עריקות מהצבא היא אחת העבירות הנפוצות ביותר בבתי הדין הצבאיים. ובכל זאת, רבים אינם מבינים עד הסוף מה היא כוללת. חייל שלא חזר מסוף שבוע, איש מילואים שלא התייצב לצו, חייל שנעלם מהבסיס בגלל משבר אישי. כולם עלולים למצוא את עצמם מול אותו סעיף בחוק השיפוט הצבאי.
ההבדלים בין המונחים "עריק", "נפקד" ו"משתמט" אינם רק עניין של סלנג צבאי. הם משפיעים על הגורם שמטפל בתיק, על המסלול שבו הוא יתנהל ולפעמים גם על העונש. במאמר הזה אסביר מה קובע החוק ואיך הצבא מוכיח את העבירה. אסביר גם מה קורה כשחייל נעדר חוזר או נתפס, ומה בתי הדין שוקלים בגזר הדין.
שלוש העבירות: עריקה, חזקת כוונה שלא לחזור והיעדר שלא ברשות
חוק השיפוט הצבאי אינו מכיר מונח אחד בשם "עריקות". הוא קובע שלוש הוראות נפרדות, שכל אחת מהן ממלאת תפקיד אחר. כדי להבין את מצבו של חייל נעדר, צריך להכיר את שלושתן.
סעיף 92 – עריקה
עבירת העריקה עוסקת בחייל שנעדר מהשירות מתוך כוונה שלא לחזור לצבא. זו העבירה החמורה מבין השלוש, והעונש המרבי שלה הוא חמש עשרה שנות מאסר. היסוד המרכזי בה הוא הכוונה. לא די בהיעדרות: צריך להוכיח שהחייל התכוון לנתק את הקשר עם הצבא.
סעיף 93 – חזקה לאחר 21 ימים רצופים
מאחר שקשה להוכיח מה חשב החייל, המחוקק קבע חזקה. חייל שנעדר מהשירות עשרים ואחד ימים רצופים שלא ברשות, רואים אותו כמי שנעדר מתוך כוונה שלא לחזור. החזקה הזו אינה סופית: היא חלה "כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר" לכן חייל יכול להציג ראיות שמראות שהתכוון לחזור.
סעיף 94 – "היתר או הצדק סביר אחר"
העבירה השלישית היא היעדר מהשירות שלא ברשות. היא חלה על חייל שנעדר משירותו, או מהמקום שבו הוא חייב להימצא באותה שעה. העונש המרבי עליה הוא שלוש שנות מאסר, אלא אם הוכח שהיה לחייל היתר או הצדק סביר אחר להיעדרות. כאן נמצא מרחב ההגנה המרכזי: הסבר משכנע להיעדרות יכול לשנות את התמונה כולה.
| הסעיף | מה הוא קובע | העונש המרבי | הנקודה החשובה |
|---|---|---|---|
| סעיף 92 – עריקה | היעדרות מתוך כוונה שלא לחזור לצבא | 15 שנות מאסר | יש להוכיח כוונה |
| סעיף 93 – חזקה | 21 ימים רצופים מעידים על כוונה שלא לחזור | – | החזקה ניתנת לסתירה |
| סעיף 94 – היעדר שלא ברשות | היעדרות מהשירות או מהמקום שבו החייל חייב להיות | 3 שנות מאסר | הגנה של "היתר או הצדק סביר" |
למה בפועל מאשימים בדרך כלל לפי סעיף 94
מי שקורא את החוק עלול לחשוש שכל היעדרות של שלושה שבועות תוביל לאישום בעבירה שעונשה חמש עשרה שנה. בפועל, השימוש הנפוץ הוא בסעיף 94 ולא בסעיף 92. הסיבה פשוטה. העונש המרבי על עריקה חמור מאוד, ואילו היעדרות ארוכה מ-21 ימים אינה נדירה כלל.
לכן, ברוב התיקים כתב האישום מייחס לחייל עבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות. זה נכון גם כשמדובר בהיעדרות של חודשים. ההנחיות של התביעה הצבאית מחייבות לבחון את נסיבות המקרה לפני הגשת כתב אישום בעבירה זו. במקרים מסוימים צריך גם להיוועץ בגורמים בכירים בתביעה.
למה זה חשוב לכם? כי כבר לפני כתב האישום אפשר להציג לתביעה את הנסיבות האישיות. אפשר להציג גם את הסיבות להיעדרות ואת המסמכים הרלוונטיים. הצגה נכונה בשלב הזה יכולה להשפיע על סעיף האישום, על המסלול שבו יתנהל התיק ועל התוצאה.
משתמט, נפקד ועריק – שלושה מושגים שונים
בשיח היומיומי משתמשים במונחים האלה כאילו הם זהים. בפועל, כל אחד מהם מתאר מצב אחר.
משתמט הוא מי שלא התייצב לשירות צבאי לפי צו, כלומר מי שלא התגייס מלכתחילה. הוא אינו "עריק", כי מעולם לא החל בשירות. חוק שירות ביטחון מגביל את התקופה שבה אפשר לקרוא לאדם לשירות סדיר. לאזרח או לתושב קבוע מלפני גיל 18, התקופה נמשכת עד תום 24 חודשים מגיל 18. ולמי שהפך לאזרח או לתושב קבוע אחרי גיל 18: 24 חודשים מאותו מועד. עם זאת, אי אפשר לקרוא לו בתוך שישה חודשים מאותו מועד.
נפקד הוא, בעגה הצבאית, חייל שנעדר מהשירות לתקופה קצרה יחסית. בשלב הזה הוא עדיין באחריות היחידה שלו. בדרך כלל עניינו נדון בדין משמעתי ביחידה, בפני קצין שיפוט בכיר.
עריק הוא חייל שהיעדרותו נמשכה מעבר לתקופה שנקבעה בפקודות הצבא. מאותו רגע הטיפול בו עובר מהיחידה למדור העריקים, והמשטרה הצבאית נכנסת לתמונה. התקופה שאחריה חייל מוכרז עריק שונה בין שירות סדיר לשירות מילואים, ונקבעת בפקודות. את הפרטים המלאים, כולל ההבדלים בין סדיר למילואים, אני מפרט במאמר נפרד על ההבדל בין נפקד לעריק.
איך מוכיחים את העבירה? טפסים צבאיים וחזקת המודעות
בניגוד לעבירות רבות אחרות, ההוכחה בעבירת היעדרות פשוטה יחסית מבחינת התביעה. כדי להוכיח את היסוד העובדתי, די להראות שהחייל לא היה במקום שבו היה חייב להימצא. כדי להוכיח את היסוד הנפשי, די ב"חזקת המודעות" – ההנחה שחייל יודע שעליו להיות בשירות.
בתי הדין הצבאיים קבעו כי טפסים צבאיים רשמיים מהווים ראיה לכאורה לנכונות מה שנכתב בהם. כך נקבע, למשל, בעניין רחמימוב (ע/96/91). המשמעות המעשית: דיווחי הנפקדות והעריקות של היחידה ישמשו בדרך כלל כבסיס להוכחת תקופת ההיעדרות. זיוף של אישורי מחלה הוא עבירה נפרדת, ועליה אני מרחיב במאמר על זיוף גימלים.
אבל "ראיה לכאורה" אינה סוף פסוק. לפעמים התאריכים שגויים, או שהחייל היה בטיפול רפואי. לפעמים היה אישור שלא נרשם, או שההיעדרות נבעה מנסיבות שאינן בשליטתו. כל אלה מצדיקים בדיקה של הטפסים ושל חומר הראיות. טעות בספירת הימים יכולה להשפיע הן על סעיף האישום והן על העונש.
מה קורה כשעריק נעצר או מתייצב
חייל שהוכרז עריק מופיע במחשבי הרשויות. המשמעות היא שמשטרת ישראל יכולה לעצור אותו גם בבדיקה שגרתית, למשל בעקבות עבירת תנועה פשוטה. רבים מגלים את מצבם המשפטי בדיוק כך – בעצירה בכביש, ולא בהתייצבות מתוכננת.
בדרך כלל, נגד חיילים שהוכרזו עריקים מוגש כתב אישום, והם נשפטים בבית הדין הצבאי. מי שופט את העריק? ומה קורה בשלבים הראשונים במשטרה הצבאית? את זה אני מפרט במאמר על ההבדל בין נפקד לעריק.
כאן טמון ההבדל בין התייצבות יזומה לבין מעצר. חייל שמתייצב מיוזמתו מגיע להליך במצב טוב בהרבה ממי שנעצר בהפתעה. זה נכון במיוחד כשהוא התייעץ קודם, הסדיר את המסמכים שלו והכין הסבר להיעדרות. ההכנה הזו משפיעה על שאלת המעצר, על ההחלטה אם להגיש כתב אישום ועל גובה העונש.
מה משפיע על העונש בעריקות מהצבא
בית הדין לערעורים קבע לא אחת כי העונש ההולם בהיעדרויות ממושכות הוא בן מספר חודשים בכליאה ממשית. הסיבה לכך היא הפגיעה בערכים שהעבירה מגינה עליהם. אלה הם השוויון בנטל, המשמעת והביטחון, והיכולת של הצבא לתפקד ולבצע את משימותיו.
לצד זאת, כל מקרה נבחן לנסיבותיו. השיקולים המרכזיים הם משך ההיעדרות והסיבה לה. בית הדין בוחן גם את התנהלות החייל אחר כך, את עברו הצבאי ואת התקופה שבה נעדר.
אין "טבלת עונשים" קבועה בעריקות מהצבא. את שיקולי הענישה בפירוט, כולל דוגמאות מהפסיקה, אני מפרט במאמר נפרד על העונש בעבירות היעדרות.
רישום פלילי אחרי עריקות מהצבא
הרבה חיילים מופתעים לגלות שעבירה "צבאית" כמו היעדרות מהשירות היא עבירה פלילית לכל דבר. הרשעה בעבירת היעדר מן השירות שלא ברשות נושאת רישום פלילי. כך גם עבירות סמים, שימוש בלתי חוקי בנשק ועבירות מין.
רישום פלילי עלול לפגוע בסיכויים למצוא עבודה בעתיד. יש מקצועות שבהם אדם עם רישום בעבירה שיש עימה קלון אינו יכול לעסוק. במקצועות אחרים, הרשות המוסמכת רשאית למנוע את עיסוקו. לכן השאלה איך יסתיים התיק אינה מסתכמת בעונש עצמו.
יש גם פתח שכדאי להכיר. גם מי שעומד לדין בעבירה שנושאת רישום פלילי יכול לבקש להמיר את סעיף האישום. הבקשה מופנית לפרקליט הצבאי שהגיש את כתב האישום, או לסגן הפרקליט הצבאי הראשי. המטרה היא סעיף שאינו נושא רישום, כשיש נסיבות מיוחדות שמצדיקות זאת. בקשה כזו צריכה להיות מנומקת ומגובה במסמכים.
מה כדאי לעשות כבר עכשיו
אם אתם, או חייל במשפחה, נמצאים במצב של היעדרות מהשירות, הזמן פועל לרעתכם. כל יום נוסף מחמיר את המצב המשפטי ומקטין את מרחב התמרון. הנה כמה צעדים ראשונים:
- אל תחכו למעצר. התייצבות מתוכננת עדיפה כמעט תמיד על מעצר בבדיקה אקראית.
- אספו מסמכים. אישורים רפואיים, מסמכים על מצב משפחתי או כלכלי, וכל תיעוד שמסביר את ההיעדרות.
- בדקו את הנתונים. מתי בדיוק התחילה ההיעדרות, האם היו אישורים ואם התאריכים בטפסים נכונים.
- התייעצו לפני כל שיחה עם הגורמים הצבאיים. מה שנאמר בשלב הראשון משפיע על כל ההמשך.
ליווי משפטי בתיק עריקות מהצבא
תיק היעדרות נראה לעיתים פשוט. אבל ההבדל בין תוצאה קשה לתוצאה סבירה נמצא בפרטים. הוא נמצא בספירת הימים, בהבנת הנסיבות, בבקשה להמרת סעיף ובהצגת התמונה המלאה. אני עוסק במשפט הפלילי מאז 2014 וליוויתי למעלה מ-1,000 תיקים. אני מלווה חיילים ובני משפחה כבר מהשלב שלפני ההתייצבות. אם אתם מתמודדים עם היעדרות מהשירות, פנו אליי לייעוץ כדי לבחון את המצב ולבנות דרך פעולה. כל תחומי הייצוג שלי בצבא מרוכזים בעמוד עורך דין צבאי.
שאלות נפוצות
עריקה היא היעדרות מתוך כוונה שלא לחזור לצבא. העונש המרבי עליה הוא חמש עשרה שנות מאסר. היעדר שלא ברשות אינו דורש כוונה כזו, והעונש המרבי עליו הוא שלוש שנות מאסר. בפועל, ברוב תיקי העריקות מהצבא מאשימים לפי סעיף 94.
כן. הרשעה בעבירת היעדר מן השירות שלא ברשות נושאת רישום פלילי. במקרים שבהם יש נסיבות מיוחדות, אפשר לבקש מהתביעה להמיר את סעיף האישום בסעיף שאינו נושא רישום.
החוק אינו מגדיר רשימה סגורה. הצדק סביר הוא הסבר שמצדיק את ההיעדרות בנסיבות המקרה, ויש להוכיח אותו בראיות. נסיבות אישיות שאינן מגיעות לכדי הצדק עדיין יכולות להשפיע על העונש.
כן. חייל שהוכרז עריק מופיע במחשבי הרשויות, ומשטרת ישראל יכולה לעצור אותו גם בעקבות עבירת תנועה פשוטה.
משתמט הוא מי שלא התייצב לשירות לפי צו, כלומר לא התגייס מלכתחילה. עריק הוא חייל שכבר שירת ונעדר מהשירות. ההבחנה משפיעה על ההוראות שחלות עליו ועל אופן הטיפול בעניינו.
