תנאי חופשת אסיר מגדירים איך תיראה היציאה מהכלא, אם בכלל. שב"ס רשאי להתנות אותה בתנאים מגבילים, בערובה כספית ובערבים.
במדריך נסביר על מה נשענת הסמכות להטיל תנאים, מה ההבדל בין הקטגוריות, מה נפסק בעניין ערובה וערבים, ומה קורה לאסיר שמפר את התנאים.
במשרד עו"ד ונוטריון אוראל שטרית באשדוד, בעל ניסיון מאז 2014, אני מלווה אסירים ובני משפחותיהם בבקשות ובעתירות מול שב"ס.
הבסיס בחוק: "בתנאים שייראו לשר"
סעיף 36א לפקודת בתי הסוהר מאפשר לשר לתת לאסיר יציאה מיוחדת מהכלא, עד 96 שעות, "בתנאים שייראו לשר". מכוח הסמכות הזו קבע השר כללים, שממיינים את האסירים לקטגוריות.
לפי הפסיקה, מטרת הסיווג היא לאזן בין עניינו של האסיר לבין ההגנה על שלום הציבור. הכללים מאפשרים התייחסות אישית לכל אסיר, ובמקביל שומרים על שוויון בין אסירים שנסיבותיהם דומות (עע"א 1955/97).
תנאי חופשת אסיר לפי ארבע הקטגוריות
לפי הנוהל, כפי שתואר בפסיקה, יש ארבע קטגוריות. כל אחת מהן קובעת אם האסיר יכול לצאת, ובאילו תנאים:
| הקטגוריה | המשמעות |
|---|---|
| א' | אסירים שאינם יוצאים מהכלא |
| ב/1 | יציאה בתנאים מגבילים, ובאישור מיוחד |
| ב/2 | יציאה בתנאים מגבילים, בלי צורך באישור מיוחד |
| ג' | יציאה בלי תנאים מגבילים |
דוגמה לכך היא אסיר עולם. עם תחילת המאסר הוא מסווג בקטגוריה א'. אחרי שנת המאסר השביעית, גם אם עונשו טרם נקצב, הוא רשאי לבקש סיווג חדש.
עם זאת, הסיווג מחדש אינו מעניק זכות מוחלטת לצאת. הוא רק קובע שעקרונית, אם אין סיבה שמצדיקה למנוע זאת, האסיר יכול לצאת – בגדר תנאי הקטגוריה שלו.
ב/1 – פיקוח דווקני של המשטרה
בפסיקה תוארה קטגוריה ב/1 כקטגוריה שמאפשרת יציאה בפיקוח דווקני של משטרת ישראל. לעומתה, אסיר בקטגוריה ב/2 יכול לצאת בלי אישור ופיקוח של המשטרה לפני כל יציאה.
מעבר בין קטגוריות – דוגמה
בעע"א (נצ') 1805/06 עתר אסיר עולם, שעונשו נקצב ל-30 שנה, נגד העברתו מקטגוריה ב/2 לקטגוריה ב/1. לפני כן הוא יצא פעמים רבות, בלי אישור ופיקוח של המשטרה לפני כל יציאה.
ב-2003 העביר אותו שב"ס לקטגוריה א', בעקבות אירוע תקיפה של אסיר שבו לקח חלק. כעבור שנה שינה שב"ס את סיווגו שוב. המקרה מראה שהסיווג משתנה לאורך המאסר, לפי התנהגות האסיר.
ערובה וערבים בתנאי חופשת אסיר
שב"ס והמשטרה רשאים להתנות את היציאה בבטוחות כספיות ובערבים. אבל מה קורה כשהסכום גבוה מדי?
כשאין לאסיר כסף לבטוחה
בעע"א (חי') 544/07 דרש שב"ס הפקדה של 50,000 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית, וערבות צד ג' של 150,000 ש"ח. העותר טען שבגלל עוניו לא יוכל לצאת לעולם.
בית המשפט דחה את העתירה, כי בית משפט אחר כבר קבע שהסכום סביר. אבל הוא הורה לשב"ס ולמשטרה לקיים דיון חוזר בתוך 15 ימים, ולבחון בטוחות חלופיות.
לדבריו, כשמתברר שלאסיר אין אמצעים, יש לשמוע אותו ולקבל מידע על מצבו הכלכלי. בנוסף, חלוף הזמן מחייב לבחון מחדש את רמת המסוכנות – ואולי גם את גובה הערובה. בית המשפט ציין שמצב שבו חלפו כשנתיים בלי בחינה מחודשת אינו סביר.
ערב שהוא חייל
בעניין אחר ביקש אסיר שערב שהוא חייל ילווה אותו. בית המשפט העליון דחה את הבקשה, כי שב"ס כבר הקפיא את יציאותיו בגלל הפרת תנאים. עם זאת, הוא העיר שראוי לבחון ליווי של ערב שהוא חייל, כשלאסיר אין קרוב אחר שיכול לערוב לו.
לדבריו, החשש שהחייל ייאלץ לחזור לבסיס אינו נימוק מספיק. אם קיים חשש כזה, אפשר להתנות את חזרת האסיר לכלא בנסיבות האלה.
מה קורה כשמפרים את תנאי חופשת אסיר
- הקפאת יציאות: שב"ס רשאי להקפיא את כל יציאותיו של אסיר שהפר את התנאים.
- שינוי קטגוריה: ברע"ב 6850/06 העביר שב"ס אסיר עולם מקטגוריה ב/2 לקטגוריה ב/1, בגלל הפרת תנאי יציאה. בית המשפט העליון דחה את בקשתו וקבע: "לא שינוי מדיניות עומד בעוכריו של המבקש אלא התנהגותו".
- בדיקות בחזרה: בעתירה אחת פסל שב"ס בדיקות שתן שלקח מאסיר כשחזר, בגלל "שתייה מרובה/מהילה במים". בית המשפט ראה בכך נימוק ענייני לסירוב בהמשך.
- ועדת השחרורים: בין השיקולים של ועדת השחרורים נמנים גם בריחה, או חזרה שלא במועד מחופשה (סעיף 9(6) לחוק שחרור על-תנאי ממאסר).
תושבי הרשות הפלסטינית
לפי נוסח הפקודה מ-2015, כפי שתואר בפסיקה, לא תאושר יציאה "רגילה" לאסיר תושב הרשות הפלסטינית. וגם אין כללים לטיפול בבקשות כאלה, מלבד יציאה בנסיבות חריגות. לפני כן, הנציב יכול היה לאשר זאת אם האסיר הוכיח שאין ממנו סכנה. בית המשפט ציין שהמסקנה עולה מלשון הפקודה, ומתיישבת עם פסיקת בית המשפט העליון לגבי אסירים ביטחוניים.
איך משיגים על תנאי חופשת אסיר
אם התנאים נראים לא הוגנים, הצעד הראשון הוא פנייה לשב"ס. רק אחרי שתתקבל החלטה, הוא יכול להשיג עליה בעתירת אסיר לבית המשפט המחוזי.
בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתו של שב"ס. הוא בודק אם התנאים סבירים, ואם שב"ס שקל את נסיבותיו של האסיר – למשל את מצבו הכלכלי.
שאלות ותשובות נפוצות
לפי הנוהל יש ארבע: א' – אסירים שאינם יוצאים; ב/1 – יציאה בתנאים מגבילים ובאישור מיוחד; ב/2 – יציאה בתנאים מגבילים בלי אישור מיוחד; ג' – יציאה בלי תנאים מגבילים.
אפשר לבקש דיון חוזר. במקרה אחד הורה בית המשפט לשב"ס ולמשטרה לשמוע את האסיר, לקבל מידע על מצבו הכלכלי ולבחון בטוחות חלופיות.
בית המשפט העליון העיר שראוי לבחון זאת במקרים חריגים, כשאין לאסיר קרוב אחר שיכול לערוב לו. החשש שהחייל יחזור לבסיס אינו נימוק מספיק לסירוב.
שב"ס יכול להקפיא את יציאותיו, ואף להחמיר את הקטגוריה שלו. בנוסף, ועדת השחרורים שוקלת גם בריחה או חזרה באיחור.
בשלב הראשון פונים לשב"ס. אחרי שמתקבלת החלטה, אפשר לעתור לבית המשפט המחוזי בעתירת אסיר.
כן. אחרי שנת המאסר השביעית, גם לפני קציבת העונש, הוא רשאי לבקש סיווג חדש. אבל אין לו זכות מוחלטת לצאת.
בשתי הקטגוריות היציאה כפופה לתנאים מגבילים. ב-ב/1 צריך גם אישור מיוחד, ובפסיקה תוארה כקטגוריה של פיקוח דווקני של המשטרה. ב-ב/2 אין צורך באישור מיוחד.
סיכום
תנאי חופשת אסיר תלויים בקטגוריה של האסיר, ולעיתים כוללים ערובה וערבים. כשהתנאים אינם ריאליים – למשל ערובה שהאסיר אינו יכול לממן – אפשר לבקש בחינה מחודשת.
הפרת תנאים עלולה לעלות ביוקר: הקפאת יציאות, מעבר לקטגוריה עם פיקוח צמוד ופגיעה בסיכוי לשחרור מוקדם. לכן כדאי להכיר את התנאים לפני היציאה, ולהקפיד עליהם עד החזרה לכלא. כדאי גם לשמור תיעוד של ההחלטות ושל התנאים שנקבעו.
יקירכם קיבל תנאים שאינו יכול לעמוד בהם? צרו קשר עם משרד עו"ד ונוטריון אוראל שטרית באשדוד – עורך דין פלילי שמלווה אסירים ועצורים – ונבדוק יחד מה אפשר לשנות.















