אי ציות להוראת שוטר

אי-ציות-להוראת-שוטר

עבירת אי ציות להוראת שוטר הינה עבירת תעבורה מסוג הזמנה לדין.

משמע, לא ניתן לפטור את העניין באמצעות תשלום קנס בלבד.

אדם העובר עבירת אי ציות להוראות שוטר מקבל זימון לבית המשפט לתעבורה.

אי ציות להוראות שוטר עלולה להתקיים בשעה שהאדם נוהג, נוסע, רוכב על אופניים, ואף הולך רגל.

אי ציות לשוטר נחשבת לעבירה חמורה, מכיוון שיש בה, לכאורה, להראות זלזול ברשויות המדינה.

העונש על עבירת אי ציות להוראות שוטר הוא, ככלל, מחמיר.

בתי המשפט לתעבורה פוסקים עונשי פסילה בפועל למספר לא מבוטל של חודשים, על נהגים עוברי עבירה זו.

עבירת אי ציות להוראות שוטר – מה אומר החוק?

סעיף 23 (א) לתקנות התעבורה הוא סעיף החוק העוסק בעניין אי ציות להוראות שוטר.

הסעיף קובע כי חלה חובה על עובר דרך לציית להוראות שוטר במדים / שוטר שהזדהה, וכן, חובה עליו לציית להוראות שניתנו על ידי אדם הנמצא בתפקיד רשמי מטעם משטרת ישראל.

מקרים נוספים בהם יש לציית להוראות הגורם נותן ההוראה:

  • שוטר צבאי במדים
  • פקח עירוני במדים
  • עובדי רשות מקומית
  • עובדים של מע"צ
  • עובדי חברת נתיבי איילון

אי ציות להוראת שוטר – פסקי דין

על אף חומרת העבירה, ישנן דרכים להביא לזיכוי בגין אי ציות להוראת שוטר.

להלן פסק דין בו יצא הנהג זכאי בעבירה של אי ציות להוראות שוטר:

תת"ע 11918-11-18 מדינת ישראל נ' אטדגי שי

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של אי ציות להוראות שוטר במדים.

הנאשם טען כי עצר את הרכב מיד כאשר הבין שהאדם שמורה לו לעצור הינו שוטר.

בהתאם לעדותו של השוטר במשפט, הוא שהה בצד הכביש בניידת סמויה.

במהלך מדידת מהירות באמצעות מכשיר הדבורה, תפס את הנאשם מבצע עבירת מהירות.

מיד לאחר מכן הורה השוטר לנהג לעצור את הרכב, כאשר הוא נעמד במרכז הכביש וסימן לו לעצור.

הנאשם לא עצר והמשיך בנסיעה, ובעקבות זאת, השוטר נכנס לניידת הסמויה והחל במרדף אחרי הנאשם.

במהלך המרדף הורה השוטר לנהג לעצור באמצעות מערכת הכריזה.

ברגע שהנאשם שמע את השוטר כורז לו לעצור, הנאשם עצר את רכבו.

הנאשם טען כי לא הבין שהמדובר בשוטר.

לטענת הנאשם הוא לא ראה ניידת משטרה, וכי לא ניתן היה להבין כי מדובר בשוטר, שכן לא לבש וסט מזהה.

במהלך עדותו הסביר הנאשם כי חשש שמדובר בניסיון לגנוב את רכבו ועל כן בחר שלא לעצור.

מאוחר יותר, ברגע שהבין הנאשם כי מדובר בשוטר, מיד עצר רכבו.

נשיאה באחריות פלילית לפי חוק העונשין

34יח.  (א)  העושה מעשה בדמותו מצב דברים שאינו קיים, לא יישא באחריות פלילית אלא במידה שהיה נושא בה אילו היה המצב לאמיתו כפי שדימה אותו.

           (ב)  סעיף קטן (א) יחול גם על עבירת רשלנות, ובלבד שהטעות היתה סבירה, ועל עבירה של אחריות קפידה בכפוף לאמור בסעיף 22(ב).

סעיף 22(ב) בחוק העונשין קובע:  "לא יישא אדם באחריות לפי סעיף זה אם נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שניתן למנוע את העבירה; הטוען טענה כאמור – עליו הראיה"

מכאן למדים כי חובת הזהירות קודמת להוראת שוטר. על הנהג לנהוג בהתאם לשיקול דעתו.

דנ"פ 1365/96 משולם נגד מדינת ישראל

במסגרת הליך זה עמד בית המשפט העליון על הגנת טעות במצב הדברים:

"נמצא שגריעתו של תנאי הסבירות מהגדרת הטעות אינה גורעת מכוחו של בית-המשפט לעשות שימוש במבחן הסבירות כאמת-מידה ראייתית. במה אפוא נבדל הסדרו החדש של סעיף 34יח(א) מהסדרו הישן של סעיף 17? דומה שההבדל מתבטא לפחות (על הבדלים אפשריים נוספים אני בוחר שלא להתעכב) בביטול החובה להידרש למבחן הסבירות, לא רק כתנאי מהותי, אלא אף כאמת-מידה לבחינת הכנות. משהוצא תנאי הסבירות מן החוק, "הסבירות הינה מעכשיו רק אחד הסממנים, אשר בעזרתו יוכל בית המשפט לקבוע אם אכן המדובר בטעות כנה" (השופט בך בע"פ 389/91 מדינת ישראל נ' ויסמרק ואח' [7], בעמ' 719), אך בית-המשפט שוב אינו חייב לבחון את סבירות הטעות, ובידו לקבל טענת טעות גם בלי להיזקק לבחינתה באמת-מידה של סבירות, כגון שהאמין לגירסת הנאשם שהוא אכן טעה במצב הדברים."

כאשר בעבירת תעבורה בניגוד לתקנה 22(א) עסקינן, מדובר בעבירה מסוג "אחריות קפידה" ועל הנאשם להראות כי טעותו כנה, כי פעל ללא רשלנות, ללא מחשבה פלילית ועשה ככל שניתן על מנת למנוע העבירה.

עוד מציין השופט:

בעניין זה הפעיל השוטר מכשיר "דבורה" מתוך רכב משטרתי סמוי ללא מאפיין חיצוני כרכב משטרה.

השוטר לבש מדי משטרה כהים ומעליהם וסט צהוב זוהר, ולא ווסט עליו רשומה המילה “משטרה”.

שילוב הנסיבות של ניידת סמויה ולבוש מטעה, מחזקים את האפשרות כי הנאשם לא פעל מתוך מחשבה פלילית, לא מתוך רשלנות, והתנהג באופן סביר מתוך טעות במצב הדברים.

חיזוק נוסף לכך ניתן לראות בעובדה כי ברגע שרדף השוטר אחרי הנאשם והורה לו לעצור עם מערכת הכריזה, הנאשם עצר מיד.

לאור האמור, החליט השופט לזכות את הנהג מעבירת אי ציות להוראות שוטר.

איך מתגוננים בעבירת אי ציות להוראת שוטר

ישנן מספר דרכים לתקוף תיק אי ציות להוראות שוטר, הכל בהתאם לנסיבות כל תיק ותיק.

להלן מספר דרכים אפשריות ל”החלשת” התיק:

  • הוכחה כי הוראת השוטר לא הייתה ברורה
  • הייתה מניעה לקיים את הוראות השוטר בנסיבות העניין
  • ציות להוראת השוטר הייתה עלולה להביא לתאונת דרכים (לדוגמה – הוראת שוטר לעבור ברמזור אדום)
  • השוטר לא לבש מדים בעת מתן ההוראה

שים לב!

בהתאם לחוק, חובת הזהירות גוברת על הצורך בציות להוראת שוטר.

במקרה בו שוטר מורה לנהג לסוע לכיוון מסוים, הנהג מציית להוראת השוטר ובמהלך הנסיעה פוגע בהולך רגל – הנהג לא יכול להתחבא מאחורי ציות ההוראה לשוטר ועליו לשאת באחריות לתאונה, על אף שנגרמה בעקבות רצונו לקיים את החוק.

מכאן למדים כי חובת הזהירות קודמת להוראת שוטר. על הנהג לנהוג בהתאם לשיקול דעתו.

בעריכת מאמר זה הושקעו שעות עבודה רבות. נשמח אם תביעו הערכתכם באמצעות השארת ביקורת חיובית בדף העסקי שלנו.

בעריכת מאמר זה הושקעו שעות עבודה רבות. נשמח אם תביעו הערכתכם באמצעות השארת ביקורת חיובית בדף העסקי שלנו.

צריך ייעוץ מעורך דין? השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם