איך מגישים עתירת אסיר – כתב העתירה, התצהיר והדיון בבית המשפט

הגשת עתירת אסיר כפופה לכללים פורמליים שנקבעו בתקנות סדרי דין (עתירות אסירים), התש"ם-1980. אסיר או עצור שאינו עומד בהם עלול לגלות שעתירתו נמחקה עוד לפני שבית המשפט בחן את טענותיו לגופן.

מי רשאי לעתור ובאילו עניינים – הסברנו במדריך מהי עתירת אסיר. כאן נתמקד בצד המעשי: מה חייב להופיע בכתב העתירה, איך מאמתים את התצהיר, מתי העתירה נמחקת על הסף, איך מתנהל הדיון ומה בית המשפט חייב לכלול בהחלטתו.

במשרד עו"ד ונוטריון אוראל שטרית באשדוד, בעל ניסיון מאז 2014, אני מסייע לאסירים, לעצורים ולבני משפחותיהם להכין עתירות אסירים העומדות בדרישות הדין.

מה חייב להופיע בכתב העתירה

תקנה 2(א) לתקנות סדרי דין (עתירות אסירים) קובעת שלוש דרישות בסיסיות:

• בכתב: העתירה מוגשת בכתב לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא בית הסוהר.
• עותקים: במספר מספיק לבית המשפט ולכל אחד מהמשיבים.
• פרטים ונימוקים: מספר הזהות של העותר והנימוקים שעליהם העתירה מתבססת.

העתירה צריכה להיות מופנית נגד החלטה קונקרטית ולהישען על עובדות. עתירה שמעלה רק שאלות כלליות, בלי תשתית עובדתית, לא תידון. בנוסף, לפני ההגשה יש לוודא שמוצו אפשרויות הפנייה לשב"ס – אחרת העתירה עלולה להימחק, כפי שנפרט בהמשך.

התצהיר – למה בלעדיו העתירה לא תידון

תקנה 2(ב) קובעת: "לעתירה יצורף תצהיר לאימות העובדות המשמשות לה יסוד". זו אינה דרישה טכנית בלבד. ללא תצהיר תומך בית המשפט לא ידון בעתירה.

מה נפסק בעניין התצהיר

• בעע"א (ב"ש) 5877/05 קבע בית המשפט שלא ידון בעתירה ללא תצהיר תומך, ונתן לעותר אורכה להגישו.
• באותו עניין נקבע שתצהיר שמפרט, מפי בא-כוח העותר, רק התכתבויות עם שב"ס – אינו מסייע, ונראה שהוגש רק כדי לעקוף את הוראת התקנה.
• בעע"א (ב"ש) 5239/05 נמחקו עתירות שלא צורף להן תצהיר, אף שניתנו לעותר הזדמנויות לצרפו.

איך מאמתים תצהיר של אסיר בכלא

פקודת נציבות שב"ס 04.31.00 קובעת מה יועבר לבית המשפט בקשר לעתירה:

• עתירת האסיר במקורה.
• טופס פרטי האסיר ממערכת "צוהר".
• תצהיר לאימות העתירה, שהאסיר חותם עליו בפני סגן מנהל בית הסוהר, לאחר שזה הזהיר אותו לפי סמכותו בפקודת הראיות.
• אם האסיר מבקש פטור מאגרה – צילום כרטיס כספי האסיר.

פקודות הנציבות מתעדכנות מעת לעת, ולכן כדאי לוודא את הנוסח העדכני לפני ההגשה.

ריכוז הדרישות:

מה מגישים	מה נדרש	המקור בדין
כתב העתירה	בכתב, עם מספר זהות ונימוקים	תקנה 2(א)
עותקים	לבית המשפט ולכל המשיבים	תקנה 2(א)
תצהיר	לאימות העובדות; נחתם בפני סגן מנהל בית הסוהר	תקנה 2(ב); פקנ"צ 04.31.00
טופס פרטי אסיר	ממערכת "צוהר"	פקנ"צ 04.31.00
בקשה לפטור מאגרה (אם נדרש)	בצירוף צילום כרטיס כספי האסיר	פקנ"צ 04.31.00

מתי בית המשפט רשאי למחוק עתירה על הסף

לפי תקנה 4(ג), בית המשפט רשאי למחוק עתירה, כולה או מקצתה, לאחר עיון בכתב העתירה בלבד או לאחר שקיבל תגובה מקדמית מהמשיב, אם התקיים אחד מאלה:

עילת המחיקה	מה המשמעות
תקנה 4(ג)(1)	העותר לא מיצה, לפני ההגשה, את כל אפשרויות הפנייה לשב"ס לפי פקודות השירות
תקנה 4(ג)(2)	העתירה על פניה קנטרנית או טורדנית
תקנה 4(ג)(3)	העתירה לא גובתה בתצהיר כנדרש בתקנה 2(ב)
תקנה 4(ג)(4)	עתירה קודמת של העותר בעניין זהה בעיקרו נדחתה, וטרם חלף מאז פרק זמן משמעותי (שלא יעלה על שישה חודשים)

היכן ואיך מתנהל הדיון

דיון בתוך בית הסוהר (תקנה 3)

בית המשפט רשאי לשבת לדין, בכל העתירה או בחלקה, בבית סוהר שבאזור שיפוטו או במתקן אחר של שב"ס הסמוך לו, אם ראה לעשות כן למען הצדק או למען יעילות הדיון. בקשת רשות ערעור שתקפה את הנוהל לקיים דיונים בעתירות אסירים בין כותלי הכלא נדחתה, ובמהלך ההליך תוקנו התקנות כך שיתירו להביא אסיר לדיון גם בבית סוהר אחר הסמוך (רע"ב 9698/07).

במעמד הצדדים (תקנה 4(א))

העתירה תישמע במעמד העותר והמשיב או באי-כוחם, במועד שקבע בית המשפט. בית המשפט רשאי להורות למשיב להגיש תשובה בכתב, בצירוף תצהיר או בלעדיו.

על העותר להתייצב לדיון. בית המשפט ציין שמי שמגיש עתירה ראוי שיהיה נוכח בדיון, במיוחד כשלעתירה לא צורף ייפוי כוח. כשבית משפט דן בעתירה שלא במעמד העותר והמשיב, בניגוד לתקנה 4(א), קבע בית המשפט העליון שבנקודה זו הצדק עם העותר (רע"ב 9200/04).

מנגד, כשכבר התקיימו דיונים בנוכחות העותרים וטענותיהם פורטו בהרחבה בעל פה ובכתב, נקבע שדרישת התקנה התקיימה ושאפשר להכריע על סמך החומר שבתיק, בלי דיון נוסף (עע"א (י-ם) 595/05).

דיון בהיוועדות חזותית – הוראת שעה (סעיף 62א1)

סעיף 62א1 לפקודת בתי הסוהר מאפשר, כהוראת שעה, להשתתף בדיון בעתירה בהיוועדות חזותית. התנאים:

• הדיון מתקיים שלא באולם הדיונים הסמוך למקום המעצר או לבית הסוהר שבו מוחזק האסיר.
• האסיר ביקש להשתתף בדיון, או שבית המשפט הורה על השתתפותו.
• האסיר בגיר, מיוצג על-ידי סניגור והגיש את בקשתו באמצעותו.
• חלות הוראות סעיפים 133א(ג) עד (ו), 133ג ו-133ד לחוק סדר הדין הפלילי, בשינויים המחויבים.

תוקף ההוראה קשור לתקופת הוראת השעה שבחוק סדר הדין הפלילי, והיא אינה חלה בתקופות שבהן חלות הכרזות מסוימות על הגבלה. לפני שמסתמכים עליה, יש לבדוק שהיא בתוקף.

חובת ההנמקה של בית המשפט

ההנמקה היא חלק בלתי נפרד מכל פסק דין. היא מאפשרת לצדדים להבין על מה מבוססת ההחלטה ולערכאת הערעור לבקר אותה, ובלעדיה אי אפשר לומר שהעניין התברר כראוי בבית המשפט (רע"ב 7509/03; רע"ב 5651/05).

• חובה גם בקבלה וגם בדחייה: על בית המשפט לנמק את החלטתו בעתירה, בין שהוא מקבל אותה ובין שהוא דוחה אותה – אלא אם ההחלטה מקובלת על שני הצדדים (רע"ב 3019/98).
• אין חובה להתייחס לכל טענה: בית המשפט אינו חייב להתייחס לכל פרט ופרט מטענות הצדדים.
• הנמקה קצרה יכולה להספיק: מידת ההנמקה הנדרשת נבחנת לפי נסיבות המקרה (ע"א 668/89).

כשבית המשפט המחוזי לא קיים את חובת ההנמקה כלל, נפסק שדי בכך כדי לבטל את החלטתו ולהחזיר אליו את התיק. החלטה שאינה מנומקת די הצורך גם מטה את הכף לטובת מתן רשות ערעור, כשזו מתבקשת.

טענת פסלות שופט בעתירת אסיר

דיני פסלות השופט שבסעיף 77א לחוק בתי המשפט חלים גם על עתירת אסיר. אף שעל ההחלטה בעתירה עצמה ניתן לערער רק ברשות, על החלטה בבקשת פסלות עומדת לאסיר זכות ערעור לפי סעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט.

עילת הפסלות היא אובייקטיבית: נדרשות נסיבות שיוצרות חשש ממשי למשוא פנים. ברע"ב 823/96 נדחתה טענת אסיר שהשופט "מגויס" בידי גורמי הביטחון. נקבע שבדיקת הטענות אחת לאחת אינה מבססת עילה כזו, ושגם העובדה שהשופט עבד לפני יותר מעשרים שנה במקום שקשור לעבירה של העותר אינה פוסלת אותו.

שאלות ותשובות נפוצות

סיכום

עתירת אסיר מוגשת בכתב, בעותקים לכל המשיבים, עם מספר זהות ונימוקים – ובעיקר עם תצהיר. היא עלולה להימחק על הסף בלי תצהיר, בלי מיצוי הליכים מול שב"ס, או כשהיא חוזרת על עתירה שנדחתה לאחרונה. הדיון מתקיים במעמד הצדדים, לעיתים בתוך הכלא, ובית המשפט חייב לנמק את החלטתו.

צריכים להגיש עתירת אסיר? צרו קשר עם משרד עו"ד ונוטריון אוראל שטרית באשדוד – עורך דין פלילי המלווה אסירים ועצורים – ונדאג שהעתירה תוגש כנדרש.