הגשת בקשה לביטול דו”ח קורונה מצריכה הכרת ההוראות הרלוונטיות לאכיפת העבירה.

במאמר זה נדון בהנחיות הנוגעות למתן דו”ח בגין אי עטיית מסכה, מתן אזהרה במקום דו”ח קורונה, מתי ישנה חובה לעטות מסכה ומתי יש פטור, הנהלים לפיהם גורמי האכיפה מתנהלים באכיפת עבירת קורונה, החובה להזדהות ועוד.

אין באמור במאמר זה להוות ייעוץ משפטי או תחליף לכזה. כמו כן, יש לבחון את ההוראות המשתנות תדיר בנושא זה.

מתי אין חובת עטיית מסיכה בתקופת הקורונה

על פי החוק (צו בריאות העם בכל מקום, למעט מקום מגורים, חלה חובת עטיית מסיכה.

לחוק זה, כמו כל חוק, ישנם חריגים: (יש לשים לב להוראות המשתנות מעת לעת בעניין זה)

קטין מתחת לגיל 7 לא חייב לעטות מסיכה.

אדם בעל מוגבלות המתקשה שנמנעת ממנו האפשרות לעטות מסיכה עקב מוגבלותו.

בעת ביצוע פעילות ספורטיבית.

בזמן שהייה במקום סגור או מופרד, ללא אנשים, לדוגמה: בעבודה משרדית, בזמן שהות ברכב.

שהייה בחדר במסגרת העבודה, כאשר בחדר שני עובדים קבועים והמרחק ביניהם לא יפחת מ-2 מטר.

בעת מתן הרצאה או שיעור, ניתן למעביר ההרצאה או השיעור להוריד את המסיכה.

התנאי לכך – שהאדם הקרוב ביותר לנותן ההרצאה או השיעור נמצא במרחק של לפחות 2 מטר ממנו, או כאשר קיימת מחיצה.

בפנימייה אין חובת עטיית מסיכה בסיטואציות שנקבעו בהוראת המשנה למנכ”ל משרד הבריאות.

בחדר השינה, כאשר שוהים בו רק השותפים הקבועים לחדר, בעת הלימוד בין שניים הלומדים בקביעות במסלול פנימיות סגור ובמקומות ישיבה קבועים.

בעת קיום מבחן בכתב אין חובת עטיית מסיכה, בתנאי שנשמר מרחק של 2 מטרים לפחות בין הנבחנים.

שחקנים ואמנים, בעת צילום הפקות, אינם חייבים לעטות מסיכה.

בעת מתן טיפול רפואי אשר לא ניתן לקיים תוך טעיית מסיכה, בתנאי שנשמר מרחק של שני

מטרים בין המטפל למטופל;

כמו כן, בעת טיפול באדם בעל מוגבלות בשמיעה, המטפל יכול להסיר את המסיכה, לבקשת האדם בעל המוגבלות.

בעת שהייה בחוף הים, כל עוד הדבר לא סותר הוראה אחרת (כגון סדר כללי).

בכניסה לים – אין חובת עטית מסיכה, בתנאי שניתן לשמור על מרחק של 2 מטרים.

יחד עם זאת, יש חובה לעטות את המסיכה בעת הליכה לשירותים, למזנון או מקום אחר המצוי באזור חוף הים.

הגורם האוכף – מי מוסמך לתת דו”ח על אי עטית מסיכה?

שוטר.

מפקח עובד מדינה, בעל סמכות פיקוח.

פקח עירוני או עובד רשות מקומית שהוסמך לכך ועבר הסמכה.

פקחי רשות הטבע והגנים הלאומיים.

עבד רשות מקומית שהוסמך לפי חוק רישוי עסקים.

מה גובה הקנסות על אי עטית מסכה?

הקנס על אי עטית מסכה עומד על 500 ₪.

במקרה בו מדובר על עבירה חוזרת בעניין טעית מסיכה, ניתן להטיל כפל קנס.

מדיניות האכיפה של אי עטיית מסיכה:

ניתן לבצע הסברה, הידברות ואזהרה או ברישום דו”ח קנס.

שיקול הדעת של גורמי האכיפה בעת ההחלטה האם לתת דו”ח קורונה

על נותן דו”ח קורונה לפעול בשיקול דעת, נוכח הנסיבות ובהתאם לכללים הבאים:

א.  מיקום

(1) האכיפה תתבצע במרחב הציבורי, בבתי עסק, ובמקום פתוח לציבור או שיש

בו קבלת קהל, תוך התמקדות במקומות סגורים ובמקומות הומי אדם.

בנוסף לכך, תתבצע אכיפה בתחבורה הציבורית.

(2) לא תתבצע אכיפה במקומות עבודה ללא קבלת קהל, במוסדות חינוך, בתי חולים.

(3) ישנה עדיפות לאכיפה באזורים בהם רמת התחלואה גבוהה.

ב.   נסיבות העבירה

(1) האכיפה מתמקדת באנשים הנמצאים באזורים בהם אי עטיית מסיכה יוצרת סיכון להדבקה (מקומות סגורים, צפופים והומי אדם).

(2) אכיפת אי עטית מסיכה בזמן שהייה מרכז מסחרי או קניון הומה אדם, אי עטית מסיכה בהתקהלות גדולה וצפופה במקומות בילוי כגון פאבים ומועדונים.

(3) כאשר אדם אינו עוטה מסיכה כאשר הסיכון להדבקה נמוך, יש לפעול בדרך של הסברה ואזהרה ולא לתת דו”ח על אי עטיית מסיכה.

לדוגמא:

אדם ההולך ברחוב בו אין איש בסביבתו, בעת הימצאות משפחה גרעינית לבד, ויש ברשותם מסיכות

בהישג יד.

כל מסיכה המכסה את הפה ואת האף עושה את העבודה מבחינת דרישות החוק.

(4) בזמן בחינת הסיטואציה מבחינת הגורם האוכף, יש לקחת בחשבון את השיקולים הבאים:

(א) כאשר אדם עוטה מסכה באופן שלא מכסה את הפה והאף כנדרש – ראשית, יש להורות לו לעטות מסכה באופן תקין.

ככל והמדובר הוא באדם שזו עבירה ראשונה שלו – ניתן להסתפק באזהרה.

(ב) אם לאדם שאינו עוטה מסיכה יש מסיכה בכיסו או בכליו – יש להורות לו לעטות מסכה, תוך הסברת חשיבות עטיית המסכה.

כאשר מדובר בעבירה ראשונה המיוחסת לאדם – גם כאן ניתן להסתפק באזהרה.

(ג) במקרה בו מדובר באדם מבוגר המתקשה בהבנה, הן מבחינה קוגנטיבית והן מבחינת השפה העברית – יש להסביר לו את חשיבות עטית המסיכה.

גם במקרה זה, ככל ומדובר בעבירה ראשונה – ניתן להסתפק באזהרה.

ג.   התנהלות גורמי האכיפה מול אוכלוסיות מיוחדות ובעלי מוגבלות

בעת מפגש פקח מול אדם הסובל ממוגבלות נפשית, רפואית או שכלית שאינו עוטה מסיכה – אין להטיל קנס.

במקרה בו קיים ספק לגבי מוגבלותו של האדם והאם יש בה כדי להקשות עליו להבין את משמעות הדברים, יש לפעול בדרך של הסברה ולהבהיר את הדברים.

במקרה כזה, ההנחיה היא כי יש להימנע מהטלת קנס.

ד.   קטינים

(א) לא קיימת חובת עטיית מסכה לילדים מתחת לגיל 7.

(ב) על פי הוראות הנוהל, אין להטיל קנסות על ילדים מתחת לגיל 16.

יחד עם זאת, יש להדגיש ולהבהיר להם את חשיבות עטיית המסיכה, להזהירם וליידע את הוריהם.

כמו כן, יש להפעיל שיקול דעת:

(1) שיקול דעת בהתאם לנסיבות אי עטיית המסכה – האם הקטין במקום מפוף / הומה קהל.

האם יש ברשותו מסיכה בכיס / בכליו.

(2) יש לבחון עד כמה הקטין בוגר בעיני הגורם האוכף, יש לתת לו הסבר בדרך ובשפה המותאמים לגילו ולבגרותו, ליידע את הוריו על מהות העבירה והקנס שבצידה.

(3) לא ניתן לעכב את הקטין לצורך מתן הודעה להוריו.

ה.   משפחות

כאשר הגורם האוכף את אי עטיית המסכה בא לאכוף משפחה שלימה, הורים וילדים, עליו לתת את הקנס בגין העבירות שבוצעו על ידי הורים ולא יטיל קנס על הילדים, אלא בנסיבות חריגות.

 הנחיות מפגש של גורם אוכף עבירת קורונה מול אזרח

(א) הבחין גורם אוכף באדם שאינו עוטה על פניו מסיכה כנדרש, יפנה אליו בנימוס ויברר את הסיבה לאי עטיית המסיכה.

(ב) במקרה בו התברר לגורם האוכף כי לא בוצעה עבירה מחמת נסיבות הקשורות בעניין (כגון קטין מתחת לגיל 7, אדם העוסק בפעילות ספורטיבית, אדם בעל מוגבלות המונעת ממנו לעטות מסיכה) – לא יטיל הגורם האוכף קנס.

(ג) ככל ולאדם הסבר הגיוני לאי עטית המסיכה – הגורם האוכף יימנע מהטלת הקנס.

דוגמאות: אדם המעשן סיגריה בעת המפגש עם הגורם האוכף או בסמיכות זמנים לאחר שסיים האדם לעשן, אדם שסיים פעילות ספורט בסמוך למפגש עם הגורם האוכף.

במקרים מסוג זה, החובה המוטלת על הגורם האוכף היא לדרוש מאותו אדם לעטות מסיכה על פניו, להבהיר לו את חשיבות הדברים, אך להימנע מלהטיל עליו קנס.

(ד) הגורם  האוכף  יפעיל  שיקול  דעת בהתאם לאמור לעיל, בטרם החלטתו להטיל קנס או להסתפק באזהרה.

(ה) לשם פיקוח ואכיפת חובת עטיית המסיכה, לגורם האוכף יש סמכות לדרוש מאדם את פרטיו – שמו המלא וכתובתו, להציג בפניו תעודת מזהה או כל מסמך אחר רלוונטי.

כמו כן, על הגורם האוכף לתת הסבר לאדם על הסיבה בגינה הוא נדרש להזדהות בפניו.

(ו) במקרים בהם לא קיימת אפשרות, מסיבה כזו או אחרת, לתת את הקנס לאדם, על השוטר להבהיר כי כוונתו היא לתת קנס בגין אי עטיית מסיכה, והקנס יישלח אליו מאוחר יותר.

(ז) במקרה בו החליט הגורם האוכף להסתפק במתן אזהרה בלבד, או לא לתת קנס או אזהרה, עליו להבהיר זאת לאדם.

(ח) פיקוח ואכיפת העבירה – לצורך כך מוסמך הגורם האוכף להיכנס למקום כדי לבדוק האם יושביו מקיימים את חובת עטית המסכה.

אולם, הדברים נכונים לעסק או מקום סגור אחר, חל איסור על כניסה למקום מגורים לצורך זה, אלא על פי צו מטעם בית המשפט.

(ט) על הגורם האוכף שבא במגע עם אדם אשר אינו עוטה מסיכה, יימנע מעימות מילולי או פיזי איתו ויפעל על פי הסמכויות המוקנות לו בחוק.

במקרה בו הגורם האוכף הוא מפקח / פקח שנתקל בהתנגדות או באירוע שהסלים, עליו לקרוא לשוטר שיסייע לו בטיפול באירוע.

(י) חובת הזדהות בפני גורם אוכף – לא ייעשה שימוש בסמכויות, אלא בעת מילוי תפקיד, ובתנאים הבאים:

-על הגורם האוכף לענוד תג גלוי המזהה אותו ואת תפקידו, אם מדובר בשוטר – לובש מדי משטרה;

-יש בידי הגורם האוכף תעודת שוטר או תעודה המעידה על תפקידו.

הגשת בקשה לביטול דו”ח קורונה

בעת קבלת דו”ח קורונה, החובה המוטלת על האדם היא לשלם את הקנס בתוך 60 יום.

קיימת אפשרות להגיש בקשה לביטול דו”ח קורונה, או בקשה להישפט על דו”ח קורונה, בתוך 30 יום ממועד מתן הדוח.

במצב בו לא התקבלה הבקשה לביטול דו”ח הקורונה ניתן להגיש בקשה להישפט בתוך 30 יום ממועד הסירוב.

מסמכים שיש לצרף לבקשה לביטול דו”ח קורונה – העתק הדו”ח, צילום תעודת זהות, מסמך המפרט את הנימוקים לבקשה לביטול דו”ח קורונה.

חשוב לדעת! הגשת בקשה לביטול דו”ח קורונה לא עוצרת את מניין הימים לתשלום הדו”ח.

לעומת זאת, בקשה להישפט על דו”ח קורונה כן עוצרת את מניין הימים.

במקרה בו הוגשה בקשה לביטול דו”ח הקורונה ולא התקבל מענה לבקשה בתוך 60 ימים, ככלל, עדיף לשלם את הקנס כדי להימנע מהעברתו לגבייה וצבירת ריביות.

אם הבקשה לביטול הדו”ח נדחית ולאחריה מוגשת בקשה להישפט – הסכום ששולם יוחזר, עד להכרעה בבית המשפט.

אי תשלום הדו”ח ואי הגשת בקשה להישפט בחלוף המועד עלולים להביא להעברת הדו”ח למרכז לגביית קנסות, הוצאה לפועל ושאר מרעין בישין.

איך מגישים בקשה לביטול דו”ח קורונה

יש למלא את טופס בקשה לביטול דו”ח באופן מקוון, למעבר לקישור לחץ כאן

בקשה לביטול דו”ח קורונה – דוגמה

                                                                                                            תאריך: 12.02.2021

לכבוד

_____________

_____________

א.ג.נ שלום רב,

הנדון: בקשה לביטול דו”ח בגין אי עטיית מסכה

בשם מרשי, מר  ישראל ישראלי, ת.ז 321321321, הריני פונה אליכם כדלקמן:

1. ביום 10.02.2021, יצא מרשי, המתגורר בכתובת __________, מביתו לצורך פעילות ספורטיבית. הפעילות האמורה התקיימה באזור ____________, בסמוך למקום מגוריו.
2. מרשי לבש באותה העת בגדי ספורט ונעל נעלי ספורט. בשעה 20:00, התבקש מרשי, על ידי __________, להזדהות, ובו במקום נתן לו דו”ח על סך 500 ₪ בגין אי עטיית מסכה.
3. כבר עתה יציין מרשי, כי הדו”ח ניתן לו ניתן שלא כדין. מדובר במקרה בו אדם יצא לפעילות ספורטיבית, בנסיבות בהן היה פטור מעטיית מסכה, בהתאם להוראות סעיף 3ה (ב)6 לצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), תש”ף- 2020 (להלן: “החוק”).
4. על פי הנחיות מנהלת קורונה מס’ 38 – עדכון מדיניות לאכיפת העבירה של אי עטיית מסיכה (21 באוקטובר 2020, סימוכין – 100610920), (להלן: “נוהל האכיפה”), סעיף 3ו פוטר עטיית מסיכה בשעת קיום פעילות ספורטיבית.
5. למעלה מן הצורך יודגש, כי גם במקרה בו לא היה מרשי בעיצומה של פעילות ספורטיבית כאמור לעיל, הרי שעל פי נוהל האכיפה, במסגרת סעיף 4 לנוהל (מדיניות אכיפה), במקרה האמור היה על הפקח ליתן, בהתאם לנסיבות, דו”ח אזהרה תחת דו”ח קנס:

סעיף 4ב(2) לנוהל האכיפה:

“כאשר אדם אינו עוטה מסיכה בנסיבות שבהן הסיכון להדבקה נמוך באופן יחסי, יש לפעול בדרך של הסברה ואזהרה ולא להטיל קנס”.

•  יתרה מכך, על פי נוהל האכיפה, יש ליתן דו”ח אזהרה במקרה המתואר, שכן מדובר בפעם ראשונה בה הוער לו על אי עטיית מסיכה.
• כמו כן, נעלמה מעיני הפקח העובדה, כי למרשי הייתה מסיכה בכיסו, כך שעל פי הוראות נוהל האכיפה, על הפקח היה להורות למרשי לעטות המסיכה על פניו, או לכל היותר להסתפק באזהרה, ובכך לייתר את מתן הדו”ח.

סעיף 4ב(4)(א) לנוהל האכיפה: 

“אם מדובר באדם שעוטה מסיכה, אך באופן שאינו מכסה את הפה והאף כנדרש – יש להורות לו לעטות מסכה באופן המכסה את הפה והאף כנדרש, באופן מיידי, ואם מדובר בעבירה ראשונה – ניתן להסתפק באזהרה”.

• יצוין כי מרשי הינו אדם שומר חוק, אשר המקרה המתואר מהווה התקלות ראשונה עם גורמי אכיפת החוק.
• לאור האמור לעיל, מבוקש ביטול הדו”ח, או לחילופין, המרת הדו”ח לאזהרה.
• לתשובתכם המהירה אודה.

בכבוד רב,

אוראל שטרית, עו”ד

ב”כ המבקש

בקשה לביטול דו”ח קורונה – דוגמה להורדה

לנוחיותכם, מצורפת דוגמה להורדה של בקשה לביטול דו”ח קורונה בפורמט וורד.

חשוב לחזור ולהדגיש, אין מדובר בייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.

ככלל, אין מקרים זהים בנושא דו”חות קורונה.

על כן, ייתכן שהדוגמה המצורפת לא תהיה רלוונטית במאת האחוזים עבור מגיש הבקשה לביטול דו”ח הקורונה.

מומלץ בחום לקרוא את ההנחיות המובאות במאמר זה ולהגיש את הבקשה לאחר בחינת כל ההוראות הרלוונטיות המעודכנות למועד הגשת הבקשה.

הקריטריונים לקבלת בקשה להמרת דו”ח באזהרה:

ישנם מספר קריטריונים עיקריים, אשר בהתקיימם ניתן יהיה להמיר דו”ח תעבורה – לאזהרה במקום קנס.

1. ניתן להמיר בעבירות ברירת משפט בלבד.
2. לנהג יש ותק נהיגה של 7 שנים לפחות בישראל.
3. לא נרשם לנהג דו”ח אזהרה או התראה בחמש השנים האחרונות.
4. אין לחובת הנהג הרשעה בחמש השנים האחרונות שקדמו לעבירה הנוכחית.
5. נסיבות ביצוע העבירה והסיכון / ההפרעה שגרמה העבירה אינן חמורות.
6. הנהג מודה בביצוע העבירה.
7. מדובר בעבירה מסוג ברירת משפט.

חריגים – מקרים בהם לא יתאפשר להמיר דו”ח:

• מעבר באדום אור
• סטיות ועקיפות
• עבירת חנייה בחניית נכה
• עבירת מטען
• שימוש בנייד בזמן הנסיעה
• אי מתן זכות קדימה להולך רגל
• אי ציות לתמרור עצור
• נהיגה בשולי הכביש
• נהיגה על אי תנועה
• חציית שטח הפרדה
• עבירת מהירות שהקנס בגינה הוא 1500 ש”ח
• עבירות מהירות שהקנס בגינה הוא 750 ש”ח
• עבירות תקינות הרכב
• עוברי דרך שאינם אזרחי מדינת ישראל
• עבירות מסוג הזמנה לדין ו”הדבקות” קנסות לרכב חונה

חשוב לדעת! לשוטר שיקול דעת בעת מילוי דו”ח לבחור האם העבירה שנעברה מתאימה לרישום דו”ח אזהרה.

השיקולים שינחו את השוטר יהיו חומרת העבירה ונסיבות עבירת העבירה.

גם במקרה בו הנהג עומד בקריטריונים לרישום דו”ח אזהרה יש לשוטר שיקול דעת אם לתת אזהרה במקום דו”ח קנס או דו”ח תנועה רגיל.

נהג העומד בקריטריונים הנ”ל יכול לפנות בכתב למשטרה, תוך 30 ימים מיום קבלת הדו”ח, ולבקשה המרת הדו”ח לאזהרה.

המען לשליחת הבקשה

את הבקשה יש לשלוח בדואר רשום (מומלץ עם אישור מסירה) לכתובת:

משטרת ישראל – מרכז שירות לטיפול בדוחות תנועה, ת.ד. 120 פתח תקווה 4910002.

לבקשה יש לצרף העתק הדו”ח וצילום רישיון נהיגה.

אפשרות נוספת ומומלצת, לנוכח התפשטות נגיף הקורונה, היא פנייה מקוונת למרכז לפניות נהגים בקישור: מפנ”א – מרכז לפניות נהגים

בהמשך המאמר יש דוגמא לבקשה להמרת קנס באזהרה – מעודכן לשנת 2020.

מה הסיכוי לקבל אזהרה במקום לקבל קנס?

ממחקר שנערך בין השנים 2014-2017, עולה כי התקבלו כשליש מהבקשות להמרת קנס לאזהרה.

חשוב לציין שבשנים האחרונות חלה החמרה בנושא.

אמנם, אין נתונים מחקריים בנושא, אך נכון לשנת 2020 ניתנים פחות המרות לאזהרה מבעבר.

דגשים חשובים בהגשת בקשה

1. מומלץ לא לשלם את הקנס עד לקבלת תשובה ממשטרת ישראל. במקרה והבקשה נדחתה – לשלם במסגרת הזמן המוקצב, על מנת שלא לצבור ריביות.

2. מומלץ לשלוח את הבקשה מידית.

3. מומלץ לשלוח את הבקשה בדואר רשום עם אישור מסירה.

4. יש לשמור את הדוח המקורי.

דוגמא לבקשה לקבלת אזהרה במקום קנס

לכבוד:
משטרת ישראל
מרכז פניות נהגים ארצי –                                                               תאריך:  01.07.2020
ת.ד 120 פ”ת מיקוד 49100                                                          בדואר רשום + אישור מסירה                                  
                                                                                             

בקשה להמרת דו”ח מספר __________ באזהרה

1. פרטי מגיש הבקשה:

ישראל ישראל, ת.ז 123123123,

כתובת – ____________

דרכי התקשרות:

נייד –

מייל –

• ביום 00.00.00 נודע לי, בעקבות מכתב שנתקבל אצלי באמצעות רשות הדואר, כי עלי לשלם קנס בגובה XXXX שקלים, לצד רישום YYYY נקודות, מכוח תקנות התעבורה.
• הדו”ח נשוא הבקשה נוגע לעבירת תנועה, אותה לכאורה ביצעתי, ולפיה ………… (נסיבות מתן הדו”ח).

בקשה להמרת הדו”ח לאזהרה: 

• הרכב באמצעותו בוצעה העבירה, לכאורה, נמצא בבעלותי. אני נהגתי בתאריך ובשעה הנקובים בדו”ח.
• מבלי להודות בביצוע העבירה ישנן נסיבות מקלות, בהם המחוקק מבקש להתחשב בוותק הנהיגה ובעבירות קודמות.
• הריני לציין כי אני נוהג באופן זהיר למעלה מ-XX שנים. לא נזקפות לחובתי עבירות נוספות מהסוג המצוין בדו”ח זה.
• זאת ועוד, נוכח התקופה הלא פשוטה בה עומדים אזרחי מדינת ישראל, עקב התפשטותו המדאיגה של וירוס הקורונה, בנסיבות אלו תשלום הקנס הגבוה בלתי אפשרי בעבורי.
• על כן, אבקש המרת הדו”ח לאזהרה.

  בברכה, ישראל ישראלי  _____________   

להורדה בפורמט וורד:

דוגמא לבקשה להמרת דוח תעבורה לדוח אזהרה במקום קנס

נהיגה עם רישיון נהיגה זר בתוקף

תושב ארעי, תושב חוזר, עולה חדש, או תייר ששהה בחו”ל לפחות שנה ברציפות, רשאים לנהוג בארץ עם רישיון נהיגה זר בתוקף.

משך הזמן המותר לנהיגה – שנה מיום כניסתם לארץ, תוך מחויבות לדין, דהיינו – נהיגתם מותרת ברכב המתאים לדרגת הרישיון שלהם ובתנאי שהם בגיל הנדרש.

 אזרח ישראלי תושב חוץ רשאי לנהוג עם רישיון זר במשך שנה מיום כניסתו לישראל.

התנאי הוא – האזרח שהה מחוץ לישראל שנה אחת לפחות לפני כניסתו לישראל.

אזרח ישראלי תושב חוץ המבקר בישראל פעמיים בתוך פחות משנה, או ביקר בארץ כהכנה לשובו לארץ דרך קבע חודשים אחדים אחר כך, בפעם השנייה לא יהיה זכאי לנהוג עם רישיון זר, מכיוון שלא שהה בחו”ל שנה רצופה לפני כניסתו לארץ.

המרת רישיון נהיגה זר לרישיון נהיגה ישראלי

המרת רישיון זר לרישיון נהיגה ישראלי אפשרית בתנאי ומבקש ההמרה בגיל המתאים לקבלת רישיון נהיגה ישראלי.

הזכאים להמרת רישיון זר לרישיון נהיגה ישראלי:

המרת רישיון נהיגה לעולה חדש

תנאים: הצגת רישיון הנהיגה הזר, צילום רישיון נהיגה, תעודת זהות ותעודת עולה.

ניתן להמיר את רישיון הנהיגה הזר בתוך 5 שנות שהייה בארץ, ניתן להמיר את הרישיון אם הנהג הוציא אותו לפני קבלת מעמד כעולה חדש ולפני הכניסה לארץ.

המרת רישיון לתושב ארעי

תנאים: הצגת רישיון הנהיגה הזר, צילום רישיון נהיגה, הצגת דרכון ואישור שהייה בארץ.

לאחר הצגת המסמכים על מבקש ההמרה לעבור “מבחן שליטה” – טסט.

תושב ארעי ותייר תושב ישראל – יכולים לבצע המרת רישיון הנהיגה לרישיון נהיגה ישראלי תוך שנה מיום כניסתם לארץ.

המרת רישיון לאזרח ישראלי חוזר

תנאים: הצגת רישיון הנהיגה הזר, צילום רישיון נהיגה, תעודת זיהוי, דרכון המכיל חותמות המעידות על מועדי כניסות ויציאות מהארץ.

המרת רישיון הנהיגה הזר מתבצעת תוך שנה, בתנאי שהמבקש שהה בחו”ל במשך שישה חודשים לפחות ורישיון הנהיגה שלו תקף לפחות 6 חודשים.

המרת רישיון נהיגה לתייר 

תנאים: הצגת דרכון זר, אישור שהייה בארץ – ויזה לתקופה של 3 חודשים לפחות, רישיון זר תקף.

במקרה בו רישיון הנהיגה הזר לא באנגלית, יש לתרגם את רישיון הנהיגה לעברית.

המרת רישיון זר לרישיון נהיגה ישראלי לרכב ציבורי

המרה לרישיון נהיגה ישראלי אפשרית בכפוף לעמידה בתנאי ההמרה הנדרשים לפי תקנה 216 לתקנות התעבורה.

המרת רישיון לרכב ציבורי (מונית / אוטובוס)

מתבצעת לאחר עמידה בתנאי ההמרה ולאחר עמידה בתנאים הבאים:

• על הנהג להיות נעדר הרשעות בתחום התעבורה והפלילי. על הנהג לפעול לקבלת אישור על העדר מניעה למתן התעודה, לפי תקנה 15ב’ לתקנות התעבורה.
• חלה על הנהג חובה לעבור קורס לנהגי רכב ציבורי באישור רשות הרישוי ולקבל תעודה על סיום הקורס.
• הנהג צריך לעבור מבחן עיוני ומעשי.

נהג שאינו עומד בתנאי ההמרה לרכב ציבורי, נדרש לעמוד בתנאים כלהלן:

• הוא תושב ישראל ומלאו לו 21 שנה לפחות.
• סיים שמונה שנות לימוד לפחות.
• הוכיח את ידיעת השפה העברית – קרוא וכתוב.
• נעדר הרשעות תעבורה ופלילי, קבלת אישור על העדר מניעה למתן התעודה לפי תקנה 15ב’ לתקנות התעבורה.
• הוכיח כי הוא כשיר לנהוג – לאחר מעבר בדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
• עבר קורס לנהגי רכב ציבורי, באישור רשות הרישוי וקיבל תעודה על סיום הקורס.
• בעל וותק נהיגה של שנתיים לפחות.
• עבר מבחנים –  עיוני ומעשי.

רישיון להסעת נוסעים (אוטובוס זעיר)

לא ניתן להמיר רישיון זר, אלא יש לעמוד בתנאים הנדרשים בתקנה 189(ט) לתקנות התעבורה.

לא יינתן רישיון נהיגה לפי תקנה 183א (אוטובוס זעיר), אלא אם המבקש בעל היתר לפי תקנה 7(ב) לתקנות התעבורה (תיקון מס’ 2), התש”ס-2000 או שמתקיימים בו:

• תושב ישראל ומלאו לו 18 שנים לפחות.
• בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 180 (דרגה B – רכב פרטי) במשך שנתיים לפחות.
• נעדר הרשעות תעבורה ופלילי, קבלת אישור על העדר מניעה למתן התעודה לפי תקנה 15ב’ לתקנות התעבורה.
• הציג אישור רפואי מהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים, על התאמה רפואית לנהוג ברכב ציבורי מסוג אוטובוס זעיר.
• עבר קורסים באישור רשות הרישוי להכשרת נהגי רכב ציבורי מסוג אוטובוס זעיר. בין היתר, על הנהג לעבור קורס עזרה ראשונה רפואית, כיבוי שריפות, הסעת ילדים ונהיגה נכונה.

מפגש שוטר – נהג בעל רישיון זר

1. כאשר שוטר עוצר נהג – תושב ישראל או עולה חדש – המציג רישיון זר בתוקף, עליו לבדוק באמצעות דרכונו מהו מועד כניסתו לישראל.

• אם בזמן עצירת הרכב, טרם חלפה שנה מכניסתו האחרונה לישראל – אין לדווח נגדו.
• אם בזמן עצירת הרכב חלפה יותר משנה מכניסתו האחרונה לישראל – ייחשב כמי שרישיון הנהיגה שלו פקע. היום הראשון לפקיעה יהיה היום הראשון בתום השנה לשהייתו בארץ.

2. אדם המעוכב עם רישיון זר בתוקף, היות ונהג על פי דין במשך השנה הראשונה לכניסתו לישראל – לא יושבת רכבו, גם אם נהג בתקופה שמעבר לשנה המותרת.

3. נהיגת רכב כאשר הרישיון הזר אינו תואם לסוג הרכב – פועלים לפי הנהלים, ניתן לבצע השבתה מנהלית.

4. אם לנהג יש רישיון נהיגה ישראלי פסול, המשטרה תפתח תיק פ”ל.

המקרה זה הנהג יטופל לפי נוהל טיפול בנהגים הנוהגים בזמן פסילה.

5. בעל רישיון זר יכול לשמש מלווה לנהג חדש.

התנאי – כל עוד הוא עומד בדרישות הקבועות לגבי מלווה – מבחינת גילו וותק הנהיגה שלו.

6. עבירת תעבורה חמורה בזמן נהיגה עם רישיון זר – הנהג יובא להליך של שיפוט מהיר.

7. נהיגה עם רישיון זר בתוקף אסורה, כאשר הנהג נפסל מלהחזיק רישיון נהיגה ישראלי.

8. נהיגה עם רישיון זר מותרת, כל עוד נתקיימו בנהג תנאי הגיל לסוג הרישיון:

על פי הכללים הקבועים בתקנות 188-180 לתקנות התעבורה.

נהיגה עם רישיון זר – דרגות רישיון A2 ,A1 ,A ,B ,C1

9. לגבי דרגות 1 ,A2 ,A1 ,A ,B ,C1: בעל רישיון זר לא ינהג בישראל מעבר לשנה מיום כניסתו האחרונה לארץ.

“כניסתו האחרונה”:

כאמור, היא כניסתו האחרונה לישראל, כאשר לפני כניסתו האחרונה לארץ שהה לפחות 3 חודשים רצופים מחוץ לישראל.

נהג שאינו תושב ישראל, ואינו עולה חדש, שנתפס נוהג מעל שנה בדרגות הרישיון המצוינות לעיל:

הנהג יקבל הזמנה לדין ויובא לשיפוט מהיר.

10. לגבי דרגות C ,D3 ,D2 ,D1 ,D, E:

בעל רישיון זר לא ינהג בישראל, מעבר לשלושה חודשים מיום כניסתו האחרונה.

לגבי נהג שאינו תושב ישראל או תושב האזור ונתפס נוהג מעל שלושה חודשים בדרגות המצוינות לעיל:

הנהג יקבל הזמנה לדין ויובא לשיפוט מהיר.

11. רישיון לאדם שנכנס לישראל ללא אשרה:

מי שנכנס לישראל ללא אשרה על פי חוק הכניסה לישראל – הרישיון שברשותו לא ייחשב כרישיון נהיגה בעל תוקף בישראל.

נהג שנתפס כאמור ייחשב כנהג בלתי מורשה.

למידע נוסף בנושא זה, מומלץ לקרוא את המאמר נהיגה ללא רישיון נהיגה

מידע נוסף ניתן לקבל באתר משרד התחבורה

דרגות רישיון רכב לרכב פרטי / מסחרי / ציבורי / זעיר / גרור / טרקטור

רישיון רכב דרגה M – רכב נוסעים

רכב נוסעים – תוכנן, נבנה ויועד להסיע נוסעים.

M1 – רכב להסעת נוסעים המכיל עד 8 מושבים בנוסף על מושב הנהג.

משקלו הכולל המותר הוא עד 3,500 ק”ג.

דוגמאות לרכבים בעלי רישיון נהיגה דרגה M:

רכב פרטי, מונית

M2 – רכב להסעת נוסעים המכיל יותר מ-8 מושבים בנוסף על מושב הנהג.

משקלו הכולל המותר הוא עד 5,000 ק”ג.

דוגמאות לרכבים בעלי רישיון נהיגה דרגה M1:

אוטובוס, זוטובוס

M3 – רכב להסעת נוסעים המכיל יותר מ-8 מושבים בנוסף על מושב הנהג.

משקלו הכולל המותר עולה על 5,000 ק”ג.

דרגות רישיון רכב דרגה N – רכב מסחרי/משא 

רכב מסחרי/משא – תוכנן, נבנה ומיועד להובלת סחורה, וכן רכב שרשום ברישיונו כרכב עבודה.

N1 –  רכב מסחרי/משא/רכב עבודה שמשקלו הכולל המותר עד 3,500 ק”ג.

N2 – רכב מסחרי/משא/רכב עבודה שמשקלו הכולל המותר הוא מעל 3,500 ק”ג ועד 12,000 ק”ג.

N3 –  רכב מסחרי/משא/רכב עבודה שמשקלו הכולל המותר עולה על 12,000 ק”ג.

דרגות רישיון רכב דרגה O – גרור או נתמך 

גרור או נתמך – תוכנן, נבנה ומיועד להובלת סחורה וכן רכב שרשום ברישיונו כרכב עבודה.

O1 – רשאי לגרור גרור במשקל כולל מותר של עד 750 ק”ג.

O2 – רשאי לגרור גרור ונתמך במשקל כולל מותר מעל של 750 ועד 3,500 ק”ג.

O3 – רשאי לגרור גרור ונתמך במשקל כולל מותר מעל של 3,500 ועד 10,000 ק”ג.

O4 – רשאי לגרור גרור ונתמך במשקל כולל מותר מעל 10,000 ק”ג.

OT – לטרקטור גרור

רישיון רכב דרגה T – טרקטור

 T1 – טרקטור   

T2 – טרקטורון  

T3 – מכונה ניידת

טרקטור טרקטורון

דרגות רישיון רכב דרגה L – אופנוע

L1 – אופנוע שנפח המנוע שלו עד 125 סמ”ק, שהספק מנועו עד 11 כוח סוס, היחס בין

ההספק למשקלו העצמי לא עולה על kW/kg .0.1.

L2 – אופנוע בעל הספק מנוע עד 47.46 כוח סוס, היחס בין ההספק למשקלו העצמי לא עולה על

0.2 kW/kg.

L3 – אופנוע בעל הספק של מעל 47.46 כוח סוס.

רישיון רכב T2 – רכב שטח

רישיון נהיגה דרוש – B או O1.

• על לוחית  הרישוי של רכב שטח לענות על מספר קריטריונים:

על לוחית הרישוי להיות בצבע ירוק.

אורך לוחית הרישוי – 225 מ”מ.

גובה לוחית הרישוי – 215 מ”מ.

גובה המספרים בלוחית הרישוי – 70 מ”מ.

• מהירות מותרת לנהיגה ברכב מסוג זה – עד 40 קמ”ש
• קיימת חובה להרכיב קשת התהפכות להגנה על נוסעים.
• ניתן להסיע נוסע נוסף ברכב מסוג זה רק אם יש היתר לכך ברישיון הרכב.
• ניתן לנהוג ברכב זה רק בדרכי עפר, אך יחד עם זאת אפשרי לחצות עמו כביש.
• קיימת חובת חגירה חגורת בטיחות לנהג ולנוסע עמו, אם המדובר כאמור על רכב בעל היתר להסעת נוסע מלבד הנהג.

רכב זעיר

Quadricycle   – רכב אשר מסווג על פי התקינה האירופאית כרב מסוג L7e-CP או L7e-CU או L7e-A2.

סיווג ראשי – L7.

סיווג משני – רכב זעיר.

על רכב מסוג זה לעמוד במספר קריטריונים:

• רכב בעל 4 גלגלים.
• ההיגוי ברכב הזעיר ייעשה באמצעות הגה.
• הרכב הזעיר מיועד להסעת נהג ונוסע נוסף בלבד או מטען.
• הספק המנוע של רכב זעיר לא יעלה על 15kW.
• ניתן לנהוג ברכב זעיר רק בדרך עירונית.
• רישיון הנהיגה הדרוש לנהיגה ברכב זעיר – דרגה B.

אחריות בעל הרכב מוסדרת בחקיקה בסעיף 27ב לפקודת התעבורה, הקובע כי אם נעברה עבירה ברכב רואים אוטומטית את בעל הרכב כאילו הוא זה שנהג בו בעת ביצוע העבירה. הדברים נכונים גם לעבירות חנייה.

הדרך של בעל רכב להתמודד עם אישום המטיל עליו אחריות לעבירת תעבורה שבוצעה ברכבו, אלא אם הוכיח מי היה הנהג בפועל בעת ביצוע העבירה.

כמו כן, ככל ובעל הרכב יוכיח שהרכב נלקח ממנו בניגוד לרצונו וללא רשותו – הרי שתהיה זו הגנה טובה בעבורו.

קביעת סעיף 27ב לפקודת התעבורה הינה חזקה הניתנת לסתירה

סתירת החזקה תיעשה בדרך בה הדבר נעשה ערכאה אזרחית, כלומר – במאזן הסתברויות (51%).

הוראות סעיף זה מחייבות את בעל הרכב להוכיח למי מסר את החזקה ברכב. יש לציין, כי בסעיף אין חובה לציין מקבל חזקה ברכב שהוא יחיד. ניתן להוכיח מסירת חזקה על ידי בעל הרכב לשני בני אדם שזהותם ידועה.

במקרה מסוג זה, ככל והעניין יגיע לפתחו של בית המשפט, על בית המשפט יהיה להכריע מי מבין שני המחזיקים הוא זה שביצע את העבירה המיוחסת לבעל הרכב.

פסיקות בית המשפט בנושא אחריות בעל הרכב

על פי קביעת בית המשפט בתיק 90166/04 מדינת ישראל נ’ אלהווארי ווליד – לצורך זיהוי האדם אליו מסר בעל הרכב את החזקה על רכבו, יש למסור את פרטיו המלאים, ולא להסתפק בשם סתמי, כדוגמא – “מסרתי את הרכב לחזקתו של אברהם”.

בדומה לכך, נפסק גם בתיק 11962-06 מדינת ישראל נ’ איגור גיינץ כי לא מספיק שבעל הרכב ימסור לבית המשפט כי מישהו אחר נהג ברכב בעת קרות העבירה, אל יש להוכיח באופן פוזיטיבי את זהות נהג הרכב.

הטלת חובה על בעל הרכב לאתר ולפעול להשגת עובר העבירה נותנת תחושה קשה, לפיה ייתכן מצב בו בעל הרכב לא יצליח להוכיח את זהות מקבל החזקה כנדרש. במצב מקרים כזה עלול להיות מורשע אותו בעל הרכב בעבירה אותה לא ביצע כלל.

ההיגיון שעומד מאחורי סעיף 27ב, נשען על החובה שהטיל המחוקק על בעל הרכב – להיות מודע בכל זמן נתון מי עושה שימוש בכלי הרכב שבבעלותו.

בתיק 6146/07 תביעות מרחב נגב נ’ אבו סביתאן נקבע כי יש חובת פיקוח וידיעה המוטלת על בעל הרכב, על מנת לצמצם את האפשרות שרכבים יעברו מיד ליד ללא פיקוח, זאת מתוך הבנה שרכב הינו חפץ מסוכן המצריך פיקוח והשגחה צמודים.

הרשעה בעבירות חמורות בעקבות אחריות בעל הרכב

בתיק ת”ד  4127-08-13 מדינת ישראל ואח’ נ’ בדרם בית משפט לתעבורה באשדוד הרשיע את הנאשם בביצוע מספר עבירות חמורות:

נהיגה רשלנית;

גרימת תאונה;

גרימת חבלה של ממש;

נהיגה ללא פוליסת ביטוח;

הזזת רכב ממקום התאונה;

אי-הגשת סיוע ואי הגשת פרטים.

יש לציין, כי הנאשם הורשע בעבירות המתוארות לעיל, זאת כאשר אינו מורשה לנהיגה.

בית המשפט קבע כי אכן הנאשם לא נהג בפועל בקטנוע, אך רואים בו כאחראי לקרות התאונה ותוצאותיה.

הנאשם נכח במקום התאונה ועל כן ידע על נסיבות התרחשותה.

בנסיבות העניין, בעקבות החזקה הקבועה בסעיף 27ב לפקודת התעבורה, בעל הרכב היה חייב לדווח על התרחשות התאונה, להזעיק עזרה ולסייע לנפגעים, למסור פרטים ולא לברוח מהמקום.

במהלך המשפט לא הצליח הנאשם לשכנע שהקטנוע נלקח ללא ידיעתו או שלא בהסכמתו.

בית המשפט ציין כילא יעלה על הדעת שבעל הרכב והנהג שנהג בפועל, ומסתתר מאחורי בעל הרכב, ייצאו פטורים מעונש. אם ייווצר מצב בו שני החוטאים יצאו נשכרים – יהיה זה מצב בלתי נסבל הנוגד את תקנת הציבור והחוטא לתכלית סעיף 27ב לפקודת התעבורה.

הסבת דו”ח חברה

במקרים רבים בתי המשפט לתעבורה עוסקים בנושא הסבת דו”ח חברה לנהג שהחזיק ברכב בעת ביצוע עבירה.

ההסדר הקיים כיום לגבי דו”ח על רכב הרשום בבעלות חברה, הינו מתן קנס גדול פי 4 מהקנס המקורי.

ההיגיון העומד מאחורי מדיניות זו היא אי מתן האפשרות לנהג שביצע עבירה להסתתר מאחורי החברה מבלי שייענש על עבירת התעבורה שביצע, שכן, לא ניתן לדוגמא לרשום נקודות לחובתה של חברה.

בעבר, בתי המשפט לתעבורה הוצפו בבקשות מסוג זה, אך מאז המערכת עברה כברת דרך וכיום ניתן להגיש באופן מקוון בקשה להסבת דו”ח חברה.

הסבת דו”ח חברה לנהג שהחזיק ברכב ניתן לבצע באמצעות פנייה מקוונת בקישור הבא:

טופס מקוון

באמצעות הטופס המקוון הנזכר לעיל ניתן לבצע את הפעולות הבאות:

• דיווח על נהג אחר ברכב
• לבקש המרה לאזהרה
• להגיש בקשה להישפט במכתב
• להגיש בקשה לביטול דו”ח
• להעלות טענה שהקנס שולם במועד
• מכירת רכב
• להעלות טענה שבעל הרכב לא היה במקום העבירה
• להודיע על אי קבלת דו”ח
• להעלות טענה ששובשו פרטים בדוח
• להגיש בקשה לקבלת תמונה

נקודות חשובות:

• יש לפנות תוך 30 ימים ממועד קבלת הדו”ח.
• תגובה לבקשה תישלח לכתובת אותה ממלאים בטופס המקוון, על כן יש להקפיד על מילוי פרטים מדויקים.
• יש לפרט את הנימוקים במקום המיועד לכך.
• מסמכים שיש לצרף לבקשה המקוונת: צילום הדו”ח וצילום תעודת זהות.
• חשוב! פנייה כאמור לא עוצרת את מרוץ הזמן לתשלום הקנס – לכן, יש להיערך בהתאם.

סעיף 130(ח) מאפשר לנאשם שהורשע בעבירת חטא או עוון, אשר נגזר דינו לא בפניו, להגיש בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר.

המועד להגשת הבקשה הינו 30 ימים מיום קבלת גזר הדין.

בית המשפט יקבל בקשה מסוג זה, כאשר יתקיים אחד משני התנאים הבאים:

1. קיימת סיבה מוצדקת לאי-התייצבותו של הנאשם למשפט.
2. כתוצאה מאי-ביטול פסק הדין ייגרם עיוות דין לנאשם.

עילת בקשה לביטול שעניינה סיבה מוצדקת לאי התייצבות

במקרה בו אדם לא מתייצב למשפט מסיבה שלא ידע עליו, יש לבחון את אישורי המסירה בתיק. לדוגמא:

במקרה שההזמנה לדין נשלחת בדואר רשום לכתובת הרשומה במשרד הפנים וחוזרת מהסיבה “לא נדרש”:

חלה חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי.

(רע”פ 8427/17 מדינת ישראל נ’ אמנון סאלם; רע”פ 805/09 שמואל פרפרה נ’ מדינת ישראל).

במצב בו מבקש אדם לבטל פס”ד שניתן בהעדרו, עליו להוכיח כי לא קיבל את ההזמנה לדין מסיבות שאינן תלויות בו, ולא בגלל הימנעותו מלקבל את ההזמנה למשפט.

כתוצאה מהאמור לעיל, ניתן לראות כי קבלת הבקשה היא משימה לא קלה בכלל.

בפסק הדין רע”פ 1911/18 עמיד גיש נ’ מדינת ישראל, אמר השופט על כך:

“הפסיקה הנוהגת מלמדת כי על מנת לקבל בקשה לביטול פסק דין משום “סיבה מוצדקת” על המבקש לעבור משוכה גבוהה מאוד.”

עילת בקשה לביטול שעניינה חשש לעיוות דין

הבקשה לביטול של פס”ד בטענת עיוות דין, צריכה להיות מלווה בתשתית ראייתית המצביעה על פוטנציאל ממשי לקבלת תוצאה שונה (רע”פ 2474/18 יואל גולדברג עו”ד נ’ מדינת ישראל).

אשר על כן, על פי הפסיקה, לא מספיק להכחיש את ביצוע העבירה בכדי להראות חשש לעיוות דין.

“טענות כלליות וסתמיות בדבר קיומו של עיוות דין, מבלי להניח תשתית ראייתית בעלת משקל לתמיכה בטענה, לא יובילו, ככלל, לבטלותו של פסק הדין, בעילה זו”;

“על כל הטוען לקיומה של עילה זו, במסגרת בקשה לביטול פסק דין בהיעדר, להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה”

ראה רע”פ 8427/17 מדינת ישראל נ’ אמנון סאלם;

פס”ד רלוונטי נוסף הוא רע”פ 400/20 אולגה בלכר נ’ מדינת ישראל);

ועוד, רע”פ 8604/15 ג’ורג’ חנא נ’ מדינת ישראל).

דוגמא לבקשה לביטול פסק דין בהעדר

בבית משפט לתעבורה באשדוד

המבקש:                                   ישראל ישראלי, ת.ז 321321321

                                                ע”י ב”כ עוה”ד אוראל שטרית

                                         מרח’ רוגוזין 3א’, משרדים 58-59, אשדוד

                                            טל’: 08-8657118, פקס: 08-9222511

– נ ג ד –

המשיבה:                                              מדינת ישראל

                                                  באמצעות תביעות תעבורה ….

בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר המבקש

מוגשת בזאת בקשה לביטול פסק הדין שניתן בבית משפט נכבד זה, ביום __________,

ואשר על פיו הורשע המבקש בדין, וכתוצאה מכך נגזר עליו לשלם קנס בסך __________ שקל,

ו/או נפסל מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של __________ חודשים.

בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת לבטל את הרשעת הנאשם וגזר הדין מיום__________, אשר ניתן בבית משפט זה בתיק מס’____________________.

ואלו הם נימוקי הבקשה:

1.       קיימת סיבה מוצדקת לאי-התייצבות המבקש, והיא בשל (….), כמו גם בשל (…..)

2.       הותרת פסק הדין על כנו תביא לעיוות דין בעניינו של המבקש (…..), קיימת תשתית ראייתית בעלת משקל לתמיכה בטענה זו (…..)

3.       בידי המבקש מסמכים וראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה (…..)

4.       מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.

אשר על כן, מתבקש כבוד בית המשפט להיעתר לבקשה ולבטל את פסק הדין, אשר ניתן בהעדר המבקש.

____________________

ב”כ המבקש

בקשה לביטול פסק דין בהעדר להורדה בקובץ וורד:

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר דוגמא להורדה

הסבר נוסף על בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר – ניתן למצוא באתר כל זכות