חייל שנוהג ברכב צבאי הביתה "רק לערב אחד", נגד שנעצר במחסום לבדיקת שכרות ברכב צבאי, או לוחם שנטל רכב מהבסיס בלי רשות . כל אלה הם עבירות תעבורה בצבא, והם מגיעים בסופו של דבר לאותה נקודה. מדובר בהליך בבית הדין הצבאי, ולעיתים בפסילה ממושכת של רישיון הנהיגה, הצבאי וגם האזרחי.
עבירות תעבורה בצבא נמצאות בצומת שבין דיני התעבורה לבין הדין הצבאי. הן נשפטות לעיתים בבית הדין הצבאי לתעבורה ולעיתים בבית הדין הצבאי המחוזי. לצד עבירת התעבורה עצמה מתווספות לא פעם עבירות צבאיות. במאמר הזה אסביר אילו עבירות תעבורה בצבא נפוצות. אסביר גם איך בתי הדין מתייחסים לנהיגה בשכרות ולסירוב לבדיקה, ומה צפוי מבחינת עונש ופסילה.
בית הדין הצבאי לתעבורה
מערכת השיפוט הצבאית כוללת, לצד בתי הדין המחוזיים, גם בית דין צבאי לתעבורה. הוא דן בעבירות תעבורה של חיילים, ובכלל זה בעבירות שקשורות לרכב צבאי. תיקים חמורים יותר נדונים לעיתים בבית הדין הצבאי המחוזי. כך קורה, למשל, כשנלוות לעבירת התעבורה עבירות צבאיות או פליליות נוספות.
לכן, כשחייל מקבל זימון בעקבות אירוע תעבורתי, השאלה הראשונה היא מה בדיוק מיוחס לו. האם מדובר בעבירת תעבורה בלבד, או גם בעבירות צבאיות? למשל, שימוש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא או התנהגות שאינה הולמת.
שימוש ברכב צבאי שלא למטרות הצבא – סעיף 79
סעיף 79 לחוק השיפוט הצבאי עוסק בחייל שהשתמש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא. העונש המרבי הוא מאסר שנתיים. רכב צבאי הוא רכוש צבאי. לכן כל שימוש פרטי בו, בלי אישור, עלול להיכנס לגדרי העבירה.
נטילת רכב בלי רשות
המקרה החמור ביותר הוא נטילה של רכב צבאי בלי כל רשות. בתיק אחד (ערעור 58/16 התובע הצבאי הראשי נ' סמ"ל אושרי כהן) שבר חייל, יחד עם חייל נוסף, את מנעול הדלת של מכולה צבאית. הוא נטל ממנה רכב צבאי ונהג בו, בלי שהיה לו רישיון נהיגה מסוג כלשהו. בית הדין הצבאי לתעבורה גזר עליו 35 ימי מאסר, מאסר מותנה ופסילה בפועל של שלושה חודשים פחות יום.
התביעה ערערה על קולת הפסילה, והערעור התקבל. הפסילה בפועל הוחמרה לעשרים חודשים, שמניינם מתום ריצוי המאסר, והחייל הורד לדרגת רב"ט. התיק ממחיש עד כמה פסילת הרישיון היא רכיב מרכזי בענישה, ולעיתים חמור יותר מהמאסר עצמו.
שימוש פרטי ברכב של מפקד
לא כל מקרה הוא נטילה בכוח. בתיק אחר (מזי' 23/16 התובע הצבאי נ' רס"ל מ.כ) התבקשה נגדת לשלוח לטיפול רכב של מפקדת פלוגה. הרכב נמצא לא כשיר לנהיגה. כשהרכב חזר, עוד לפני שנבדק ואושר, היא נסעה בו לביתה. זה היה בניגוד להנחיות הבסיס שאסרו שימוש פרטי ברכבי מפקדים בלי אישור מראש. היא הורשעה בשימוש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא, בעבירה במסמכים צבאיים ובהתנהגות שאינה הולמת.
בית הדין התחשב בשירותה הטוב, בנסיבות אישיות וכלכליות לא פשוטות, בכך שמדובר במעידה חד-פעמית. הוא התחשב גם בשחרורה מהשירות. העונש שאומץ כלל הורדה לדרגת טוראי, קנס של 2,800 ש"ח, מאסר מותנה ופסילת רישיון מותנית.
שימוש ברכב צבאי לצורך פרטי של מפקד
גם הוראה לחיילים לבצע נסיעה פרטית ברכב צבאי היא עבירה. בתיק שנדון במחוז צפון (צפ' 34/16 התובע הצבאי נ' רס"ר א.ר) שלח נגד שני חיילים במשאית צבאית לאסוף אמבט עיסוי שרכש לביתו. הוא לא גילה להם את מטרת הנסיעה. הוא הורשע על פי הודאתו בשימוש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא ובהתנהגות שאינה הולמת.
נהיגה בשכרות ברכב צבאי
נהיגה בשכרות היא עבירה חמורה גם באזרחות. אבל בצבא נוסף לה ממד. כשמדובר באיש קבע או במפקד, מתווספת לעיתים עבירה נלווית של התנהגות שאינה הולמת את דרגתו ואת עמדתו בצבא.
סירוב לתת דגימת נשיפה
לפי פקודת התעבורה, מי שמסרב לתת דגימת נשיפה רואים אותו כמי שעבר עבירה של נהיגה בשכרות. לכן סירוב אינו "דרך מילוט" – הוא מוביל לאותה עבירה.
בתיק שהגיע לבית המשפט העליון (רע"פ 6006/15 נמרוד משה נ' פרקליטות צבאית) עוכב איש קבע בדרגת רס"ן במחסום יזום לבדיקת שכרות. הוא סירב לתת דגימת נשיפה, אף שקצין משטרה וקצין בוחנים ניסו לשכנע אותו. בהמשך סירב להציג תעודה, העליב שוטרים, התנגד לחיפוש ולאזיקה. הוא הורשע בנהיגה בשכרות, בהפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו ובהתנהגות שאינה הולמת. בית הדין לערעורים החמיר את המאסר המותנה לחודשיים, משום שלא נטל אחריות ולא הכיר בפסול שבמעשיו. טענתו שהסכים בסוף לתת דגימה, ולכן אין להחיל את החזקה, לא הועילה לו. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור.
הכשלת בדיקה נחשבת סירוב
סירוב אינו חייב להיות "לא" מפורש. בתי הדין קבעו שסירוב יכול להתגבש גם בהכשלה רצונית של הבדיקה. למשל, נשיפה של כמות אוויר לא מספקת, שבגללה המכשיר אינו מפיק תוצאה.
כך נקבע בעניינו של נגד ששירת בקבע. הוא נהג ברכב צבאי בעיר אשדוד ונעצר בידי מתנדבי משטרה (ע' 74/15 רס"ב צביגופט נ' התובע הצבאי הראשי). הוא נשף כמות מועטה או שאף אוויר במקום לנשוף, פעם אחר פעם. זה קרה חרף הסברים והדגמה של השוטרים, ונכשל בבדיקת מאפיינים. בית הדין דחה את הסבריו, וגם בקשתו לרשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה (רע"פ 1899/16). בתיק אחר נקבע שהנהג לא הוכיח סיבה ממשית לכישלון בדיקת הנשיפה, מלבד הכשלה יזומה מצידו (ע' 84/15 רס"ל סמולקין נ' התצ"ר).
גם בבדיקת "ינשוף" עלתה השאלה אם נהגת הכשילה את הבדיקה ובכך סירבה לתת דגימה. השאלה נבחנת לפי הראיות: מה הוסבר לנהגת, כמה ניסיונות נעשו ומה הייתה הסיבה לכישלון.
| המצב | ההשלכה המשפטית | הנקודה שכדאי לבדוק |
|---|---|---|
| סירוב מפורש לבדיקת נשיפה | נחשב כנהיגה בשכרות | האם הוסברה המשמעות של הסירוב |
| הכשלת הבדיקה (נשיפה חלשה, שאיפה) | עלולה להיחשב סירוב | האם יש סיבה רפואית או טכנית ממשית |
| שימוש פרטי ברכב צבאי | סעיף 79 – עד שנתיים מאסר | האם היה אישור, ומה הנחו הפקודות |
| נטילת רכב בלי רשות | עבירה חמורה, לרוב עם פסילה ממושכת | האם היה רישיון, ומי נהג |
| איש קבע או מפקד | לעיתים גם התנהגות שאינה הולמת | השפעה על הקריירה והדרגה |
פסילת רישיון – צבאי ואזרחי
הרכיב שמפתיע חיילים רבים הוא פסילת הרישיון. בתי הדין הצבאיים מטילים פסילה מלקבל ומלהחזיק רישיונות נהיגה צבאיים ואזרחיים, ולעיתים גם פסילה מותנית. כפי שראינו בתיק הרכב מהמכולה, הפסילה יכולה להגיע לחודשים ארוכים.
מבחינה מעשית, חשוב לדעת שמניין הפסילה מתחיל בדרך כלל רק מהמועד שבו מופקדים הרישיונות בפועל. מי שאינו מפקיד את הרישיון – הפסילה שלו אינה "רצה". הנושא הזה חשוב במיוחד לחיילים שעומדים להשתחרר, ושזקוקים לרישיון לצורך עבודה.
מה עושים אחרי עצירה לבדיקה או זימון לבית הדין
הרגעים במחסום, והימים שאחריו, משפיעים על התיק יותר ממה שנדמה. הנה כמה כללים פשוטים:
- להקשיב להסבר על משמעות הסירוב. בתי הדין בודקים אם הוסבר לנהג שסירוב ייחשב כנהיגה בשכרות. אם לא הוסבר, זו נקודה שכדאי לבדוק בהמשך.
- אם יש בעיה רפואית שמקשה על נשיפה – לומר זאת מיד. טענה שעולה לראשונה רק בבית הדין נתפסת כפחות אמינה. בתי הדין דורשים להוכיח סיבה ממשית לכישלון הבדיקה.
- לא להתעמת עם השוטרים. בתיקים שתיארתי, ההתנהגות כלפי השוטרים הוסיפה עבירות נפרדות – הפרעה לשוטר והתנהגות שאינה הולמת.
- לרשום את הפרטים – מי בדק, כמה ניסיונות נעשו, מה נאמר ומה נכתב בטפסים.
- לבדוק את מסמכי הרכב – אם הנסיעה ברכב צבאי, האם היה אישור, כרטיס עבודה או הנחיה של מפקד.
- לא להמתין עם הרישיון – אם מוטלת פסילה, להבין מתי ואיך מפקידים אותו, כדי שהפסילה תתחיל להימנות.
הכנה כזו לא תמחק עבירה שבוצעה. אבל היא יכולה למנוע עבירות נוספות, לחזק טענות הגנה לגיטימיות ולקצר את תקופת הפסילה בפועל.
הנקודה התעבורתית: כשהניסיון בתחום משנה את התוצאה
תיקי תעבורה בצבא דורשים הכרה של שני עולמות. מצד אחד, פקודת התעבורה, בדיקות הנשיפה, החזקות והפסיקה בעבירות שכרות. מצד שני, הדין הצבאי, הפקודות, המשמעות של סעיף 79 והעבירות הנלוות. הגנה טובה בוחנת את שני הצדדים. האם הבדיקה נערכה כדין, והאם הוסברה המשמעות של סירוב? האם היה אישור לנסיעה, ומה המשמעות של כל רכיב על הרישיון.
"רק כוס יין": נהיגה ברכב צבאי אחרי שתייה
תיקי שכרות ברכב צבאי אינם מוגבלים לנהגים שתו כמויות גדולות. בתיק שנדון בבית הדין של זרוע היבשה (מז"י 191/21 התובע הצבאי נ' רס"ן ר' מ') הואשמה קצינה שנהגה ברכב צבאי שבחזקתה מביתה. לדבריה, היא שתתה לפני כן כוס יין, ובן זוגה ישב לצידה. היא נעצרה במחסום יזום, והשאלה שעמדה במרכז התיק הייתה אם הכשילה את בדיקת ה"ינשוף". הכשלה כזו נחשבת סירוב לתת דגימת נשיפה.
לצד עבירת השכרות יוחסה לה גם עבירה נגזרת של התנהגות שאינה הולמת. התיק ממחיש שתי נקודות. ראשית, רכב צבאי שבחזקתכם הוא רכב צבאי גם כשאתם בדרך הביתה. שנית, ההתנהלות בבדיקה עצמה עלולה להכריע את התיק, לא פחות מכמה שתיתם.
שימו לב גם לסעיף 79(ב): שימוש בנשק שהוא רכוש צבאי שלא למטרות הצבא דינו חמש שנות מאסר. זה חמור בהרבה משימוש ברכב.
ליווי משפטי בעבירות תעבורה בצבא
תחום התעבורה הוא אחד מתחומי העיסוק המרכזיים שלי, ולצידו המשפט הפלילי. אני עוסק בתחומים האלה מאז 2014 וליוויתי למעלה מ-1,000 תיקים. אני מכיר היטב את דיני השכרות, את בדיקות הנשיפה ואת שאלות הפסילה. אתם או בן משפחתכם בשירות ומתמודדים עם עבירות תעבורה בצבא? פנו אליי לייעוץ, גם בתיקי שכרות ושימוש ברכב צבאי. כל תחומי הייצוג שלי בצבא מרוכזים בעמוד עורך דין צבאי.
שאלות נפוצות
כן, במקרים רבים, ובמיוחד כשמדובר ברכב צבאי. לצד עבירת השכרות עלולה להתווסף, אצל אנשי קבע ומפקדים, עבירה של התנהגות שאינה הולמת.
לפי פקודת התעבורה, מי שמסרב לתת דגימה רואים אותו כמי שעבר עבירה של נהיגה בשכרות. גם הכשלה רצונית של הבדיקה עלולה להיחשב סירוב.
כן. בתי הדין הצבאיים מטילים פסילה מלקבל ומלהחזיק רישיונות נהיגה צבאיים ואזרחיים.
רק באישור ולפי הפקודות וההנחיות. שימוש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא הוא עבירה לפי סעיף 79, שעונשה המרבי שנתיים מאסר.
לפי גזרי הדין, מניין הפסילה מתחיל רק מהמועד שבו מופקדים הרישיונות בפועל. לעיתים הוא מתחיל מתום ריצוי עונש המאסר.
