שיחות טלפון בכלא, מכתבים וקשר עם עורכי דין הם הצינור של האסיר אל העולם שבחוץ. הם שומרים על הקשר עם המשפחה, ומאפשרים לנהל את ההליכים המשפטיים.
במדריך נסביר אם הקשר עם העולם החיצון הוא זכות או טובת הנאה, מה הכללים לשיחות טלפון ולמכתבים, מה הדין לגבי אסירים ביטחוניים, ומה פסקו בתי המשפט על כתיבה של אסיר לעיתון.
במשרד עו"ד ונוטריון אוראל שטרית באשדוד, בעל ניסיון מאז 2014, אני מלווה אסירים ובני משפחותיהם בפניות ובעתירות מול שב"ס.
שיחות טלפון בכלא: זכות או טובת הנאה?
תקנה 19(א) לתקנות בתי הסוהר קובעת שמנהל בית הסוהר רשאי לתת לאסירים טובות הנאה, מעבר לזכויות שנקבעו בחיקוק – למשל ביקורים. בפסיקה התעוררה השאלה אם הקשר עם העולם החיצון הוא טובת הנאה, או זכות. כבר נקבע שכליאה פוגעת לא רק בחופש התנועה, אלא גם בחופש להתקשר עם העולם החיצון, וכל אסיר נתון למגבלות בעניין זה (רע"ב 823/96).
ברע"ב 6956/09 (עניין יונס) קבע השופט דנציגר שהגבלת חירותו של אסיר אינה שוללת מניה וביה את זכותו לקשר עם העולם שמחוץ לכלא. עם זאת, המאסר מחייב מגבלות על הקשר הזה. הן נדרשות כדי לשמור על הסדר והמשמעת בכלא, ולעיתים גם על ביטחון המדינה והסדר הציבורי. לכן, למשל, שב"ס יכול להגביל את מספר המבקרים ואת תדירות הביקורים.
במילים אחרות: הקשר עם העולם החיצון חשוב, ולעיתים הוא חלק מזכויות היסוד של האסיר. אבל לשב"ס יש שיקול דעת רחב לקבוע איך ייראה בפועל.
השופטת פרוקצ'יה, באותו עניין, הציעה גישה אחרת. לדבריה, ביקורים של בני משפחה הם חלק מכבודו של האסיר כאדם, ותורמים לרווחתו ולשיקומו – ולכן הגבלה שלהם צריכה לעמוד בתנאי פסקת ההגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. עם זאת, גישה זו לא השתרשה, והתפיסה הרווחת עדיין רואה בביקורים טובת הנאה.
למה הקשר חשוב – גם לפי בתי המשפט
בבג"ץ 8297/15, על ביטול הביקורים בשבת, עמדו השופטים על התכליות של הקשר עם המשפחה. לדבריהם, הוא תורם להפחתת שיעור העבריינות החוזרת אחרי השחרור, ומקל על העול שבשהות במאסר.
עוד צוין שגם שב"ס עצמו נותן ביטוי, בהקשרים שונים, לחשיבות הקשר של האסיר עם בני משפחתו, ולהשלכות הקשות של המאסר על המשפחה כולה. לכן, הגבלה של הקשר צריכה להיות מנומקת, ולא שרירותית.
שיחות טלפון בכלא
שב"ס קובע את הכללים לשיחות הטלפון: מכסת הזמן, המספרים המותרים ואופן השימוש. הכללים חלים על כלל האסירים, ושב"ס מקפיד על שוויון ביניהם.
שיחות עם עורך דין – רע"ב 2372/20
אסיר באגף ההפרדה הארצית בכלא רימונים ביקש זמן נוסף לשיחות טלפון, כדי להתכונן להליכים משפטיים רחבי היקף. הוא טען שהוא חולה, בסכנת חיים, ושהגבלת השיחות פוגעת בזכותו להיוועץ בעורכי דינו.
שב"ס השיב שהיענות לבקשה תיצור חוסר שוויון מול אסירים אחרים עם תיקים רחבי היקף. עוד ציין שבתקופת הקורונה, כשבוטלו ביקורי משפחות ועורכי דין לא נכנסו לכלא, הרחיב את מכסת השיחות לשלוש שעות ביום לכל אסיר באגף ההפרדה.
בית המשפט המחוזי דחה את העתירה. לדבריו, הדיון בהליך שהאסיר הכין טרם נקבע, ולכן לא היה צורך דחוף בהיוועצות. הוא מצא את החלטת שב"ס סבירה ומידתית. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור, כי היא נגעה לעניינו הפרטני של האסיר.
אסירים ביטחוניים
אצל אסירים ביטחוניים, הקשר הטלפוני מוגבל יותר. הפסיקה קבעה שאין יסוד לפסול את הנוהל שמגביל אותם, בגלל הסכנה המיוחדת שנשקפת מהם (עע"א 1076/95). על ההסדרים לקטינים אסירים ביטחוניים הרחבנו במדריך על קטין במעצר, ועל מגבלות הביקורים – במדריך על ביקורים בכלא.
שיחות טלפון בכלא ומכתבים – מכסת המכתבים
סעיף 47 לפקודת בתי הסוהר קובע מכסת מכתבים זעומה: מכתב אחד בחודשיים. אבל בפועל שב"ס כבר לא מקפיד עליה. כבר בבג"ץ 157/75 צוין שהוא מתיר לאסירים לכתוב מכתב אחד בשבועיים, ובהמשך הודה שאינו מקפיד גם על כך.
מכאן עיקרון חשוב: שב"ס אינו יכול לוותר על המכסה לכלל האסירים, ולהקפיד עליה דווקא עם אסיר אחד. הפליה כזו אינה ראויה.
כתיבה לעיתון וחופש הביטוי – עע"א 4463/94
אסיר ביקש לפרסם בעיתון מקומי בנתניה רשימות על חייו וחוויותיו בכלא. הוא התחייב לא לכתוב על סוהרים, על אנשי סגל או על אסירים אחרים. שב"ס התנגד.
בית המשפט לא קיבל את עמדת שב"ס. לדבריו, בנושא הכתיבה אין כל פסול. אם האסיר יכתוב רק על עצמו, קשה לראות איך הפרסום יפגע בסדר, במשמעת או בכבוד של מישהו.
עם זאת, לשב"ס יש סמכות ברורה לבדוק את הכתבות, ולעכב כתבה שיש בה חשש בדרגה של ודאות קרובה לפגיעה בסדר או במשמעת. שב"ס טען שבדיקה כזו חורגת מתפקידו – ובית המשפט דחה את הטענה, בהסתמך על תקנה 33 לתקנות בתי הסוהר, שמסמיכה את שב"ס "לפתוח ולבדוק כל מכתב וכל מסמך אחר של אסיר". לכן, לדבריו, אין חשש שהאסיר יקבל "גישה חופשית" לתקשורת או "יצבור כוח": כל כתבה עוברת קודם ביקורת.
בית המשפט השאיר בצריך עיון שאלות רחבות יותר: האם זכות הציבור לדעת מצדיקה לצמצם את המגבלות על חופש הביטוי של אסירים, והאם לאמצעי התקשורת צריכה להיות גישה חופשית יותר לבתי הסוהר.
מה עוד נטען בעתירות
בעתירה של אסיר ביטחוני (עע"א 1746/07) נטען ששב"ס מונע ממנו כל קשר טלפוני – כולל עם עורך דין. ברע"ב 2372/20 טען האסיר גם שיש להקל ברשות ערעור, כי ההליך בבית המשפט המחוזי היה הראשון שתקף את החלטת שב"ס.
בית המשפט העליון לא קיבל את הטענה. לדבריו, תנאי הכליאה של אסיר והאופן שבו הם מתממשים הם עניין אינדיווידואלי מטבעו. לכן, בקשה כזו אינה מעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית.
ראיון לתקשורת בלי אישור – עע"א (ת"א) 2772/02
עציר ביטחוני מסר, באמצעות אחד מעורכי דינו, הצהרה מדינית לכתב של סוכנות ידיעות, והיא פורסמה בהבלטה. הוא לא קיבל לכך אישור מדוברות שב"ס, ולכן הועמד לדין משמעתי. העונש: חמישה ימי בידוד ושלילת ביקורים לשלושים יום.
בית המשפט לא מצא פגם בהליך. המקרה מראה את הגבול: אסיר רשאי לכתוב, בכפוף לבדיקה של שב"ס, אבל קשר ישיר עם התקשורת בלי אישור עלול להוביל לדין משמעתי.
| הנושא | מה נקבע |
|---|---|
| מעמד הקשר עם העולם החיצון | המאסר אינו שולל אותו מניה וביה, אבל מחייב מגבלות (רע"ב 6956/09) |
| שיחות טלפון לצורך הליכים | שוויון בין אסירים; הרחבה בזמן הקורונה; רשות ערעור נדחתה (רע"ב 2372/20) |
| אסירים ביטחוניים | הגבלת הטלפון סבירה בגלל הסכנה המיוחדת (עע"א 1076/95) |
| מכסת מכתבים | סעיף 47 – מכתב בחודשיים, אבל לא נאכף; אסור להקפיד רק עם אסיר אחד |
| כתיבה לעיתון | מותרת; שב"ס בודק ויכול לעכב רק בחשש של ודאות קרובה (עע"א 4463/94) |
שיחות טלפון בכלא – איך פועלים כשיש בעיה
- לפנות בכתב: לבקש הרחבת מכסה, אישור מספר או חריגה – עם נימוק. זהו גם מיצוי ההליכים לפני עתירה.
- להראות צורך ממשי: למשל דיון קרוב בהליך משפטי, או מצב רפואי של בן משפחה.
- לבקש החלטה מנומקת: כשהבקשה נדחית, לבקש בכתב את הנימוקים.
- לעתור: בעתירת אסיר לבית המשפט המחוזי, כשההחלטה אינה סבירה.
שאלות ותשובות נפוצות
בפסיקה נקבע שהמאסר אינו שולל מניה וביה את הזכות לקשר עם העולם שמחוץ לכלא. עם זאת, שב"ס רשאי להגביל את הקשר, ולקבוע כללים לשיחות.
אפשר לבקש, אבל שב"ס מקפיד על שוויון בין אסירים. ברע"ב 2372/20 נדחתה בקשה כזו, בין היתר כי הדיון בהליך טרם נקבע.
סעיף 47 לפקודה קובע מכתב אחד בחודשיים, אבל שב"ס אינו מקפיד על כך בפועל. הוא גם אינו רשאי להקפיד על המכסה רק עם אסיר מסוים.
כן, לפי עע"א 4463/94. שב"ס רשאי לבדוק את הכתבות, ולעכב רק כתבה שיש בה חשש בדרגה של ודאות קרובה לפגיעה בסדר או במשמעת.
בגלל הסכנה המיוחדת שנשקפת מהם לביטחון המדינה. הפסיקה קבעה שאין יסוד לפסול את הנוהל שמגביל את הקשר הטלפוני שלהם.
לפנות בכתב, לבקש החלטה מנומקת, ואם ההחלטה אינה סבירה – לעתור לבית המשפט המחוזי.
צריך אישור של שב"ס. בעע"א (ת"א) 2772/02 עציר ביטחוני מסר הצהרה לתקשורת בלי אישור, נענש בחמישה ימי בידוד ובשלילת ביקורים, ובית המשפט לא מצא פגם בהליך.
סיכום
שיחות טלפון בכלא, מכתבים וכתיבה הם חלק מהקשר החיוני של האסיר עם העולם. המאסר אינו שולל את הקשר הזה, אבל מאפשר לשב"ס להגביל אותו – בשוויון ובסבירות.
כשיש צורך מיוחד, כדאי לפנות בכתב ולנמק. וכשההגבלה חורגת מהסביר – למשל הקפדה דווקא עם אסיר אחד – אפשר לעתור.
יקירכם מתקשה לשמור על קשר מהכלא? צרו קשר עם משרד עו"ד ונוטריון אוראל שטרית באשדוד – עורך דין פלילי שמלווה אסירים ובני משפחותיהם – ונבדוק יחד מה אפשר לעשות.
