צו ירושה – מה זה, מתי צריך ואיך מתחלק העזבון

צו ירושה הוא הצו שקובע מי הם היורשים של אדם שנפטר בלי צוואה, ומה חלקו של כל אחד מהם בעזבון.

צו הירושה ניתן על-ידי הרשם לענייני ירושה, ובמקרים מסוימים על-ידי בית המשפט לענייני משפחה, והוא מבוסס על כללי הירושה על-פי דין שבחוק הירושה, התשכ"ה-1965.

במשרד עו"ד ונוטריון אוראל שטרית באשדוד, בעל מעל 10 שנות ניסיון, אנו מלווים יורשים בהגשת בקשות לצו ירושה. במאמר זה נסביר מתי צריך צו ירושה, איך מתחלק העזבון לפי החוק ואיך מתנהל ההליך.

מתי צריך צו ירושה

כשאדם נפטר בלי צוואה, הירושה היא על-פי דין.

כדי לממש את הזכויות בעזבון, היורשים צריכים צו שקובע מי הם וכמה מגיע לכל אחד.

כל עוד אין צו ירושה, היורשים אינם יכולים לבסס תביעה על ירושתם, וגם נושים של המנוח אינם יכולים, ככלל, לתבוע אותם בגין חובות העזבון.

צו ירושה כוחו יפה כלפי כל העולם, כל עוד לא תוקן או בוטל. בקשה לצו ירושה אינה מתיישנת, גם אם עברו שנים רבות מהפטירה – ראו התיישנות בענייני ירושה. חשוב לדעת: אם המנוח השאיר צוואה – גם צוואה שהחלוקה בה זהה לחלוקה לפי החוק – אין לבקש צו ירושה. במקרה כזה יש להגיש את הצוואה לקיום ולבקש צו קיום צוואה.

איך מתחלק העזבון לפי החוק

חלקו של בן הזוג

סעיף 11 לחוק הירושה קובע מה נוטל בן הזוג של המוריש. מעמדו של בן זוג ידוע בציבור מוסבר בהמשך.

• בן הזוג נוטל את המטלטלין, כולל מכונית נוסעים, השייכים לפי המקובל ולפי הנסיבות למשק הבית המשותף.
• משאר העזבון – אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם, או הורים – בן הזוג נוטל חצי.
• אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם, או הורי הורים – בן הזוג נוטל שני שלישים. אם ערב המוות היו בני הזוג נשואים שלוש שנים או יותר וגרו יחד בדירה הכלולה בעזבון, בן הזוג נוטל גם את הדירה כולה.
• אם לא הניח המוריש אף אחד מאלה – בן הזוג יורש את העזבון כולו.

שאר היורשים

יתרת העזבון מתחלקת בין קרובי המוריש לפי סדר הקרבה שקובע החוק:

תחילה ילדיו וצאצאיהם, אחר כך הוריו וצאצאיהם, ואחר כך הורי הוריו וצאצאיהם.

ילדי המוריש יורשים בחלקים שווים.

כשבן הזוג מתחרה עם יורשים אחרים, החלוקה נעשית בשני שלבים:

תחילה מחשבים כיצד היה העזבון מתחלק אילולא בן הזוג, ואחר כך מקצים לבן הזוג מכל חלק את השיעור המגיע לו לפי החוק.

איך מגישים בקשה לצו ירושה

• הבקשה מוגשת לרשם לענייני ירושה על גבי הטופס הקבוע, בצירוף המסמכים הנדרשים, ובהם תעודת פטירה של המוריש.
• הודעה על הגשת הבקשה מתפרסמת בעיתון יומי וברשומות, ובה הזמנה להגיש התנגדות בתוך שבועיים מיום הפרסום בעיתון, או בתוך תקופה ארוכה יותר שקבע הרשם. הוצאות הפרסום חלות על המבקש.
• אם מוגשת התנגדות, התיק עובר לבית המשפט לענייני משפחה.

הסתלקות מעזבון

יורש רשאי להסתלק מחלקו בעזבון בהודעה לרשם לענייני ירושה.

ההסתלקות יכולה להיות לטובת בן זוגו של המוריש, ילדו או אחיו. הסתלקות על-תנאי בטלה, והסתלקות של קטין טעונה אישור בית המשפט.

בן זוג ידוע בציבור

לפי סעיף 55 לחוק הירושה, כשאיש ואישה חיו חיי משפחה במשק בית משותף בלי שהיו נשואים זה לזה, ובשעת המוות אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר – רואים את בן הזוג שנותר בחיים כאילו המוריש ציווה לו את מה שהיה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים.

זאת כשאין בצוואת המוריש הוראה אחרת.

מי שטוען שהיה ידוע בציבור צריך להוכיח את התנאים, ובתי המשפט בוחנים אם הקשר עלה כדי חיי משפחה ומשק בית משותף, או שהיה "חברות" בלבד.

נכדים: כשילד נפטר לפני המוריש

לפי סעיף 14(א) לחוק, כשילד של המוריש נפטר לפניו והשאיר ילדים, הילדים – נכדי המוריש – יורשים במקומו.

על דרך זו יורשים גם ילדים של כל אחד מקרובי המוריש שנפטר לפניו – למשל אחיינים במקום אח שנפטר.

לפי סעיף 14(ב), הילדים שיורשים כך חולקים ביניהם בשווה את מה שהיה מגיע להורה שלהם.

דוגמה: למוריש היו שלושה ילדים, ואחד מהם נפטר לפניו והשאיר שני ילדים.

כל אחד מהילדים החיים מקבל שליש, ושני הנכדים חולקים בשליש שהיה מגיע להורה שלהם – שישית לכל אחד. אם המוריש הותיר גם בן זוג, החלוקה הזו נעשית בחלק שנשאר אחרי חלקו של בן הזוג.

החוק קובע חריג: הוראות אלה לא יחולו כשהמוריש הניח בן זוג וגם הורים או הורי הורים, או אחד מאלה. בנוסף, החלפה כזו חלה רק על מי שנפטר לפני המוריש.

יורש שהסתלק אינו מוחלף בילדיו – חלקו מתווסף לשאר היורשים, אלא אם הסתלק לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש. הסעיף חל בירושה על-פי דין; בצוואה, אפשר לקבוע זוכה חלופי לפי סעיף 41.

ילד מאומץ

סעיף 16 לחוק קובע כללים מיוחדים לירושה מכוח אימוץ:

• המאומץ והמאמץ – מי שאומץ כדין יורש את מאמצו כאילו היה ילדו, וצאצאי המאומץ יורשים את המאמץ. המאמץ יורש את המאומץ כאילו היה הורהו.
• קרובי המאמץ – המאומץ וצאצאיו אינם יורשים על-פי דין את קרובי המאמץ, כמו הוריו או אחיו של המאמץ. גם קרובי המאמץ אינם יורשים על-פי דין את המאומץ.
• המשפחה הביולוגית – המאומץ וצאצאיו יורשים את קרוביו הביולוגיים. אבל הוריו הביולוגיים, הורי הוריו וצאצאיהם אינם יורשים את המאומץ.

בשל הכללים האלה, סבים מאמצים שרוצים שנכדם המאומץ יירש אותם צריכים לעשות זאת בצוואה.

יורש שנפטר אחרי המוריש – לפני מתן הצו

כשאחד היורשים נפטר אחרי המוריש, אבל לפני שניתן הצו, הצו יפרט את המצב כפי שהוא בזמן מתן הצו. כדי לבסס את זכותם של יורשי היורש, צריך להוכיח את פטירתו ואת זהות יורשיו – ולעיתים יידרש לשם כך צו נפרד לגבי עזבונו.

כשאין יורשים

לפי סעיף 17(א) לחוק, כשאין למוריש יורש לפי סעיפים 10 עד 16, המדינה יורשת כיורשת על-פי דין.

לפי סעיף 17(ב), מה שירשה המדינה ישמש למטרות חינוך, מדע, בריאות וסעד.

עם זאת, שר האוצר רשאי להעניק מנכסי העזבון, או לשלם בתחום שוויים אחרי סילוק החובות, תשלום חד-פעמי או תשלומים חוזרים:

• לאדם שערב מות המוריש היה מחסורו על המוריש.
• לאדם או לתאגיד שערב מות המוריש היה מחסורו של המוריש עליו – למשל מי שטיפל בו.
• לבן משפחה של המוריש או של בן זוגו, שאינו מיורשיו על-פי דין.

מי שאין לו קרובים, ורוצה שרכושו יעבור לאנשים או למוסדות שחשובים לו, צריך לקבוע זאת בצוואה.

צו ירושה בבית דין דתי

בית הדין הדתי שהיה מוסמך בענייני המעמד האישי של המוריש רשאי לתת צו ירושה, אבל רק אם כל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו בכתב את הסכמתם לכך. העתק הצו מועבר לרשם לענייני ירושה לצורך רישום.

דירת המגורים – סעיף 115

סעיף 115 לחוק מגן על מי שגר עם המוריש בדירתו. דירה שהמוריש היה בעליה ערב מותו וגר בה – בן זוגו, ילדיו והוריו שגרו בה באותה שעה עם המוריש רשאים להמשיך לגור בה כשוכרים של היורשים שהדירה נפלה בחלקם.

דמי השכירות, התקופה והתנאים נקבעים בהסכם בין הנשארים בדירה לבין אותם יורשים, ובאין הסכם – בידי בית המשפט.

לבקשת היורשים, בית המשפט רשאי לקבוע שימשיכו לגור בדירה רק מי שאין להם דירה אחרת, או שהנשארים יגורו רק בחלק מהדירה – ובלבד שהחלק יכלול את המטבח וחדרי השירות.

הסעיף אינו עוסק בחלוקה הסופית של העזבון, אלא בשלב ביניים, והוא חל גם כשהיורשים מחלקים את העזבון בהסכם ביניהם.

כתובה וזכויות מכוח הנישואין – סעיף 11(ג)

לפי סעיף 11(ג), מה שמגיע לבן הזוג על-פי עילה הנובעת מקשר האישות – ובכלל זה מה שהאישה מקבלת על-פי כתובתה – ינוכה מחלקו בעזבון.

הניכוי אינו חל על מה שמגיע לבן הזוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג או לפי הסכם ממון.

כן זכויות לפי הסכם ממון אינן מנוכות מחלקו של בן הזוג בירושה.

ילד שנולד אחרי מות המוריש

לפי סעיף 3(א) לחוק הירושה, כל מי שהיה בחיים במות המוריש כשר לרשת אותו. סעיף 3(ב) מוסיף:

מי שנולד בתוך 300 יום לאחר מות המוריש, דינו כדין מי שהיה בחיים במות המוריש – אלא אם הוכח שהורתו הייתה אחרי כן. סעיף 3(ג) קובע שלעניין זכויות הירושה של ילד, אין נפקא מינה אם הוריו היו נשואים בשעת לידתו.

• הירושה נופלת עם הלידה – העזבון אינו עובר לעובר ברגע המוות, אלא עם לידתו, למפרע. לכן, לפי סעיף 107(ב), אין לחלק את יתרת העזבון כל עוד לא נקבעו הזכויות שתלויות בלידה.
• אפוטרופוס לעובר – כשיש חשש שזכויותיו הממוניות של העובר ייפגעו, אפשר למנות לו אפוטרופוס לפי סעיף 33(6) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
• הריון שהחל אחרי המוות – סעיף 3(ב) אינו חל כשההריון החל אחרי מות המוריש, למשל בהפריה מזרעו של אדם שנפטר. עם זאת, אין צורך בחזקה שבסעיף כשהמוריש הביע בצוואתו את כוונתו באופן ברור (ע"א 172/78 ניז'ני נ' קורץ).

זרעו של קטין שנפטר

בעמ"ש (ת"א) 4326-03-22 ביקשו הורים של קטין שנפטר שזרעו יימסר להפריית אישה שתרצה להרות ממנו.

בית המשפט לענייני משפחה דחה את התביעה, ובית המשפט המחוזי קבע שהאפוטרופסות של ההורים על הקטין פקעה במועד פטירתו.

מי שרוצה שילדיו שייוולדו בעתיד ייהנו מעזבונו – צריך לקבוע זאת בצוואה.

טבלת סיכום: חלקו של בן הזוג בירושה על-פי דין

הקרובים שהותיר המוריש	חלק בן הזוג (בנוסף למטלטלין ולמכונית)	שאר העזבון
ילדים או צאצאיהם	חצי	לילדים, בחלקים שווים
הורים (בלי ילדים)	חצי	להורים
אחים או צאצאיהם, או הורי הורים	שני שלישים, ובתנאים מסוימים גם כל הדירה	לאחים או להורי ההורים
אף אחד מאלה	העזבון כולו	–

שאלות ותשובות נפוצות

סיכום

צו ירושה הוא השלב הראשון למימוש זכויות בעזבון של מי שנפטר בלי צוואה. החלוקה נקבעת לפי החוק – חלק לבן הזוג, והיתרה לקרובים לפי סדר הקרבה – ולכן חשוב לבדוק היטב מי היורשים לפני הגשת הבקשה. ומי שרוצה שהחלוקה תיעשה לפי רצונו ולא לפי החוק – ראו למה לערוך צוואה.

צריכים צו ירושה? צרו קשר עם משרד עו"ד ונוטריון אוראל שטרית באשדוד, ונלווה אתכם בהגשת הבקשה לרשם לענייני ירושה.