בן ממשיך הוא מי שנקבע על ידי ההורים, ואושר על ידי הגורם המיישב, כמי שיקבל את הזכויות בנחלה במושב.
ירושה של משק חקלאי שונה מירושה של דירה עירונית:
ברוב המושבים, הזכויות בנחלה הן זכויות של בר-רשות, וההסכמים עם רשות מקרקעי ישראל, הסוכנות או האגודה קובעים מי יקבל אותן.
לצד זאת, סעיף 114 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, קובע כלל מיוחד שנועד למנוע את פיצול המשק בין היורשים.
במשרד עו"ד ונוטריון אוראל שטרית באשדוד, בעל ניסיון מאז 2015, אני מלווה משפחות במושבים בהסדרת הזכויות בנחלה, בעריכת צוואות ובהסכמים בין יורשים.
במאמר זה אסביר מי מקבל את הזכויות במשק, מה מעמדם של בן ממשיך ושל צוואה, ומתי קמה חובת פיצוי לאחים.
ההסכם קובע – לא רק חוק הירושה
ברוב המושבים בארץ, הקרקע בבעלות רשות מקרקעי ישראל, והזכויות של חברי המושב נקבעות בהסכמים – הסכם משבצת או חוזה משולש.
הפסיקה קבעה שהוראות ההסכם גוברות על הסדרי חוק הירושה, ושזכויות בר-הרשות של חבר האגודה אינן חלק מעזבונו, כשההסכם קובע זאת.
הסכמים רבים קובעים מנגנון קבוע:
במות חבר האגודה, הזכויות עוברות לבן הזוג שנותר בחיים. באין בן זוג – לבן ממשיך שקבעו ההורים ושאושר. ובאין בן ממשיך – לפי העקרונות של סעיף 114 לחוק הירושה.
בן ממשיך
ההסדר מאפשר לחברי המושב להציע מראש את זהות מי שיקבל את הזכויות בנחלה אחרי פטירתם.
מדיניות רשות מקרקעי ישראל היא למנוע פיצול של נחלות, ולכן בדרך כלל רק ילד אחד יקבל את הנחלה.
זכויות הבן הממשיך מתגבשות ונכנסות לתוקף במועד פטירת ההורים, ובכל זאת ההסדר אינו נחשב עסקה בירושה עתידה האסורה לפי סעיף 8 לחוק הירושה.
צוואה על משק חקלאי
בעיקרון, זכות ההחזקה במשק יכולה לעבור בירושה, אלא אם נשללה מראש בהסכם ההתקשרות (ע"א 566/89 שטיין נ' סופר).
בשורה של פסקי דין שעסקו בהסכמי משבצת, לא נשללה האפשרות של בר-רשות לקבוע בצוואה מי יקבל את המשק – בתנאי שלא הותיר בן זוג, לא מינה בחייו בן ממשיך ולא הורה על פיצול הנחלה בין כמה יורשים.
ככל שאין התנגשות בין ההסכם לבין הצוואה, השאיפה היא לקיים את הצוואה (ע"א 8021/03 אלישע נ' אלישע).
סעיף 114 – יורש מוכן ומסוגל
לפי סעיף 114(א), משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה הייתה פוגעת בכושר קיומה כמשק העשוי לפרנס משפחה חקלאית – יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העזבון.
- באין הסכמה – כשהיורשים אינם מסכימים מי מוכן ומסוגל לקיים את המשק, מה כולל המשק, מה שוויו, ומה צורת הפיצוי, מועדי סילוקו והבטחתו – בית המשפט מכריע לפי הנסיבות (סעיף 114(ב)).
- עדיפות לבן הזוג – כששניים או יותר מהיורשים מוכנים ומסוגלים לקיים את המשק, ובהם בן זוגו של המוריש, בן הזוג עדיף (סעיף 114(ג)).
פיצוי לאחים – לא תמיד
חובת הפיצוי קבועה בסעיף 114.
אולם, כשהזכויות עוברות לפי מנגנון בהסכם, התמונה יכולה להיות שונה.
בתי משפט לענייני משפחה קבעו שהמנגנון שבהסכם הדו-צדדי, שלפיו בית המשפט רק מכריע מי מהצאצאים מסוגל לקיים את המשק, אינו כולל רכיב של פיצוי ליתר הצאצאים (תמ"ש (טב') 6770-01-11; תמ"ש (חי') 5340-08).
זהירות עם תצהירי הסתלקות
לא פעם האחים מסתלקים מחלקם בעזבון לטובת אח אחד, כדי שהנחלה תירשם על שמו – מתוך הבנה שהוא יפצה אותם.
הסתלקות היא סופית, ואם ההבנה בדבר הפיצוי לא נכתבה, עלול להתפתח סכסוך קשה.
סכסוך כזה בין אחים, שבמרכזו תביעה לפיצוי לאחר הסתלקות, נדון בתמ"ש (אשדוד) 31712-07-20.
הלקח: כשמוסכם על פיצוי, יש לעגן אותו בהסכם כתוב בין היורשים לפני חתימה על ההסתלקות.
מה כדאי לבעלי נחלה לעשות
- לבדוק מה קובע ההסכם הספציפי של המושב לגבי העברת הזכויות.
- לשקול מינוי בן ממשיך, ולוודא שהמינוי אושר כנדרש.
- לערוך צוואה שמתיישבת עם ההסכם, ושמסדירה גם את הפיצוי לילדים האחרים, אם רוצים בכך.
- להימנע מהוראה שמפצלת את הנחלה בין כמה יורשים.
האם המשק בכלל חלק מהעזבון?
ככלל, משק חקלאי במושב אינו נמנה עם נכסי העזבון, אלא אם הסכם המשבצת קובע במפורש אחרת (רע"א 1634/08 עזבון י.י. נ' בנק לאומי).
משמעות מעשית: השאלה מי יקבל את הזכויות במשק נבחנת קודם כול לפי ההסכם, ורק בהתאם לו – לפי חוק הירושה.
פיצוי לפי סעיף 114 – לפי שווי נטו ובמועד הירושה
כשמתעוררת שאלת הפיצוי לאחים, נשאלות שתי שאלות: מה השווי שלפיו מחשבים ומתי.
בפסיקה הועלתה העמדה שיש לבחון את השווי במועד שבו היורש קיבל את המשק בפועל – ולא במועד מאוחר יותר, אחרי שהסדיר חובות או השביח את המשק – ושמדובר בשווי נטו, אחרי קיזוז החובות שרבצו על המשק.
מקרה להמחשה: הסתלקות של אחים ממשק עם חובות
באחד המקרים חתמו אחים על תצהירי הסתלקות מעזבון אמם לטובת אחיהם, שהתגורר במשק.
כעבור שנים טען אחד מהם שההסתלקות נעשתה על בסיס הבטחה בעל פה לפצות את האחים לפי חלקם בשווי המשק. האח שקיבל את המשק טען שהאחים הסתלקו משום שלא רצו לרשת משק שרבצו עליו חובות כבדים, ושהוא לבדו טיפל בהסדרתם.
בית המשפט קבע שחזקה היא שמי שחותם על מסמך – הבין את תוכנו והסכים לו (רע"א 11519/04 לבקוביץ נ' בנק הפועלים).
התצהירים נחתמו בפני עורכי דין, והעדויות הראו שהאחים ידעו על החובות והבינו שהזכויות יועברו במלואן לאח, כדי שיסדיר אותם.
בית המשפט הדגיש גם שקשה לסתור מסמך בכתב בטענות בעל פה, ושצד שנמנע מלהביא ראיה שבהישג ידו – כמו הסכם בכתב שנטען שנערך – ההימנעות נזקפת לחובתו.
הלקח: מי שמסתלק מחלקו במשק מתוך ציפייה לפיצוי – צריך לעגן את הפיצוי בהסכם כתוב וחתום, לפני ההסתלקות.
בר-רשות אינו יכול להוריש יותר ממה שיש לו
מעמדו של חבר אגודה בנחלה הוא בדרך כלל של בר-רשות: הקרקע היא קרקע מדינה, שמושכרת לגורם המיישב, והוא מעניק לחבר רשות שימוש.
זו זכות אישית ולא קניינית, וגבולותיה נקבעים בהסכם (ע"א 1662/99 חיים נ' חיים). לכן, כשההסכם אינו מתיר להוריש את הזכות, היא אינה ניתנת להורשה (ע"א 3836/93 ברמלי נ' ברמלי; ע"א 260/65 חייקין נ' ממר). גם בזכות חכירה, ההורשה כפופה בדרך כלל להסכמת האגודה, וסעיף 114 אינו יכול לבטל מגבלה שהיא חלק מהזכות עצמה (ע"א 390/85 הדרומי נ' אסיאס).
סעיף 114 מסדיר את היחסים בין היורשים לבין עצמם, ולא את היחסים בינם לבין בעלי הקרקע.
הסעיף אינו מקנה ליורש זכויות קנייניות מעבר לאלה שהיו למוריש, וההעברה כפופה לאישור הגורם המיישב ורשות מקרקעי ישראל (עמ"ש (ת"א) 7351-10-12).
יורש שעבד במשק או השקיע בו
לפי סעיף 114(ד), כשיורש עבד במשק בחיי המוריש, או השקיע בו מהונו ולא קיבל תמורה כפי שאדם אחר היה מקבל – הדבר יובא בחשבון בקביעת הפיצוי לשאר היורשים.
כשאף יורש אינו "מוכן ומסוגל"
סעיף 114 נועד לשמר משקים כמשקים חקלאיים מניבים, ולכן הוא מעדיף את היורש שמוכן ומסוגל לקיים את המשק – ולא את מי שמציע את המחיר הגבוה ביותר.
בפסיקה ובספרות נמתחה ביקורת על ההסדר, שנראה כיום אנכרוניסטי:
רוב תושבי המושבים אינם חקלאים.
פרשנות דווקנית עלולה להוביל לכך שכשאין יורש מוכן ומסוגל, זכויות בר-הרשות יחזרו לרשות מקרקעי ישראל (תמ"ש (יר') 7031/00).
טבלת סיכום: מי מקבל את הזכויות בנחלה
| המצב | מי מקבל את הזכויות | פיצוי לשאר היורשים |
|---|---|---|
| בן זוג שנותר בחיים | בן הזוג, לפי מנגנון ההסכם | לפי ההסכם |
| אין בן זוג, ומונה בן ממשיך שאושר | הבן הממשיך | לפי ההסכם – לא תמיד קיימת חובת פיצוי |
| אין בן זוג או בן ממשיך, ויש צוואה שאינה מפצלת את הנחלה | מי שנקבע בצוואה, ככל שההסכם אינו שולל זאת | לפי הוראות הצוואה |
| אין בן זוג, בן ממשיך או צוואה | יורש מוכן ומסוגל, לפי סעיף 114 | חובת פיצוי לפי סעיף 114 |
לפרטים על השירותים שלי בתחום: עורך דין לצוואות וירושות.
שאלות ותשובות נפוצות
זה תלוי בהסכם. ברוב המושבים הזכויות הן של בר-רשות, והסכם המשבצת או החוזה המשולש קובעים לאן הן עוברות – ולעיתים קובעים שאינן חלק מהעזבון.
ילד שההורים קבעו, והגורם המיישב אישר, שיקבל את הזכויות בנחלה אחרי פטירתם. זכויותיו מתגבשות במועד הפטירה.
בדרך כלל כן, בתנאי שאין בן זוג, לא מונה בן ממשיך והצוואה אינה מפצלת את הנחלה – וככל שההסכם אינו שולל זאת.
לפי סעיף 114 – כן, במידה ששווי המשק עולה על חלקו. כשהזכויות עוברות לפי מנגנון בהסכם, ייתכן שאין חובת פיצוי.
בית המשפט מכריע מי מוכן ומסוגל לקיים את המשק, מה שוויו ומה צורת הפיצוי. בן זוג המוריש עדיף על יורשים אחרים.
בפסיקה הועלתה העמדה שיש לחשב לפי שווי המשק נטו – אחרי קיזוז החובות – ובמועד שבו היורש קיבל את המשק בפועל.
קשה להוכיח הבטחה בעל פה מול תצהיר הסתלקות חתום. לכן חשוב לעגן כל הסכמה לפיצוי בכתב לפני החתימה.
עבודה במשק או השקעה בו בלי תמורה ראויה מובאות בחשבון בקביעת הפיצוי לשאר היורשים.
זה מצב שהחוק אינו נותן לו מענה ברור. לפי פרשנות דווקנית, הזכויות עלולות לחזור לרשות מקרקעי ישראל – ולכן חשוב לתכנן מראש.
סיכום
ירושה של משק חקלאי נקבעת בשילוב של ההסכם עם הגורם המיישב, מינוי בן ממשיך, הצוואה וסעיף 114 לחוק הירושה. תכנון מוקדם – בדיקת ההסכם, מינוי מסודר וצוואה תואמת – מונע סכסוכים קשים בין אחים.
יש לכם נחלה במושב, או שאתם יורשים של משק חקלאי? צרו קשר עם משרד עו"ד ונוטריון אוראל שטרית באשדוד.





