את שיקול הדעת של שב"ס. בעניין אחד אמר בית המשפט במפורש: "אין זה תפקיד של בית הסוהר לספק את משאלותיו וטעמו של כל אסיר ואסיר".
הכנסת ציוד לכלא: מחשב בתא
מחשב אישי אינו ברשימת הפריטים שבפקודה 04.33.00. לגביו יש כללים מיוחדים, ושב"ס רואה בשימוש בו טובת הנאה, בכפוף לתנאים.
לפי הכללים, כפי שתוארו בפסיקה, שב"ס מתיר שימוש במחשב אישי רק לאסיר שלומד, ורק לצורכי לימודים. שב"ס מחזיק את המחשבים במקום אחד, שקובע מפקד בית הכלא באישור מפקד המחוז, ולא בתא. החריג: אסיר בתא הפרדה, באישור חריג של מפקד המחוז.
מה ההיגיון? המטרה היא למנוע שימוש לרעה במחשבים. בנוסף, ייתכן שהכלל בא גם למנוע פערים בין אסירים בעלי אמצעים לאסירים חסרי אמצעים. עם זאת, בית המשפט הציע ששב"ס יבחן מעת לעת להרחיב את ההיתרים, במיוחד לאסירים שמרצים מאסר ארוך.
רע"ב 4035/07 – מחשב שלא לצורך לימודים
אסיר ביקש להכניס מחשב ותקליטורים לתאו. בית המשפט העליון קבע שהוא אינו זקוק למחשב ללימודים, ואינו שוהה בתנאי הפרדה. לכן הוא אינו עומד בתנאים הבסיסיים של הכללים. בנוסף, לדברי בית המשפט, הבקשה קשורה לנסיבות הפרטניות של האסיר, ואינה מעוררת שאלה עקרונית.
רע"ב 11489/04 – מחשב לניהול ההגנה
אסיר ביקש מחשב בתא, כדי לנהל את הגנתו במשפט פלילי. בית המשפט העליון דחה את הבקשה. שב"ס מצא שהסיכון גבוה מדי. לפי בית המשפט, האסיר ביצע את העבירות בשיטתיות ובאמצעים מתקדמים, בעזרת מחשב. האסיר הדפיס במחשב מכתבי דרישה ואיום למתלוננים, ואף תביעות נגדם.
בית המשפט הוסיף שהמשפט מתנהל בעיקר בעל פה. אם האסיר רוצה להגיש מסמך, הוא יכול לכתוב אותו בכתב ידו. בנוסף, הסניגוריה הציבורית יכולה לעזור לו.
גישה למחשב במרכז החינוך היא עניין אחר. כשבית משפט כבר אישר לאסיר גישה כזו, ושב"ס מנע אותה מסיבות שאינן קשורות בו, אסיר אחד אף קיבל פיצוי בתביעה אזרחית. על כך הרחבנו במאמר על תביעת פיצויים נגד שב"ס.
מאגר משפטי במרכזי החינוך
ברע"ב 5723/06 ביקש אסיר להשתמש במאגר משפטי במחשב. המדינה הודיעה שהנציב החליט להתקין מאגר כזה במחשב במרכז החינוך בכלא איילון. כשהאסיר עבר לכלא כרמל, ואחר כך לכלא השרון, הודיעה המדינה על התקנה גם שם.
בית המשפט העליון ציין שבעולם שבו מאגרים משפטיים זמינים, יש מקום לגישה אליהם גם בכלא. לדבריו, ההיגיון מזמין להתקין אותם בכל בית סוהר, לטובת כלל האסירים.
הכנסת ציוד לכלא: דיסקים ומערכת שמע
אסיר בכלא צלמון ביקש להכניס חמישה סרטים ודיסקים של מוזיקה, וגם מערכת מיני סטריאו. שב"ס סירב. לפי שב"ס, הפקודה ונספח ב' שלה אוסרים להכניס תקליטורים מחוץ לכלא, ואינם מאפשרים לאסיר פלילי להכניס מערכת סטריאו לתאו.
במקום זאת, לדברי שב"ס, האסיר יכול להחזיק מכשיר אחד, שמשמש גם למוזיקה. הסיבה לכך היא הצפיפות הרבה בתאים, שמחייבת להגביל מכשירים.
בית המשפט קיבל את עמדת שב"ס, ולא מצא בה חוסר סבירות. עם זאת, הוא הציע, בלי לחייב, ששב"ס יבחן שוב את מערכת הסטריאו. הסיבה: לאסיר יש HIV, ובתאו שוהים רק שני אסירים, כך שטענת הצפיפות חלשה יותר.
הכנסת ציוד לכלא: צידנית, תרמוס ובלנדר
צידנית – עע"א (נצ') 1616/04
אסיר עם בעיות רפואיות, כמו פריצת דיסק וסוכרת, ביקש להחזיר לתאו צידנית לשמירת מזון דיאטטי. שב"ס השיב שהאסיר שוהה באגף פלילי, ושם הכללים שונים מאלה שבאגף הביטחוני. בית המשפט בחן את סבירות ההחלטה, ולא מצא בה פגם. לכן הוא לא התערב בה.
תרמוס – עע"א 5537/02
בית המשפט המחוזי התערב במדיניות שאוסרת תרמוסים בתאים. המדינה ביקשה רשות ערעור, וצירפה חוות דעת של מחלקת הביטחון בשב"ס. לפי חוות הדעת, יש חשש ממשי שאסירים ישתמשו בתרמוסים למטרות שגורמות פגיעות בגוף ובנפש. החשש נשען על ניסיון העבר.
בית המשפט העליון קבע שבבסיס האיסור עומד טעם סביר. הוא הכיר בכך שתרמוס מקל על האסירים, כי הוא מאפשר שתייה חמה או קרה בכל עת. אבל לדבריו, ההיתר להכניס קומקומים חשמליים משקף איזון ראוי בין צורכי האסירים לבין הביטחון. לכן בית המשפט המחוזי טעה כשהתערב במדיניות.
בלנדר – רע"ב 9219/06
אסיר עולם, שחסרות לו שלוש שיניים טוחנות, ביקש מעבד מזון גדול, במקום הבלנדר שהיה ברשותו. בית המשפט דחה את הבקשה. לדבריו, ההחלטה של שב"ס סבירה ומידתית, כי לא הייתה המלצה רפואית למעבד מזון גדול.
הכנסת ציוד לכלא וחילוט חפצים מהתא
בג"צ 8630/04 – העתקי מכתבים
אסיר שמר בתאו העתקים של אלפי מכתבים, שכתב לאורך כשבע-עשרה וחצי שנות מאסר. שב"ס החליט לחלט את ההעתקים. לטענתו, הם "חפץ אסור", בגלל תוכנם ובגלל הסיכון שהאסיר ישתמש בהם בדרך פסולה.
בג"ץ דחה את העתירה. בין הנימוקים: האסיר עצמו יצר את הסיכון שבחפץ. בנוסף, הוא יכול להשיג חלק מהמכתבים מחדש, אם יפנה לנמענים. לדברי בג"ץ, צנזור מחדש של ההעתקים עלול לחשוף את שיטות העבודה של שירותי הביטחון. לכן החלטת החילוט עומדת במבחן המידתיות.
רמקול ו"עצימת עיניים" של הסגל
בעת"א (מרכז) 38462-12-24 קבע בית המשפט שבדרך כלל בתי המשפט דוחים עתירות נגד שלילת רמקולים. לדבריו, אסיר שמשתמש בחפץ אסור, גם כשהסגל עוצם עיניים, אינו זוכה בכך להחזיק בו. העובדה הזו גם אינה מקנה לו זכות להמשיך להחזיק בחפץ.
ציוד פיזיותרפיה ותצהיר
ברעב"ס 17672-09-24 ביקש אסיר להחזיר לו ציוד פיזיותרפיה ששב"ס לקח מתאו אחרי חיפוש. הוא טען שקיבל את הציוד מלכתחילה מכוח פסקי דין. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה, בין היתר כי האסיר פנה לשב"ס רק אחרי שעתר.
בבית המשפט העליון, בא כוח האסיר לא צירף לבקשה תצהיר. לפי התקנות, בית המשפט רשאי למחוק עתירה על הסף אם אין לה תצהיר כנדרש. לכן הוא מחק את הבקשה. המסקנה: גם טענה טובה עלולה ליפול בגלל פגם טכני. תצהיר ומיצוי הליכים הם תנאי בסיס.
ספרים, רדיו וחפצי דת
על ספרים, ארבעת המינים ומכשירי רדיו הרחבנו במאמר על תנאי כליאה. גם שם חוזר אותו עיקרון: שב"ס רשאי להגביל ציוד משיקולי ביטחון וסדר, אבל ההחלטה צריכה להיות סבירה. בקשה אישית עם נימוק רפואי עדיפה על בקשה כללית.
| הפריט | מה קבעו בתי המשפט | פסק הדין |
|---|---|---|
| מחשב בתא | רק לאסיר לומד, או לאסיר בהפרדה באישור חריג | רע"ב 4035/07 |
| מחשב לניהול הגנה | בית המשפט דחה בגלל סיכון | רע"ב 11489/04 |
| דיסקים וסטריאו | עמדת שב"ס סבירה; הצעה לבחון שוב | עע"א 1929/07 |
| צידנית | אין פגם בסירוב | עע"א 1616/04 |
| תרמוס | איסור סביר; קומקום חשמלי מאפשר איזון | עע"א 5537/02 |
| בלנדר גדול | סירוב סביר בלי המלצה רפואית | רע"ב 9219/06 |
| העתקי מכתבים | החילוט מידתי | בג"צ 8630/04 |
| רמקול | עצימת עיניים אינה מקנה זכות להחזיק | עת"א 38462-12-24 |
הכנסת ציוד לכלא: איך מבקשים נכון
- בודקים אם הפריט מופיע ברשימה שבפקודת הנציבות.
- מגישים בקשה בכתב, ומסבירים למה הפריט נחוץ: לימודים, צורך רפואי או הגנה משפטית.
- מצרפים מסמכים, כמו המלצה רפואית או אישור על לימודים. בעניין הבלנדר, היעדר המלצה רפואית הכריע.
- מציעים חלופה בטוחה יותר, למשל מכשיר אחד שעושה כמה דברים, במקום מערכת שלמה.
- אם שב"ס מסרב לבקשה על הכנסת ציוד לכלא, ממצים את ההליך מולו. רק אחר כך עותרים, עם תצהיר מתאים.
שאלות ותשובות נפוצות
ככלל לא. לפי הכללים, מחשב אישי משמש רק אסיר לומד, לצורכי לימודים, במקום מרוכז מחוץ לתא. החריג הוא אסיר בתא הפרדה, באישור מפקד המחוז.
לפי שב"ס, הפקודה אוסרת להכניס תקליטורים מחוץ לכלא. בעע"א 1929/07 קיבל בית המשפט את עמדת שב"ס.
לפי חוות דעת של מחלקת הביטחון, יש חשש ממשי לשימוש בתרמוס לפגיעה בגוף. בית המשפט העליון מצא שזה טעם סביר.
פונים קודם לשב"ס בכתב. אם אין מענה, עותרים, ומצרפים תצהיר. בעניין ציוד הפיזיותרפיה, בית המשפט העליון מחק בקשה שלא היה לה תצהיר.
לא. לפי בית המשפט, עצימת עיניים של הסגל אינה מכשירה חפץ אסור, ואינה מקנה זכות להמשיך להחזיק בו.
סיכום
הכנסת ציוד לכלא תלויה בפקודות הנציבות ובשיקול הדעת של שב"ס. בתי המשפט מתערבים רק כשההחלטה אינה סבירה. לכן רוב העתירות על מחשב, תרמוס, צידנית או בלנדר לא הצליחו.
ובכל זאת, בבקשות על הכנסת ציוד לכלא יש מה לעשות. בקשה מנומקת, עם מסמכים וחלופה בטוחה, משכנעת יותר. וכשמגיעים לבית המשפט, חשוב למצות הליכים ולצרף תצהיר, כדי שהעתירה תידון לגופה.
יקירכם צריך ציוד בכלא, ושב"ס מסרב? משרד עו"ד ונוטריון אוראל שטרית באשדוד, עם ניסיון מאז 2014 במשפט הפלילי, מלווה אסירים ובני משפחותיהם מול שב"ס ובעתירות אסיר. פנו אליי לבדיקת האפשרויות בעניינכם.
