חוות דעת מב"ן היא המפתח לשחרור על-תנאי של אסיר שמרצה עונש בגין עבירת מין. מב"ן – המרכז לבריאות הנפש – מעריך את רמת הסיכון שלו, ובלי הערכה כזו הדרך לשחרור כמעט חסומה.
במדריך נסביר מה קובע סעיף 12 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, מה משקלה של חוות הדעת, מתי אפשר לשחרר גם בלי חוות דעת חיובית, ומה הדין כשהאסיר כופר באשמה את העבירה או מציג חוות דעת פרטית.
במשרד עו"ד ונוטריון אוראל שטרית באשדוד, בעל ניסיון מאז 2014, אני מכין אסירים לוועדת השחרורים ועותר נגד החלטותיה.
מה קובע סעיף 12
סעיף 12(א) קובע שועדת השחרורים לא תחליט על שחרור על-תנאי של שלושה סוגי אסירים, אלא אחרי שהוגשה לה חוות דעת שלפיה האסיר אינו מהווה סכנה לציבור:
- אסיר שנושא עונש בגין עבירת מין.
- אסיר החולה במחלת נפש.
- אסיר הסובל מהפרעה נפשית.
את חוות הדעת נותן מי ששר הבריאות הסמיך לכך. אצל אסיר בעבירת מין, חוות הדעת היא "הערכת מסוכנות" כהגדרתה בחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006.
החריג: סעיף 12(ב)
לפי סעיף 12(ב), הוועדה רשאית לשחרר גם בלי חוות דעת כזו, וגם כשחוות הדעת קבעה שהאסיר מהווה סכנה במידה כלשהי. במקרה כזה, חוות הדעת צריכה לקבוע שאפשר לשחרר אותו בתנאי שיקבל טיפול, או בתנאי אחר. לשם כך עליה לסבור, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שאפשר לשחרר אותו בלי סיכון לציבור, ובתנאים שיבטיחו זאת.
מעמד חוות דעת מב"ן
לפי הפסיקה, סעיף 12 נתן למב"ן מעמד מיוחד: הוא היועץ המקצועי של ועדת השחרורים בעניינים האלה. עם זאת, חוות הדעת היא עצה, וההחלטה נשארת בידי הוועדה.
- ככלל – תנאי לדיון: חוות הדעת היא תנאי לדיון בשחרור, למעט חריגים יוצאי דופן.
- משקל רב, לא מכריע: הוועדה רשאית להפעיל שיקולים נוספים, לפי סעיף 12(ב).
- חוות דעת חיובית: היא אחד השיקולים העיקריים, עד כדי "גורם מפתח" בפתיחת שערי השחרור. כדי להחליט נגדה, הוועדה צריכה טעמים מיוחדים כבדי משקל.
- גם יתר השיקולים: חוות דעת חיובית אינה מבטיחה שחרור. ההחלטה כפופה גם לשיקולים שבסעיפים 9 ו-10 לחוק.
עע"א (ת"א) 3126/06 – "אין התנגדות" היא חוות דעת חיובית
אסיר ריצה שלוש שנות מאסר בגין אינוס. מב"ן קבע שטיפול לעברייני מין במרכז יום, וטיפול זוגי בקהילה, "עשוי להפחית" את רמת הסיכון שלו, ולכן אין התנגדות לשחרורו. רש"א הכינה תוכנית: מרכז יום חמישה ימים בשבוע לפחות חצי שנה, אחר כך עבודה וטיפול שלוש פעמים בשבוע, ופיקוח של שנה.
הוועדה סברה שחוות הדעת אינה קובעת במפורש שהאסיר אינו מהווה סכנה, ולכן חיפשה טעמים מיוחדים – ולא מצאה. בית המשפט קיבל את העתירה. לדבריו, אי אפשר להתעלם מכך שזו חוות דעת חיובית, ועל הוועדה להתייחס אליה במלוא כובד הראש.
בית המשפט הוסיף שהוועדה אינה חייבת לאמץ תמיד המלצות מקצועיות (רע"ב 9837/03), והיו מקרים שבהם דחתה בקשה למרות תוכנית רש"א (רע"ב 1091/05). אבל להערכת המסוכנות של מב"ן, כגוף מקצועי ומנוסה, יש מעמד חשוב ביותר.
חוות דעת מב"ן מול חוות דעת פרטית
אסירים רבים מגישים חוות דעת של מומחה מטעמם, לעיתים עם תוכנית טיפול. מה משקלה?
ברע"ב 10114/07 עמדה תוכנית טיפול של מומחה פרטי מול חוות דעת שלילית של מב"ן. הוועדה החליטה לפעול לפי הכלל, ולא לפי החריג. הכלל: לא לשחרר אסיר בעבירת מין כשחוות הדעת קבעה שהוא מהווה סכנה. בית המשפט העליון לא מצא בכך פגם.
לדבריו, מב"ן הוא הגורם הציבורי שקיבל סמכות להעריך את רמת הסיכון של עברייני מין. יש לו המקצועיות והניסיון לכך. לכן, לפי הגישה העקרונית, הוועדה רשאית ואף צריכה להעדיף את הערכת מב"ן. היא גוברת על חוות הדעת של המומחה מטעם האסיר (עע"א 6481/01).
עם זאת, חוות דעת פרטית אינה חסרת ערך. בית המשפט ציין שחוות דעת של מומחים מטעם האסיר יכולות להיות ראיה כשרה בפני הוועדה. הכוונה לחוות דעת שמעריכות את רמת הסיכון שלו כנמוכה.
כשהאסיר כופר בעבירה
אחת השאלות הקשות: האם אסיר שכופר בעבירה, ואינו מביע חרטה, מהווה סכנה באופן אוטומטי?
לפי הפסיקה, אין חזקה חלוטה כזו. חוות דעת של מב"ן, שלפיה אי אפשר להעריך את רמת הסיכון של האסיר, אינה סוגרת את הדלת. הוועדה רשאית לשחרר בתנאים גם מול חוות דעת כזו, אם הנסיבות והראיות מצדיקות זאת. התנאי: שהיא תנמק את עמדתה כנדרש.
בפרשת דריהם קבע בית המשפט שבוחנים כל מקרה לפי נסיבותיו, ולא בקבלה אוטומטית של גישת מב"ן. לפעמים יש להכחשה סיבות שונות, ועדיין אפשר להסיק מנתונים אחרים שהאסיר אינו מסוכן. דוגמה שניתנה בפסיקה: אסיר שמב"ן בודק אותו כשהערעור שלו עדיין תלוי ועומד.
רע"ב 1723/03 – חוות דעת "שותקת"
בעניין זה, חוות הדעת של מב"ן לא קבעה במפורש אם האסיר מהווה סכנה, בגלל שכפר באשמה. בית המשפט המחוזי קבע שבלי חוות דעת חיובית, הוועדה אינה מוסמכת לשחרר, וביטל את החלטת השחרור.
בבית המשפט העליון הסכימה המדינה לפרשנות מקלה של סעיף 12. לפיה, לוועדה יש סמכות לדון בעניין בכל פעם שיש חוות דעת של מב"ן – גם אם אינה קובעת במפורש אם האסיר מהווה סכנה. בהסכמת הצדדים, הדיון חזר לבית המשפט המחוזי, כדי שיבחן את שיקולי הוועדה לגופם.
ההמשך: עע"א (נצ') 760/02
העניין חזר לבית המשפט המחוזי בנצרת. ב-17.2.2003 הוא ביטל שוב את החלטת השחרור, הפעם לגופה. לדבריו, ההחלטה לא הייתה סבירה באופן קיצוני: הוועדה נתנה משקל רב מדי לנתונים אחדים, ולא נתנה משקל ראוי לאחרים.
בית המשפט קבע שהוועדה לא נתנה לחוות הדעת של מב"ן מעמד מכריע, ולא סמכה את החלטתה על נימוקים מיוחדים, כנדרש בסעיף 12(ב). לגישתו, חוות דעת "שותקת" פירושה שמב"ן מתנגד לשחרור. עוד קבע שחוות הדעת של מב"ן גוברת על חוות דעת פרטית – אף שהוועדה רשאית לשקול גם אותה – ושההתנהגות בכלא לא הייתה טובה, כי נמצאו שרידי סם ונגזר קנס על עבירת משמעת.
| המצב | מה הוועדה רשאית לעשות |
|---|---|
| חוות דעת חיובית של מב"ן | לשחרר – בכפוף גם לשיקולים שבסעיפים 9 ו-10 |
| חוות דעת שהאסיר מהווה סכנה, אבל אפשר לשחרר בטיפול | לשחרר מטעמים מיוחדים שיירשמו, בתנאים שמבטיחים היעדר סיכון |
| אין חוות דעת | לשחרר רק לפי סעיף 12(ב), מטעמים מיוחדים |
| חוות דעת שלילית מול חוות דעת פרטית | רשאית, ואף צריכה, להעדיף את מב"ן (רע"ב 10114/07) |
| האסיר כופר באשמה | אין חזקה חלוטה של סכנה; כל מקרה לגופו |
אסיר הלוקה בנפשו
סעיף 12 חל גם על אסיר החולה במחלת נפש או סובל מהפרעה נפשית. גם אצלו, הדרך הרגילה לשחרור עוברת דרך חוות דעת של מי ששר הבריאות הסמיך. חוות הדעת צריכה לקבוע שאינו מהווה סכנה לציבור. וגם אצלו חל החריג של סעיף 12(ב).
איך מתכוננים כשנדרשת חוות דעת מב"ן
- להשתלב בטיפול: טיפול ייעודי בכלא הוא הבסיס להערכה חיובית של מב"ן.
- לבחון את חוות הדעת: האם היא חיובית, שלילית, או "שותקת"? לכל מצב יש השלכה אחרת על סמכות הוועדה.
- להציג טיפול בקהילה: כשחוות הדעת קובעת שאפשר לשחרר בתנאי טיפול, צריך תוכנית טיפול ממשית.
- חוות דעת פרטית – בזהירות: היא יכולה לשמש ראיה, אבל לרוב לא תגבר על מב"ן.
- לנמק את ההכחשה: אם האסיר כופר באשמה, כדאי להציג את הנסיבות – למשל ערעור תלוי – ונתונים אחרים שמראים על סיכון נמוך.
שאלות ותשובות נפוצות
הערכה של המרכז לבריאות הנפש, ששר הבריאות הסמיך לכך. לפי סעיף 12, צריך אותה לפני שחרור על-תנאי של אסיר בעבירת מין או אסיר הלוקה בנפשו.
רק לפי סעיף 12(ב): מטעמים מיוחדים שיירשמו, כשהוועדה סבורה שאפשר לשחרר בלי סיכון לציבור, ובתנאים שיבטיחו זאת.
לא. היא גורם מפתח, אבל ההחלטה כפופה גם לשאר השיקולים שבסעיפים 9 ו-10 לחוק.
היא יכולה להיות ראיה כשרה. אבל לפי הפסיקה, הוועדה רשאית, ואף צריכה, להעדיף את הערכת מב"ן (רע"ב 10114/07).
לפי הפסיקה, אין חזקה חלוטה שאסיר שכופר באשמה מהווה סכנה. בוחנים כל מקרה לגופו, והוועדה רשאית לשחרר בתנאים אם הנסיבות מצדיקות זאת ובנימוק מתאים.
חוות דעת של מב"ן שאינה קובעת במפורש אם האסיר מהווה סכנה. ברע"ב 1723/03 הסכימה המדינה שגם במצב כזה יש לוועדה סמכות לדון בעניין.
סיכום
חוות דעת מב"ן היא ככלל תנאי לשחרור על-תנאי של עבריין מין או אסיר הלוקה בנפשו, ומשקלה רב. אבל היא אינה מכריעה לבדה: הוועדה רשאית לשחרר גם בלעדיה, מטעמים מיוחדים, ואינה חייבת לשחרר גם כשהיא חיובית.
השתלבות בטיפול, תוכנית טיפול בקהילה וניתוח מדויק של חוות הדעת הם המפתח לתיק טוב בוועדה.
יקירכם צריך חוות דעת של מב"ן? צרו קשר עם משרד עו"ד ונוטריון אוראל שטרית באשדוד – עורך דין פלילי שמלווה אסירים ועצורים – ונבחן יחד את הדרך לשחרור.
