זכות ההיוועצות עם עורך דין לפני בדיקת שכרות: מה קבעה הפסיקה

ייעוץ בעבירת נהיגה בשכרות

לייעוץ ראשוני – השאירו פרטים

האם שוטר יכול למנוע מאדם להתייעץ עם עורך דין לפני בדיקת ינשוף או שימוע?

על העונש שבית המשפט מטיל בתיקי שכרות ראו ענישה על נהיגה בשכרות.

בקצרה: בשימוע — חובה לאפשר לך. בבדיקת ינשוף — מורכב יותר.

נהגים רבים שנשאלים אם הם מוכנים לעבור בדיקת ינשוף או ניצבים לשימוע לפני פסילת רישיון, בטוחים שזכותם לעצור הכל ולהמתין לעורך דין.

במציאות המשפטית עיכוב בדיקת ינשוף בשטח עלול להיחשב כסירוב לבדיקת שכרות.

עם זאת, בשלב השימוע לקראת פסילה מנהלית — מדובר בסיפור אחר לגמרי.

הוכחה מהשטח: במקרה שניהלתי (בא"ש 1370-01-18), קצין משטרה סירב לאפשר לי לתת ייעוץ לחשוד לפני שימוע.

הגשתי בקשה דחופה לבית המשפט לתעבורה באשדוד, והרכב הוחזר ללקוח באותו היום — בגלל הפגיעה בזכות ההיוועצות שלו.

ייעוץ בעבירת נהיגה בשכרות נגזר מסעיף 34 לחוק סדר הדין הפלילי.

בסעיף 34 לחוק סדר הדין הפלילי מוסדרת זכותו של עצור להתייעץ עם עורך-דין.
בנוסף לזכות לקבלת ייעוץ בעבירת נהיגה בשכרות, לפי סעיף 34(א) לחוק המעצרים, בסעיף 34(ב) לחוק המעצרים נקבע כי מרגע שעצור מבקש להתייעץ עם עורך דין יש לאפשר לו זאת "ללא דיחוי".

בסעיף 34(ג) לחוק המעצרים נקבע כי פגישה עם עורך הדין תיערך באופן המבטיח סודיות השיחה.

הפרמטרבדיקת ינשוף בשטחשימוע לפסילה מנהלית בתחנה
האם מותר לעכב את ההליך?לא (חשש להתנדפות האלכוהול).כן (חובה לאפשר היוועצות מלאה).
איך נראית זכות ההיוועצות?שיחת טלפון קצרה של מספר דקות.פגישה פרונטלית או ייצוג מלא של עו"ד בשימוע.
משמעות מניעת הזכותעשויה להוביל לפסילת הראיה בביהמ"ש.עילה חזקה לביטול מיידי של הפסילה המנהלית.

הזכות לקבל ייעוץ בעבירת נהיגה בשכרות בפסיקה

בפרשת יששכרוב (ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי) קבע בית המשפט:

"מסתמנת הגישה לפיה זכות ההיוועצות בעורך-דין היא זכות חוקתית. עם-זאת, אף אם נאמר כי זכות ההיוועצות של עצור בעורך-דין אינה בעלת מעמד חוקתי על חוקי… הרי על חשיבותה ומרכזיותה בשיטתנו המשפטית אין חולק. זאת ועוד; אף אם זכות ההיוועצות אינה נכללת בגדר המעגל הפנימי הצר של הזכות החוקתית לכבוד האדם וחירותו, הרי ניתן לקבוע כי בהשראתם של חוקי היסוד התחזק מעמדה של הזכות האמורה והחובה להתחשב בה; זאת, נוכח זיקתה האפשרית לכבודו ולחירותו של הנחקר ובהתחשב בהיותה חלק מהזכות להליך פלילי הוגן עליה".

לאורך השנים, מעמדה של זכות ההיוועצות התחזק, תוך התייחסות לזכות כזכות יסוד וחלק מהזכות להליך הוגן.

הזכות לקבלת ייעוץ מעורך דין קיבלה חיזוק מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

עם זאת, זכות ההיוועצות אינה מוחלטת.

בפרשת יששכרוב המוזכרת לעיל קבע בית המשפט "ויש שעליה לסגת מפני זכויות ואינטרסים מתחרים".


בבג"צ 3412/91 (סופיאן נ' מפקד כוחות צה"ל באזור חבל עזה), נקבע כי מהזכות לקבל ייעוץ מעורך דין, נגזרת הזכות לקבל הודעה זכות זו וחובה על הרשויות להודיע לעצור על כך.

מה ההבדל בין זכות היוועצות לפני ינשוף לבין שימוע?

חובת היידוע מעוגנת בשני חוקים עיקריים:

סעיף 32 לחוק המעצרים


"32. הסברת זכויות לעצור
החליט הקצין הממונה לעצור את החשוד, יבהיר לו מיד את דבר המעצר ואת סיבת המעצר בלשון המובנת לו, ככל האפשר, וכן:
(1) את זכותו שתימסר הודעה על מעצרו, לאדם קרוב לו ולעורך-דין ואת זכותו להיפגש עם עורך-דין, הכל בכפוף להוראות סעיפים 34 עד 36; וכן את זכותו להיות מיוצג על-ידי סנגור כאמור בסעיף 15 לחוק סדר הדין הפלילי או לפי חוק הסנגוריה הציבורית…".

סעיף 19 לחוק הסנגוריה הציבורית


"19. הודעה לעצור על אפשרות מינוי סנגור ציבורי
(א) נעצר אדם והובא לתחנת משטרה או למתקן של רשות החוקרת על-פי דין או שהוא חשוד בביצוע עבירה, יודיע לו הממונה על התחנה או על החקירה, בהקדם האפשרי, כי באפשרותו לבקש מינוי סנגור ציבורי אם הוא זכאי לכך לפי חוק זה…".

מבחינת הסעיפים, עולה כי לעומת סעיף 32 לחוק המעצרים, סעיף 19 לחוק הסנגוריה הציבורית, מרחיב את חובת היידוע.

בחוק הסנגוריה הציבורית מתגבשת חובת היידוע מהרגע שהאדם הנחקר מוגדר כחשוד, להבדיל מעצור.

ההבדל נידון בפרשת יששכרוב, מבחינת היקף חובת היידוע, אך לא היה חלק מיריעת המחלוקת, ועל כן, הושאר בצריך עיון.
יעל רקע חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הביע בית המשפט דעתו וקבע כי ראוי לאמץ פרשנות מרחיבה למונח "עצור".

כך שבכל הנוגע לחובת היידוע: "כל אימת שאדם חשוד בביצוע עבירה ומעוכב במשמורת המשטרה לצרכי חקירה, באופן שחירותו וחופש התנועה שלו מוגבלים; זאת, אף אם לא התקבלה החלטה מצד הקצין הממונה בדבר מעצרו של החשוד".

בפרשת אסף שי (ע"פ 9956/05 אסף שי נ' מדינת ישראל), בית-המשפט הביע דעה מרחיבה לגבי זכות ההיוועצות: "על-פני הדברים, החובה הקבועה בחוק לאפשר פגישה עם סנגור 'ללא דיחוי' אינה מצומצמת למצבים בהם הנחקר שביקש זאת הינו עצור, והחובה האמורה חלה גם כאשר הנחקר המבקש להיפגש עם סנגורו מצוי במשמורת המשטרה לצרכי חקירה כשהוא אינו בבחינת 'עצור'".

הזכות לקבלת ייעוץ נתפסת כזכות בעלת מעמד רם, בגדר זכות יסוד, הנגזרת מהזכות להליך הוגן ומחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

כתוצאה מקיומה של זכות זו, נובעת החובה ליידע את העצור (ולפי פרשנות הרחיבה, גם חשוד בחקירה) לעניין הזכות להתייעץ עם עורך דין.

האם יש חובה ליידע נהג על זכותו להתייעץ עם עורך דין לפני שימוע על עבירת נהיגה בשכרות?

יש שתי סיבות עיקריות לכך שיש לאפשר התייעצות כאמור, על אף שהליך השימוע הינו הליך מנהלי ולא פלילי:

  1. ראשית, שמירה על "כללי משחק" הוגנים- הבטחת זכויות הנחקר, שמירה על הגינות הליכי חקירה, מניעת ניצול פערי כוחות בין נחקר לחוקרים.
    זכות ההיוועצות באה במטרה להגשים מטרות אלו, שכן באפשרותו של עורך דין להסביר לנחקר את זכויותיו לחקירה הוגנת, זכות לחיסיון מפני הפללה עצמית, וזכות השתיקה.
  2. שנית, שיפור אמינות החקירה. עורך דין יכול, במקרים מסוימים, להציג ראיות מזכות שהמשטרה לא מכירה, או לסייע לחוקרים באיתור ראיות כאלו. כמו כן, כאשר עורך דין המצא בתמונה, הדבר מקטין את הסיכוי לקבלת הודאות שווא.

יחד עם האמור, הליך השימוע אינו חקירה, ומטרתו אינה איסוף ראיות.

במהלך השימוע, חירות הנהג לא נשללת, הוא לא צפוי להיכנס למעצר ולא מפעילים עליו לחצים ותרגילי חקירה.
מטרתו של השימוע היא לאפשר לנהג זכות טיעון, טרם שתתקבל החלטה אשר עלולה לפגוע בו.

בעת עריכת שימוע על עבירת נהיגה בשכרות, והטלת פסילה מנהלית על עובר העבירה, על קצין המשטרה לעשות מלאכתו נאמנה, ולא לגלוש לחקירה של הנהג, ולא יפעיל עליו לחץ כדי להפלילו.

הפסילה המנהלית איננה עונש אלא אמצעי מניעתי.

מטרות הפסילה המנהלית בעבירת שכרות

בפרשת הילמן בית-המשפט עמד על מטרות הפסילה המנהלית. תכליתה של הפסילה המנהלית הינה מניעת סכנה לציבור, ושמירה על בטחונו של הנהג שרישיונו נפסל.

תכלית זו של הפסילה המנהלית מושגת בשני אופנים:

ראשית, הפסילה "גורם מצנן". עצם הידיעה על האפשרות לפסילה מהירה, מרתיעה נהגים מביצוע עבירות תעבורה.

שנית, הפסילה המנהלית נותנת מענה מידי למסוכנות הנהג, בשל האפשרות לפסילת רישיונו בהליך מהיר.


זכות ההיוועצות לפני בדיקת ינשוף

במסגרת רע"פ 3807/11 (מדינת ישראל נ' ארביב), הוחלט כי יתווסף לדוח תעבורה הנמסר לנהג במסגרת בדיקת שכרות דף המכיל את המשפט:

"עם קבלת כתב אישום זה, באפשרותך להיוועץ עם עורך-דין בדבר המשמעויות המשפטיות של כתב האישום". הנהג אף יתבקש לחתום כי קיבל את הדף עם הנוסח הנ"ל.

שאלת ההיוועצות לפני בדיקת ינשוף שונה מהעניין המשפטי שנדון בפרשת יששכרוב (ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי) ופרשת אסף שי (ע"פ 9956/05 אסף שי נ' מדינת ישראל), בשל דחיפות הפעולה.

האפשרות לעכב את בדיקת הינשוף עד קבלת ייעוץ מעורך-דין, מאיינת את מטרת הסעיף והבדיקה.

התייעצות עם עורך-דין מצריכה הגעתו למקום עצירת הרכב, והדבר עשוי להימשך זמן רב, בניגוד לזריזות המתבקשת לשם עריכת בדיקת ינשוף.

בדברי ההסבר לחקיקת החוק העוסק בנהיגה בשכרות 64ב(א1):

"מתן הסמכות האמורה תסייע לשוטר לוודא מיידית אם הנוהג הוא שיכור, ואם-כן, תאפשר לו לעשות שימוש בסמכויותיו לפי סעיף 47 לפקודה ולמנוע את המשך נהיגתו של אותו אדם ברכב תוך סיכונו וסיכון שאר המשתמשים בדרך.

על-פי סעיף 64ד לפקודת התעבורה סירוב לבצע בדיקת ינשוף משמעותו כי יראו את המסרב כמי שנהג בשכרות.

סעיף 64ב(ב) לפקודת התעבורה מטיל על שוטר חובה להזהיר את החשוד מפני משמעות הסירוב לעשות כן.

אין מניעה לאפשר היוועצות של דקות אחדות בטלפון, בעת שמכינים את מכשיר הינשוף לבדיקה.


נתפסת? הרכב בסכנת השבתה? אל תגיע לשימוע לבד. השאר פרטים עכשיו לבדיקת סיכויי ביטול הפסילה המנהלית.

לקריאה נוספת: עורך דין נהיגה בשכרות | סירוב לבדיקת שכרות | חזקות השכרות

שאלות נפוצות על זכות ההיוועצות לפני בדיקת שכרות

מותר לבקש להתייעץ עם עורך דין לפני בדיקת ינשוף?

בשטח, עיכוב הבדיקה כדי להמתין לעורך דין עלול להיחשב סירוב לבדיקה, בגלל החשש שהאלכוהול יתנדף. לכן בשלב הזה מדובר לרוב בשיחת טלפון קצרה בלבד.

ומה בשימוע לפני פסילה מנהלית?

בשימוע חובה לאפשר היוועצות מלאה, כולל פגישה עם עורך דין או ייצוג שלו בשימוע.

מה קורה אם המשטרה מנעה ממני להתייעץ?

מניעת היוועצות עשויה להוביל לפסילת ראיה בבית המשפט. בשימוע היא עילה חזקה לבקשה לביטול הפסילה המנהלית.

המשטרה חייבת להודיע לי על הזכות?

כן. סעיף 32 לחוק המעצרים מחייב להסביר לעצור את זכותו להיפגש עם עורך דין, ובבג"צ 3412/91 נקבע שמהזכות להיוועץ נגזרת גם הזכות לקבל עליה הודעה.

זכות ההיוועצות מוחלטת?

לא. בפרשת יששכרוב נקבע שזו זכות יסוד, אבל לפעמים היא נסוגה מפני זכויות ואינטרסים מתחרים.

תמונה של עורך דין אוראל שטרית
עורך דין אוראל שטרית

עורך דין משנת 2015 ונוטריון משנת 2026, עם מעל 1200 תיקי תעבורה ופלילי. אני מטפל בכל תיק בעצמי, מתחילתו ועד סופו, ובונה את האסטרטגיה המשפטית יחד עם הלקוח: מייצוג בתיקים פליליים, דרך עבירות תעבורה (נהיגה בשכרות, תאונות דרכים, פסילות מנהליות ומרב"ד), ועד צוואות, ייפוי כוח מתמשך ושירותי נוטריון.

השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם

רוצים לראות יותר מהמאמרים שלי בתוצאות החיפוש של גוגל? הוסיפו אותי כמקור מועדף.

מידע שימושי נוסף שכדאי לקרוא! מאמרים מאת עורך דין אוראל שטרית

Call Now Button