אסיר או עצור שנפגע מהחלטה של שב"ס שואל קודם כול: לאן פונים – עתירת אסיר או בג"ץ? התשובה כמעט תמיד: עתירת אסיר לבית המשפט המחוזי.
בג"ץ דוחה בדרך כלל עתירות של אסירים, כי עומד להם סעד חלופי. במדריך נסביר מה קובע החוק, מה פסק בג"ץ, מתי הוא בכל זאת דן, ומה עושים כשההחלטה אינה של שב"ס.
במשרד עו"ד ונוטריון אוראל שטרית באשדוד, בעל ניסיון מאז 2014, אני מסייע לאסירים ולבני משפחותיהם לבחור את המסלול הנכון כבר בהתחלה.
מה קובע החוק – סעיף 62א וסעיף 62ד
סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר מאפשר לאסיר לעתור לבית המשפט המחוזי בכל עניין הנוגע למאסרו או למעצרו.
סעיף 62ד מוסיף שאין בכך כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ. כלומר, הסמכות של בג"ץ נשמרת.
עם זאת, סמכות בג"ץ היא סמכות שבשיקול דעת. בענייני אסירים הוא מפעיל אותה לעיתים נדירות.
עתירת אסיר או בג"ץ: כלל הסעד החלופי
הכלל ידוע: בג"ץ אינו נזקק בדרך כלל לעתירה כשעומד לעותר סעד חלופי. בענייני אסירים, הסעד החלופי הוא עתירת אסיר לבית המשפט המחוזי.
בג"ץ אף כינה את עתירת האסיר "הסעד החלופי – והדרך הראשית". פנייה ישירה לבג"ץ נראית בעיניו כדרך עקיפה.
הסדר הנכון לפי בג"ץ
בבג"ץ 7946/07 פירט בית המשפט את הסדר הנכון. קודם פונים לשלטונות בתי הסוהר. אם התשובה שלילית, עותרים לבית המשפט המחוזי שבמחוז השיפוט שבו האסיר כלוא. על החלטת בית המשפט המחוזי אפשר לבקש רשות ערעור לבית המשפט העליון.
דוגמאות מפסיקת בג"ץ
| הנושא | מה קבע בג"ץ |
|---|---|
| סירוב לחופשות (בג"ץ 5908/07) | העתירה היא דרך עקיפה לתקוף את החלטות החופשה. הדרך הראויה היא עתירת אסיר |
| ביקור אשת האסיר (בג"ץ 1574/07) | בית המשפט המחוזי מוסמך לדון בעניין, ולכן קיים סעד חלופי |
| עציר במתקן משטרתי (בג"ץ 4655/06) | לעצור יש עתירת עציר לבית המשפט המחוזי |
| מחירי קנטינה וקנסות (בג"ץ 4535/06) | סעיף 62א מסמיך את בית המשפט המחוזי לדון בכך |
| תנאי אשפוז לניתוח (בג"ץ 786/07) | תנאי השהייה בבית החולים הם חלק מתנאי המאסר |
| קביעה שמשפיעה על מועד השחרור (בג"ץ 6932/06) | הדרך פתוחה לפנות לבית המשפט המחוזי |
| הרכב ועדת השיקום (בג"ץ 10881/07) | העותר מיצה את ההליך מול הרשות, ועכשיו עליו לעתור במחוזי |
| קנסות משמעת (בג"ץ 7946/07) | יש לפנות קודם לשב"ס, ואם הוא מסרב – לעתור במחוזי |
גם אחרי דחייה במחוזי
יש אסירים שעתירותיהם במחוזי נדחו, והם פונים לבג"ץ. בבג"ץ 34330-03-25 ביקש אסיר לצאת לחופשה, אחרי שעתירותיו הקודמות נדחו. בג"ץ קבע שהמקרה אינו מעורר שאלה עקרונית שמצדיקה שימוש בסמכותו.
הדרך להשיג על החלטת בית המשפט המחוזי היא בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (סעיף 62ג). עתירה לבג"ץ אינה תחליף לה.
עתירה עקרונית: עתירת אסיר או בג"ץ?
גם טענה חוקתית אינה מבטיחה דיון בבג"ץ. בבג"ץ 1443/21 תקף מרכז אקדמי את האיסור להכניס ספרים לאסירים בדואר. בג"ץ דחה את העתירה על הסף, בהיעדר זכות עמידה ובשל סעד חלופי יעיל.
בית המשפט הוסיף שהוא אינו דן בעתירות כלליות ותיאורטיות, כשאין אסיר מסוים שנפגע ישירות. לדבריו, שאלות על זכויות חוקתיות של אסירים אינן מחייבות כשלעצמן דיון בבג"ץ. ככלל, המקום להעלותן הוא עתירת אסיר.
עתירת אסיר או בג"ץ – החריג שבו בג"ץ דן
החריג שמור למקרים נדירים. לפי בג"ץ, מדובר בעתירה נגד החלטת שב"ס שמעוררת סוגיות חוקתיות מן המעלה הראשונה. בנוסף, אין אסיר שיש לו טענה מהותית משלו, ונדרשת התערבות מיידית כדי למנוע פגיעה באינטרס ציבורי חשוב.
מקרים שבהם בג"ץ דן לגופו של עניין
- ביקורים בשבת: בג"ץ דן בעתירה נגד ביטול הביקורים בבתי הסוהר בשבתות (בג"ץ 8297/15). המדינה טענה שם שקיים סעד חלופי של עתירת אסיר, אך בג"ץ דן בעתירה לגופה ודחה אותה ברוב דעות.
- מסמכים לקטינים עצורים: בג"ץ קבע שדרך המלך היא עתירת אסיר. עם זאת, גם בהנחה שמדובר בסוגיה עקרונית, הוא בחן את העתירה ודחה אותה לגופה (בג"ץ 5164/20).
- העברת זרע של אסיר: בבג"ץ 2245/06 עתרו חברי כנסת נגד היתר שנתן שב"ס לאסיר להעביר דגימת זרע, ובג"ץ דן בעתירה לגופה.
כשההחלטה אינה של שב"ס
עתירת אסיר מיועדת לעניינים הנוגעים למאסר או למעצר. כשהטענה מופנית לרשות אחרת, גם בית המשפט המחוזי לא ידון בה בעתירת אסיר. כמה דוגמאות:
- דרכון: אסיר שעמד להיות מוסגר להולנד ביקש לחדש את דרכונו. בית המשפט קבע ששב"ס אינו ממונה על הוצאת דרכונים, ושעתירה נגד רשות האוכלוסין מוגשת לבית המשפט לעניינים מינהליים (עת"א (נצ') 26036-08-20).
- עיקול של המרכז לגביית קנסות: בית המשפט קבע שעתירת אסיר אינה המסגרת לתקוף את העיקול (עת"א (מרכז) 38296-07-23).
- פיצוי כספי: תביעה נזיקית, או בקשה לפיצוי על אובדן ציוד, מקומה בבית משפט אזרחי (עת"א (מרכז) 38471-12-24; עת"א (מרכז) 56914-11-24).
- מקלט מדיני: עתירה לקבלת מקלט מדיני אינה עניין הנוגע למאסר, ולכן בית המשפט הדן בעתירות אסירים אינו מוסמך לדון בה.
עתירת אסיר או בג"ץ – טבלת סיכום
| העניין | לאן פונים |
|---|---|
| החלטה של שב"ס בעניין המאסר או המעצר | עתירת אסיר לבית המשפט המחוזי (סעיף 62א) |
| החלטה של בית המשפט המחוזי בעתירת אסיר | בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (סעיף 62ג) |
| החלטת ועדת שחרורים | עתירה לבית המשפט המחוזי, לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר |
| סוגיה חוקתית מן המעלה הראשונה, בלי אסיר נפגע מסוים ובדחיפות | בג"ץ – במקרים נדירים בלבד |
| רשות אחרת, כמו רשות האוכלוסין | עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים |
| פיצוי כספי | בית משפט אזרחי |
שאלות ותשובות נפוצות
כמעט תמיד לעתירת אסיר בבית המשפט המחוזי, לפי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר. בג"ץ רואה בה סעד חלופי, ולכן בדרך כלל אינו דן בעניינים של תנאי מאסר ומעצר.
לא. הדרך להשיג על החלטת בית המשפט המחוזי היא בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, לפי סעיף 62ג. בג"ץ סירב לדון בעניין של אסיר שעתירותיו הקודמות נדחו.
לא בהכרח. בג"ץ קבע ששאלות על זכויות חוקתיות של אסירים אינן מחייבות כשלעצמן דיון בבג"ץ. ככלל, המקום להעלותן הוא עתירת אסיר.
במקרים נדירים: כשהעתירה מעוררת סוגיה חוקתית מן המעלה הראשונה, אין אסיר מסוים עם טענה מהותית משלו, ונדרשת התערבות מיידית כדי למנוע פגיעה באינטרס ציבורי חשוב.
בג"ץ דוחה אותה בדרך כלל על הסף, ומפנה את העותר לבית המשפט המחוזי. לעיתים הוא מזכיר גם את חובת מיצוי ההליכים מול שב"ס.
לא לעתירת אסיר. שב"ס אינו ממונה על הוצאת דרכונים, ועתירה נגד רשות האוכלוסין מוגשת לבית המשפט לעניינים מינהליים.
סיכום
בשאלה עתירת אסיר או בג"ץ, התשובה ברורה ברוב המקרים: עתירת אסיר לבית המשפט המחוזי. על החלטתו מגישים בקשת רשות ערעור, ולא עתירה לבג"ץ.
בג"ץ ידון רק במקרים נדירים של סוגיה חוקתית ממדרגה ראשונה. וכשההחלטה בכלל אינה של שב"ס, צריך לפנות לרשות ולערכאה המתאימות.
לא בטוחים לאן לפנות? צרו קשר עם משרד עו"ד ונוטריון אוראל שטרית באשדוד – עורך דין פלילי המלווה אסירים ועצורים – ונבחר יחד את המסלול הנכון.
