נאשם שמקבל כתב אישום עומד מול המדינה. למדינה יש משטרה, חוקרים, מעבדות וחודשים של עבודה. לנאשם יש עורך דין, וזכות אחת חשובה מאוד: הזכות לעיין בחומר החקירה.
בלי הזכות הזו, אי אפשר להתגונן כמו שצריך. אי אפשר לבדוק ראיה, לחפש סתירה או למצוא עד שלא נשמע.
בעבירות מין, הזכות הזו מתנגשת לעיתים בפרטיות של המתלוננת. מה קורה כשההגנה מבקשת יומן אישי או רישומי טיפול? במאמר הזה אסביר את הכללים, ואת האיזון שבתי המשפט מפעילים.
סעיף 74: גילוי מסמכים בהליך הפלילי
סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי הוא סעיף "גילוי המסמכים" של ההליך הפלילי. בהליך אזרחי, גילוי המסמכים הדדי. בהליך הפלילי, הגילוי חד-צדדי: מהתביעה להגנה.
מי רשאי לעיין
אחרי שהוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים לעיין בחומר הנאשם וסנגורו. גם אדם שהסנגור הסמיך לכך, או בהסכמת התובע אדם שהנאשם הסמיך, רשאי לעיין.
העיון נעשה בכל זמן סביר. מותר גם להעתיק את החומר.
רשימת כל החומר
הזכות אינה רק לעיין בחומר החקירה. ההגנה זכאית גם לרשימה של כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, ושנוגע לאישום.
הרשימה כוללת גם ציון של חומר שאינו חומר חקירה, ושל חומר חסוי. לגבי כל חומר כזה מפורטים סוגו, נושאו והמועד שבו נאסף. הפירוט לא יפגע בחיסיון עצמו.
המשמעות: ההגנה יודעת שקיים חומר שלא נמסר לה, ויכולה לבקש אותו.
מה זה "חומר חקירה"
מבחן הרלוונטיות
התנאי הבסיסי הוא רלוונטיות. בית המשפט שואל איזה חומר רלוונטי להגנת הנאשם, כדי שתהיה לה הזדמנות הוגנת להכין את ההגנה.
המבחן נשען על שכל ישר ועל ניסיון חיים. כך נקבע בבג"צ 5274/91 חוזה נ' שר המשטרה.
פרשנות רחבה
המגמה היא לפרש "חומר חקירה" באופן רחב. הוא כולל כל חומר שקשור במישרין או בעקיפין לאישום, לפי הפוטנציאל שלו להגנה.
במקרים גבוליים, כשיש ספק לגבי הרלוונטיות, הנטייה היא לפרש את המונח בהרחבה. כך נקבע בבש"פ 5425/01 אל חאק נ' מדינת ישראל. די בנגיעה עקיפה, ואפילו מסופקת, כדי להפוך חומר לחומר חקירה. כך נקבע בבש"פ 4157/00 נמרודי נ' מדינת ישראל.
אבל לא "מסע דיג"
מנגד, בית המשפט לא יתיר "מסע דיג". הוא לא ייתן חומר רק מתוך תקווה ספקולטיבית שאולי יימצא בו משהו. הוא גם לא יתחשב באפשרויות הגנה ערטילאיות, שאינן נראות לעין. כך נקבע בבג"צ 620/02 התובע הצבאי הראשי נ' בית הדין הצבאי.
חומר שבתיק החקירה
לא כל דבר שנמצא בתיק החקירה הוא "חומר חקירה". רק ראיה שעשויה להיות רלוונטית לשאלות שבמחלוקת, ישירות או בעקיפין, נחשבת כזו. זה נכון בין שהיא תומכת בגרסת התביעה ובין שלא.
למה הזכות הזו כל כך חשובה
סעיף 74 נשען על ארבעה ערכים: הזכות למשפט הוגן, הזכות להכין הגנה, גילוי האמת, וצמצום פערי הכוחות בין התביעה להגנה. כך נקבע בבש"פ 6695/11 מדינת ישראל נ' פלוני.
בלי גילוי, הנאשם לא יכול לסתור ראיה או לבחון את מהימנותה. הגילוי משרת גם את האינטרס הציבורי: שרק מי שאשמתו הוכחה יימצא חייב.
בקשה לבית המשפט
מה קורה כשההגנה סבורה שחומר מסוים הוא חומר חקירה, והתביעה לא מעבירה אותו? הנאשם רשאי לבקש מבית המשפט להורות לתובע לאפשר לו לעיין בחומר.
הבקשה נדונה לפני שופט אחד. במידת האפשר, זה שופט שאינו דן באישום עצמו. בזמן הדיון, התובע מציג את החומר שבמחלוקת לעיון בית המשפט בלבד.
על החלטה בבקשה כזו אפשר להגיש ערר.
חומר מודיעין
לחומר מודיעין יש כללים מיוחדים. ההגנה זכאית לעיין רק בחלק ממנו, שמתייחס לעובדות כתב האישום ולעדויות. בקשות בעניין חומר מודיעין של גופי ביטחון מסוימים נדונות לפני שופט של בית המשפט העליון.
תורת שני השלבים
בית המשפט בוחן בקשה כזו בשני שלבים.
שלב ראשון: האם זה חומר חקירה
אם החומר אינו רלוונטי, הוא אינו חומר חקירה. הבקשה נדחית מיד.
שלב שני: חיסיון ואינטרסים מוגנים
אם החומר רלוונטי, עוברים לשלב השני. כאן בודקים אם חל על החומר חיסיון, או שיש אינטרס מוגן אחר, כמו פרטיות של נפגע העבירה או של עדים.
כשמדובר בחיסיון יחסי או באינטרס מוגן, בית המשפט מאזן. ככל שהקשר בין החומר לשאלות שבמחלוקת רופף יותר, כך עולה משקל הפגיעה בצדדים שלישיים. כך נקבע בבש"פ 6022/96 מדינת ישראל נ' מזור.
מקבילית כוחות
הגבול בין השלבים אינו חד. ככל שזיקת החומר להגנה שולית יותר, כך גובר המשקל של הפרטיות. ולהפך.
כשהזיקה להגנה נראית שולית או ספקולטיבית, בית המשפט אף לא יעיין בחומר בעצמו.
פרטיות המתלוננת בעבירות מין
בעבירות מין, ההגנה מבקשת לעיתים חומרים אישיים מאוד. בפסיקה נדונו, למשל, יומנים אישיים של מתלוננת, תרשומות שיחה שנערכו במסגרת בדיקת פוליגרף, שיחות של מתלוננת ברשת, וחומר מבית הספר שבו למדה.
רישומי טיפול נפשי
הסוגיה הרגישה ביותר היא רישומי טיפול נפשי. בפסיקה הוכר שבבקשות כאלה צריך לזהות קודם את המניע. האם הבקשה נשענת על אינטרס אמיתי של ההגנה, או על שיקולים טקטיים ועל דעות קדומות כלפי נפגעות?
רק כשמדובר באינטרס אמיתי ובתום לב, עוברים למבחני הרלוונטיות והאיזון.
החיסיון
כדי להסיר חיסיון של חומר שנמסר לפסיכולוג או לעובד סוציאלי, צריך להראות שהצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף על העניין שבאי-גילוי. נוסחת האיזון שנקבעה בפסיקה היא קיומה של אפשרות סבירה שתהיה בחומר תועלת להגנה.
כשהשאלה היא רק אם בית המשפט יעיין בחומר בעצמו, נקודת האיזון זזה יותר לטובת ההגנה.
איסור חקירה על עבר מיני
החוק אוסר לחקור נפגע עבירת מין על עברו המיני. בשלב המשפט האיסור חל אלא אם הוא עלול לגרום לנאשם עיוות דין. גם בשלב החקירה יש איסור דומה.
סעיף 74 או סעיף 108
יש שני מסלולים. סעיף 74 עוסק בחומר שבידי הרשות החוקרת. סעיף 108 מאפשר לבית המשפט, בזמן המשפט, להורות על הגשת מסמכים שבידי גורמים אחרים.
בפסיקה הובעה עמדה שבבקשות לרישומי טיפול, המקום המתאים לבחון את המניע הוא לעיתים בית המשפט שדן בתיק, אחרי שכבר שמע עדויות.
נפגעת העבירה מבקשת לעיין
גם נפגעת עבירה עשויה לבקש לעיין בתיק בית המשפט. בע"פ 6876/16 פלוני נ' מדינת ישראל ביקשה נפגעת לעיין בתיק, כדי להבין ולסגור מעגל. בית המשפט נעתר לבקשה, בתנאי שלא תמסור ולא תפרסם מידע מהתיק.
הכללים בקצרה
| נושא | הכלל |
|---|---|
| מי מעיין | הנאשם, הסנגור ומי שהוסמך לכך |
| רשימת החומר | כוללת גם חומר שאינו חומר חקירה וחומר חסוי |
| מבחן הרלוונטיות | פרשנות רחבה, אבל לא "מסע דיג" |
| בקשה לבית המשפט | לפני שופט אחד, רצוי שאינו דן בתיק |
| שלב שני | חיסיון ופרטיות מול צורכי ההגנה |
| רישומי טיפול | אפשרות סבירה לתועלת להגנה; בדיקת מניע |
חומר חקירה בתיקי נוער
כשהנאשם קטין, גם החומר כולל לעיתים מסמכים רגישים במיוחד. למשל, תסקירים, אבחונים ודיווחים של גורמי רווחה.
על חלק מהמסמכים האלה חלים כללים מיוחדים. תסקיר קצין המבחן, למשל, אינו נמסר לצדדים, אבל התובע והסנגור רשאים לעיין בו בתיק בית המשפט.
גם חומר שנוגע לשותפים קטינים מוגן לעיתים באיסור פרסום. בפסיקה נקבע שיש לפנות קודם לבית המשפט לנוער בבקשה להסיר את האיסור, לפני שמבקשים חומר כזה.
מה קורה כשחומר לא נמסר
אם התברר שחומר חקירה לא נמסר להגנה, זו בעיה של ממש. ההגנה רשאית לבקש אותו, ולפעמים לבקש דחייה כדי ללמוד אותו.
במקרים מסוימים, אי-מסירה עלולה להשפיע גם על משקל הראיות של התביעה. זו שאלה שנבחנת לפי הנסיבות.
מה ההגנה צריכה לעשות
- לבקש את רשימת כל החומר, ולא רק את החומר שנמסר.
- לבדוק מה מופיע ברשימה ולא הועבר.
- לנמק כל בקשה: למה החומר רלוונטי, ואיך הוא קשור למחלוקת.
- להימנע מבקשות כלליות. בקשה ממוקדת מתקבלת יותר.
- בעבירות מין, לבסס היטב בקשה לחומר רגיש.
איך אני עובד עם חומר החקירה
אני עורך דין משנת 2015, ועוסק במשפט פלילי ובדיני תעבורה. ליוויתי מעל 1200 תיקים. לימוד חומר החקירה הוא הבסיס לכל הגנה טובה.
לפרטים על הליווי שלי בתיקים של בני נוער ושל הוריהם, ראו את העמוד עורך דין לנוער.
אני עובר על כל החומר ועל רשימת החומר, ומחפש מה חסר. כשצריך, אני מגיש בקשה ממוקדת ומנומקת לבית המשפט.
שאלות נפוצות
הוא רשאי לעיין בחומר החקירה ולקבל רשימה של כל החומר שנאסף. חומר חסוי או חומר שאינו רלוונטי לא יימסר, אבל קיומו יצוין ברשימה.
רק במקרים מתאימים. צריך להראות אפשרות סבירה לתועלת להגנה, ובית המשפט מאזן זאת מול הפרטיות והחיסיון.
סעיף 74 עוסק בחומר שבידי הרשות החוקרת. סעיף 108 מאפשר לבית המשפט להורות על הגשת מסמכים שבידי אחרים, במהלך המשפט.
בבקשה לפי סעיף 74, התובע מציג את החומר שבמחלוקת לעיון בית המשפט בלבד, לפני ההחלטה.
בקשה כללית לחומר, מתוך תקווה ספקולטיבית שיימצא בו משהו. בתי המשפט לא מתירים בקשות כאלה.
במקרים מתאימים בתי המשפט מאפשרים זאת, בתנאים שמגינים על המידע.





