ברוב ייפויי הכוח המתמשכים, מה שמכריע אם אפשר להתחיל לפעול הוא מסמך אחד: חוות דעת להפעלת ייפוי כוח מתמשך. זו חוות הדעת שקובעת שהממנה כבר אינו מסוגל להבין בדבר, ושבלעדיה האפוטרופוס הכללי לא יאשר את הכניסה לתוקף. עד 2024 לא היה ברור מי רשאי לכתוב אותה ומה עליה לכלול. מאז נקבעו לכך תקנות מפורטות.
במדריך הזה נסביר מי מוסמך לתת את חוות הדעת, איך נערכת הבדיקה, מה המסמך חייב לכלול, ומה ההבדל בינה לבין חוות הדעת על כשירות שנערכת בעת החתימה.
למה צריך חוות דעת
ייפוי כוח מתמשך נכנס לתוקף כשהממנה חדל להיות מסוגל להבין בדבר בעניין שלגביו ניתן. לפי סעיף 32יט(ג) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, הממנה רשאי לקבוע מראש איך ייקבע הדבר: בחוות דעת של מומחה או בדרך אחרת, אבל לא לפי החלטה של מיופה הכוח לבדו. אם הממנה לא קבע דבר, נדרשת חוות דעת של מומחה, ומיופה הכוח מוסמך להסכים בשם הממנה לבדיקה.
ההסדר המפורט נולד מתוך הפסיקה. בתמ"ש (ב"ש) 8182-02-18 העיר בית המשפט שלא נקבע מי רשאי לחתום על תעודת הרופא שמפעילה ייפוי כוח מתמשך ומה תוכנה, וקרא להסדיר זאת. ב-30 ביוני 2024 פורסמו תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (חוות דעת מומחים), שחלות על חוות דעת שנערכו מ-30 יום אחרי הפרסום.
שתי חוות דעת שונות
חשוב לא לבלבל בין שתי חוות דעת שהתקנות מסדירות:
- חוות דעת על כשירות, שנערכת בעת החתימה, כשיש ספק אם הממנה מבין את משמעות ייפוי הכוח. עורך הדין חייב להפנות למומחה כשיש לו ספק, והממנה רשאי לצרף חוות דעת כזו ביוזמתו.
- חוות דעת לכניסה לתוקף, שנערכת שנים אחר כך, כשהשאלה היא אם הממנה כבר חדל להבין בדבר. זו חוות הדעת שעוסק בה המאמר הזה.
ההבדל אינו רק בעיתוי. רשימת המומחים שונה, כפי שנפרט מיד.
מי רשאי לתת חוות דעת לכניסה לתוקף
לפי התקנות, חוות הדעת נערכת בידי מומחה אחד או יותר, לפי תחום המומחיות שנוגע למצבו של הנבדק, כלומר למצב שגרם לצורך להפעיל את ייפוי הכוח:
- רופא בעל תואר מומחה בנוירולוגיה, בפסיכיאטריה, בגריאטריה, ברפואה פליאטיבית, ברפואה פנימית, ברפואת המשפחה או ברפואה פיזיקלית ושיקום.
- פסיכולוג בעל תואר מומחה בפסיכולוגיה קלינית, בפסיכולוגיה שיקומית או בפסיכולוגיה רפואית.
בחוות דעת על כשירות בעת החתימה הרשימה רחבה יותר: לגבי אזרחים ותיקים ואנשים עם מוגבלות רשאים לתת אותה גם עובד סוציאלי או מרפא בעיסוק עם חמש שנות ניסיון. בחוות דעת לכניסה לתוקף, הם אינם ברשימה.
כשהממנה קבע דרך אחרת
הממנה אינו חייב לבחור דווקא חוות דעת של מומחה. הוא רשאי לקבוע גורם אחר שיקבע את מצבו, ובלבד שאינו מיופה הכוח. במקרה כזה מגישים לאפוטרופוס הכללי מסמך מנומק מאותו גורם.
האפוטרופוס הכללי ממליץ לא לכבול את ההפעלה לגורם אחד בלבד. כדאי לציין גורם מועדף, כמו רופא המשפחה או העובד הסוציאלי בבית האבות, ולהוסיף שאם אינו זמין, כל רופא יוכל לקבוע. ייפוי כוח שתלוי ברופא שפרש או עבר דירה עלול לעכב את ההפעלה דווקא כשהיא נחוצה.
איך נערכת הבדיקה
התקנות קובעות כללים מפורטים לבדיקה, שנועדו להבטיח שהיא הוגנת ושהממנה מקבל כל הזדמנות להראות שהוא עדיין מבין:
- בלי מיופה הכוח. המומחה בודק את הממנה בלי נוכחות מיופה הכוח, אלא אם סבר שיש קושי לערוך את הבדיקה בלעדיו.
- מלווה לפי בחירת הנבדק. הנבדק רשאי לבקש שאדם אחר, שאינו מיופה הכוח, יהיה נוכח בבדיקה.
- פנים אל פנים. המומחה פוגש את הנבדק ומשוחח איתו בלשון פשוטה, לפי יכולת ההבנה שלו.
- התאמות. אם הנבדק זקוק להתאמות, חוות הדעת תיערך רק אם נעשה בהן שימוש. המומחה יקבע שהנבדק אינו מבין בדבר רק אם אינו מסוגל להבין גם עם ההתאמות הנדרשות.
- מתרגם. אם הנבדק אינו מבין את שפת המומחה, נעזרים במתרגם שאינו מיופה הכוח, ומפרטים מי הוא ומה קרבתו לנבדק.
- התייעצות. המומחה רשאי להתייעץ עם כל אדם לצורך חוות הדעת.
- כשאין תשובה ברורה. אם המומחה לא הצליח לברר אם הנבדק מבין בדבר, עליו לציין זאת ולפרט אם התאפשרה תקשורת עקיפה ובאילו אמצעים.
מה חוות הדעת חייבת לכלול
התוספת לתקנות מפרטת את הפרטים שחייבים להופיע בחוות הדעת, ובהם:
- פרטי המומחה ופרטי הנבדק.
- מטרת הבדיקה, המסמך שלגביו היא נערכת, והעניינים שלגביהם נבדקת המסוגלות.
- אם ידוע למומחה על בדיקה קודמת: ביוזמת מי, מי ערך אותה, מתי, היכן ובאיזו שפה.
- פרטי הבדיקה: תאריך, מקום ושפה, ופרטי המתרגם אם היה.
- מי יזם את הבדיקה ומי נכח בה.
- ההתאמות שנדרשו וההתאמות שניתנו.
- הרקע הרפואי של הנבדק, ואסמכתאות לגביו.
- עד כמה הצליח המומחה ליצור עם הנבדק קשר שמאפשר להעריך את מצבו, ובאילו דרכי תקשורת.
- הקשיים בתפקודים הקוגניטיביים, הצפי לשינוי, המסוגלות לקבל החלטות בכל עניין, ומסקנה.
חוות דעת חסרה עלולה להוביל לכך שהאפוטרופוס הכללי יבקש השלמות, ולעיכוב בהפעלה. לכן כדאי לוודא שהמומחה מכיר את התקנות ומשתמש בפירוט שהן דורשות.
חוות דעת לפי תחום
מאחר שהמסוגלות נבחנת לגבי כל עניין, חוות הדעת מתייחסת לעניינים שלגביהם נערכה הבדיקה. ייתכן שהמומחה יקבע שהממנה כבר אינו מסוגל לנהל את רכושו, אבל עדיין מסוגל להחליט בעניינים אישיים. במצב כזה ייפוי הכוח ייכנס לתוקף רק בחלק מהתחומים, והממנה ימשיך להחליט בעצמו בשאר.
מה עושים עם חוות הדעת
מיופה הכוח מצרף את חוות הדעת להצהרה שהוא מגיש לאפוטרופוס הכללי, אחרי שיידע את הממנה, את המיודעים ואת מי שהממנה גר אצלו. האפוטרופוס הכללי בודק את הבקשה, ואינו רק חותמת: בית המשפט קבע שתפקידו בשלב הזה מהותי. עם זאת, אישורו אינו ראיה לכך שההצהרה נכונה, וגם ההפעלה יכולה להיות מותקפת בבית המשפט.
לפי סעיף 32לד לחוק, מיופה הכוח חייב לשמור את חוות הדעת שעל פיה הופעל ייפוי הכוח. זה המסמך שיעמוד במרכז אם בעתיד מישהו יטען שההפעלה הייתה מוקדמת או לא מוצדקת.
כשבני משפחה חולקים על חוות הדעת
חוות דעת של מומחה היא ראיה חשובה, אבל לא המילה האחרונה. בן משפחה שסבור שהממנה עדיין מבין בענייניו, או שהבדיקה לא נערכה כראוי, רשאי לפנות לאפוטרופוס הכללי בתלונה, או לבית המשפט בבקשה למתן הוראות או לביטול ייפוי הכוח.
בתי המשפט שוקלים את חוות הדעת לצד ראיות אחרות. בעמ"ש (מרכז) 52103-10-22, למשל, לא התערבה ערכאת הערעור בהחלטה שבה הועדפו עדויות רבות על פני חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט. הלקח: חוות דעת שנערכה בקפידה, לפי כל כללי התקנות ועם פירוט מלא, היא זו שתעמוד גם מול מחלוקת.
טיפים מעשיים לפני הבדיקה
- לבחור מומחה שתחום המומחיות שלו נוגע למצב שבגללו נדרשת ההפעלה, למשל גריאטר או נוירולוג בדמנציה.
- לאסוף מראש את המסמכים הרפואיים הרלוונטיים, כדי שהמומחה יוכל לפרט את הרקע הרפואי.
- לוודא שהבדיקה מתקיימת בלי מיופה הכוח, ושהממנה יודע שהוא רשאי להביא מלווה אחר.
- אם הממנה זקוק להתאמות, כמו מכשיר שמיעה, משקפיים או שפה אחרת, לדאוג להן מראש.
- לבדוק בייפוי הכוח אם הממנה קבע דרך אחרת או גורם מסוים, ולפעול לפי מה שקבע.
השוואה: כשירות בעת החתימה מול כניסה לתוקף
| הנושא | חוות דעת על כשירות | חוות דעת לכניסה לתוקף |
|---|---|---|
| מתי | בעת עריכת ייפוי הכוח | כשיש צורך להפעיל אותו |
| השאלה | האם הממנה מבין את משמעות ייפוי הכוח | האם הממנה כבר אינו מסוגל להבין בדבר |
| רופאים ופסיכולוגים מומחים | כן | כן |
| עובד סוציאלי ומרפא בעיסוק | כן, לגבי אזרחים ותיקים ואנשים עם מוגבלות | לא |
| נוכחות מיופה הכוח | לא, ככלל | לא, ככלל |
| חובה? | כשיש לעורך הדין ספק בכשירות | ברירת המחדל, אם הממנה לא קבע דרך אחרת |
שאלות נפוצות
לא. נדרש רופא מומחה בתחומים שנקבעו בתקנות, כמו גריאטריה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, רפואה פנימית או רפואת המשפחה, או פסיכולוג מומחה, אלא אם הממנה קבע דרך אחרת.
לא לצורך כניסה לתוקף. עובד סוציאלי ומרפא בעיסוק מופיעים רק ברשימה של חוות דעת על כשירות בעת החתימה. הממנה רשאי עם זאת לקבוע גורם אחר שאינו מיופה הכוח.
ככלל לא, אלא אם המומחה סבר שיש קושי לבדוק בלעדיו. הממנה רשאי לבקש שאדם אחר ילווה אותו.
חוות הדעת מתייחסת לכל עניין בנפרד, וייפוי הכוח ייכנס לתוקף רק בעניינים שבהם הממנה חדל להבין.
אם הממנה קבע שכל רופא יוכל לקבוע במקרה כזה, אפשר לפנות לרופא אחר. לכן מומלץ לנסח את ייפוי הכוח בגמישות.
כן. מיופה הכוח חייב לשמור את חוות הדעת שעל פיה הופעל ייפוי הכוח.
ליווי בהפעלה
חוות דעת שנערכת לפי התקנות מקצרת את הדרך לאישור הכניסה לתוקף ומחזקת אותה מפני ערעור. במשרד מלווים את מיופה הכוח מהבדיקה ועד האישור.
עו"ד אוראל שטרית, עורך דין ונוטריון באשדוד, בעל ניסיון מאז 2014, עבר את הכשרת האפוטרופוס הכללי לעריכת ייפוי כוח מתמשך בשנת 2019. לתיאום פגישה: 052-8844323.
