מתי מגישים בקשה לביטול פסילה מנהלית?
בקשה לביטול פסילה מנהלית ניתן להגיש לבית המשפט שבתחום שיפוטו נעברה העבירה המקימה עילה להטלת פסילה מנהלית.
לקצין משטרה ישנה הסמכות להטיל פסילה מנהלית על עובר עבירות תעבורה מסוימות, כפי שניתן לקרוא במאמר פסילה מנהלית.
כל נושא הפסילה המנהלית מוסדר בסעיף 48 לפקודת התעבורה.
חשוב לדעת! פסילה מנהלית איננה סוף פסוק, אדם שרישיון הנהיגה שלו נפסל מנהלית יכול להגיש לבית המשפט בקשה לביטול פסילה מנהלית.
בבש"פ 9849/02 בלטנר חיים נ' משטרת ישראל נקבעה ההלכה המנחה בעניין ביטול פסילה מנהלית:
"כידוע, השאלה העיקרית שעל בית המשפט להשיב עליה בבואו להחליט בעניין פסילה מנהלית מלהחזיק רישיון נהיגה היא אם נהיגתו של אותו נהג מסכנת את הציבור. בבואו להשיב על השאלה עליו להקדים ולהשיב על מספר שאלות משנה, לרבות השאלות: האם יש ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנהג? האם מעידות נסיבות התאונה על כך שאופן נהיגתו מסוכן? האם מדובר באירוע בעל אופי מקרי, או בדרך התנהגות אופיינית? האם מעיד עברו של הנהג על כך שהוא מסוכן?…"
פסקי דין בהם התקבלה – באופן מלא או חלקי – בקשה לביטול פסילה מנהלית
בפ"מ 6776-10-19 בינדר נ' מדינת ישראל – בקשה לביטול פסילה מנהלית בגין נהיגה במהירות מופרזת
בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוטלה על נהג שמיוחסת לו עבירה של נהיגה במהירות של 149 קמ"ש כאשר המהירות המותרת היא 90 קמ"ש, בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה.
מתיאורו של השוטר אשר אכף את העבירה עולות שתי גרסאות שונות באשר לנסיבות עיכוב הנהג:
בתיאור הראשון טוען השוטר כי הוא סימן לנהג לעצור והנהג אכן עצר ליד הניידת.
בתיאור השני טוען השוטר שהנהג לא ציית לשוטר, והשוטר נאלץ להיכנס לניידת ולנהל מרדף אחריו.
מדובר בשני תיאורים שונים לחלוטין זה מזה, אשר אינם יכולים להתיישב יחד.
השופט אלון אופיר קבע בהמשך לכך כי יתכן ויש הסבר להבדל בין הגרסאות שמסר השוטר, אך בשלב זה, כאשר השוטר שרשם את הדו"ח לא נמצא כדי להסביר ההבדל בין הגרסאות, מדובר בכרסום מהותי בראיות.
פסיקת השופט – הבקשה לביטול הפסילה המנהלית מתקבלת באופן חלקי, כך שתקוצר ל- 15 יום במקום 30 יום במקור.
בפ"מ 5958-05-20 דבס נ' מדינת ישראל – נהיגה במהירות מופרזת
בקשת ביטול פסילה מנהלית שהוטלה על נהג שמיוחסת לו עבירה של נהיגה במהירות של 145 קמ"ש, כאשר המהירות המותרת היא 90 קמ"ש, בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה.
השוטר שערך את הדו"ח אשר בעקבותיו הוטלה על הנהג פסילה מנהלית, כתב בדו"ח:
"כיווני את הונדה האדומה בעיני הכיוון". זאת כאשר בדו"ח עצמו, ציין השוטר שהנהג נהג ברכב "יונדאי", בצבע "שחור".
השופטת אסתר טפטה-גרדי קבעה כי בשלב הביקורת על ההליך המנהלי ובחינת קיומן של ראיות לכאורה, ברישום המוטעה של השוטר יש כדי לכרסם בחומר הראיות, ובשלב זה יש לקבל את הבקשה לביטול הפסילה מנהלית.
פסיקת השופטת – בקשה לביטול פסילה מנהלית מתקבלת במלואה, רישיון הנהיגה הוחזר לנהג.
בפ"מ 7584-02-20 אלמוחתסב נ' מדינת ישראל – נהיגה במהירות מופרזת
בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוטלה על נהג שמיוחסת לו עבירה של נהיגה במהירות של 143 קמ"ש, כאשר המהירות המותרת היא 90 קמ"ש, בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה.
השופטת אסתר טפטה-גרדי קבעה כי מדובר בעבירת מהירות של 3 קמ"ש מעל דרגת הקנס, ולא מן הנמנע כי התיק לא תוטל פסילה משמעותית על הנהג בסוף ההליך.
על כן, לא ניתן לקבוע כי הנהג מסוכן ואין חשש שהמשך נהיגתו יסכן את הציבור.
בשים לב כי הנהג התחיל בריצוי הפסילה המנהלית מזה 8 ימים, יש מקום להסתפק בתקופה זו ולבטל את שאר 22 ימי הפסילה.
פסיקת השופטת – בקשה לביטול פסילה מנהלית מתקבלת במלואה, רישיון הנהיגה הוחזר לנהג.
בפ"מ 7242-01-20 עמאש נ' מדינת ישראל – נהיגה במהירות מופרזת
בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוטלה על נהג שמיוחסת לו עבירה של נהיגה במהירות של 124 קמ"ש, כאשר המהירות המותרת היא 50 קמ"ש, בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה.
הנהג ביקש בדיון "שתוותרו לי ותחזירו לי את הרישיון נהיגה שלי", שכן המדובר בעבירה ראשונה, הנהג הביע חרטה, הרישיון דרוש לצורך עבודתו ולצורך הסעת אמו לטיפולים ובדיקות.
השופטת עידית פלד עיינה בחומר החקירה, ממנו עולה כי הקצין שהטיל את הפסילה המנהלית על הנהג לא רשם בסוף השימוע החלטה ולא נימוקים.
בתיק 50391-12-17 מדינת ישראל נ' מועתז כלף נפסק: "חובה על הרשות המקבלת החלטה לנמק החלטתה. מדובר בחובה כללית החלה על כל החלטה מנהלית".
בהעדר נימוקים והחלטה, ישנו פגם מהותי היורד לשורש ההליך, המחייב את ביטול הפסילה.
פסיקת השופטת – בקשה לביטול פסילה מנהלית מתקבלת במלואה, רישיון הנהיגה הוחזר לנהג.
בפ"מ7921-03-17אידלצ'יק נ' מדינת ישראל – בקשה לביטול פסילה מנהלית בגין נהיגה בשכרות
בקשה לביטול פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה וביטול החרמת רכב לתקופה של 30 יום.
הפסילה המנהלית הוטלה על נהג שמיוחסת לו עבירה של נהיגה בשכרות מכוח סירוב לעבור בדיקת שכרות.
השופטת שרית קריספין-אברהם עיינה בחומר החקירה, לפיו הנהגת נדרשה לעבור בדיקת שכרות ובמהלך הבדיקה במכשיר הינשוף, לא נשפה בנפח מספיק לצורך המדידה.
על כן, מכשיר הינשוף לא הנפיק תוצאה.
הנהגת טענה שהיא סובלת מאסטמה, ועל כן מתקשה לספק את נפח הנשיפה הרצוי לבדיקת השכרות.
אמנם, נקבע כי יש כרסום בראיות, אך לאור העובדה שהנהגת ביצעה מבחן מאפיינים, בו לא הצליחה באופן מלא, ישנן ראיות לכאורה לעניין זה.
בסופו של דבר, פסיקת השופטת – הבקשה לביטול הפסילה של רישיון הנהיגה לא מתקבלת, הבקשה לביטול איסור השימוש ברכב מתקבלת במלואה, הרכב הוחזר לנהגת.
בפ"מ 5327-01-19 כהן נ' מדינת ישראל – נהיגה בשכרות
בקשה לביטול פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה, אשר הוטלה על נהגת שמיוחסת לה עבירה של נהיגה בשכרות.
במסגרת בקשה זו, התברר כי הקצין שהטיל את הפסילה המנהלית על הנהגת ייחס לה בטעות עבירת נהיגה בשכרות קודמת.
הקצין ציין בהחלטתו לפסול מנהלית את רישיון הנהיגה של הנהגת, כי לאור העבר והדומות בעבירות, מטיל הוא עליה פסילה מנהלית של 30 יום.
אלא מה? מדובר ככל הנראה בטעות של המשטרה, הנהגת לא הורשעה מעולם בעבירה של נהיגה בשכרות.
משכך, קבע השופט אלעד שור, ישנו פגם בהליך השימוע.
מרגע שיש פגם בהליך השימוע, על בית המשפט לבחון האם הפגם יורד לשורש ההליך, או שאין בכוחו לפגום בהחלטה המנהלית.
בבג"ץ 118/80 גרינשטיין נ' הפרקליט הצבאי הראשי, נקבע:
"…לא תמיד גורמת הפרת אחד מכללי הצדק לבטלות הדיון מעיקרא. המבחן אינו נוקשה אלא גמיש, ויחסי הדברים תלויים במידת החומרה של ההפרה ובנסיבותיה ".
לדעת השופט, הקצין שקל שיקולים לעניין מסוכנות נהגת והביא בחשבון עבר תעבורתי חמור שיש בו כדי להשפיע על שיקול דעתו.
מדובר בנהגת הנחשדת כמי שנהגה בשכרות בכמות נמוכה יחסית של 326 מק"ג כאשר הרף הנו 290 מק"ג, הנהגת נוהגת מעל 20 שנים ועברה התעבורתי התיישן.
אלמלא הטעות של הקצין, ייתכן והנהגת לא הייתה נפסלת, ולפיכך קבע השופט כי הפגם בשימוע יורד לשורשו של עניין, ולאור לעניין העבר והכמות, דין החלטת הקצין להתבטל.
פסיקת השופט – הבקשה לביטול הפסילה מתקבלת במלואה, רישיון הנהיגה הוחזר לנהג.
בפ"מ 4383-05-20 ברקנבליט נ' מדינת ישראל – בקשה לביטול פסילה מנהלית בגין נהיגה במהירות מופרזת
בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוטלה על נהג שמיוחסת לו עבירה של נהיגה במהירות של 156 קמ"ש, כאשר המהירות המותרת היא 90 קמ"ש, בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה.
השופטת שני שטרן קבעה כי אמנם קיימות ראיות לכאורה, אך מחומר הראיות עולה כי יש קשיים בראיות אשר לא קיבלו מענה מספק.
לא ברור מדוע בוצע מרדף לאורך מעל 11 קילומטרים, כאשר השוטרת שאכפה את העבירה ציינה שהנהג האט כאשר ראה אותה.
כמו כן, לא תואר מרדף ולא הוסבר כיצד השוטרת שמרה על קשר עין עם הנהג לאורך כל המרדף ובסיומו.
בנוסף לכך, המזכר שערכה השוטרת ובו כתוב שהנהג היה במצב עקיפה.
לא מתואר מתי נמדד הרכב, האם בתום העקיפה או במהלכה והיכן הרכב הנעקף היה באותו הזמן.
זאת ועוד, הדו"ח לא מתאר מצב של עקיפה ונסיבות המקרה לא כוללות תיאור הרכב.
בעברו של הנהג צבר 3 הרשעות בעשור האחרון, מתוכן עבירות מהירות מהשנים 2017 ו-2011.
לסיכום, קיימים קשיים בראיות וניתן לומר כי עברו התעבורתי של הנהג אינו מכביד, על כן, יש לקבל את הבקשה לביטול הפסילה חלקית.
פסיקת השופטת – הבקשה מתקבלת בחלקה, רישיון הנהיגה יוחזר לנהג לאחר 14 ימי פסילה.
משרד עורך דין תעבורה אוראל שטרית מתמחה במתן ייעוץ משפטי לנהגים המבקשים להגיש בקשה לביטול פסילה מנהלית. הניסיון שצברנו בעמל רב במשך שנים רבות של ניסיון מעשי בתיקי תעבורה מסוג זה, עשוי להיות הקלף שלו אתם זקוקים על מנת לשים את הפרשה כולה מאחוריכם ולשוב לשגרת חייכם מוקדם ככל הניתן. אנו נעשה כל שביכולתנו על מנת לאפשר זאת.
