התנהגות שאינה הולמת בצבא: מתי מפקד עובר עבירה ומה ההבדל מפגיעה במשמעת

"התנהגות שאינה הולמת" היא אחת העבירות שמופיעות הכי הרבה בכתבי אישום נגד מפקדים בצה"ל. לפעמים היא עומדת לבדה, ולפעמים היא מצטרפת כ"עבירה נלווית" לעבירה אחרת. למשל, נהיגה בשכרות, שימוש בלתי חוקי בנשק, הטרדה או מרמה. בשל הניסוח הכללי שלה, רבים אינם יודעים בדיוק מה היא כוללת ומה לא.

במאמר הזה אסביר על מי חלה העבירה ולמה היא מכונה "עבירת סל". אסביר אילו מבחנים קבעה הפסיקה כדי לתחום אותה, ומה ההבדל בינה לבין התנהגות מבישה ופגיעה במשמעת. אביא גם דוגמאות מהפסיקה – כולל השלכות על הדרגה ועל הרישום הפלילי.

סעיף 130: עבירה למפקדים מדרגת סמ"ל ומעלה

סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי חל על חייל בדרגת סמ"ל או בדרגה גבוהה ממנה. חייל כזה שהתנהג באופן שאינו הולם את דרגתו או את עמדתו בצבא, דינו מאסר שנה.

העבירה מיוחדת למפקדים, והיא נגזרת מהזכות שניתנה להם לפקד על חיילים. ההיגיון פשוט: ככל שעולה בכירותו של בעל הדרגה, גדלה גם זכות הפיקוד שלו – ולצידה חובותיו. ביניהן החובה להתנהג באורח הולם. ככל שחייל מטפס בדרגה, הדרישה המוסרית והערכית ממנו עולה. הוא חייב יותר ויותר לשמש דוגמה ומופת לפקודיו.

עבירת "סל" בעלת רקמה פתוחה

התנהגות שאינה הולמת היא עבירה שגבולותיה אינם מוגדרים בחוק. בשל ניסוחה הכללי היא מכונה "עבירת סל". ניסוח כזה מעורר ביקורת: עבירה פלילית אמורה להיות מוגדרת בבירור, כדי שאנשים יידעו מראש מה אסור.

בית הדין לערעורים היה ער לביקורת הזו. הוא קבע שחובה לתחום את גבולות העבירה באופן זהיר ומושכל. זאת באמצעות עקרונות וסייגים (ע/123/02 אל"ם ש' י' נ' התובע הצבאי הראשי). בלשונו הציורית: העבירה הרחבה אינה "סוס פרא הדוהר בשרירות", אלא סוס שהושם עליו רסן.

המבחנים שקבעה הפסיקה (ביבאס)

איפה עובר הקו בין התנהגות שאינה הולמת שהיא עבירה פלילית, לבין התנהגות שאינה ראויה בלבד? כדי לקבוע זאת, בתי הדין בוחנים את המבחנים שנקבעו בעניין ביבאס (ע/256/96 רס"ן ביבאס נ' התצ"ר):

• המעשה או המחדל ממיט קלון על עושהו.
• מדובר במעשה שיורד לשפל המדרגה מבחינה אנושית או צבאית.
• המעשה מגיע לדרגה בולטת של פסול, בדרך כלל פסול מוסרי.
• ההתנהגות מטילה כתם על האדם, כמפקד בצה"ל או כאזרח.
• המעשים אינם מתיישבים עם ערכי ההתנהגות והאתיקה המקובלים במסגרת.
• המעשים מהווים פגם בהתנהגות שפוגע בערכי היסוד של המסגרת הצבאית. זה נכון בין שהם גם עבירה אחרת ובין שלא.

ההבדל בין סעיף 130, סעיף 132 וסעיף 129

לצד התנהגות שאינה הולמת קיימות שתי עבירות קרובות, וההבחנה ביניהן חשובה.

פגיעה במשמעת (סעיף 132). בית הדין לערעורים הסביר שההבדל מתבטא בכמה עניינים. הרשעה לפי סעיף 130 מחייבת במקרים רבים כשל מוסרי. לכל הפחות היא מחייבת הפרה חמורה של חובת האמון של מפקד. לעומת זאת, הערך המוגן בסעיף 132 הוא, כפשוטו, שמירה על הסדר הטוב והמשמעת בארגון היררכי. לכן סעיף 130 חמור יותר – בגלל הערכים המוגנים, הסטיגמה והנזק לנפגע.

התנהגות מבישה (סעיף 129). עבירה זו חלה על כל חייל, ולא רק על בעלי דרגה. בפועל היא משמשת לעיתים קרובות כחלופה מקלה בתיקי היעדרות. בתיקים שבהם השתלב החייל בהליך שילוב, הוא הורשע בהתנהגות מבישה במקום בעבירת היעדרות. כך נמנע רישום פלילי.

העבירה	על מי חלה	מה עומד במרכזה	רישום פלילי
התנהגות שאינה הולמת (130)	סמ"ל ומעלה	כשל מוסרי או הפרת אמון של מפקד	לא
פגיעה במשמעת (132)	כל חייל	הסדר והמשמעת בארגון היררכי	לא
התנהגות מבישה (129)	כל חייל	התנהגות מבישה, לעיתים חלופה בתיקי היעדרות	לא

דוגמאות מהפסיקה

נשיקה לחיילת באירוע בעל גוון מיני

בתי הדין קבעו שמתן נשיקה לחיילת באירוע שיש בו גוון מיני עולה כדי התנהגות שאינה הולמת. נשיקה בצוואר בלי רשות, חיבוק או ליטוף על ידי מפקד מבוגר. אלה אינם מעשים שהחברה מתייחסת אליהם בסלחנות. גם התבטאויות בעלות תוכן מיני נחשבות עדות לגסות רוח שעוברת את גבול הטעם הטוב.

קשר אינטימי עם חיילת תחת פיקודו

התיק המרכזי בנושא (ערעור 1/15 התובע הצבאי הראשי נ' אל"ם א' א') עסק באלוף משנה בן 46. הוא ניהל קשר מיני, בהסכמה, עם חיילת צעירה ממנו בעשרות שנים ששירתה תחת פיקודו. הקשר הוביל להתערבותו בתנאי שירותה: הוא שוחח עם קצין השיפוט שדן אותה. היא הסתפקה באזהרה למרות מחבוש מותנה שהיה תלוי נגדה. והוא צירף אותה לסיור מפקדים שלא הייתה אמורה להשתתף בו. לצד זאת יוחסו לו התבטאויות והצעות חוזרות בעלות אופי מיני כלפי שתי חיילות נוספות.

במסגרת הסדר טיעון, שהושג בגישור, ביקשו הצדדים חודש וחצי מאסר בעבודה צבאית. הם ביקשו גם מאסר מותנה, פיצוי לחיילות והורדה לדרגת רב-סרן. בית הדין המיוחד אימץ את כל הרכיבים חוץ מההורדה בדרגה, ברוב דעות. התביעה ערערה, וההגנה הצטרפה לעמדתה. בית הדין לערעורים קבע שהמשיב נכשל כישלון ערכי וחרג באורח בוטה מנורמות ההתנהגות הראויות למפקד, והערעור התקבל.

מצג שווא בעניין לימודים

בתיק אחר (מ"ט 376/15 התובע הצבאי נ' רס"ן ש.ב) למדה קצינה תואר ראשון. היא למדה במסגרת תוכנית של לימודים מלאים מטעם הצבא. כבר בסמסטר הראשון קיבלה התראה על אי-תקינות אקדמית. בהמשך הופסקו לימודיה כסטודנטית מן המניין – אבל היא לא דיווחה על כך. היא יצרה מצג שקרי בפני מפקדיה שהיא עדיין לומדת. היא הורשעה בהתנהגות שאינה הולמת, והעונש כלל, בין היתר, תשלום של 75,000 ש"ח לצה"ל. הצדדים נחלקו בשאלת ההורדה בדרגה. רוב השופטים הורו להוריד אותה לדרגת סרן. דעת המיעוט סברה שהפגיעה המצטברת – ההליך, ההשעיה, אי-סיום הלימודים, המאסר וההשבה הכספית – מספיקה. בערעור (ערעור 54/15 רס"ן ש' ב' נ' התובע הצבאי הראשי) קיבל בית הדין לערעורים, ברוב דעות, את ערעורה. הוא ביטל את ההורדה בדרגה – תוך שציין שמפקדיה ישקלו את קידומה העתידי על רקע הפרשה.

שימוש לרעה בכוח המשרה

התנהגות שאינה הולמת מצטרפת לעיתים לעבירות לפי חוק העונשין. בתיק שנדון במחוז צפון (צפ' 151/15 התובע הצבאי נ' סמ"ל א.ד.ט) עצר לוחם במדים ועם נשק טעון רכב שנהג בו פלסטיני. הוא ערך בו בידוק והורה לנהג להסיע אותו לכיוון ביתו. במהלך הנסיעה היה הנשק מונח על ברכיו כשהקנה מופנה לעבר הנהג. הוא הורשע בשימוש לרעה בכוח המשרה ובהתנהגות שאינה הולמת, אף שמפקדיו תיארו אותו כלוחם מצטיין.

התנהגות שאינה הולמת כעבירה נלווית

ברבים מהתיקים, סעיף 130 אינו עומד לבדו. התביעה מוסיפה אותו כ"עבירה נגזרת" כשמפקד או איש קבע עבר עבירה אחרת. מעשיו משקפים גם התנהגות שאינה הולמת את דרגתו ואת עמדתו בצבא.

כך קרה, למשל, בתיקי נהיגה בשכרות של אנשי קבע. שם הורשעו הנהגים גם בהתנהגות שאינה הולמת, לצד עבירת השכרות. כך קרה גם בתיקי שימוש בלתי חוקי בנשק, בתיקי אובדן ציוד צבאי בידי קצינים, ובתיקי מרמה וזיוף. ההיגיון זהה: ממפקד מצופה יותר, ולכן העבירה שלו פוגעת גם באמון שהוא חב לפקודיו ולמערכת.

למה זה חשוב? כי לעבירה הנלווית יש השלכה ישירה על הדרגה. בית הדין שוקל את הכשל הערכי והפיקודי שבמעשה. לעיתים ההורדה בדרגה נשענת דווקא על העבירה הזו. לכן, בניהול התיק, כדאי לבחון גם אם הוספת סעיף 130 מוצדקת בנסיבות. לא כדאי להתייחס אליה כאל עניין טכני.

עונשים: הורדה בדרגה ומאסר

העונש המרבי בסעיף 130 הוא שנת מאסר. אבל במקרים רבים הרכיב שכואב יותר הוא ההורדה בדרגה. זה נכון במיוחד אצל אנשי קבע וקצינים, שעבורם הדרגה היא חלק מהקריירה. היא לעיתים משפיעה גם על הזכויות.

כפי שראינו, בתי הדין אינם מהססים להוריד בדרגה כשמדובר בכישלון ערכי של מפקד, גם כשהערכאה הראשונה נמנעה מכך.

האם העבירה נרשמת במרשם הפלילי

לא. התנהגות שאינה הולמת, כמו התנהגות מבישה ופגיעה במשמעת, היא אחת העבירות הצבאיות שאינן גוררות רישום פלילי. בתיקים מסוימים, המרת אישום לעבירה של התנהגות שאינה הולמת או מבישה היא דרך משמעותית לצמצם את הנזק לעתיד.

כשההתנהגות היא גם עבירה אחרת

לפי מבחני ביבאס, אין חשיבות לכך שהמעשה מהווה גם עבירה צבאית או פלילית אחרת. ואכן, בפועל סעיף 130 מצטרף לעבירות רבות.

גניבה מהקנטינה. בתיק אחד (מז"י 130/16 התובע הצבאי נ' סמ"ל מ.א) נטל אפסנאי את מפתחות הקנטינה מחברו לחדר, בלי ידיעתו. הוא נכנס לקנטינה ונטל סיגריות, שתייה וחטיפים. הוא הורשע בגניבה ובהתנהגות שאינה הולמת. בית הדין ציין שמעל באמון של חברו ושל מפקדיו, אבל התחשב בשווי הנמוך ובשיהוי. הוא התחשב גם בכך שהיה מתנדב שהשלים שירות מלא אף שלא היה חייב בכך, ובצעדיו הראשונים כאזרח – וגזר קנס, מאסר מותנה והורדה לדרגת טוראי.

מעשה מגונה – והערעור שהתקבל. בתיק אחר (ערעור 17/16 סרן ש' ט' נ' התובע הצבאי הראשי) הרשיע בית הדין המחוזי קצין במעשה מגונה ובהתנהגות שאינה הולמת. ההרשעה התבססה, בין היתר, על אמירות כמו "איזו יפה את" לחיילת שהסיע ברכבו, אחיזה בידה ונשיקות באוויר. נגזרו עליו חודשיים מאסר בעבודה צבאית, מאסר מותנה, הורדה לדרגת טוראי ופיצוי. הקצין ערער, וטען שלא היו חיזוקים מספקים לגרסת המתלוננת ושמחדלי חקירה מצדיקים זיכוי – והערעור התקבל. התיק ממחיש שגם בעבירות של התנהגות שאינה הולמת, הראיות נבחנות בקפידה, ושערעור יכול לשנות את התוצאה.

בשני התיקים, מה שמעמיד את המעשה בגדרי "התנהגות שאינה הולמת" הוא הניצול הנטען של מעמד, אמון או תפקיד. זה בדיוק מה שמצופה ממפקד לא לעשות. ועדיין, כמו בכל עבירה, הטענה צריכה להיות מוכחת.

ליווי משפטי למפקדים ולאנשי קבע

עבירת התנהגות שאינה הולמת נוגעת בלב הקריירה של מפקד: בדרגה, במעמד ובשם הטוב. אני עוסק במשפט הפלילי מאז 2014 וליוויתי למעלה מ-1,000 תיקים. אני מבין עד כמה ההשלכות של תיק כזה חורגות מהעונש עצמו. אם אתם מפקדים או אנשי קבע שעומדים מול חשד כזה, פנו אליי לייעוץ. כל תחומי הייצוג שלי בצבא מרוכזים בעמוד עורך דין צבאי.

שאלות נפוצות