פסלות לרשת שוללת את זכותו של אדם לרשת את המוריש – בין בירושה על-פי דין ובין לפי צוואה.
סעיף 5 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, תוקן בשנת 2024 (תיקון התשפ"ד), ולפי נוסחו הנוכחי פסולים לרשת את המוריש: מי שגרם, במתכוון או באדישות, למותו של המוריש; מי שהורשע על שניסה לגרום למותו; ומי שהורשע על שהעלים או השמיד את צוואתו האחרונה של המוריש, או שזייף אותה, או שתבע על-פי צוואה מזויפת.
במשרד עו"ד ונוטריון אוראל שטרית באשדוד, בעל ניסיון מאז 2015, אני מייצג יורשים בהליכים שבהם עולה שאלת הפסלות לרשת. במאמר זה אסביר מה קובע הסעיף לאחר התיקון, מה השתנה, מתי מחילה של המוריש מועילה, ומה קורה לחלקו של הפסול.
העיקרון: לא ייצא החוטא נשכר
ביסוד הסעיף עומד עיקרון של צדק ומוסר: אין לתת לאדם ליהנות מפרי מעלליו.
בית המשפט העליון הדגיש שאחד מכללי תקנת הציבור הוא שלא ייצא החוטא נשכר (ע"א 3798/94 פלוני נ' פלונית).
מה השתנה בתיקון של 2024
- גרימת מוות – בלי דרישת הרשעה. בעבר נדרש שהיורש "הורשע" בגרימת המוות. לפי הנוסח החדש, פסול לרשת מי שגרם למות המוריש – גם בלי הרשעה פלילית. דרישת ההרשעה נשארה רק לגבי ניסיון לגרום למוות ולגבי פגיעה בצוואה.
- "במתכוון או באדישות" – הסעיף חל כיום גם על מי שגרם למוות באדישות, ולא רק במתכוון.
- שיקול דעת לבית המשפט – בית המשפט רשאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, לקבוע שהפסלות תחול רק על חלק מהזכות לרשת, או שלא תחול כלל – בהתחשב בנסיבות ההמתה או ההרשעה, אם שוכנע שזה היה רצון המוריש (סעיף 5(ג)).
- סייגים לאחריות פלילית – הפסלות בשל גרימת מוות לא תחול על יורש שהוכיח, ברמת ההוכחה שבמשפט האזרחי, שמתקיימות נסיבות של סייג לפליליות המעשה לפי חוק העונשין – למשל הגנה עצמית (סעיף 5(ד)).
- הקפאת פעולות בעזבון – בית המשפט רשאי להורות שיורש לא יעשה פעולה שמשנה את מצב הזכויות בנכסי העזבון – משיכה, העברה, מכירה, מתנה, שעבוד או עיקול – עד להכרעה בהליך הפלילי או בשאלת הפסלות (סעיף 5(ה)).
גרימת מוות – המהות קובעת
בפסיקה שניתנה לפני התיקון נקבע שהמבחן אינו טכני – באיזה סעיף עבירה הורשע היורש – אלא מהותי:
מה עולה מהמסכת העובדתית (עז' (ת"א) 5179/92 שלטצר נ' שלטצר).
כך נקבע שמי שסייע במתכוון להמתה נחשב כמי שהמית (עז' (חי') 3345/97 נעראני נ' נעראני), ושאין צורך להוכיח שהממית פעל כדי לרשת (בע"מ 9447/07 פלונית נ' פלוני).
מנגד, לא כל הרשעה בהריגה הובילה לפסלות: במקרה של אם שהמיתה את תינוקה, כשהייתה נתונה בלחץ נפשי חריף, נקבע שלא גרמה למותו "במתכוון" (עז' (משפחה חי') 2320/05).
מאז התיקון, הסעיף רחב יותר – הוא כולל גם אדישות – אבל בית המשפט קיבל שיקול דעת לצמצם את הפסלות או לוותר עליה, כשזה היה רצון המוריש.
פגיעה בצוואה – עדיין נדרשת הרשעה
לפי סעיף 5(א)(2), מי שזייף את צוואתו האחרונה של המוריש, העלים או השמיד אותה, או תבע על-פי צוואה מזויפת – פסול לרשת רק אם הורשע בכך.
כשאין הרשעה, ניתן לבחון את הדברים במסגרות אחרות – למשל פסילת הוראת צוואה מחמת תרמית לפי סעיף 30.
הסעיף מונה רשימה סגורה. לא כל מעשה מרמה פוסל:
מי שהעלים נכסים מהעזבון, או הטעה לחשוב שאין צוואה תקפה, אינו פסול לרשת מכוח סעיף 5 (בש"א (חי') 8383/03 עזבון אגבאריה נ' אגבאריה).
במקרים כאלה ההגנה היא בכלים אחרים – כמו ביטול צו לפי סעיף 72, או דיני עשיית עושר.
מחילה – רק בניסיון לגרום למוות
לפי סעיף 5(ב), מי שהורשע על שניסה לגרום למות המוריש, והמוריש מחל לו – בכתב או על ידי עשיית צוואה לטובתו – חוזר להיות כשר לרשת אותו.
המחילה הזו אינה חלה על העילות הנוגעות לצוואה.
לגבי גרימת מוות, החוק החדש אינו מדבר על מחילה, אבל בית המשפט רשאי לצמצם את הפסלות או לוותר עליה אם שוכנע שזה היה רצון המוריש (סעיף 5(ג)).
דיני עשיית עושר – השלמה לדיני הירושה
דיני עשיית עושר ולא במשפט נועדו להשלים את דיני הירושה: הם משמשים להשבת נכסי עזבון שחולקו בניגוד לדיני הירושה, כשאין לכך מענה בדיני הירושה עצמם (תמ"ש (ת"א) 49950/96 שרון נ' רוזנפלד).
מה קורה לחלקו של הפסול
לפי סעיף 15 לחוק, חלקו של מי שנמצא פסול לרשת מתווסף לשאר היורשים, לפי חלקיהם.
רקע: לפני חוק הירושה
לפני חוק הירושה לא היו בישראל הוראות כלליות על פסלות לרשת; היו רק הוראות מיוחדות לגבי אדמות מירי, שלפיהן רוצח מפסיד את חלקו בירושה. חוק הירושה קבע הוראה כללית, ותיקון 2024 הרחיב אותה והוסיף לבית המשפט כלים גמישים.
המשמעות המעשית ליורשים
בעבר, כל עוד לא הייתה הרשעה, לא ניתן היה לטעון לפסלות בשל גרימת מוות.
כיום, יורשים אחרים יכולים לטעון בהליך הירושה עצמו – בבית המשפט לענייני משפחה – שיורש גרם למות המוריש, ולהוכיח זאת ברמת ההוכחה האזרחית, גם כשההליך הפלילי טרם הסתיים או שלא התקיים כלל.
מנגד, היורש שנטען נגדו יכול להוכיח סייג לאחריות, או לבקש שבית המשפט יפעיל את שיקול דעתו לפי סעיף 5(ג).
כדי שהנכסים לא ייעלמו בינתיים, אפשר לבקש צו לפי סעיף 5(ה).
טבלת סיכום: עילות הפסלות לרשת לאחר תיקון 2024
| העילה | האם נדרשת הרשעה | גמישות |
|---|---|---|
| גרימת מות המוריש, במתכוון או באדישות | לא | בית המשפט רשאי לצמצם או לוותר (5(ג)); סייגים לאחריות פלילית (5(ד)) |
| ניסיון לגרום למות המוריש | כן | מחילה בכתב או בצוואה (5(ב)); שיקול דעת (5(ג)) |
| העלמה, השמדה או זיוף של הצוואה האחרונה | כן | שיקול דעת (5(ג)) |
| תביעה על-פי צוואה מזויפת | כן | שיקול דעת (5(ג)) |
אני מלווה לקוחות בעריכת צוואות ובהליכי ירושה משנת 2015. פרטים על השירות: צוואות וירושה.
שאלות ותשובות נפוצות
מי שגרם, במתכוון או באדישות, למות המוריש; מי שהורשע בניסיון לגרום למותו; ומי שהורשע בהעלמה, השמדה או זיוף של צוואתו האחרונה, או בתביעה על-פי צוואה מזויפת.
לא עוד. מאז תיקון 2024, דרישת ההרשעה בוטלה לגבי גרימת מוות. היא נשארה לגבי ניסיון לגרום למוות ולגבי פגיעה בצוואה.
כן. מנימוקים מיוחדים, ובהתחשב בנסיבות, בית המשפט רשאי לקבוע שהפסלות תחול רק על חלק מהזכות או שלא תחול כלל – אם שוכנע שזה היה רצון המוריש.
בית המשפט רשאי להורות שהיורש לא יעשה פעולות שמשנות את מצב הזכויות בנכסים – כמו מכירה, העברה או שעבוד – עד להכרעה.
החלק מתווסף לשאר היורשים, לפי חלקיהם.
כן, אם היורש הוכיח – ברמת ההוכחה שבמשפט האזרחי – שמתקיימות נסיבות של סייג לפליליות המעשה לפי חוק העונשין, כמו הגנה עצמית.
סיכום
סעיף 5 נועד למנוע ממי שפגע במוריש או בצוואתו ליהנות מכך. בתיקון של 2024 הורחבה הפסלות – בלי דרישת הרשעה לגבי גרימת מוות, וגם באדישות – ולצידה ניתן לבית המשפט שיקול דעת להתאים את התוצאה לנסיבות ולרצון המוריש.
מתמודדים עם שאלה של פסלות לרשת? צרו קשר עם משרד עו"ד ונוטריון אוראל שטרית באשדוד.





