רשות ערעור בעתירת אסיר – מתי בית המשפט העליון מתערב ואיך מגישים

על החלטה של בית המשפט המחוזי בעתירת אסיר אין ערעור בזכות. מי שרוצה להשיג עליה צריך לבקש רשות ערעור בעתירת אסיר מבית המשפט העליון.

הרשות ניתנת רק במקרים חריגים, ולכן חשוב להבין מראש מה בית המשפט בוחן.

במדריך נסביר מה קובע החוק, איך מגישים את הבקשה ומתי בית המשפט העליון מתערב. בנוסף נציג חריג חשוב: פסלות שופט.

במשרד עו"ד ונוטריון אוראל שטרית באשדוד, בעל ניסיון מאז 2014, אני בוחן עם אסירים ובני משפחותיהם אם יש טעם לפנות לבית המשפט העליון.

רשות ערעור בעתירת אסיר – מה קובע סעיף 62ג

סעיף 62ג לפקודת בתי הסוהר עוסק בערעור על החלטה בעתירת אסיר.

לפי הסעיף, אפשר לערער לבית המשפט העליון רק ברשות. את הרשות נותן בית המשפט המחוזי בגוף ההחלטה, או שופט של בית המשפט העליון.

לכן, מי שלא קיבל רשות בגוף ההחלטה מגיש בקשה לבית המשפט העליון.

איך מגישים בקשת רשות ערעור בעתירת אסיר

תקנה 7 לתקנות סדרי דין (עתירות אסירים), התש"ם-1980, קובעת את הכללים:

• מועד: לפי נוסח תקנה 7(א), תוך 30 ימים מיום ההחלטה. אם ההחלטה ניתנה שלא בפני העותר, המועד נמנה מהיום שהומצאה לו.
• בכתב ובעותקים: מגישים את הבקשה בכתב, במספר העותקים שקובעת תקנה 2(א).
• נימוקים: מפרטים בבקשה את הנימוקים שעליהם היא מתבססת.
• בקשה לכל עתירה: כשהעתירות עוסקות בעובדות שונות, מגישים בקשה משלה על כל החלטה.

שימו לב למועד: פסיקה מוקדמת ציינה 15 ימים. לכן כדאי לבדוק את הנוסח שבתוקף ולא להמתין לרגע האחרון.

הדרישה לנימוקים אינה טכנית. ברע"ב 7509/03 בית המשפט העליון דחה בקשה ללא נימוקים. המבקש לא נימק אותה גם אחרי שבית המשפט הבהיר לו שייתכן שיכריע בה בלי דיון בעל פה.

מתי בית המשפט העליון נותן רשות ערעור בעתירת אסיר

הכלל ידוע: בית המשפט העליון אינו נותן רשות ערעור כדבר שבשגרה.

את ההלכה המנחה קבע בית המשפט ברע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל. לפיה, הרשות מוגבלת למצבים שבהם עולה בעיה משפטית בעלת חשיבות, או נושא אחר בעל חשיבות כללית.

בית המשפט העליון חזר על הכלל גם בשנים האחרונות. לדבריו, הוא נעתר לבקשה רק במקרים חריגים, שבהם מתעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (רע"ב 1098/22). בפסיקה הוזכר גם חשש לעיוות דין כעילה אפשרית.

בנוסף, כשקיים חשש לפגיעה בזכויות אדם, בית המשפט עשוי לתת רשות בנסיבות מסוימות.

מתי הבקשה לא תתקבל

בקשה שעוסקת רק בהיבטים הפרטניים של האסיר לא תתקבל. לדוגמה:

• החלטה לשלול חופשות מאסיר מסוים.
• חשש שהאסיר ינצל את החופשה כדי להימלט.
• העברת אסיר לכלא אחר על סמך מידע מודיעיני.
• החלטה לאמץ המלצה של ועדה מקצועית בעניין חופשה.

במקרים כאלה בית המשפט העליון רואה בבקשה עניין פרטני. הוא אינו רואה בה שאלה הראויה לבירור בערכאה נוספת. לעיתים הוא דוחה את הבקשה אף בלי לבקש את תגובת שב"ס.

בקשות של המדינה

מהפסיקה עולה תמונה ברורה. בתי המשפט נוטים לדחות בקשות רשות ערעור של אסירים. לעומת זאת, את בקשות המדינה הוא מקבל לעיתים קרובות.

רוב הבקשות של המדינה נוגעות להחלטות שהתירו לאסיר לצאת לחופשה. כך, ברע"ב 2529/97 בית המשפט העליון קיבל בקשה של המדינה. הוא קבע שלא היה מקום להתערב בשלילת החופשות, בשל התנהגות חמורה של האסיר.

מבחן רחב יותר: עבודות שירות

יש מצב שבו המבחן רחב יותר. לפעמים גוף מינהלי מקבל את ההחלטה הראשונה, ורק את השנייה מקבל גוף שיפוטי. במצב כזה, לפי הפסיקה, אין הצדקה להפעיל את המבחן המצמצם.

בית המשפט העליון החיל את הכלל הזה גם על בקשה בעניין הפסקת עבודות שירות (רע"ב 4982/14). עם זאת, גם לפי המבחן הרחב, הבקשה לא תתקבל בהכרח.

איך בית המשפט העליון דן בבקשה

• דיון כאילו ניתנה רשות: לפי תקנה 7(ג), בית המשפט רשאי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור.
• סיכומים בכתב: לפי תקנה 7(ד), בית המשפט רשאי להחליט בערעור על פי סיכומים בכתב, גם בלי טענות בעל פה.

שימו לב להבחנה. תקנה 7(ד) עוסקת בהחלטה בערעור עצמו. היא אינה חלה על ההחלטה אם לתת רשות ערעור (רע"ב 5013/08).

החריג: ערעור בזכות על החלטה בפסלות שופט

דיני פסלות השופט חלים גם בעתירת אסיר. הם קבועים בסעיף 77א לחוק בתי המשפט.

לכן, אם בית המשפט המחוזי דחה בקשה לפסול שופט, לאסיר יש זכות ערעור. הוא אינו צריך רשות (סעיף 77א(ג)).

בערעור כזה דן נשיא בית המשפט העליון, מותב של שופטים או שופט אחד – לפי קביעת הנשיא.

עם זאת, עילת הפסלות היא אובייקטיבית. ברע"ב 823/96 בית המשפט דחה טענות כלליות נגד השופט. הטענות לא ביססו חשש ממשי למשוא פנים.

רשות ערעור בעתירת אסיר מול ערעור בזכות

נושא	בקשת רשות ערעור	ערעור על החלטה בפסלות שופט
המקור בדין	סעיף 62ג לפקודה; תקנה 7	סעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט
האם צריך רשות	כן	לא – ערעור בזכות
מתי מתקבל	במקרים חריגים: שאלה עקרונית או חשיבות כללית	כשמוכח חשש ממשי למשוא פנים
מי דן	שופט בית המשפט העליון	הנשיא, מותב או שופט אחד – לפי קביעת הנשיא

המועד לרשות ערעור בעתירת אסיר חלף – מה עושים

כשהמועד חלף, יש להגיש בקשה להארכת מועד. את המועד שבתקנות אפשר להאריך רק מטעמים מיוחדים שיירשמו.

לדוגמה, אסיר שאינו מיוצג עשוי להזדקק לארכה כדי להכין את הבקשה. במצב כזה עשוי לקום טעם מיוחד. אבל ארכה ממושכת, בלי הסבר, לא תינתן (בשג"צ 3576/08).

שאלות ותשובות נפוצות

סיכום

רשות ערעור בעתירת אסיר ניתנת רק במקרים חריגים. הבקשה צריכה להצביע על שאלה עקרונית או על חשיבות כללית, ולא רק על עניינו של האסיר.

יש להגיש אותה בזמן, בכתב ועם נימוקים. ואם בית המשפט דחה בקשה לפסול שופט – פתוחה בפני האסיר דרך של ערעור בזכות.

עתירתכם נדחתה? צרו קשר עם משרד עו"ד ונוטריון אוראל שטרית באשדוד – עורך דין פלילי המלווה אסירים ועצורים – ונבחן יחד אם יש טעם לפנות לבית המשפט העליון.