מידע חסוי בעתירת אסיר הוא אחד המכשולים הקשים בהליך. שב"ס דוחה בקשה בגלל "מידע מודיעיני", והאסיר אינו יודע מה נטען נגדו.
במדריך נסביר מה קובע החוק, איך בית המשפט מעיין בחומר החסוי, למה צריך את הסכמת העותר, ומה אפשר לעשות כדי לצמצם את הפגיעה.
במשרד עו"ד ונוטריון אוראל שטרית באשדוד, בעל ניסיון מאז 2014, אני מלווה אסירים, עצורים ובני משפחותיהם בעתירות ובהליכים מול שב"ס.
המסגרת החוקית: סעיף 46 לפקודת הראיות
עתירה לגילוי מידע חסוי בעתירת אסיר מתבררת לפי סעיפים 45 ו-46 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971. סעיף 46 קובע שלושה כללים:
- הדיון בעתירה לגילוי ראיה מתקיים בדלתיים סגורות.
- בית המשפט רשאי לדרוש לראות את הראיה או את תוכנה.
- בית המשפט רשאי לקבל הסברים מהיועץ המשפטי לממשלה או מנציגו, ומנציג המשרד הנוגע בדבר – גם בהיעדר שאר בעלי הדין.
בנוסף, פרקליטות המדינה פועלת לפי הנחיה פנימית בנושא: "הצגת מידע סודי לבית-משפט הדן בעתירות אסירים". גם נציבות תלונות הציבור על שופטים פרסמה חוות דעת בנושא הסתמכות על מידע מודיעיני סודי בעתירות אסירים, והפסיקה קבעה שהשתיים מתיישבות עם ההלכה.
למה שב"ס רשאי להסתמך על מידע חסוי בעתירת אסיר
רשות מינהלית רשאית להחליט על סמך ראיות מינהליות, גם אם אינן קבילות בהליך משפטי רגיל. לכן, כששב"ס מחליט על סמך מידע מודיעיני, עליו להציג את החומר לבית המשפט שבוחן את ההחלטה.
בית המשפט, מצידו, יודע להבחין בין "מידע" לבין "ראיה". הוא נותן לחומר החסוי את המשקל הראוי לו בנסיבות של כל מקרה.
לאיסוף מידע על אסירים, בכלא ובחופשה, יש חשיבות רבה לשמירה על הסדר ועל שלום האסירים ואחרים. מנגד, לאסיר יש אינטרס לדעת מה נטען נגדו, כדי שיוכל לתקוף את ההחלטה.
מידע חסוי בעתירת אסיר: הסכמת העותר היא התנאי
זו הנקודה החשובה ביותר. בית המשפט מעיין בחומר החסוי במעמד צד אחד רק אם העותר מסכים לכך (רע"ב 798/07; רע"ב 10051/06).
אם העותר מסכים
בית המשפט מעיין בחומר בלי נוכחות האסיר ובא-כוחו, כדי לראות את התמונה המלאה ולבקר את ההחלטה. במקרה אחד, אחרי העיון, התיר בית המשפט לאסיר להציג גם הוא מידע סודי מטעמו, בהסכמת המדינה.
אם העותר אינו מסכים
במצב כזה, על שב"ס להצטייד בתעודת חיסיון, ובפני העותר פתוחה הדרך לבקש להסיר את החיסיון. בנוסף, על החלטת שב"ס חלה חזקת החוקיות: ההנחה היא שהרשות החליטה כדין, ומי שטוען אחרת – עליו הראיה.
דילמה קשה – והדרך לצמצם אותה
בית המשפט העליון הכיר בכך שהעותר בוחר לעיתים בין רע לרע יותר. הוא אינו יודע מה יש בחומר ואיך להתמודד איתו. אבל אם לא יסכים לעיון, בית המשפט לא יוכל לבחון את עתירתו כראוי (רע"ב 1621/06).
לכן, לפי אותה פסיקה, יש לצמצם את הפגיעה בשתי דרכים:
- להרחיב את הגילוי ככל האפשר – למשל באמצעות פרפרזה, כלומר תמצית של המידע.
- עיון שיפוטי קפדני – בית המשפט משמש "כמעין פה" למי שהחומר הוסתר ממנו, ועליו לנקוט זהירות מיוחדת כשהוא מסיק ממנו מסקנות.
עוד קבע בית המשפט שעליו לפקח גם על התנהלות הרשות. עליו להבטיח שהעותר יקבל מידע מפורט ככל הניתן, ושעותר שאינו מיוצג יבין את ההשלכות של החלטותיו.
| נושא | העותר מסכים לעיון | העותר אינו מסכים |
|---|---|---|
| מי רואה את החומר | בית המשפט בלבד, במעמד צד אחד | שב"ס צריך תעודת חיסיון |
| על מה בית המשפט מסתמך | על החומר החסוי, לאחר עיון זהיר | לא על מידע חסוי שלא הוצג לעותר |
| מה עומד לרשות העותר | בקשה לגילוי מרבי, פרפרזה, הצגת מידע מטעמו | בקשה להסרת החיסיון |
| מעמד ההחלטה | בית המשפט בוחן את סבירותה לאור החומר | חזקת החוקיות – הנטל על העותר |
מידע חסוי בעתירת אסיר – מתי מסירים חיסיון
שיקול הדעת בשאלת הסרת החיסיון משתנה ממקרה למקרה. בית המשפט שוקל, בין היתר, את הסכנה לחייהם של מוסרי הידיעות, ואת הפגיעה האפשרית בזרימת מידע כזה בעתיד.
מנגד, הוא שוקל עד כמה הגילוי יסייע לאסיר. כשנקודת האיזון נוטה לטובת האינטרס הציבורי, בית המשפט צריך טעמים טובים כדי לחשוף את המידע. גם הערכת המהימנות של מוסרי הידיעות עלולה לסכן אותם, ולכן לרוב אין מוסרים אותה.
ביקורת על עיון במידע חסוי בעתירת אסיר
ההליך של עיון בחומר חסוי במעמד צד אחד ספג ביקורת. עו"ד קובי סודרי טען במאמר שהפרקטיקה אינה מגינה כראוי על זכויות הנאשם בפלילים.
הוא הציע כמה תיקונים: שמותב אחר ידון בעתירה להסרת החיסיון, שבית המשפט יראה את הראיות החסויות עצמן, ושהסניגור יוכל להיות נוכח בדיון.
עם זאת, בעתירות אסירים בית המשפט העליון דחה טענות כלליות נגד ההליך. הוא קבע שמדובר בהליך שגרתי, שהפסיקה בחנה ואישרה – ובלבד שהעותר הסכים לעיון (רע"ב 798/07).
מידע מודיעיני בחופשות ובוועדת השחרורים
- חופשות: בית המשפט העליון קבע שהחלטת שב"ס שלא להוציא אסיר לחופשה בגלל מידע מודיעיני היא סבירה, ואין מקום להתערב בה (רע"ב 5951/07).
- טענה למידע ישן: אסיר עולם טען שוועדת אסירי עולם הסתמכה על מידע ישן, חלקי ולא מפורט. הוא הצביע על התקדמות רציפה בטיפול, ועל כך שלא קיבל הזדמנות להתייחס למידע.
- מידע שהוצג רק בדיון: אסיר טען שמידע חסוי הוצג לראשונה בדיון, בלי שיכול היה לעתור להסרת החיסיון. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור שלו.
בהליכים מול ועדת השחרורים חל הסדר שונה, הקבוע בסעיף 17 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר.
שאלות ותשובות נפוצות
מידע, לרוב מודיעיני, ששב"ס מסתמך עליו בהחלטתו ואינו חושף בפני האסיר. בית המשפט מעיין בו לפי סעיפים 45 ו-46 לפקודת הראיות.
במעמד צד אחד – רק בהסכמת העותר. בלי הסכמה, על שב"ס להצטייד בתעודת חיסיון, ואפשר לבקש להסיר אותה.
על החלטת שב"ס חלה חזקת החוקיות, והנטל להפריך אותה מוטל עליך. לכן בית המשפט העליון תיאר את המצב כבחירה קשה.
הפסיקה הורתה להרחיב את הגילוי ככל האפשר, למשל באמצעות פרפרזה, ולהבטיח שהעותר יקבל מידע מפורט ככל הניתן.
במקרה שנדון בבית המשפט העליון, אחרי שהמדינה הציגה מידע חסוי, התיר בית המשפט לאסיר להציג גם מידע סודי מטעמו, בהסכמת המדינה.
בית המשפט העליון קבע שהחלטה כזו סבירה, ולא התערב בה (רע"ב 5951/07).
סיכום
מידע חסוי בעתירת אסיר מוצג לבית המשפט במעמד צד אחד רק בהסכמת העותר. בלי הסכמה, שב"ס צריך תעודת חיסיון, וחלה חזקת החוקיות.
ההחלטה אם להסכים היא החלטה טקטית קשה. כדאי לקבל אותה יחד עם עורך דין, ולדרוש גילוי מרבי ופרפרזה ככל האפשר.
שב"ס דחה בקשה בגלל "מידע מודיעיני"? צרו קשר עם משרד עו"ד ונוטריון אוראל שטרית באשדוד – עורך דין פלילי שמלווה אסירים ועצורים – ונבחן יחד את הדרך הנכונה להתמודד עם החומר החסוי.















