מועדים בעתירת אסיר יכולים להכריע את ההליך עוד לפני שבית המשפט בוחן את הטענות לגופן.
מצד אחד, לעתירת אסיר רגילה נגד שירות בתי הסוהר (שב"ס) אין מועד הגשה קבוע.
מצד שני, עתירה שהוגשה באיחור ניכר עלולה להידחות בשל שיהוי – ובהליכים אחרים, כמו עתירה נגד ועדת שחרורים או בקשת רשות ערעור, יש מועדים קבועים בתקנות.
במדריך נרכז את המועדים העיקריים, נסביר מהו שיהוי, ונפרט מה נדרש כדי לקבל הארכת מועד.
במשרד עו"ד ונוטריון אוראל שטרית באשדוד, בעל ניסיון מאז 2014, אני מלווה אסירים, עצורים ובני משפחותיהם בעתירות, בהליכים מול ועדת השחרורים ובבקשות רשות ערעור – ומקפיד על לוחות הזמנים.
עתירה נגד שב"ס: אין מועד קבוע – אבל יש שיהוי
סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר ותקנות סדרי דין (עתירות אסירים), התש"ם-1980, אינם קובעים מועד להגשת עתירה נגד החלטה של שב"ס, וגם פקודות הנציבות אינן מזכירות מועד כזה.
משום כך, בעתירת אסיר רגילה אין בדרך כלל צורך בבקשה להארכת מועד.
עם זאת, מן הראוי להגיש את העתירה מיד עם קרות האירוע – לאחר שמוצה ההליך מול שב"ס. איחור ניכר ייחשב שיהוי.
דוגמאות לשיהוי מהפסיקה
- אובדן חפצים: כשחלפה יותר משנה מאז שאבדו החפצים ועד הגשת העתירה, נקבע שהשיהוי מקשה על בירור טענות העותר (עע"א (נצ') 1715/05).
- עבודות שירות: עתירה שהוגשה יותר משנתיים אחרי שעבודות השירות הופסקו נמצאה לוקה "בשיהוי כבד", שלבדו מצדיק את דחייתה (רע"ב 6528/08).
- ניתוק קשר: נידון שלא התייצב לריצוי עונשו עתר נגד החלטת נציב שב"ס רק כשנעצר, יותר משנה אחריה. בקשתו נדחתה, ובית המשפט ציין את הזלזול שגילה (רע"ב 5126/08).
עתירה נגד הפסקה מינהלית של עבודות שירות
כאן המצב שונה. עתירה נגד החלטה על הפסקה מינהלית של עבודות שירות מוגשת גם מכוח סעיף 51ט(ג) לחוק העונשין, והמועד להגשתה קצר במיוחד: 14 ימים מהיום שבו נמסרה ההחלטה לעובד השירות. את העתירה מגישים לבית המשפט המחוזי שבאזור מגוריו.
לפי סעיף 51ט(ד), הגשת העתירה מעכבת את הכניסה לכלא: עובד השירות נכנס לכלא רק ממחרת היום שבו בית המשפט נותן את החלטתו. מי שלא עתר יישא את יתרת עונשו בבית סוהר החל ממחרת היום שבו חלף המועד. לכן, כאן במיוחד, אסור לחכות.
בעת"א (ב"ש) 810-07-24 הוגשה עתירה כזו באיחור של ימים ספורים. בשל השיהוי הקצר ובשל נסיבותיו האישיות, המשפחתיות והרפואיות של העותר – ובהן פינוי המשפחה מביתה בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" – בית המשפט האריך את המועד לפנים משורת הדין, דחה את הבקשה למחוק את העתירה ועיכב את ביצוע המאסר עד להכרעה.
המסקנה המעשית: מי שקיבל הודעה על הפסקת עבודות שירות צריך לפעול מיד.
עתירה נגד החלטת ועדת שחרורים: 30 ימים
על עתירה נגד ועדת שחרורים חלות תקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000. לפי תקנה 21ד(א), העתירה תוגש בתוך 30 ימים מיום שניתנה ההחלטה בפני העותר, או מיום שנמסרה לו אם ניתנה שלא בפניו. לפי תקנה 21ד(ב), בית המשפט רשאי להאריך את המועד, ואם ראה הצדקה לכך – ייתן למשיב הזדמנות להגיב לבקשה.
בבש"א (ת"א) 30769/04 הוגשה עתירה נגד החלטת ועדת שחרורים מיוחדת כחמישה חודשים וחצי לאחר ההחלטה. בית המשפט איפשר לעותר, לפנים משורת הדין, להגיש בקשה להארכת מועד, אך קבע שלא הראה כל טעם של ממש – ובוודאי לא טעם מיוחד – ודחה את העתירה.
בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון
על החלטה בעתירת אסיר אין ערעור בזכות: יש להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (סעיף 62ג לפקודה). המועדים:
- עתירת אסיר: לפי נוסח תקנה 7(א) לתקנות סדרי דין (עתירות אסירים), הבקשה תוגש תוך שלושים ימים מיום ההחלטה אם ניתנה בפני העותר, או מהיום שהומצאה לו אם ניתנה שלא בפניו.
- עתירה נגד ועדת שחרורים: לפי נוסח תקנה 21יב(א) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים, הבקשה תוגש בכתב תוך שלושים ימים מיום שניתנה ההחלטה בפני המבקש, או מיום שנמסרה לו.
שימו לב: בפסקי דין מוקדמים יותר הוזכר מועד של חמישה-עשר ימים לבקשות כאלה, ואילו הנוסח העדכני של שתי התקנות (כולל תיקון התשע"ז) קובע שלושים ימים. מאחר שמדובר במועד קשיח, כדאי לבדוק את הנוסח שבתוקף ביום ההחלטה – ולא להמתין לרגע האחרון.
פגרת בתי המשפט
תקנה 7א לתקנות סדרי דין (עתירות אסירים) קובעת: "תקופת פגרה של בית-המשפט לא תובא במניין הימים שנקבעו בתקנות אלה, או שנקבעו בידי בית-המשפט או הרשם, אלא-אם-כן הורה בית-המשפט או הרשם, לפי העניין, הוראה אחרת".
כלומר, ימי הפגרה אינם נספרים במועדים שבתקנות עתירות אסירים – אבל בית המשפט או הרשם רשאים להורות אחרת.
הארכת מועד ו"טעם מיוחד"
כשחלף מועד שנקבע בחוק או בתקנה, בית המשפט רשאי להאריכו רק מטעמים מיוחדים שיירשמו.
הכלל, שנקבע בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, חל על עתירות אסירים וכולל שלושה תנאים מצטברים:
- המועד נקבע בחוק או בתקנה.
- קיימים טעמים מיוחדים להארכתו.
- הטעמים מפורטים ונרשמים בהחלטת בית המשפט.
המבקש צריך להראות שקידה ראויה ומאמץ סביר לעמוד במועד. "טעם מיוחד" הוא בדרך כלל גורם חיצוני שאינו קשור למבקש ואין לו שליטה עליו, ואת העובדות יש להניח בתצהיר.
גם איחור של יום אחד מחייב טעם מיוחד – אם כי כשהאיחור מזערי והצד השני אינו מצביע על פגיעה, בית המשפט עשוי להיעתר.
| סוג הנימוק | מה נקבע בפסיקה |
|---|---|
| הליך תלוי ועומד בערכאה אחרת | עשוי להיות טעם מיוחד |
| שינוי הלכה (בהתקיים תנאים מצטברים) | עשוי להיות טעם מיוחד |
| טעות של בעל הדין שנגרמה מטעות של בית המשפט | עשויה להיות טעם מיוחד |
| מצוקה כלכלית או נזק רב לבעל הדין | אינם טעם מיוחד |
| שיקול דעת מוטעה של עורך הדין, או פנייה להליך לא מתאים | אינם טעם מיוחד |
| עומס עבודה במשרד, או משא ומתן בין הצדדים | אינם טעם מיוחד |
טעם מיוחד אצל אסירים – מקרים מהפסיקה
- איחור קצר: בקשה שהוגשה באיחור של 10 ימים – אחרי שההחלטה הגיעה לבא-כוח העותר באיחור ונפלה טעות בחישוב המועד – התקבלה בשל קוצר האיחור (בשג"צ 5407/08).
- אסיר שאינו מיוצג: כשאסיר לא מיוצג זקוק לארכה כדי להכין את ההליך, עשוי לקום טעם מיוחד. ארכה של חודשיים, ללא הסבר, לא הוצדקה; משום שהבקשה הוגשה בתוך המועד, ניתנו לו 14 ימים (בשג"צ 3576/08).
- אסיר מנוסה בהליכים: נימוק של אי-השלמת צילום והדפסה והיעדר ייצוג נדחה, בין היתר בשל סיכויי ההליך (בשג"צ 3291/08).
- ועדת שחרורים: איחור של ארבעה ימים לכל היותר, בשל טעות טכנית בספירת הימים וחילופי מייצגים, הוארך. נקבע שבהליך הנוגע לשלילת חירות יש לנקוט את אמות המידה של הליכים פליליים, ולא את אמת המידה המחמירה של הליכים מינהליים (בשג"צ 9180/12).
טבלת מועדים מרוכזת
| ההליך | המועד | הערות |
|---|---|---|
| עתירת אסיר נגד שב"ס | אין מועד קבוע | יש להגיש מיד; שיהוי עלול להביא לדחייה |
| עתירה נגד הפסקה מינהלית של עבודות שירות | 14 ימים מהיום שנמסרה ההחלטה (סעיף 51ט(ג) לחוק העונשין) | ניתן לבקש הארכה מנימוקים מיוחדים |
| עתירה נגד החלטת ועדת שחרורים | 30 ימים מההחלטה או ממסירתה | בית המשפט רשאי להאריך (תקנה 21ד) |
| בקשת רשות ערעור – עתירת אסיר | 30 ימים לפי נוסח תקנה 7(א) | בפסיקה מוקדמת הוזכרו 15 ימים – יש לבדוק את הנוסח בתוקף |
| בקשת רשות ערעור – ועדת שחרורים | 30 ימים לפי נוסח תקנה 21יב(א) | כנ"ל |
| פגרת בית המשפט | אינה נמנית במועדי תקנות עתירות אסירים | אלא אם הורה בית המשפט או הרשם אחרת |
שאלות ותשובות נפוצות
לעתירת אסיר רגילה נגד החלטה של שב"ס אין מועד קבוע בפקודה, בתקנות או בפקודות הנציבות. עם זאת, יש להגיש אותה מיד עם קרות האירוע; איחור ניכר עלול להביא לדחייתה בשל שיהוי.
שיהוי הוא השתהות בפנייה לבית המשפט. היא מקשה על בירור העובדות, ובמקרים כבדים – כמו עתירה שהוגשה יותר משנתיים אחרי הפסקת עבודות שירות – היא לבדה מצדיקה את דחיית העתירה.
תוך 30 ימים מיום שניתנה ההחלטה בפני העותר, או מיום שנמסרה לו אם ניתנה שלא בפניו (תקנה 21ד). בית המשפט רשאי להאריך את המועד.
לפי הנוסח העדכני של תקנה 7(א) (עתירת אסיר) ושל תקנה 21יב(א) (ועדת שחרורים) – תוך 30 ימים מיום ההחלטה או מסירתה. בפסיקה מוקדמת הוזכר מועד של 15 ימים, ולכן כדאי לבדוק את הנוסח בתוקף ולפעול מוקדם.
לפי תקנה 7א, תקופת הפגרה של בית המשפט אינה באה במניין הימים שנקבעו בתקנות סדרי דין (עתירות אסירים) או בידי בית המשפט או הרשם – אלא אם הורו אחרת.
בדרך כלל גורם חיצוני שאינו בשליטת המבקש, כשהוא פעל בשקידה ראויה. מצוקה כלכלית, עומס עבודה במשרד או שיקול דעת מוטעה של עורך הדין אינם נחשבים טעם מיוחד.
כן, במקרים המתאימים. בעניין שבו העתירה הוגשה באיחור של ימים ספורים, ובשל נסיבותיו האישיות, המשפחתיות והרפואיות של העותר, הוארך המועד לפנים משורת הדין.
סיכום
לעתירת אסיר רגילה אין מועד קבוע, אך שיהוי עלול להכשיל אותה. לעתירה נגד ועדת שחרורים יש 30 ימים, לעתירה נגד הפסקת עבודות שירות חל מועד לפי חוק העונשין, ולבקשת רשות ערעור – מועד קשיח שכדאי לוודא מראש. מי שאיחר צריך "טעם מיוחד", ועדיף לא להגיע למצב הזה.
קיבלתם החלטה משב"ס או מוועדת השחרורים? צרו קשר עם משרד עו"ד ונוטריון אוראל שטרית באשדוד – עורך דין פלילי המלווה אסירים ועצורים – ונבדוק יחד את המועדים בעניינכם, לפני שהם חולפים.
