"אמא כבר לא הבינה כלום כשחתמה." טענה כזו עולה לא פעם, כשבני משפחה מגלים ייפוי כוח מתמשך שלא מוצא חן בעיניהם. היעדר כשירות בעת החתימה הוא עילה לביטול ייפוי הכוח, אבל זו טענה על רגע בעבר, ולכן הכול תלוי בראיות.
במדריך הזה נסביר מה פירוש כשירות בייפוי כוח מתמשך, מי בודק אותה בעת החתימה, איך מוכיחים היעדר כשירות, ומה קבעו בתי המשפט.
מה זה כשירות בעת החתימה
רק אדם בגיר ובעל כשירות רשאי לערוך ייפוי כוח מתמשך. "בעל כשירות" פירושו אדם שמסוגל להבין את המשמעות, המטרות והתוצאות של מתן ייפוי הכוח. זו לא בדיקה של כל יכולותיו. השאלה היא אם הבין את המסמך שעליו חתם, ולא אם היה מסוגל לנהל תיק השקעות.
לכן אבחנה רפואית לבדה, כמו תחילת דמנציה, אינה מוכיחה היעדר כשירות. אדם בתחילת מחלה עשוי עדיין להבין היטב את המשמעות של מינוי אדם שיפעל בשמו. בדיוק בגלל זה, זה לרוב הזמן הנכון לערוך ייפוי כוח.
מי בודק את הכשירות בעת החתימה
האחריות הראשונה מוטלת על עורך הדין. הוא נפגש עם הממנה ביחידות, מסביר לו את המסמך, ומאשר בחתימתו שנוכח לדעת שהממנה מבין את משמעות ייפוי הכוח, מטרותיו ותוצאותיו. אם מתעורר אצלו ספק, החוק מחייב אותו להפנות את הממנה לבדיקת מומחה. הפירוט מופיע במדריך תפקיד עורך הדין בייפוי כוח מתמשך.
חוות דעת על כשירות
תקנות מ-2024 קובעות מי רשאי לתת חוות דעת על כשירות לחתום: רופאים מומחים, למשל בגריאטריה, בנוירולוגיה, בפסיכיאטריה וברפואת המשפחה, ופסיכולוגים מומחים. לגבי אזרחים ותיקים ואנשים עם מוגבלות, גם עובד סוציאלי או מרפא בעיסוק עם חמש שנות ניסיון. הממנה רשאי גם לצרף חוות דעת כזו ביוזמתו.
היעדר כשירות כעילה לביטול
סעיף 32כט לחוק מאפשר לבית המשפט לבטל ייפוי כוח מתמשך שניתן בשעה שהממנה לא היה בעל כשירות. רשאים לבקש זאת הממנה, קרוב, ידיד קרוב והיועץ המשפטי לממשלה, ובית המשפט רשאי לפעול גם ביוזמתו. לפני ההחלטה, בית המשפט שומע את הממנה, אם אפשר לברר את דעתו.
נקודת המוצא בפסיקה היא שייפוי כוח שערכו והפקידו כדין מחייב, וביטולו הוא החריג (א"פ (יר') 64801-11-22). מי שטוען להיעדר כשירות צריך להציג ראיות של ממש. הכללים מפורטים במדריך ביטול ייפוי כוח מתמשך בבית המשפט.
איך מוכיחים היעדר כשירות
בית המשפט שוקל את כל הראיות יחד. הראיות הנפוצות:
- מסמכים רפואיים מאותה תקופה. סיכומי ביקור, אבחנות, בדיקות קוגניטיביות. ככל שהם קרובים יותר למועד החתימה, משקלם רב יותר.
- חוות דעת מומחים. לעיתים מומחה מטעם בית המשפט, שבוחן את המסמכים ומעריך את מצב הממנה בעבר.
- עדות עורך הדין. מה ראה, מה שאל, מה הממנה ענה, ומה תיעד.
- עדויות של מכרים. בני משפחה, חברים, מטפלים, שראו את הממנה באותה תקופה.
חוות דעת אינה סוף פסוק
גם חוות דעת של מומחה אינה מכריעה בהכרח. בעמ"ש (מרכז) 52103-10-22 לא התערבה ערכאת הערעור בהחלטה שבה העדיפה הערכאה הראשונה עדויות רבות על פני חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט. בית המשפט שוקל את התמונה המלאה.
העדות של עורך הדין
עורך הדין שערך את ייפוי הכוח הוא לרוב העד הקרוב ביותר לרגע החתימה. בית המשפט קבע שאינו יכול לטעון לחיסיון עורך דין-לקוח בעניין נסיבות העריכה, ועליו להעיד על כשירות הממנה ועל אומד דעתו. ייפוי הכוח עצמו הוא רק ראיה לכאורה לכך שהממנה קיבל את ההסבר הנדרש. לכן התיעוד של עורך הדין עשוי להכריע.
היעדר כשירות וייפוי כוח שטרם הופעל
כשייפוי הכוח טרם נכנס לתוקף, בתי המשפט שואלים תחילה אם הממנה כשיר כעת. אם כן, הוא יכול להחליט בעצמו אם לבטל, והדיון מסתיים. רק אם הממנה כבר אינו כשיר, בית המשפט בוחן אם היה כשיר בעת החתימה. בבע"מ 3928/21 נמחקה תביעה של בן לבטל ייפוי כוח של אמו, בין השאר משום שהאם, שנמצאה מסוגלת להביע את דעתה, יכולה לבטל בעצמה.
היעדר כשירות בעת עדכון
גם מסמך עדכון, שמוסיף הנחיות או הסמכות לייפוי כוח קיים, מחייב שהממנה יהיה כשיר. הממנה מצהיר במסמך העדכון שידוע לו שאם ייקבע שלא היה כשיר, המסמך המחייב יהיה ייפוי הכוח המקורי בלבד. כלומר, היעדר כשירות בעת העדכון מבטל את העדכון, ולא את ייפוי הכוח כולו.
איך מונעים טענה של היעדר כשירות
- לערוך את ייפוי הכוח בזמן, כשאין ספק בכשירות.
- לבחור עורך דין מנוסה, שמתעד את הפגישות ואת התרשמותו.
- כשיש ספק, או כשצפויה התנגדות, לצרף חוות דעת של מומחה.
- לקיים את הפגישה ביחידות, בלי מיופה הכוח ובלי בני משפחה.
- לשמור מסמכים רפואיים מאותה תקופה.
בא"פ (ת"א) 17207-12-20 ציין בית המשפט שכאשר אפשר לצפות התנגדות של בני משפחה, ובהתחשב בגיל הממנה, הפניה לבדיקת מומחה לפני החתימה היא צעד מתבקש. מידע נוסף על עריכת ייפוי כוח מתמשך מפרסם האפוטרופוס הכללי בעמוד השירות באתר משרד המשפטים.
היעדר כשירות: דוגמה מעשית
אישה בת 84 חתמה על ייפוי כוח מתמשך, ובחרה באחד מילדיה. כעבור שנה התגלתה אצלה דמנציה מתקדמת, ובתה טוענת שהאם לא הבינה דבר כבר ביום החתימה. מה יבדוק בית המשפט? תחילה, מה כתוב ברשומות הרפואיות מאותם חודשים. אחר כך, מה העיד עורך הדין על הפגישה, ומה תיעד. לבסוף, מה מספרים אנשים שפגשו את האם באותה תקופה.
אם הרשומות מתארות ירידה קלה בלבד, ועורך הדין מתאר שיחה שבה האם הסבירה בעצמה את בחירתה, טענת היעדר כשירות תתקשה להצליח. אם הרשומות מתעדות בלבול קשה באותו שבוע, והמסמך נערך בלי בדיקה של מומחה, התמונה שונה.
כשחוששים להיעדר כשירות כבר בזמן העריכה
לפעמים הספק עולה כבר בפגישה. עורך דין מקצועי לא יתעלם ממנו. הוא יפנה את הממנה לבדיקת מומחה, ורק אחריה יחליט אם לאשר את החתימה. אם הממנה מבין רק חלק מהעניינים, אפשר לשקול ייפוי כוח מצומצם יותר, למשל לעניינים רפואיים בלבד. ואם הממנה כבר אינו מבין את המסמך, הדרך הנכונה היא אחרת, למשל בקשה למינוי אפוטרופוס.
מה בני המשפחה יכולים לעשות
- לאסוף מסמכים רפואיים מתקופת החתימה.
- לרשום מה ראו ושמעו באותה תקופה.
- לשקול אם יש עילה אחרת, כמו השפעה בלתי הוגנת או התנהלות פוגענית של מיופה הכוח.
- לבדוק אם הממנה עדיין מבין, ואם כן, לדבר איתו ישירות.
טענת היעדר כשירות: סיכום בטבלה
| השאלה | התשובה |
|---|---|
| מה נבדק | האם הממנה הבין את המשמעות, המטרות והתוצאות של ייפוי הכוח |
| האם אבחנה רפואית מספיקה | לא בהכרח, בודקים את ההבנה בפועל |
| מי בודק בעת החתימה | עורך הדין, ובמקרה של ספק מומחה |
| מי רשאי לבקש ביטול | הממנה, קרוב, ידיד קרוב, היועץ המשפטי לממשלה |
| אילו ראיות | מסמכים רפואיים, חוות דעת, עדות עורך הדין, עדויות |
| נקודת המוצא | ייפוי הכוח מחייב, וביטולו הוא החריג |
שאלות נפוצות על היעדר כשירות
מצב שבו הממנה לא היה מסוגל להבין את המשמעות, המטרות והתוצאות של מתן ייפוי הכוח.
לא בהכרח. בתחילת המחלה, אדם עשוי עדיין להבין היטב את המשמעות של ייפוי הכוח. בודקים את ההבנה בפועל.
באמצעות מסמכים רפואיים מאותה תקופה, חוות דעת מומחים, עדות עורך הדין ועדויות של מכרים. בית המשפט שוקל את כולן.
לא תמיד. היו מקרים שבהם בית המשפט העדיף עדויות רבות על פני חוות דעת.
כן. נקבע שאינו יכול לטעון לחיסיון בעניין נסיבות העריכה וכשירות הממנה.
לערוך אותו בזמן, לתעד את הפגישות, ולצרף חוות דעת של מומחה כשיש ספק או כשצפויה התנגדות.
היעדר כשירות או בחירה שקשה לקבל
לפעמים בני המשפחה מתקשים לקבל בחירה שהממנה עשה, ומפרשים אותה כסימן לבלבול. אבל אדם כשיר רשאי לבחור גם בחירה שאחרים אינם מבינים, ולשנות את דעתו על ילדיו. השאלה המשפטית אינה אם הבחירה הייתה חכמה, אלא אם הממנה הבין מה הוא עושה. כשמבינים את ההבחנה הזו, קל יותר להעריך אם יש בסיס לטענת היעדר כשירות.
לכן, לפני שמגישים תביעה, כדאי לבחון את הראיות בעין מקצועית. תביעה שמבוססת רק על אכזבה מהבחירה עלולה להסתיים בהוצאות, ובפגיעה נוספת ביחסים במשפחה.
בתי המשפט בודקים כל טענה של היעדר כשירות לפי הנסיבות שלה. אין נוסחה קבועה: יש ממנים שחתמו כשכבר היו חולים, ובכל זאת הבינו היטב את המסמך, ויש מקרים הפוכים. מה שמכריע הוא התמונה המלאה מאותה תקופה, ולא האבחנה לבדה. לכן כל צד צריך להציג ראיות מהזמן שבו הממנה חתם, ולא רק מהשנים שאחר כך.
ייצוג בטענות של היעדר כשירות
טענה של היעדר כשירות נבחנת לפי ראיות מאותה תקופה. במשרד מייצגים גם בני משפחה שמעלים את הטענה, וגם מיופי כוח שנדרשים להגן על ייפוי הכוח.
עו"ד אוראל שטרית, עורך דין ונוטריון באשדוד, בעל ניסיון מאז 2014, עבר את הכשרת האפוטרופוס הכללי לעריכת ייפוי כוח מתמשך בשנת 2019. לתיאום פגישה: 052-8844323.
