דין משמעתי לאסירים הוא הכלי של שב"ס לאכיפת הסדר והמשמעת בבתי הסוהר. אסיר שמפר כלל עלול לעמוד לשיפוט פנימי ולקבל עונש, למשל ימי בידוד או שלילת ביקורים. העונש משפיע לא רק על הימים הקרובים, אלא גם על סבב היציאות, על העברה בין בתי סוהר ועל ועדת השחרורים.
במאמר הזה נסביר איך מתנהל דין משמעתי לאסירים, ואילו עונשים הטיל שב"ס בפועל לפי פסקי הדין. בנוסף, נפרט אילו זכויות יש לאסיר בהליך, ואיך משיגים על עונש משמעתי.
מהו דין משמעתי לאסירים
את ההליך מסדירה פקודת הנציבות 04.13.00, שכותרתה "דין משמעתי לאסירים". השיפוט מתקיים לפני קצין שיפוט של שב"ס, שפועל מכוח כתב הסמכה מאת נציב בתי הסוהר.
לפעמים הפקודה דורשת שדרג בכיר יותר יחליט. למשל, כשהאסיר אמר את הדברים כלפי מפקד בית הסוהר עצמו, מפקד המחוז בוחר את קצין השיפוט, לפי הוראות הפקודה.
חשוב להבחין בין שני מסלולים. האחד הוא דין משמעתי, שבסופו עונש. השני הוא שלילת טובת הנאה, כמו הגבלת שיחות טלפון, שהיא החלטה מנהלית במסלול אחר. לכל מסלול יש דרך השגה משלו, כפי שנראה בהמשך.
עבירות משמעת בכלא – דוגמאות מהפסיקה
בפסקי הדין עולות דוגמאות מוחשיות לעבירות ולעונשים:
- לשון גסה, מעליבה או מאיימת, לפי סעיף ד' לפקודת הנציבות: אסיר עולם קיבל שלושה ימי בידוד. בהמשך, על התבטאות חריגה, קיבל חמישה ימי בידוד (ת"ק (כ"ס) 9427-05-20).
- סירוב להוראה לחזור לתא אחרי טיול, וטיפוס על גדר חצר הטיולים: חמישה ימי בידוד (רע"ב 8411/16).
- ראיון לתקשורת בלי אישור: חמישה ימי בידוד ושלילת ביקורים לשלושים יום (עע"א (ת"א) 2772/02).
- לקיחת מזון מהמטבח בלי אישור: הרשעה בדין משמעתי, ובהמשך העברה לבית סוהר אחר (עת"א (חי') 47252-05-23).
- דברי שבח למבצעי פיגועים: עונש בדין משמעתי, שהאסיר קיבל על עצמו (עת"א (ת"א) 55487-07-24).
- סירוב לעבוד: לפי עמדת שב"ס, זו עבירת משמעת לפי סעיף 56(30) לפקודת בתי הסוהר.
כפי שרואים, בידוד לימים ספורים הוא עונש נפוץ. אולם הפסיקה הציבה לו גבולות, כפי שנראה בהמשך.
חשוב להבחין בין בידוד, שהוא עונש משמעתי, לבין הפרדה, שהיא אמצעי מניעה. בעניין שארף, למשל, האסיר ריצה שלושה ימי בידוד, ובתומם שב"ס הגדיר אותו כאסיר הפרדה לפי פקודת הנציבות בעניין החזקת אסירים בהפרדה.
איך מתנהל דין משמעתי לאסירים – והקצין שלא היה מזוהה
עת"א (נצרת) 61533-05-24 – בית המשפט ביטל את ההליך
קצין שיפוט גזר על אסיר שבעה ימי בידוד. האסיר עתר בטענה שהקצין שדן אותו עטה מסכה, לא ענד תג שם ולא נשא דרגות. בנוסף, הוא טען שהנהלת הכלא לא דיווחה למפקד המחוז, אף שהאסיר אמר את הדברים כלפי מפקד בית הסוהר.
בית המשפט קבע שזכותו של אדם, גם אסיר, לדעת מי שופט אותו. גם אם טעמי ביטחון מצדיקים לדחות את חשיפת הזהות, יש לקיים כללי הוגנות בסיסיים, באופן שיאפשר ביקורת שיפוטית. לדבריו, דווקא כשקצין השיפוט אינו מזוהה, על שב"ס להקפיד במיוחד על בחירתו בידי מפקד המחוז, ולתעד אותה בכתב.
האסיר הגיש את העתירה ביום שבו הבידוד היה אמור להתחיל. בהסכמת הצדדים, בית המשפט אפשר לשב"ס להגיש חומר חסוי במעמד צד אחד, ועיין בו בעצמו. לדבריו, הסתמכות על ראיות חסויות בהליכים כאלה מקובלת, בין היתר מכוח תקנה 6 לתקנות סדרי הדין בעתירות אסירים.
בחומר החסוי מצא בית המשפט כתב הסמכה של הקצין, אבל לא מצא תיעוד לבחירתו בידי מפקד המחוז. לכן קבע שנפלו פגמים שיורדים לשורש העניין, והורה לבטל את ההליך המשמעתי. בנוסף, הוא המליץ לשב"ס לשקול תיעוד בווידאו של הליכים כאלה, ולשקול גם ייצוג משפטי לאסיר, בלי לקבוע חובה.
בית המשפט הוסיף אזהרה: אם שב"ס לא יקפיד על ההוראות, באופן שיפגע במראית פני הצדק ובזכויות האסיר, עלולה להיות התערבות שיפוטית נוספת בהתנהלותו.
בידוד בדין משמעתי לאסירים וזכויות האסיר
גם לאסיר בבידוד יש זכויות בסיסיות. בת"ק (יר') 1007/03 טען שב"ס שהוא רשאי לקחת מאסיר בבידוד את המסמכים המשפטיים שלו. בית המשפט דחה את הטענה.
לפי פסק הדין, תקנה 37(ג) לתקנות בתי הסוהר, שעוסקת בחפצי אסירים, היא הוראה מחייבת. גם תקנה 19(ג), בפרק המשמעת, אוסרת למנוע מהאסיר את המסמכים המשפטיים. לכן הוראות שב"ס על החפצים שאסיר בבידוד רשאי להחזיק כפופות לתקנות. עוד קבע בית המשפט שסעיף 58 לפקודה אינו מתיר לקחת את המסמכים.
הנימוק פשוט: הבידוד הוא העונש עצמו. אסור שיהיו לו תוצאות נוספות, כמו פגיעה ביכולת של האסיר להתכונן להליכים המשפטיים שלו.
ערעור פנימי בדין משמעתי לאסירים: 30 יום
לפני שעותרים, צריך למצות את ההליך בתוך שב"ס. לפי סעיף 8 לפקודת הנציבות 04.13.00, אסיר הסבור שנגרם לו עיוות דין בדין משמעתי צריך לפנות בכתב למפקד היחידה תוך 30 יום.
בתי המשפט מקפידים על כך. בעת"א (ת"א) 29258-07-24 דחה בית המשפט על הסף, אף בלי דיון, עתירה של עציר שלא פנה למפקד המתקן. בעניין אחר קבע בית המשפט שכשאסיר לא פעל בדרך הקבועה להמתקת עונשו או לביטולו, אין כלל החלטה שאפשר לתקוף בעתירה (עת"א (יר') 50576-05-25).
גם כשהאסיר חושב שהעונש שגוי, עליו לפנות לשב"ס קודם. בעת"א (ת"א) 55487-07-24 דחה בית המשפט את העתירה על הסף, כי על האסיר היה לפנות קודם לגורם המתאים בשב"ס.
שלילת טובת הנאה – מסלול אחר
שלילת טובת הנאה, כמו שיחות טלפון, היא החלטה מנהלית. בעת"א (באר שבע) 31065-04-24 האריך שב"ס בחודש נוסף את המניעה של אסיר משיחות טלפון, פרט לעורכי דין. האסיר עתר מיד. בית המשפט מחק את העתירה על הסף, כי האסיר לא הגיש השגה לפי סעיף 7 לפקודת הנציבות 04.17.00.
לפי בית המשפט, בשלילת טובת הנאה ההחלטה הסופית היא של הגורם שדן בהשגה, ולא של הגורם ששלל. לכן גם כשהאסיר כבר טען את טענותיו בשימוע, עליו להגיש השגה לפני שהוא פונה לבית המשפט.
| המסלול | ממה הוא נובע | הצעד הראשון | דוגמה מהפסיקה |
|---|---|---|---|
| דין משמעתי | עבירת משמעת | פנייה בכתב למפקד היחידה תוך 30 יום (סעיף 8 לפקודת הנציבות 04.13.00) | עת"א 29258-07-24 |
| שלילת טובת הנאה | החלטה מנהלית, למשל על שיחות טלפון | השגה לפי סעיף 7 לפקודת הנציבות 04.17.00 | עת"א 31065-04-24 |
| עתירת אסיר | פגם מהותי בהליך או בהחלטה | אחרי מיצוי ההליך בשב"ס, לפי סעיף 62א לפקודה | עת"א 61533-05-24 |
דין משמעתי לאסירים – מתי בית המשפט מתערב
בית המשפט אינו ערכאת ערעור על כל עונש. כשההליך תקין, הוא לא מתערב. בעע"א (ת"א) 2772/02, למשל, בית המשפט לא מצא פגם בהליך נגד עציר שהתראיין בלי אישור, והשאיר את ההחלטה בעינה.
לעומת זאת, כשנפל פגם שיורד לשורש העניין, בית המשפט מבטל את ההליך, כמו בעת"א 61533-05-24. לכן חשוב לבדוק: מי שפט, האם קיבל הסמכה, האם מפקד המחוז בחר בו כשהפקודה דורשת זאת, והאם שב"ס תיעד את ההליך.
שאלה פתוחה נוספת היא זימון עדים. אסיר עתר לשנות את פקודת הנציבות 04.13.00, כך שאסירים יוכלו לזמן עדים מטעמם להליכים המשמעתיים. בית המשפט מחק את העתירה, כי האסיר השתחרר בינתיים ממאסרו, והעתירה כבר לא עסקה בתנאי מאסרו (עת"א (מרכז) 17746-02-17).
ההשפעה על סבב יציאות, העברה ושחרור
עונש משמעתי אינו מסתיים בתום ימי הבידוד. בעת"א (חי') 61678-02-23 דחה בית המשפט עתירה של אסיר נגד סירוב להוציא אותו לחופשה. בין היתר, האסיר עמד לדין משמעתי שלוש פעמים בתוך חודשיים, ונגדו היה גם מידע מודיעיני עדכני.
גם ועדת השחרורים בוחנת את העבר המשמעתי. בבר"מ 158/24 דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור של אסיר שהוועדה סירבה לשחרר לפני תום המאסר. לחובתו עמדו, בין היתר, 523 אירועים משמעתיים, 18 עבירות משמעת ו-41 שלילות טובות הנאה.
בנוסף, עבירת משמעת עלולה להוביל להעברה לבית סוהר אחר. כך קרה בעניין בן משה, שבו אסיר עבר מכלא חרמון לכלא כרמל אחרי הרשעה משמעתית.
מה עושים כשנפתח הליך משמעתי
- מבקשים לדעת בדיוק מה מיוחס לאסיר, ומתעדים את הפרטים מיד.
- בדיון מציגים את הגרסה המלאה, ומוודאים שהיא מופיעה ברישום.
- אחרי ההחלטה, פונים בכתב למפקד היחידה תוך 30 יום, ומפרטים את הפגמים.
- בשלילת טובת הנאה, מגישים השגה לפי פקודת הנציבות לפני כל פנייה לבית המשפט.
- אם התשובה שלילית, בוחנים עם עורך דין עתירת אסיר לבית המשפט המחוזי לפי סעיף 62א לפקודה.
שאלות ותשובות נפוצות
קצין שיפוט של שב"ס, שפועל מכוח כתב הסמכה מהנציב. כשהאסיר אמר את הדברים כלפי מפקד בית הסוהר, מפקד המחוז בוחר את קצין השיפוט.
לפי סעיף 8 לפקודת הנציבות 04.13.00, פונים בכתב למפקד היחידה תוך 30 יום. בלי פנייה כזו, בית המשפט צפוי לדחות עתירה על הסף.
לא. בת"ק (יר') 1007/03 קבע בית המשפט שאסיר בבידוד זכאי להחזיק את המסמכים המשפטיים שלו.
כן. בעת"א 61533-05-24 קבע בית המשפט שזו זכותו של כל אדם, גם של אסיר, וביטל הליך שבו שב"ס לא תיעד את בחירת הקצין.
כן. הוועדה בוחנת את התנהגות האסיר בכלא. בבר"מ 158/24 עבר משמעתי כבד היה חלק מהתמונה שהובילה לסירוב לשחרר.
סיכום
דין משמעתי לאסירים מאפשר לשב"ס להטיל עונשים כמו בידוד או שלילת ביקורים. אבל ההליך כפוף לכללי הוגנות: האסיר זכאי לדעת מי שופט אותו, לשמור על המסמכים המשפטיים שלו גם בבידוד, ולהשיג על ההחלטה.
הכלל המעשי החשוב ביותר הוא לפעול בזמן: פנייה בכתב למפקד היחידה תוך 30 יום, ובשלילת טובת הנאה, השגה לפי הפקודה. רק אחרי זה, אם יש פגם מהותי, עתירת אסיר יכולה להביא לביטול ההליך.
יקירכם עמד לדין משמעתי בכלא? משרד עו"ד ונוטריון אוראל שטרית באשדוד, עם ניסיון מאז 2014 במשפט הפלילי, מלווה אסירים ובני משפחותיהם מול שב"ס ובעתירות אסיר. פנו אליי לבדיקת האפשרויות בעניינכם.
