הסדר טיעון, הנקרא גם "עסקת טיעון", הינו הסדר הנערך בין התביעה לנאשם בנוגע לסעיפי האישום בגינם הוגש כתב האישום נגד הנאשם.
הסדר הטיעון חל על סעיפים בכתב אישום; העונש אשר יוטל על הנאשם; וכן, בנושאים אחרים הנוגעים לתוצאות המשפט, כגון קנס, תנאי, הוצאות וכדומה.
במסגרת הסדר הטיעון, מודה הנאשם בעובדות כתב אישום מתוקן ובתמורה לכך מסכימה התביעה להקל באופן כזה או אחר איתו.
תיקון כתב אישום במסגרת הסדר טיעון מוביל בדרך כלל בהפחתה או שינוי העבירה/ות שבכתב האישום ולהקלה בעונש.
להלן סרטון בנושא הסדר טיעון. הסרטון עוסק בעיקר בהסדרי טיעון בתחום הפלילי, אך הוא רלוונטי לקבלת מושג לגבי היחס להסדרי טיעון בתחום התעבורה.
האם הסדר טיעון כובל את בית המשפט?
התשובה היא לא.
בע"פ 2034/91 פלוני נ' מדינת ישראל – קבע השופט שמגר: "בית המשפט איננו זרועה הארוכה של התביעה או של הסניגוריה ואיננו פועל לעולם לפי תכתיביהם, ללא שיקול דעת עצמאי".
עוד באותו פסק דין, השופט מצא קבע כי ללא נימוקים מיוחדים ראוי לכבד בקשת התביעות להקל בעונשו של נאשם.
הנה כי כן, בית המשפט איננו כבול להסדר טיעון שמציגים התביעה והנאשם, אך יחד עם זאת, ראוי לציין כי לרוב בתי המשפט לתעבורה אכן מקבלים את ההסדר שנכרת בין התביעה לנאשם.
כיצד נערך הסדר טיעון בין התביעה לנאשם?
בלשכות התעבורה של משטרת ישראל ניתן להיפגש, לאחר תיאום מראש, עם נציג לשכת התביעות (לרוב – ראש שלוחת תביעות תעבורה), על מנת לדון באפשרות לקדם הסדר טיעון.
כמו כן, לעיתים ניתן להיפגש עם התביעות גם בבתי המשפט לתעבורה.
בבואה של התביעה לבחון אפשרות לעריכת הסדר טיעון בתיק תעבורה, התביעה תשקול מספר שיקולים מרכזיים.
שיקולי התביעה בעריכת הסדר טיעון
- חסכון בזמן ובמשאבים הנחוצים לנהל משפט תעבורה.
- קיומם של קשיים ראייתיים (כשלים בראיות)
- נסיבות הקשורות בעבירה – באיזו עבירת תעבורה מדובר, הזמן שחלף ממועד ביצועה.
- נסיבות הקשורות בקורבן העבירה – לדוגמה, חומרת פגיעה בתאונת דרכים, האם תוקן נזק שנגרם לרכוש כתוצאה מנהיגתו של הנאשם וכדומה.
- נסיבות הקשורות בנאשם – מצב משפחתי, כלכלי, בריאותי, נסיבות אישיות, גיל, עבר תעבורתי.
- בטרם יפנה התובע לתקן את כתב האישום במסגרת הסדר הטיעון, על פי הנחיות פרקליט המדינה, כאשר ישנו נפגע מהעבירה, על התביעות לברר את מצבו של נפגע העבירה, בטרם תשקול לערוך הסדר טיעון.
ככל ועברנו את כל המשוכות, ניתן לערוך הסדר טיעון.
אגב, הסדר טיעון יכול להיערך בכל שלב במשפט, ממועד הגשת כתב האישום ועד מתן גזר הדין.
לרוב, הסדר טיעון נחתם בשלב שלאחר הגשת כתב אישום ובטרם התנהל המשפט.
אישור הסדר טיעון מול התביעות ומול בית המשפט
על הסדר הטיעון להיערך באופן שמאפשר לתביעות לבחון את נסיבות התיק ולשקול את השיקולים הרלוונטיים.
על פי הנחיית פרקליט המדינה, ישנה עדיפות לבחון תיק תעבורה במשרדי התביעות.
ככל ומדובר בתיק המנוהל על ידי הפרקליטות (לדוגמה, בתיק גרם מוות ברשלנות), הסדר הטיעון ייערך בכתב וייחתם על ידי הנאשם ועורך דינו.
תיעוד הסדר טיעון בתיקי תעבורה ייערך במסמך המפרט את השתלשלות העניינים ויפורטו שיקולים אשר הובאו בחשבון עובר לעריכת הסדר הטיעון.
הגורם המאשר הסדרי טיעון
- פרקליט המחוז המתאים מבחינת מחוז השיפוט, ומי שהוסמך לכך על ידו, על פי נהלים פנימיים (רלוונטי יותר לתיקים פליליים).
- בתיקים רגישים ובעלי עניין ציבורי הסדר הטיעון יובא לאישור של פרקליט המדינה.
- בתיקי תביעה משטרתית הגורם המאשר הסדרי טיעון הוא, ככלל, ראש שלוחת תביעות תעבורה.
האם חייב להיות מיוצג על ידי עורך דין בטרם חתימה על הסדר טיעון?
אין חובה להיות מיוצג על מנת להגיע להסדר טיעון עם התביעה.
יחד עם זאת, אין הדבר מומלץ. עורך דין תעבורה מנוסה יכול להביא לשולחן עניינים שהנאשם אשר אינו בקיא בתחום המשפט לא יידע להעלות.
אם בכל זאת ברצונכם להגיע להסדר טיעון עם התביעה בתיק תעבורה ללא עורך דין, יש לשים לב לכמה נקודות:
- בהסדרי טיעון עם נאשמים לא מיוצגים, הנחיות פרקליט המדינה מורות להעדיף לנהל את ההליך מבלי להגיע להסדר טיעון, כדי שלא יהיה רושם שהתביעה ניצלה העדר סניגור על מנת להגיע להסדר טיעון עם הנאשם.
- במקרים בהם בכוונת התביעה לדרוש רכיב עונשי הכולל מאסר, התביעה תבקש מינוי סניגור ציבורי לנאשם.
- במקרים שבהם נאשם אינו מיוצג, על התובע להבהיר לו שבית המשפט לא כבול לעונש שיגזור עליו. בהסדר שנערך בכתב יצוין זאת במפורש, כאשר מדובר בהסדר הנערך בעל פה, יתבקש בית המשפט לציין זאת במפורש בפרוטוקול.
מעמד נפגע עבירה במסגרת הסדר טיעון
חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001
"17. (א) נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שקיבל הודעה לפי סעיף 8(ג)(2) על האפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם או על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם או שהתביעה תגיע להסדר לסגירת תיק עם החשוד או על פרטיו של הסדר לסגירת תיק המתגבש עם החשוד, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו לפני התובע, לפני קבלת החלטה בענין".
בהתאם להוראת סעיף 17 לחוק זכויות נפגעי עבירה, נעשה מאמץ לשמוע את עמדת הקורבן ובני משפחתו במסגרת הליך בחינת אפשרות לעריכת הסדר טיעון עם נאשם.
בתיקי תעבורה ניתן לראות זאת בעיקר כאשר מדובר בתיקים של תאונות דרכים קטלניות.
שיתוף הקורבן ייערך בדרך של מתן אינפורמציה עובדתית, לשמוע את עמדת משפחתו, שיתוף בשיקולי התביעה, ולהביא בחשבון, את אינטרס הקורבן בכלל השיקולים.
הסדר טיעון הכולל הסכמה לגבי עונש ועמדת התביעה בערעור
ניתן להסכים על טווח עונש (לדוגמה בין חודש פסילה ל-4 חודשי פסילה), או להכניס להסדר הטיעון עונש מוסכם.
התובע צריך להבהיר כי הוא לא מתחייב שלא לערער על גזר הדין, אם העונש שיוטל על ידי בית המשפט יחרוג בצורה מקלה מהסדר הטיעון.
על התובע להבהיר לנאשם, כי אינו מתחייב על עמדת התביעה בערעור, אם יחרוג בית המשפט לחומרה מהעונש שהוסכם בהסדר הטיעון.
חזרה מהסכמה להסדר טיעון
בדרך כלל לא רואים חזרה מהסכמה שניתנה במסגרת הסדר טיעון.
אך בכל זאת, על מנת שכל המידע יהיה לפניכם, קיימת אפשרות לחזרה מהסכמה.
הנאשם יכול לחזור מהסדר הטיעון בכל עת עד מתן הודאה בפני בית המשפט הנאשם בפני בית המשפט, זאת מהטעם ש"האינטרס הציבורי מחייב זאת".
בבג"ץ 218/85 ארביב נ' מדינת ישראל, נקבע כי השאלה אם "טובת הציבור" מחייבת חזרה מהסדר טיעון תיקבע, על פי איזון אינטרסים שונים, כשהחשובים שבהם הם אמינות השלטון, הגשמת מטרות המשפט ושמירה על האינטרסים של הנאשם.
דוגמאות להסדר טיעון אפשרי
להלן יפורטו מספר מקרים אפשריים של הסדרי טיעון בעבירות תעבורה שונות.
יודגש, אין מדובר בייעוץ משפטי או התחייבות לכך שעל בתי המשפט לתעבורה או תובעי תעבורה יחויבו להיצמד לטווח הענישה המוצג להלן.
הסדר טיעון בתיק נהיגה בשכרות
עבירת נהיגה בשכרות מצריכה כי התביעה תוכיח התקיימות התנאים הנדרשים להכרה בפלט הינשוף, כגון הקפדה על זמנים, קשר עין עם הנהג, כיול מכשיר הינשוף, וידוא שהנהג לא אכל שתה עישן הכניס דבר מה לפיו או לאפו, החלפת פיה במכשיר ועוד.
במקרה בו קיימים כשלים בראיות התביעה, יכול וייערך הסדר טיעון עם הנאשם.
לדוגמה, בתיק שניהל המשרד, בעבות כשלים ראייתיים, קיבל הנאשם במסגרת הסדר טיעון עונש של 5 חודשי פסילה בניכוי 30 ימי פסילה מנהלית, דהיינו – 4 חודשי פסילה על שכרות ברמה של למעלה מ-400 מ"ג לליטר אוויר נשוף, כאשר מדובר בנהג צעיר (אוכלוסייה מיוחדת).
הסדר טיעון בתיק מהירות
עבירות מהירות נמדדות באמצעות מספר כלים, מצלמת מהירות, מכישר הדבורה, ממל"ז (לייזר). כשלים בראיות התביעה בעבירות מהירות יכולים לכלול: ראות במועד מדידת המהירות (יום/לילה/בהיר/מעונן/גשום), אופן כיול המכשיר המודד, שמירה על קשר עין עם הנהג, מיומנות המפעיל וכדומה.
תיק בניהולו של עורך דין תעבורה אוראל שטרית, נגד נהג הוגש כתב אישום על עבירת מהירות, במסגרתו הואשם לקוח המשרד בכך שנהג במהירות של 136 קמ"ש בכביש של 80 קמ"ש. בעקבות כשלים בראיות התביעה הוצע לנאשם הסדר טיעון מקל, נגזר על הנאשם קנס של 1500 ₪ ללא פסילה.
הסדר טיעון בתיק תאונת דרכים הגורמת חבלה של ממש
הסדר טיעון במקרים של תאונות דרכים יכול להישען על מספר רב של גורמים.
לרוב, הכשלים הראייתיים המשמעותיים נמצאים בדו"חות ומזכרים שערכו השוטרים בזירה, לרבות ובעיקר בוחן התנועה.
כשלים ראייתיים משמעותיים בתיקי תאונת דרכים יכולים להיות אי בחינת המרחק, המקום, מקום האימפקט, עריכת שחזור בהתאם לתנאי מזג האוויר, הדרך וכדומה.
בעבירות של תאונות דרכים יש לבחון לעומק את כלל הראיות, שכן הפוטנציאל במציאת כשלים בראיות הינו גבוה.
בתיק שנוהל על ידי משרדנו, הואשם נהג בגרימת תאונת דרכים בכך שדרס הולכת רגל במעבר חצייה וגרם לה לנכות בשיעור של 20%.
נגד הנהג הוגש כתב אישום הכולל: גרימת תאונת דרכים, נזק וחבלה, נהיגה רשלנית, גרימת חבלה של ממש, אי מתן זכות קדימה להולך רגל.
בתום משא ומתן ארוך ומשהוצגו לתביעה הכשלים הראייתיים, נחתם בסופו של יום הסדר טיעון הכולל פסילה של 3 חודשים בניכוי 60 ימי פסילה מנהלית ובסך הכול חודש פסילה אחד.
שוקלים לחתום על הסדר טיעון? בטרם ההחלטה מומלץ להיוועץ בעורך דין תעבורה.
משרדנו עומד לרשותכם לכל שאלה.
