התנגדות לצוואה: מי רשאי, עד מתי ואיך ההליך מתנהל

התנגדות לצוואה מוגשת לרשם לענייני ירושה לפי סעיף 67 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, על-ידי מי שהוא "מעוניין בדבר", לאחר שהוגשה בקשה לצו קיום צוואה.

הרשם קובע לכך זמן שלא יפחת משבועיים, וניתן להגיש התנגדות כל עוד לא ניתן הצו.

משהוגשה התנגדות, התיק עובר לבית המשפט לענייני משפחה.

במשרד עו"ד ונוטריון אוראל שטרית באשדוד, בעל מעל 10 שנות ניסיון, אנו מייצגים הן מתנגדים והן מבקשי קיום צוואה. במאמר זה נסביר מי רשאי להתנגד, מה המועדים והמסמכים, אילו עילות נבחנות ועל מי מוטל נטל ההוכחה.

מה קובע סעיף 67 לחוק הירושה

לפי סעיף 67, כאשר מוגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום, הרשם לענייני ירושה מודיע על כך ברבים וקובע זמן מתאים, שלא יפחת משבועיים, להגשת התנגדויות.

כל המעוניין בדבר רשאי להגיש התנגדות לרשם תוך הזמן שנקבע, וכל עוד לא ניתן הצו.

אם לא הוגשה התנגדות, ולא התקיימה עילה אחרת להעברת הדיון לבית המשפט, הרשם נותן את הצו כמבוקש אם החליט שיש לתיתו.

מי רשאי להגיש התנגדות – מיהו "מעוניין בדבר"

"מעוניין בדבר" הוא מי שאם גרסתו תתקבל – הוא עצמו ייהנה "מייד" מן העזבון.

לפי הפסיקה, זכותו להנאה צריכה להיות זכות קיימת ולא ציפייה לעתיד.

• מעוניין בדבר יכול להיות גם מי שטוען להנאה "עקיפה" מן העזבון מכוחו של יורש או זוכה.
• לעומת זאת, בנו של זוכה פוטנציאלי אינו "מעוניין בדבר", משום שהנאתו מן העזבון היא ציפייה בלבד, התלויה ברצון מורישו (רע"א 3154/94 הילאנה כמאל עאסי נ' חביב עאסי).

איך מגישים התנגדות – מסמכים ומועדים

להתנגדות יש לצרף:

• את כל המסמכים שעליהם מתבססת ההתנגדות;
• תצהיר לאימות העובדות;
• קבלה על תשלום האגרה שנקבעה;
• ייפוי כוח – אם המתנגד מיוצג על-ידי עורך דין.

העברת התיק לבית המשפט לענייני משפחה

לפי סעיף 67א(א)(1), בקשה לצו ירושה או לצו קיום שהוגשה לגביה התנגדות – תועבר לבית המשפט.

הבקשה נדונה כתובענה, ומגיש הבקשה לרשם נרשם כתובע. מגיש הבקשה טוען ראשון, ולאחריו מביא הנתבע את ראיותיו.

צוואה שהתגלתה אחרי העברת התיק

אם התיק כבר הועבר לבית המשפט ורק אחר כך נמסרה צוואה לרשם, הרשם שולח לזוכים לפיה הודעה בדואר רשום, והם רשאים להגיש כתב התנגדות לבית המשפט בתוך 14 ימים מיום המצאת ההודעה (תקנה 22 לתקנות הירושה).

עילות ההתנגדות המרכזיות

ניתן לחלק את העילות לשתי קבוצות: פגמים בצורת הצוואה, ופגמים ברצון המצווה או בתוכן הצוואה.

פגמים צורניים

למשל, היעדר תאריך, פגם בחתימה או באישור העדים, או אי-ציון הקראת הצוואה.

פגם צורני מעביר את נטל השכנוע למבקש הקיום.

עם זאת, לפי סעיף 25 לחוק הירושה, בית המשפט רשאי לקיים צוואה על אף פגם אם התקיימו "מרכיבי היסוד" ולא היה לו ספק שהיא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה.

פגמים ברצון ובתוכן

• כשרות לצוות (סעיף 26): קטין, פסול דין, או מי שלא ידע להבחין בטיבה של צוואה בעת עשייתה – ראו כשרות לצוות.
• אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית (סעיף 30) – ראו השפעה בלתי הוגנת – מבחני הפסיקה.
• צוואה לטובת מי שערך אותה, היה עד לעשייתה או לקח חלק בעריכתה (סעיף 35): ההוראה המזכה אותו – בטלה.
• זיוף: דרך המלך להוכחתו היא מינוי מומחה להשוואת כתבי יד.
• טעות, צוואה סתומה, או הוראה בלתי חוקית או נוגדת את תקנת הציבור.

על מי מוטל נטל ההוכחה

הכלל: צוואה שעל פניה נתמלאו בה כל הדרישות הצורניות – חזקה שהיא תקפה, ועל הטוען לפסלותה הראיה. כלומר, נטל השכנוע מוטל על המתנגד.

החריג: כאשר נפלו בצוואה פגמים צורניים, נטל השכנוע עובר למבקש לקיים אותה – כולל הוכחת צלילות דעתו של המצווה והיעדר השפעה בלתי הוגנת.

בעניין השפעה בלתי הוגנת, הפסיקה הכירה ביחסי תלות "מן הסוג היוצר חזקה" בדבר קיומה, אך נקבע כי אין די בתלות מסוימת: יש להראות תלות כה מקיפה ויסודית עד כדי שלילת רצונו החופשי של המצווה.

תניית סילוקין – האם התנגדות עלולה לעלות ליורש בחלקו?

יש צוואות הכוללות "תניית סילוקין" – הוראה השוללת את חלקו של יורש שיתנגד לצוואה.

לפי הפסיקה, תניה כזו אינה בטלה מאליה:

אם יורש מתנגד בטענות סרק ושלא בתום לב, יש מקום לקיים אותה.

מנגד, אין לתת לה תוקף כשההתנגדות מבוססת על עילה סבירה ומוגשת בתום לב (ע"א 245/85 יהודית אנגלמן נ' מרטה קליין, כפי שיושם בת"ע (יר') 37049-07-21).

אחרי שניתן הצו – תיקון או ביטול לפי סעיף 72

התנגדות מוגשת לפני שניתן הצו. לאחר מתן הצו, כוחו יפה כלפי כל העולם כל עוד לא תוקן או בוטל (סעיף 71), והדרך לשנותו היא בקשה לתיקון או לביטול לפי סעיף 72 – פתח שהפסיקה רואה כצר.

חשוב להבחין גם בין התנגדות לבין ביטול צוואה על-ידי המצווה בחייו:

ביטול נעשה על-ידי המצווה עצמו, ואילו התנגדות מוגשת אחרי מותו, על-ידי מעוניין בדבר. בצוואה הדדית חלים כללי ביטול מיוחדים – ראו ביטול צוואה הדדית.

תניית סילוקין: "מי שיתנגד – לא יירש"

יש מצווים שכוללים בצוואה "תניית סילוקין": הוראה שלפיה מי שיתנגד לצוואה או יתקוף אותה יפסיד את חלקו בעזבון. האם תנייה כזו מונעת התנגדות?

בית המשפט העליון בחן תניית סילוקין באמת המידה של תקנת הציבור, וקבע שהיא אינה בטלה מאליה (ע"א 245/85 אנגלמן נ' קליין).

המבחן הוא תום הלב: כשיורש מתנגד בטענות סרק ושלא בתום לב – יש מקום לקיים את התנייה ולשלול את חלקו.

מנגד, כשההתנגדות מבוססת על עילה סבירה ומוגשת בתום לב – לא יינתן לתנייה תוקף. כך, בת"ע (יר') 37049-07-21 בחן בית המשפט את הליך ההתנגדות, מצא שהיא לא הייתה מבוססת ולא התאפיינה בתום לב, והחיל את ההלכה.

• אם הצוואה נפסלה – אין לתנייה משמעות. במקרה שבו נקבע שהמערערת הייתה מעורבת באופן פסול בעריכת הצוואה, הצוואה נפסלה, ובית המשפט קבע שממילא אין משמעות לתניית הסילוקין שבה.
• התנייה מתפרשת בצמצום. בעמ"ש 36694-10-16 נקבעה בצוואה הדדית תניית סילוקין כלפי מי שיתקוף את הצוואה. בית המשפט דחה את הניסיון לקרוא לתוכה איסור על בן הזוג שנותר לשנות את צוואתו שלו, משום שהוא לא תקף את הצוואה – אלא הגיש אותה לקיום וזכה על פיה. בקשת רשות ערעור נדחתה (בע"מ 10090/17).

טבלת סיכום: עילות ונטל ההוכחה

עילה	סעיף	נטל השכנוע – ככלל
פגם צורני	סעיפים 19–23; אפשרות ריפוי בסעיף 25	עובר למבקש הקיום
חוסר כשרות לצוות	סעיף 26	על המתנגד, כאשר הצוואה תקינה בצורתה
השפעה בלתי הוגנת	סעיף 30	על המתנגד; תלות מקיפה ויסודית עשויה ליצור חזקה
מעורבות בעריכת הצוואה	סעיף 35	על הטוען למעורבות; משהוכחה – ההוראה המזכה בטלה
זיוף	—	על הטוען לזיוף; בדרך כלל באמצעות מומחה לכתב יד

שאלות ותשובות נפוצות

סיכום

התנגדות לצוואה מוגשת לרשם לענייני ירושה על-ידי מעוניין בדבר, במועד שקבע הרשם וכל עוד לא ניתן הצו, ועוברת לבירור בבית המשפט לענייני משפחה.

הצלחתה תלויה בעילה שניתן להוכיח ובשאלה על מי מוטל הנטל – ולכן חשוב לבחון את הצוואה ואת הנסיבות לפני ההגשה.

שוקלים להגיש התנגדות לצוואה, או שהוגשה התנגדות לצוואה שאתם מבקשים לקיים? צרו קשר עם משרד עו"ד ונוטריון אוראל שטרית באשדוד לבחינת המקרה שלכם.