זכויות יסוד של אסיר קיימות גם בתוך הכלא. המאסר לוקח מהאסיר את החופש לנוע ממקום למקום, אבל לא את שאר זכויות האדם.
במדריך נסביר אילו זכויות עומדות לאסיר, מתי שב"ס רשאי להגביל אותן, מה ההבדל בין זכות לטובת הנאה, ובאילו מקרים בית המשפט מתערב בהחלטות שב"ס.
במשרד עו"ד ונוטריון אוראל שטרית באשדוד, בעל ניסיון מאז 2014, אני מלווה אסירים, עצורים ובני משפחותיהם בהגנה על זכויותיהם מול שב"ס.
העיקרון: לאסיר יש את כל הזכויות, חוץ מהחופש לנוע
לפי הפסיקה, כל זכות מזכויות האדם עומדת לאסיר גם במעצר או במאסר. שב"ס יכול לשלול אותה רק כשהדבר נובע מעצם המאסר, או כשהחוק קובע זאת במפורש.
במילים אחרות, לאסיר יש אותן זכויות כמו לכל אזרח ותושב, חוץ מהחופש לנוע. חירויות שאפשר לממש גם בתוך התא עומדות לו גם בכלא.
בית המשפט העליון התבטא בעניין זה בחדות. לדבריו, "בית סוהר אסור לו שייהפך למכלאה". חברה מתורבתת חייבת לשמור על רמה אנושית מינימלית של תנאי מאסר.
חובה כבדה יותר מאז חוקי היסוד
מאז שזכויות האדם קיבלו מעמד חוקתי בחוקי היסוד, בית המשפט רואה חובה כבדה יותר לדקדק בכיבוד זכויות האסירים. לדבריו, כבוד האדם של האסיר הוא ככבודו של כל אדם.
בית המשפט הוסיף שיחס אנושי לאסירים הוא חלק מנורמה מוסרית שמדינה דמוקרטית חייבת לקיים. מדינה הפוגעת בכבוד אסיריה מפרה את חובתה כלפי כל אזרחיה ותושביה.
זכויות יסוד של אסיר – מתי מותר להגביל אותן
שב"ס רשאי להגביל זכות שאינה קשורה לעצם המאסר רק בשני תנאים. ראשית, עליו להצביע על הוראה בחוק שנותנת לו סמכות כזו. שנית, גם כשיש לו סמכות, עליו לבדוק שיש טעמים ממשיים להגבלה בנסיבות המקרה.
בנוסף, כל החלטה של שב"ס חייבת להיות סבירה ולהתבסס על שיקולים ענייניים. על השלטונות הנטל להוכיח ולנמק, לא על האסיר.
האיזון
היקף ההגנה על זכות של אסיר נקבע באיזון מול צרכים אחרים. בין היתר: שמירה על כלל האסירים, סדר ומשמעת, שלום אסירים וסגל, וחינוך ושיקום האסירים.
ככל שהזכות חשובה יותר, יש לה משקל רב יותר באיזון. ולגבי צרכים בסיסיים כמו אכילה, שתייה ולינה, הנטייה היא שלא להתיר פגיעה כלל. כלשון השופט מ' אלון: "וכגודל הזכות הנפגעת כך גודל הנימוקים הדרושים להצדקתה של פגיעה זו".
זכויות יסוד של אסיר – דוגמאות מהפסיקה
| הזכות | המקרה | מה קבע בית המשפט |
|---|---|---|
| שלמות הגוף | ביצוע חוקן בעצור בלי הסכמתו (בג"ץ 355/79) | על השלטונות להצביע על הוראת חוק ברורה |
| בחירת טיפול רפואי | עע"א 4/82 | הזכות עומדת לאסיר; על השלטונות הנטל להוכיח ולנמק |
| תנאי לינה | מזרנים במקום מיטות לאסירים בטחוניים (בג"ץ 221/80) | החשש לשימוש בחלקי מיטה כנשק הוכח; בית המשפט הורה לבדוק שיפור היצועים |
| פרטיות וחיפוש | חיפוש על הגוף (ע"פ 6269/99) | פסקת ההגבלה שבסעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובעת את גבולות ההגנה |
הדוגמה של המיטות מלמדת: גם תנאי שנראה בסיסי אפשר להגביל, כשיש סיכון ממשי לחיי אדם. אבל ההגבלה צריכה להיות מבוססת, ובית המשפט ידרוש לצמצם את הפגיעה ככל האפשר.
זכות או טובת הנאה
לא כל דבר שאסיר מקבל בכלא הוא זכות. חלק מהדברים מוגדרים "טובת הנאה", שניתנת לפי שיקול דעת:
- חופשה: חופשת אסיר היא טובת הנאה, לא זכות. שב"ס מחליט עליה לפי שיקול דעתו.
- התייחדות: פקודות הנציבות מונות אותה בין טובות ההנאה. על התייחדות של אסיר שאינו נשוי הרחבנו במדריך התייחדות עם ידועה בציבור. היא אינה צורך קיומי כמו אכילה, שתייה וטיפול רפואי הכרחי.
- גישה למחשב: כשהנהלים והפסיקה אישרו אותה, בית משפט הכיר בה כזכות, ושלילתה הקימה עילה לפיצוי.
עם זאת, גם החלטה על טובת הנאה חייבת להיות סבירה ועניינית. בית המשפט מבקר גם אותה, כמו כל החלטה מינהלית.
זכויות יסוד של אסיר: מתי בית המשפט מתערב
פקודת בתי הסוהר מפקידה בידי שב"ס את ניהול בתי הסוהר (סעיף 76א). מכוח סעיף 80א לפקודה מוציא נציב שב"ס פקודות נציבות.
את החלטות שב"ס מבקרים באמצעות עתירת אסיר, לפי כללי המשפט המינהלי. בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, בוחן שלושה דברים:
- תקינות ההליך שבו התקבלה ההחלטה.
- הראיות המינהליות – ראיות שרשות סבירה הייתה מסתמכת עליהן.
- הפעלת שיקול הדעת בידי הגורם המוסמך.
זה אינו הליך ערעור. בית המשפט אינו מחליף את שיקול הדעת של שב"ס, גם אם הוא עצמו היה מאזן אחרת. הוא שואל אם השלטונות שקלו את כל השיקולים הרלוונטיים ואיזנו ביניהם כראוי.
מתחם רחב לשב"ס
בית המשפט הכיר בכך שניהול בית סוהר אינו דומה לניהול יחידה מינהלית רגילה. לכן לנציב יש מתחם סבירות ומתחם מידתיות רחבים יחסית.
לפי הפסיקה, בית המשפט יתערב בנוהלי שב"ס רק במקרים חריגים: שרירות, חוסר תום לב או אי-סבירות קיצונית (רע"ב 2416/05). בנוסף, הוא אינו עורך בעצמו בירור עובדתי, אלא בודק את סבירות ההחלטה על סמך הראיות שהיו בפני הרשות. בית המשפט פועל כאן בזהירות רבה ובצמצום (רע"ב 5603/06).
שאלות ותשובות נפוצות
לא. המאסר לוקח ממנו את החופש לנוע. שאר הזכויות עומדות לו, אלא אם השלילה נובעת מעצם המאסר, או שהחוק קובע אותה במפורש.
לא. כששב"ס רוצה להגביל זכות שאינה קשורה לעצם המאסר, עליו להצביע על הוראה בחוק שנותנת לו סמכות. גם אז עליו להראות טעמים ממשיים, ועליו הנטל להוכיח ולנמק.
כן. המאסר אינו לוקח מהאסיר את הזכות לבחור טיפול רפואי. שב"ס רשאי לפגוע בה רק לפי הוראה בחוק, ורק כשיש טעמים שמצדיקים זאת.
בית המשפט בוחן את תקינות ההליך, את הראיות המינהליות ואת אופן הפעלת שיקול הדעת. הוא אינו מחליף את שיקול הדעת של שב"ס, ומתערב רק במקרים חריגים.
שב"ס אינו רשאי לשלול זכות בלי סמכות ונימוק. טובת הנאה, כמו חופשה או התייחדות, שב"ס נותן לפי שיקול דעתו. גישה למחשב, כשהנהלים והפסיקה אישרו אותה, הוכרה כזכות.
במקרים חריגים שבהם קמה עילה לפי כללי המשפט הציבורי, כמו שרירות, חוסר תום לב או חוסר סבירות קיצוני.
לא. בעתירת אסיר בית המשפט אינו עורך בירור עובדתי משלו. הוא בודק אם ההחלטה סבירה, על סמך הראיות המינהליות שהיו בפני שב"ס – ראיות שרשות סבירה הייתה מסתמכת עליהן.
סיכום
זכויות יסוד של אסיר עומדות לו כמעט במלואן. המאסר לוקח רק את החופש לנוע, וכל הגבלה אחרת דורשת הוראה בחוק וטעמים ממשיים.
מנגד, לשב"ס יש מתחם שיקול דעת רחב, ובית המשפט מתערב רק במקרים חריגים. לכן חשוב לבנות את העתירה סביב שאלות של סמכות, הליך וסבירות.
שב"ס פגע בזכויות של יקירכם? צרו קשר עם משרד עו"ד ונוטריון אוראל שטרית באשדוד – עורך דין פלילי שמלווה אסירים ועצורים – ונבחן יחד את הדרך להגן עליהן.
