כמה כדורים "למזכרת" מהמטווח, רימון שנשכח בתיק, מחסנית שנלקחה הביתה. חיילים רבים אינם מבינים שמעשים כאלה עלולים להביא אותם לבית הדין הצבאי. מדובר באחת העבירות החמורות בחוק השיפוט הצבאי. עבירת הוצאת נשק מרשות הצבא נושאת עונש מרבי של חמש עשרה שנות מאסר. בתי הדין רואים בה מעילה באמון שהצבא נותן בחייליו.
במאמר הזה אסביר מה כוללת עבירת הוצאת נשק מרשות הצבא, ולמה היא רחבה יותר מגניבה. אסביר גם איך מתייחסים בתי הדין לעבירות נשק בשלב המעצר. לבסוף, אפרט מה משפיע על העונש ואילו נסיבות הובילו בפסיקה להקלה.
סעיף 78: העבירה והעונש המרבי
סעיף 78 לחוק השיפוט הצבאי עוסק בחייל שהוציא ביודעין ושלא כדין נשק מרשות הצבא. העונש המרבי הוא מאסר חמש עשרה שנים. זהו עונש מרבי גבוה מאוד ביחס לעבירות צבאיות אחרות. הוא משקף את חומרת העבירה בעיני המחוקק.
"נשק" לעניין זה אינו רק רובה. העבירה כוללת גם תחמושת, רימונים, חומרי נפץ ואמצעי לחימה אחרים. בפסיקה נדונו מקרים של כדורי תחמושת, מחסניות, רימוני רסס, לבנות חבלה וטילים.
למה בתי הדין רואים בעבירה חומרה מיוחדת
בתי הדין הצבאיים חזרו ופסקו שמעשי הוצאת נשק מהצבא הם מעשים חמורים ומסוכנים. לכן הם ראויים לענישה מכבידה ומרתיעה (ע/143/07 התובע הצבאי הראשי נ' רב"ט עואד הייב). החומרה נובעת משתי סיבות עיקריות.
הראשונה היא מעילה באמון. חייל מקבל גישה לנשק ולתחמושת בגלל תפקידו. כשהוא מנצל את הגישה הזו כדי ליטול אותם, הוא פוגע באמון הבסיסי שעליו נשענת המערכת. החומרה גדלה כשהנשק נלקח לבקשתו או לדרישתו של מישהו אחר (ע/142/99 רב"ט יעקב אלביליה נ' התובע הצבאי הראשי).
השנייה היא הסכנה שהנשק יגיע לידיים לא מוסמכות או עוינות. נשק צבאי שיוצא מרשות הצבא עלול להפוך לכלי בידי גורמים פליליים או עוינים. הוא עלול לסכן חיילים ואזרחים. לכן בתי הדין רוצים שמי ששולח יד בנשק של צה"ל ידע שהוא צפוי לעונשי מאסר ארוכים.
למה העבירה רחבה יותר מגניבה רגילה
רבים מניחים שאם לא התכוונו "לגנוב", אין עבירה. זו טעות, ובית הדין הסביר בפירוט מדוע.
"רשות הצבא" ולא רק "בעלות"
עבירת הגניבה בחוק העונשין עוסקת בנטילת דבר מה"בעלים". עבירת הוצאת הנשק עוסקת בהוצאה מ"רשות" הצבא – מונח רחב יותר. לפי בית הדין, כל מה שנמצא בבעלות הצבא נמצא בוודאי גם ברשותו. לכן כל מי שגונב מהצבא עובר, לפחות, עבירה של הוצאה מרשותו.
אין צורך בכוונה לשלילת קבע
עבירת הגניבה דורשת כוונה לשלול את הדבר מהבעלים שלילת קבע. בעבירות הצבאיות של הוצאת רכוש ונשק אין דרישה כזו. בית הדין הסביר שהמחוקק התכוון להעניק לנשק ולרכוש הצבאי הגנה מיוחדת, משום ש"צבא שנשקו ורכושו מוצאים מרשותו, אינו אלא צבא מוחלש".
המשמעות המעשית: גם מי שהתכוון להחזיר, גם מי שלקח "רק לכמה ימים" וגם מי שהסתיר נשק בתוך הבסיס. כל אלה עלולים להימצא בתוך גדרי העבירה.
| הנקודה | גניבה לפי חוק העונשין | הוצאת נשק לפי סעיף 78 |
|---|---|---|
| ממי נלקח הדבר | מהבעלים | מרשות הצבא (מונח רחב יותר) |
| כוונה לשלילת קבע | נדרשת | אינה נדרשת |
| העונש המרבי | לפי עבירת הגניבה | 15 שנות מאסר |
מעצר בעבירות נשק
בשלב המעצר, עבירות נשק מקבלות יחס מחמיר במיוחד. ככלל, מי שעוסק בסחר בנשק מסכן את ביטחון הציבור. לכן יש מקום לעצור אותו עד תום ההליכים. חלופת מעצר אפשרית רק במקרים מיוחדים וחריגים.
עם זאת, ההלכה חלה גם בעבירות נשק. יש לבחון בכל מקרה לגופו אם אפשר להשיג את מטרת המעצר בחלופה. בעבירות כאלה יש חשיבות מיוחדת למניע: האם היה פלילי, עוין או אחר. מי שלקח כדורים בלי כוונה למכור אותם נמצא במצב שונה מאוד ממי שאסף תחמושת כדי לסחור בה.
מה משפיע על העונש
בית הדין בוחן כמה שאלות מרכזיות כשהוא גוזר את הדין בעבירת הוצאת נשק. לפי הפסיקה, הוא בודק אם המעשה היה ספונטני ולא מתוכנן, ואם הנשק נמצא לאחר זמן קצר. הוא בודק גם מה העבר של החייל (ע/170/03 התובע הצבאי הראשי נ' סמ"ל נסר אל דין).
סוג הנשק והכמות
בית הדין לערעורים קבע כי בעבירות נשק יש לתת משקל לסוג הנשק. כך העונש ישקף את פוטנציאל הסיכון שבו. חומרי נפץ, כמו מטעני חבלה או רימוני יד, נושאים סיכון ייחודי. השימוש בהם עלול לגרום לפגיעה חסרת הבחנה. הוא גם אינו מתיישב עם מטרה אחרת כמו הגנה עצמית. באותו תיק הוציא איש מילואים, בין היתר, שתי רקטות לאו, שלוש לבנות חבלה, מטען רסס ורימון רסס (ע"פ 33944-04-25 רס"ל (מיל') רפאל סבח נ' הצבאי הראשי).
גם הכמות משנה. בתיק אחר נמצאו בתיקו של חייל 290 כדורי תחמושת בתשע קופסאות ובתפזורת, בלי אישור. בית הדין קבע שאף שהכדורים לא יצאו מתחומי הבסיס, הם גם לא נשארו בשליטת הגורמים המוסמכים. לכן אין מדובר בכמות של מה בכך (ע"פ 39284-07-25 הצבאי הראשי נ' טוראי ראזי גורן).
מטרה של רווח או סחר
כשהנשק הוצא כדי למכור אותו, העונש חמור במיוחד. בתיק אחד הורשע חייל בקבלת שבעה עד שמונה רימוני רסס שחייל אחר הוציא מבונקר במוצב. הוא הורשע גם בהחזקתם, בהעברתם ובמכירתם לסוכן של מצ"ח. נגזרו עליו שש שנות מאסר בפועל. בערעור הגיעו הצדדים להסכמה, והעונש הועמד על חמש שנות מאסר בפועל (צפ' 435/07 רב"ט עזאת סאיג נ' התובע הצבאי הראשי).
בתיק נוסף הורשע מפקד בהוצאת נשק מרשות הצבא, בזיוף מסמך ובהתנהגות שאינה הולמת. נגזרו עליו ארבע שנות מאסר בפועל, מאסרים מותנים, קנס של 10,000 ש"ח והורדה לדרגת טוראי (מז"י 260/22 התובע הצבאי נ' סמ"ל רפאל לנדא).
"חשבתי שזה בסמכותי" – כשמפקד מוציא נשק
לא רק חיילים צעירים מוצאים את עצמם בעבירה הזו. גם מפקדים, שיש להם גישה לנשק ולתחמושת מתוקף תפקידם, מואשמים בה לעיתים. לפעמים הם טוענים שפעלו במסגרת סמכותם.
בתיק שנדון בבית הדין הצבאי במחוז צפון (צפ' 471/14 התובע הצבאי נ' סמ"ל מוסטפא טבאש) נטל מפקד את נשקו האישי של חייל. שלושה ימים לאחר מכן הוא הוציא את הנשק לביתו. הוא פירק אותו לשלושה חלקים והטמין אותו ביער הסמוך למקום מגוריו. נקבע שמעשים כאלה אינם עולים בקנה אחד עם האחריות והסמכויות של מפקד. מדובר בהוצאת הנשק הביתה, בפירוקו, בעטיפתו ובהטמנתו באדמה. עוד נקבע שהמפקד לא הצביע על בסיס כלשהו לסברה שהם בגדר סמכותו הפיקודית.
הלקח: טענה של "פעלתי כמפקד" צריכה להישען על סמכות ממשית לפי הדין או לפי פקודות הצבא. כשאין כזו, התפקיד הפיקודי לא רק שאינו מגן. הוא עלול להחמיר את התמונה, משום שהוא מעיד על ניצול גישה ואמון.
הוצאת נשק בתקופת המלחמה
בתי הדין מתייחסים בחומרה יתרה לעבירות נשק שבוצעו בזמן המלחמה. בית הדין לערעורים ציין עלייה מדאיגה בעבירות הקשורות בנשק ובהוצאתו מרשות הצבא בצל תקופת המלחמה. הוא הזהיר שאמצעי לחימה שזולגים לגורמים לא מורשים או עבריינים עלולים להפוך לכלי קטל נגד חפים מפשע. לכן נקבע שיש לשדר בעבירות אלה מסר חד וברור, בדרך של עונש הולם, מרתיע וממשי.
גם בתיק 290 הכדורים שהוזכר קודם, בית הדין ייחס משנה חומרה לעיתוי. העבירה בוצעה בעיצומה של מלחמה קשה, והיא פוגעת בערכי הרעות והאמון ובכשירות הצבאית.
נסיבות שנשקלו לקולא
ועדיין, אין עונש אוטומטי. בית הדין לערעורים אישר הסדר טיעון שתוצאתו רישום פלילי מופחת בתיק של הוצאת רובה ציד. ההסדר אושר בעיקר בזכות תרומתו של החייל כלוחם בשדה הקרב, כפי שהעידו מפקדיו (ע' 56079-06-25 סמ"ל ל' ב' נ' הצבאי הראשי).
נסיבות שעשויות להשפיע לטובת החייל:
- מעשה ספונטני ולא מתוכנן.
- החזרה מהירה של הנשק או התחמושת.
- היעדר מניע של רווח, סחר או פגיעה.
- שירות קרבי ותרומה משמעותית.
- נטילת אחריות והודאה מוקדמת.
- היעדר עבר פלילי או משמעתי.
מה כדאי לעשות אם נמצא אצלכם נשק או תחמושת
- לא לנסות "להחזיר בשקט" בלי התייעצות. פעולה כזו עלולה להתפרש בדרכים שונות.
- לא למסור גרסה לפני ייעוץ – המניע וההקשר הם לב התיק.
- לתעד את הנסיבות: מתי ואיך הגיע הנשק אליכם, ומי ידע על כך.
- לאסוף חוות דעת על השירות – מפקדים שיכולים להעיד על תרומתכם.
כדורים בכליו של חייל: חיפוש, מעצר ותקופה קצובה
תיקי נשק מתחילים לא פעם בחיפוש שגרתי. בתיק אחד (ע"מ 91/24 טוראי ח' א' נ' התובע הצבאי הראשי) הוגש נגד חייל כתב אישום בשתי עבירות של הוצאת נשק מרשות הצבא. בכליו נמצאו קופסאות עם כדורים, במסדר שנערך לפלוגה בתום שבוע מטווחים. ההגנה טענה שהחיפוש נערך בעצם בגלל חשד לגניבות. לכן, לטענתה, היה צריך להיערך בידי חוקרי מצ"ח ולא בידי המפקדים.
בית הדין קבע שהמסדר נערך במסגרת הסמכות של המפקד לערוך חיפוש אצל פקודיו. מטרתו הייתה לוודא שחיילים לא לקחו ציוד בטעות. הערעור נדחה בעיקרו. אבל במקום מעצר עד תום ההליכים, הורה בית הדין על הארכת המעצר עד מועד קצוב. הלקח: גם בעבירות נשק, שבהן נקודת המוצא מחמירה, יש מקום לטעון למידתיות של משך המעצר.
ליווי משפטי בעבירות נשק בצבא
עבירות נשק הן מהתיקים שבהם הפער בין התרחיש הגרוע לבין תוצאה סבירה הוא הגדול ביותר. אני עוסק במשפט הפלילי מאז 2014 וליוויתי למעלה מ-1,000 תיקים. אני יודע כמה חשוב לברר את המניע, את ההקשר ואת השתלשלות האירועים כבר מהשלב הראשון. אם אתם או בן משפחתכם חשודים בהוצאת נשק או תחמושת מהצבא, פנו אליי לייעוץ. כל תחומי הייצוג שלי בצבא מרוכזים בעמוד עורך דין צבאי.
שאלות נפוצות
כן. העבירה אינה דורשת כוונה לגנוב או למכור. הוצאה ביודעין ושלא כדין של תחמושת מרשות הצבא עלולה להיחשב הוצאת נשק לפי סעיף 78.
לא. בניגוד לעבירת הגניבה, עבירת הוצאת הנשק אינה דורשת כוונה לשלול את הנשק מהצבא לצמיתות.
בסחר בנשק, ככלל כן, וחלופה אפשרית רק במקרים חריגים. בעבירות נשק אחרות בית הדין חייב לשקול חלופה, ולמניע יש משקל מיוחד.
כן. בית הדין לערעורים קבע שיש לתת משקל לסוג הנשק. חומרי נפץ כמו רימונים ולבנות חבלה נחשבים מסוכנים במיוחד.
חמש עשרה שנות מאסר. העונש בפועל תלוי בנסיבות, ונע בפסיקה ממאסר קצר יחסית ועד שנות מאסר ארוכות.
