הפרקליט הצבאי הראשי: מי מחליט על העמדה לדין, על סגירת תיק ועל ביטול הרשעה משמעתית

בכל תיק צבאי מגיע רגע שבו מישהו מחליט. האם להגיש כתב אישום? האם לסגור את התיק? האם לערער? האם לבטל הרשעה משמעתית?

מאחורי חלק מההחלטות האלה עומד גורם אחד. רוב החיילים שמעו את שמו, אבל מעטים מכירים את תפקידו: הפרקליט הצבאי הראשי, הפצ"ר.

במאמר הזה אסביר מי הפצ"ר, איך הוא מתמנה ומה סמכויותיו. אסביר גם באילו תיקים הוא מעורב בפועל, ואיך הוא יכול לבטל הרשעה משמעתית. לבסוף אסביר מתי בית המשפט העליון מתערב בהחלטותיו.

מי הפצ"ר ואיך הוא מתמנה

הפרקליט הצבאי הראשי מתמנה על ידי שר הביטחון, לפי המלצת הרמטכ"ל. רוב קציני צה"ל מתמנים בתוך המערכת הצבאית, ולכן זו דרך מינוי שונה במהותה.

ההבדל הזה אינו טכני. הוא מבטא את המעמד המיוחד של התפקיד.

סמכויות הפצ"ר לפי סעיף 178 וסמכויות נוספות

סעיף 178 לחוק השיפוט הצבאי מגדיר את הסמכויות המרכזיות. לפיו, הפצ"ר:

• הוא היועץ של הרמטכ"ל ושל שלטונות הצבא בכל ענייני חוק ומשפט.
• מפקח על השלטת המשפט בצבא, למעט פיקוח על בתי הדין הצבאיים והנהלתם.
• מפקח פיקוח משפטי על הדיון המשמעתי.
• רשאי לצוות על חקירה מוקדמת, כשלדעתו נעברה עבירה שבית דין צבאי מוסמך לדון בה.

לצד אלה, החוק מעניק לו סמכויות נוספות. הוא ממליץ על מינוי פרקליטים, תובעים וסנגורים צבאיים. יש לו סמכויות במסגרת הדין המשמעתי. הוא יוזם מינוי שופט חוקר ושופט חוקר סיבות מוות. הוא גם נותן הוראות לתובע צבאי, ומוסמך לבטל כתב אישום.

הסמכות	מה היא מאפשרת
ייעוץ משפטי לרמטכ"ל ולצבא	עמדה מחייבת בענייני חוק ומשפט
פיקוח על השלטת המשפט	אחריות כוללת לשלטון החוק בצבא
פיקוח על הדין המשמעתי	ובכלל זה ביטול פסקי דין משמעתיים
הוראה על חקירה	פתיחת חקירה כשיש חשד לעבירה
הוראות לתובע וביטול כתב אישום	השפעה ישירה על ניהול התיק
חוות דעת בבקשות חנינה והקלה	לפני החלטת שר הביטחון, הרמטכ"ל ונשיא המדינה

הפצ"ר כמקבילה ליועץ המשפטי לממשלה

בית המשפט העליון השווה את מעמד הפצ"ר ביחס לאנשי הצבא למעמד היועץ המשפטי לממשלה ביחס לכלל הציבור.

בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה נקבע שהפצ"ר הוא היועץ המשפטי היחיד בממשל שהחוק מגדיר את תפקידיו באופן כולל. בדרך כלל הוא נתון למרות צבאית. אבל יש לו מחויבות נפרדת למלא את תפקידיו באופן עצמאי. חובתו לפקח על השלטת המשפט בצבא אינה יכולה להתבטל או להצטמצם מכוח פקודה צבאית.

הקשר לסנגוריה הצבאית

אחת הנקודות המפתיעות: הפצ"ר אינו רק "ראש התביעה". נקבע שזיהוי מוחלט שלו עם התביעה הצבאית "בטעות יסודו".

לצד אחריותו להבאת עבריינים לדין, יש לו זיקה לסנגוריה. הוא אחראי גם לייצוג הנאות של נאשמים ולקיום הליכים תקינים.

הזיקה הזו באה לידי ביטוי בתפקידים מוגדרים:

• הוא מחווה דעתו לפני שר הביטחון והרמטכ"ל, לפני שהם מאשרים גזר דין או מקלים בעונש.
• הוא מביא פסקי דין שהטילו מאסר לדיון בפני הוועדה לעיון בעונש. הוועדה מוסמכת להקל עד מחצית מהעונש.
• הוא מחווה דעתו בבקשות חנינה שמובאות לנשיא המדינה.

באילו תיקים הפצ"ר מעורב בפועל

חשוב להבין את המציאות. הפצ"ר אכן ממונה על אכיפת החוק. אבל הוא מעורב בעיקר בכתבי אישום נגד קצינים בכירים, בדרגות סגן אלוף ומעלה.

לגבי חיילים בדרגות נמוכות, הנושא מגיע להכרעתו רק בתיקים בעלי חשיבות ציבורית או עקרונית. למשל, כשעולה חשד לגרימת מוות או להריגה. באלפי התיקים האחרים מטפלים הפרקליטים הפיקודיים והחיליים, והפצ"ר אינו מעורב.

עוד פרט חשוב נוגע לערעורים. סמכות הערעור מטעם התביעה על פסקי דין בערכאה ראשונה נתונה ככלל לתובע הצבאי הראשי. הפצ"ר מוסמך להורות על ערעור רק על פסקי דין של בית הדין הצבאי המיוחד, שדן בקצינים בכירים.

שיקול הדעת בהעמדה לדין – ועקרון השוויון

שיקול דעתו של הפצ"ר בהעמדה לדין רחב. עם זאת, הוא חייב להפעיל אותו באופן שוויוני.

עקרון השוויון חל על כל פעולות הרשויות, ואוסר יחס שונה כלפי שווים. לפעמים התביעה מבחינה בין מצבים דומים לשם מטרה פסולה, על יסוד שיקול זר או מתוך שרירות. הדבר פוגע בשלטון החוק.

על טענת האכיפה הבררנית ועל ההגנה מן הצדק אני מרחיב במאמר נפרד.

ביטול פסק דין משמעתי (סעיף 168)

אחת הסמכויות החשובות לחיילים היא הסמכות לבטל פסק דין משמעתי. לפי סעיף 168(ב) לחוק, הדבר אפשרי כשקיים חשש של ממש לעיוות דין. זה כולל דיון משמעתי שהתנהל באופן שפוגע בסדרי הדין.

עניין סנדיוק

בתיק אחד (בג"צ 8498/16 אסף סנדיוק נ' הפרקליט הצבאי הראשי) הורשע חייל בהליך משמעתי, בעקבות אובדן ציוד צבאי. הוטלו עליו קנס ופיצויים בסך כולל של 3,600 ש"ח.

הוא עתר לבג"ץ. לטענתו, בהליך נפגעו זכויותיו הדיוניות לפי כללי הצדק הטבעי, והוא חף מפשע. הוא ביקש לבטל את ההליך ולהעביר את עניינו לבית דין צבאי.

בתגובה הודיע הפצ"ר שהוחלט לבטל את פסק הדין המשמעתי לפי סעיף 168(ב). החייל ביקש בכל זאת הכרעה בטענותיו, כי ההודעה לא נומקה.

בית המשפט מחק את העתירה. הוא קבע שמשבוטלה ההרשעה, העתירה מיצתה את עצמה. אין מקום ללבן סוגיות שלא ישפיעו על התוצאה.

הלקח: כשיש פגם ממשי בהליך משמעתי, פנייה לפצ"ר יכולה להוביל לביטול ההרשעה. זה אפשרי גם בלי הכרעה שיפוטית.

הקלה בעונש אחרי גזר הדין

תפקיד הפצ"ר אינו מסתיים בגזר הדין. לשר הביטחון ולרמטכ"ל יש סמכות לאשר גזר דין או להקל בעונש. לפני שהם משתמשים בה, הפצ"ר מחווה את דעתו.

בנוסף, הפצ"ר מביא פסקי דין שהטילו מאסר לדיון בוועדה לעיון בעונש. הוועדה מוסמכת להקל עד מחצית מעונשו של הכלוא.

לצד אלה, בבקשות חנינה לנשיא המדינה, הפצ"ר מחווה דעתו בפני רשויות הצבא ושר הביטחון. עמדתו מובאת גם בפני הנשיא.

המשמעות לחייל שכבר נשפט: גם אחרי סיום ההליך, קיימים מסלולים להקלה. הפצ"ר הוא גורם מרכזי בהם. פנייה מנומקת, שמתארת שיקום, שינוי נסיבות ופגיעה מתמשכת, יכולה לפתוח אותם.

עתירה לבג"ץ נגד החלטת הפצ"ר – מתי בית המשפט מתערב

החלטות הפצ"ר נתונות לביקורת של בג"ץ. אבל בית המשפט אינו משמש ערכאת ערעור עליהן. הוא מתערב רק במקרים חריגים, כשנפל פגם כבד משקל. למשל, חוסר סבירות קיצוני.

עתירת ההורים בעקבות תאונת אימונים

בתיק אחד נהרג לוחם מילואים בתאונת נגמ"ש באימון. הוריו עתרו נגד ההחלטה שלא לערער על זיכוי חלק מהמפקדים מגרימת מוות ברשלנות.

בית המשפט קבע שההחלטה למשוך את הבקשה להארכת מועד לערעור הייתה שגויה. אבל היא אינה נגועה בחוסר סבירות קיצוני. העתירה נדחתה בשל סופיות הדיון וההסתמכות של המפקדים (בג"צ 1860/13 וקסמן נ' אל"מ אודי בן אליעזר). על הפרשה הזו אני מרחיב במאמר על התרשלות בצבא.

עתירות של חיילים נגד הליכים משמעתיים

גם בעתירות של חיילים נגד הליכים משמעתיים, בית המשפט דורש קודם מיצוי הליכים. יש להגיש ערר ולפנות לגורמים המוסמכים.

עתירה שמוגשת בלי ערר נמחקת. הסיבה: עתירה לא יכולה להחליף את הצעדים הבסיסיים מול הרשות.

למה זה חשוב לחייל ולמשפחה

• החלטות מפתח מתקבלות במערך הפרקליטות – הצגת נסיבות ומסמכים לפני ההחלטה יכולה לשנות אותה.
• בתיקים חמורים, הפצ"ר עצמו עשוי להכריע – במיוחד בתיקי מוות ובתיקים של קצינים בכירים.
• הרשעה משמעתית פגומה אפשר לבטל – פנייה מנומקת לפי סעיף 168 היא כלי ממשי.
• בג"ץ הוא מסלול אחרון – הוא דורש מיצוי הליכים, ומתערב רק בחוסר סבירות קיצוני.

הפצ"ר והסנגוריה: דוח צוות הבדיקה

הקשר בין הפצ"ר לסנגוריה הצבאית נבחן גם מחוץ לבתי המשפט. בשנת 1997 הוגש לפצ"ר דוח של צוות שבחן את מעמד הסנגוריה הצבאית. הצוות בחן את כפיפותה, את מעמדה ואת סדרי עבודתה.

בצוות היו פצ"ר לשעבר וסנגור צבאי ראשי לשעבר. מינה אותו ראש אגף כוח האדם, בעצה אחת עם הפצ"ר והסנגור הצבאי הראשי.

הצוות בחן, בין היתר, אם ראוי להפריד את הסנגוריה מהפרקליטות הצבאית. הוא קבע שאין מדובר רק בתקציב ובתקנים, אלא בתפיסה מערכתית.

לפי הצוות, הפצ"ר הוא היועץ של הרמטכ"ל בכל ענייני החוק, והמפקח על השלטת המשפט בצבא. לצורך זה הועמד לרשותו גם הסנגור הצבאי הראשי, כעוזרו לענייני סנגוריה.

בפסיקה הובהר שזיהוי מוחלט של הפצ"ר עם התביעה "בטעות יסודו". הוא אחראי גם לייצוג הנאות של נאשמים.

עם זאת, נקבע שאין להשוות בין שני מצבים. במצב אחד, קצינים משרתים ביחידה אחת ומתחלפים בתפקידיהם. במצב השני, הם משרתים ביחידות שתפקידן להיאבק זו בזו.

לחייל, המשמעות היא שהסנגור הצבאי שלו אינו כפוף לתביעה. הוא פועל לטובתו בלבד.

לפצ"ר יש גם סמכות חריגה לשמירה על זכויות הנאשם. כשבית דין צבאי הטיל עונש מוות ולא הוגש ערעור, הפצ"ר מוסמך להורות לסנגור צבאי לערער. גם הסמכות הזו ממחישה שתפקידו אינו מתמצה בתביעה.

ליווי משפטי מול הפרקליטות הצבאית

הדרך הנכונה לפעול מול הפרקליטות הצבאית משפיעה לא פעם על התוצאה. למי לפנות, מתי ועם אילו נימוקים – לפעמים זה חשוב יותר מכל דיון בבית הדין.

אני עוסק במשפט הפלילי מאז 2014 וליוויתי למעלה מ-1,000 תיקים. אני מלווה חיילים ומשפחות בפניות לפרקליטות ובבקשות לביטול הרשעות. אני מלווה גם בשלבים שלפני ההחלטה על כתב אישום. אם אתם במצב כזה, פנו אליי לייעוץ.

שאלות נפוצות