הורשת נכס מסוים בצוואה – למשל "הדירה ברחוב פלוני לבני" – נשמעת פשוטה, אבל מעוררת שאלות:
מה אם הנכס ממושכן? מי מקבל את שכר הדירה? ומה אם המצווה מכר את הנכס בחייו?
סעיף 51 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, עונה על השאלות האלה, וסעיף 52 קובע את הכלל לגבי מנה של נכס בלתי מסוים.
במשרד עו"ד ונוטריון אוראל שטרית באשדוד, בעל ניסיון מאז 2015, אני מנסח צוואות שמורישות נכסים מסוימים, ומייצג זוכים ויורשים בסכסוכים על היקפה של מנה. במאמר זה אסביר מה מקבל הזוכה, מה קורה לנכס ממושכן או לנכס שנמכר, ואיך מנסחים נכון.
מנה של נכס מסוים – סעיף 51
- (א) כמות שהוא – ציווה המצווה נכס מסוים, יזכה בו הזוכה כמות שהיה הנכס במות המצווה.
- (ב) שעבוד – הזוכה אינו זכאי לדרוש מהיורשים האחרים לסלק שעבוד שהמצווה שעבד בו את הנכס.
- (ג) נכס שאינו בעזבון – הזוכה אינו זכאי לפיצוי מהיורשים האחרים אם במות המצווה הנכס לא היה בין נכסיו.
- (ד) פירות והוצאות – פירות הנכס והוצאותיו עד מות המצווה הם לחשבון העזבון; מאז ואילך – לחשבון הזוכה, אלא אם זכה בנכס במועד מאוחר יותר.
הסעיף משקף את גישת החוק למנה: זכותו של בעל המנה היא מעין זכות עצמאית, בלי התחשבות ביורשים האחרים. אין לו דרישות כלפיהם לגבי המנה – גם אם היא השתנתה לרעה מאז שנכתבה הצוואה (בש"א (משפחה ת"א) 18559/03 עזבון אינזל נ' קוגלמס).
הנכס "כמות שהוא"
מי שזכה בדירה שיש בה פגמים וליקויי בנייה – עליו לתקן אותם, ואינו יכול להטיל את המשימה על היורשים האחרים.
גם הוצאות מימוש הזכויות בנכס חלות עליו:
בית המשפט העליון קבע שהוצאות ההליכים למימוש הזכויות בבית שצווה חלות על מי שירשו את הבית, ואינן "הוצאות ניהול עזבון" שהעזבון נושא בהן (רע"א 4029/94 קלר נ' יד ושם).
דירה ממושכנת
לפי סעיף 51(ב), הזוכה בדירה ממושכנת אינו יכול לדרוש מהיורשים האחרים לסלק את המשכנתא.
ההיגיון כלכלי: אם המצווה היה בעל 100,000 ש"ח ורכש דירה של שלושה חדרים בשווי 150,000 ש"ח, כשההפרש מומן במשכנתא – מבחינה כלכלית הוא "היה הבעלים" של שני חדרים, והחדר השלישי "שייך" לבנק. לכן הוא יכול לצוות רק את שלו, והזוכה בדירה הוא שצריך לסלק את המשכנתא.
פירות הנכס – לפני ואחרי הפטירה
שכר הדירה שהנכס מניב עד מות המצווה שייך לעזבון; מהפטירה ואילך – לזוכה. עם זאת, יש הבדל בין סעיף 51(ד) לבין סעיף 109(ב), שלפיו שבח הנכסים ופירותיהם עד החלוקה שייכים לעזבון: כשמדובר בעזבון שטרם חולק, אין לייחס את הכנסות הנכס לזוכה לפני החלוקה, ושכר הדירה מועבר למנהל העזבון עד לחלוקה הסופית.
נכס שנמכר בחיי המצווה
לפי סעיף 51(ג), אם הנכס לא היה בין נכסי המצווה בעת מותו – למשל משום שמכר אותו – הזוכה אינו זכאי לפיצוי מהיורשים האחרים.
בכל זאת, זו שאלה של פרשנות: כשהמצווה מכר דירה וקנה דירה אחרת במקומה, נקבע שההוראה חלה על הדירה החדשה (ע"א 360/93 אוברזנסקי נ' גרין).
בהצעת חוק הירושה הוצע לקבוע במפורש שהזוכה יירש את המנה או את "תחלופה" – כלומר את הנכס שבא במקומה. נכון להיום, הסעיף בנוסחו הקיים בתוקף, ולכן כדאי לכלול בצוואה הוראה מפורשת על נכס חלופי.
"הדירה שלי" – כשהמצווה היה בעלים של חלק בלבד
בעמ"ש (ת"א) 5512-11-19 ציוותה אם את "הדירה", כשבעת עריכת הצוואה הייתה בעלת מחצית בלבד, ובעלה – בעל המחצית השנייה – עוד היה בחיים.
התעוררה השאלה אם הצוואה חלה גם על המחצית שקיבלה מהאב אחרי מותו. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור והחזיר את העניין לבית המשפט לענייני משפחה, לשמיעת ראיות על כוונתה ורצונה לגבי היקף ההנחלה.
מנה של נכס בלתי מסוים – סעיף 52
לפי סעיף 52, ציווה המצווה נכס בלתי מסוים – למשל "מכונית" בלי לציין איזו – זכאי הזוכה לנכס מסוג בינוני.
המחוקק הבחין בבירור בין שני הסעיפים:
בנכס מסוים, הזוכה מקבל את הנכס כפי שהיה במות המצווה; בנכס בלתי מסוים, הזוכה זכאי לנכס מהסוג שצווה, ברמה בינונית.
"מנה" מוגדרת בחוק כנכס מנכסי העזבון או טובת הנאה מהעזבון, ו"נכס" כולל מקרקעין, מטלטלין וזכויות (ת"ע (ת"א) 2017/79).
המצווה יכול לקבוע אחרת – סעיף 53
לפי סעיף 53, הכללים בסעיפים 51 ו-52 חלים רק במידה שאין בצוואה הוראות אחרות. לכן המצווה רשאי לקבוע, למשל, שהיורשים האחרים יסלקו את המשכנתא, או שהזוכה יקבל את תמורת המכירה אם הנכס יימכר.
"הוראה אחרת" – גם במשתמע
השופט ברנזון סבר בעבר שכדי לסטות מהכללים שבחוק, המצווה צריך לקבוע זאת בצורה ברורה ומפורשת (בר"ע 249/75 לביא נ' יפה).
בפסיקה מאוחרת יותר ניתן לביטוי "הוראות אחרות" פירוש רחב יותר, הכולל גם הוראות שמשתמעות מהצוואה, ולא רק הוראות מפורשות (ע"א 4714/90 ויספלד נ' ויספלד; רע"א 3130/05 יורשי רבינוביץ נ' האפוטרופוס הכללי).
כוונת המצווה היא שתכריע – בין שהיא עולה ממילותיה המפורשות של הצוואה ובין שהיא משתמעת ממנה.
בכל זאת, ניסוח מפורש היה חוסך את המחלוקת.
מנה לכמה זוכים יחד
לפי סעיף 48 לחוק, כשהמצווה ציווה לכמה זוכים ולא קבע את חלקיהם – הם יחלקו בשווה.
כך, הוראה כמו "את הדירה אני מוריש לשלושת ילדיי" תתפרש כהורשה בחלקים שווים, אלא אם נקבע אחרת. מי שרוצה חלוקה לא שווה, צריך לפרט את החלקים.
טבלת השוואה: נכס מסוים מול נכס בלתי מסוים
| נושא | נכס מסוים (סעיף 51) | נכס בלתי מסוים (סעיף 52) |
|---|---|---|
| דוגמה | "הדירה ברחוב פלוני" | "מכונית", בלי לציין איזו |
| מה מקבל הזוכה | את הנכס כמות שהיה במות המצווה | נכס מהסוג שצווה, ברמה בינונית |
| שעבוד על הנכס | הזוכה אינו יכול לדרוש מהיורשים לסלק אותו | – |
| הנכס אינו בעזבון במות המצווה | אין פיצוי, בכפוף לפרשנות הצוואה | – |
| האם אפשר לקבוע אחרת בצוואה | כן (סעיף 53) | כן (סעיף 53) |
רוצים לערוך צוואה, או שאתם צריכים ליווי בהליך ירושה? כל הפרטים בעמוד עריכת צוואות וירושות.
שאלות ותשובות נפוצות
הזוכה בדירה, אלא אם הצוואה קובעת אחרת. הוא אינו זכאי לדרוש מהיורשים האחרים לסלק את המשכנתא.
לפי סעיף 51(ג) – לא. עם זאת, אם המצווה קנה דירה אחרת במקומה, בית המשפט עשוי לפרש את הצוואה כחלה על הדירה החדשה.
עד הפטירה – העזבון. מהפטירה ואילך – הזוכה. אבל בעזבון שטרם חולק, שכר הדירה מועבר בדרך כלל למנהל העזבון עד החלוקה.
נכס מסוג בינוני, לפי סעיף 52.
כן. הכללים בסעיפים 51 ו-52 חלים רק כשאין בצוואה הוראה אחרת.
בחלקים שווים, לפי סעיף 48 לחוק, אלא אם הצוואה קובעת אחרת.
כן. הזוכה מקבל את הנכס כמות שהיה במות המצווה, ואינו יכול לדרוש מהיורשים האחרים לתקן אותו.
סיכום
מי שמוריש נכס מסוים צריך לחשוב מראש: מה יקרה למשכנתא, למי ילכו הכנסות הנכס, ומה יקרה אם הנכס יימכר או יוחלף. בלי הוראה מפורשת, החוק קובע תשובות שלא תמיד תואמות את רצון המצווה.
רוצים להוריש נכס מסוים בצורה שתעמוד במבחן? צרו קשר עם משרד עו"ד ונוטריון אוראל שטרית באשדוד.





