לא כל חקירה מסתיימת בכתב אישום. בחלק גדול מהתיקים, המשטרה או הפרקליטות מחליטות לסגור את התיק.
אבל "סגירת תיק" היא לא החלטה אחת. התיק נסגר מעילה מסוימת, ולעילה הזו יש משמעות. לחשוד שהתיק נגדו נסגר, וגם למתלונן שהתלונה שלו לא הבשילה לכתב אישום.
במאמר הזה אסביר איך מחליטים אם להעמיד לדין, מהן עילות הסגירה, מה ההבדל ביניהן, ומה אפשר לעשות אחרי ההחלטה.
מי מחליט אם להעמיד לדין
ההחלטה אם להגיש כתב אישום היא בידי התביעה. בתיקים מסוימים זו התביעה המשטרתית, ובאחרים הפרקליטות.
זה שיקול דעת רחב. בתי המשפט חזרו והדגישו שההתערבות השיפוטית בהחלטות כאלה מצומצמת, ונעשית רק במקרים נדירים.
גם ההחלטה אם לפתוח בחקירה מלכתחילה נתונה לשיקול דעת. כשמגיעה תלונה ליועץ המשפטי לממשלה או לפרקליטות, הם יכולים לערוך בדיקה מקדימה לפני שמחליטים על חקירה.
שני מבחנים: ראיות ועניין ציבורי
ההחלטה על העמדה לדין נשענת על שני מבחנים עיקריים.
מבחן דיות הראיות
השאלה הראשונה היא אם יש מספיק ראיות. התובע בוחן אם הראיות שנאספו מספיקות כדי להעמיד לדין, כלומר אם יש סיכוי סביר להרשעה.
אם התשובה שלילית, התיק נסגר בעילה של היעדר ראיות מספיקות.
מבחן העניין הציבורי
גם כשיש מספיק ראיות, זה לא סוף השאלה. התובע בוחן אם נסיבות העניין בכללותן מתאימות להעמדה לדין.
בעבר כונתה העילה הזו "חוסר עניין לציבור". בלשון החוק היום: נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין.
עילות הסגירה
| העילה | מה היא אומרת |
|---|---|
| היעדר אשמה | נקבע שאין אשמה. זו העילה החיובית ביותר לחשוד |
| היעדר ראיות מספיקות | אין די ראיות להעמדה לדין |
| נסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין | יש ראיות, אבל מכלול הנסיבות אינו מצדיק הליך פלילי |
| נסיבות העניין אינן מתאימות לפתיחה בחקירה | הוחלט שלא לחקור מלכתחילה |
| סגירה בהסדר | חשוד בגיר שעמד בתנאי הסדר מותנה. אינה חלה על קטינים |
למה העילה חשובה
לחשוד, יש הבדל גדול בין "אין אשמה" לבין "אין מספיק ראיות". הראשונה אומרת שלא נמצאה אשמה. השנייה משאירה סימן שאלה.
גם העילה של נסיבות שאינן מתאימות להעמדה לדין שונה מהותית. היא מניחה שיש ראיות, ובכל זאת התביעה החליטה לוותר על ההליך.
לכן חשוד שהתיק נגדו נסגר צריך לדעת מאיזו עילה. ובמקרים מתאימים, לשקול לבקש לשנות אותה.
שיקולים במבחן העניין הציבורי
התביעה שוקלת את מכלול הנסיבות. בין השיקולים: חומרת העבירה ונסיבות ביצועה, נסיבותיו האישיות של החשוד, נסיבותיו של נפגע העבירה, ומשקל האינטרס הציבורי בניהול ההליך.
התביעה צריכה גם לפעול בשוויון ובסבירות. תיקים דומים צריכים לקבל יחס דומה.
עבירות מין ואלימות כלפי בן זוג
יש כאן כלל מיוחד. מתלונן שמבקש שלא להעמיד לדין את בן זוגו, בעבירת מין או אלימות שביצע כלפיו, לא יוכל להביא לכך בבקשה הזו בלבד. הבקשה לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה לסגירת התיק.
אם הבקשה היא אחת הסיבות, התובע רשאי להפנות את בני הזוג, בהסכמתם, לגורם טיפולי מתאים, לפני שהוא מחליט.
מתי בית המשפט מתערב
בית המשפט לא מחליף את שיקול דעתה של התביעה. ההתערבות שמורה למקרים חריגים.
בבג"צ 3425/94 גנור נ' היועץ המשפטי לממשלה נקבע שהתערבות כזו נדירה. היא אפשרית רק כשההחלטה לוקה בטעות ברורה, בולטת וקיצונית.
ההתערבות מצומצמת במיוחד כשהנימוק לסגירה הוא חוסר ראיות. ההנחה היא שלרשויות התביעה יש את הכישורים והניסיון להעריך את הראיות.
ההודעה למתלונן
המתלונן מקבל הודעה בכתב על ההחלטה. על החלטה שלא לחקור, ההודעה כוללת את עילת הסגירה.
על החלטה שלא להעמיד לדין, ההודעה הרגילה לא כוללת את העילה. אבל מצוין בה שהמתלונן יכול לברר את העילה בכל תחנת משטרה, או בדרכים שנקבעו.
בעבירת מין או אלימות, ההודעה למתלונן כוללת את עילת הסגירה.
ערר על סגירת התיק
מתלונן רשאי לערור על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין. הערר מוגש תוך 60 ימים מקבלת ההודעה, אבל ניתן לבקש הארכה.
על הגורם שמחליט בערר, על המועדים ועל זכויות החשוד בשלב הזה, הרחבתי במאמר נפרד על ערר על סגירת תיק.
מה זכויות החשוד
הודעה על ערר
אם הוגש ערר, ולפני שמחליטים להעמיד את החשוד לדין בעבירת פשע או עוון, מודיעים לו על הערר ועל האפשרות שיוגש נגדו כתב אישום. יש חריגים, למשל כשקיימת מניעה לכך.
בקשה לשינוי עילת הסגירה
אם בעקבות ערר התקבלה החלטה לשנות את עילת הסגירה, החשוד מקבל הודעה. הוא רשאי לפנות בבקשה מנומקת לשנות את העילה.
הבדיקה המקדימה לפני חקירה
לפעמים התלונה מגיעה ישירות ליועץ המשפטי לממשלה או לפרקליטות. במקרה כזה הם יכולים לערוך בדיקה, כדי להחליט אם להורות על פתיחת חקירה.
בבג"צ 3993/01 התנועה למען איכות השלטון נ' היועץ המשפטי לממשלה נקבע שזהו עניין שבשיקול דעת רחב. לא ניתן לקבוע מראש קריטריונים להיקף הבדיקה, וכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.
דוגמה: שני תיקים ושתי עילות
שני חשודים נחקרו בתקיפה בקטטה. בשני התיקים לא הוגש כתב אישום.
בתיק הראשון התברר שהחשוד בכלל לא היה במקום. התיק נסגר מהיעדר אשמה.
בתיק השני היו עדויות סותרות. לא היה אפשר לקבוע מה בדיוק קרה. התיק נסגר מהיעדר ראיות מספיקות.
התוצאה זהה: אין כתב אישום. אבל המשמעות לחשוד שונה מאוד. לכן העילה חשובה.
כשהראיות אינן חד-משמעיות
יש תיקים שבהם הראיות נמצאות על הגבול. חלק מהן מפלילות, וחלק מעוררות ספק.
במצב כזה התובע צריך להעריך את התמונה כולה. הוא שוקל את הסיכוי להרשעה, אבל גם את היתרונות והחסרונות של ניהול הליך פלילי.
כאן נכנסת עבודת ההגנה. עורך דין יכול להציג לתביעה נתונים שמשפיעים על ההערכה, עוד לפני ההחלטה.
סגירת תיק בהסדר: מסלול נפרד
יש מסלול נוסף לסיום תיק בלי כתב אישום: הסדר מותנה. כאן התובע סבור שיש מספיק ראיות, אבל מציע לחשוד הסדר במקום כתב אישום.
ההסדר אפשרי רק בעבירות מסוג חטא או עוון, או בפשעים מסוימים שנקבעו בחוק. התובע צריך לסבור שהעונש המתאים אינו כולל מאסר בפועל.
בנוסף, אסור שיהיה לחשוד פרט רישום בחמש השנים שלפני העבירה, ואסור שיהיו נגדו חקירות או משפטים תלויים שאינם חלק מההסדר.
ההוראות האלה לא חלות על קטינים. לקטינים קיים מסלול אחר, ההליך החלופי.
טעויות נפוצות של חשודים
- לחשוב שאם התיק נסגר, אין מה לעשות יותר.
- לא לברר מאיזו עילה התיק נסגר.
- לפנות לבד למשטרה בבקשה "לנקות את השם", בלי לבחון את חומר החקירה.
- להתעלם מהודעה על ערר שהגיש המתלונן.
כל אחת מהטעויות האלה עלולה לעלות ביוקר בהמשך.
מה לעשות כשמקבלים הודעה על סגירת תיק
- לבדוק מאיזו עילה התיק נסגר.
- אם אתם החשודים, לשקול עם עורך דין אם יש בסיס לבקש עילה טובה יותר.
- אם אתם המתלוננים, לשים לב למועד של 60 הימים להגשת ערר.
- לבקש לעיין בחומר הרלוונטי, ככל שהדבר אפשרי, לפני שמחליטים.
- לא לפנות לגורמים בעל פה בלבד. בקשה כתובה ומנומקת היא הדרך הנכונה.
מה קורה אם הוגש ערר נגד ההחלטה
סגירת תיק אינה תמיד סופית. מתלונן רשאי לערור, והתיק עשוי להיפתח מחדש.
בעבירת מין או אלימות מסוג פשע, ההחלטה בערר אמורה להינתן תוך שישה חודשים מיום הגשתו. בעל הסמכות רשאי לאחר, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
לכן, גם אחרי הודעה על סגירה, כדאי לשמור את המסמכים ולעקוב. אם תגיע הודעה על ערר, חשוב לפעול מהר.
מה ההבדל בין סגירת תיק לזיכוי
סגירת תיק מתרחשת לפני כתב אישום. אין משפט ואין הכרעה של בית משפט.
זיכוי מתרחש אחרי משפט. בית המשפט שמע ראיות וקבע שהאשמה לא הוכחה.
שתי התוצאות טובות לחשוד. אבל מבחינה משפטית הן שונות, וחשוב לא לבלבל ביניהן.
איך אני מטפל בתיקים כאלה
אני עורך דין משנת 2015, ועוסק במשפט פלילי ובדיני תעבורה. ליוויתי מעל 1200 תיקים. חלק גדול מהעבודה בתיקים פליליים נעשה עוד לפני כתב האישום.
לפרטים על הליווי שלי בתיקים של בני נוער ושל הוריהם, ראו את העמוד עורך דין לנוער.
אני מלווה חשודים בשלב החקירה ובשלב ההחלטה, ומייצג אותם מול התביעה. כשתיק נסגר מעילה שאינה מתאימה, אני בוחן את האפשרויות לשנות אותה.
אני בודק את חומר החקירה, את העילה ואת המועדים. אחר כך אני ממליץ על הצעד הבא.
לפעמים הצעד הנכון הוא לפעול מיד. לפעמים דווקא כדאי לחכות. ההחלטה נעשית לפי הנסיבות של כל תיק.
שאלות נפוצות
היעדר אשמה אומר שלא נמצאה אשמה. חוסר ראיות אומר שאין מספיק ראיות להעמיד לדין. לחשוד, העילה הראשונה טובה בהרבה.
זה הכינוי הישן של העילה שלפיה נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין. יש ראיות, אבל התביעה החליטה לא להגיש כתב אישום.
התביעה: התביעה המשטרתית או הפרקליטות, לפי סוג התיק.
רק במקרים נדירים, כשההחלטה לוקה בטעות ברורה, בולטת וקיצונית.
כן. הוא רשאי להגיש ערר תוך 60 ימים מקבלת ההודעה, ובעל הסמכות רשאי להאריך את המועד.
החוק מאפשר לחשוד לפנות בבקשה מנומקת לשינוי עילת הסגירה, בין היתר כשהעילה שונתה בעקבות ערר.





