האחריות לרכב אינה מתחילה ונגמרת בטסט השנתי.
תקנות התעבורה מטילות על הנהג חובה לוודא, בכל נסיעה, שהרכב תקין ואינו מסכן איש – ומעניקות לבוחנים ולשוטרים סמכות להוריד רכב מהכביש באמצעות הודעת אי-שימוש.
תקנה 27 – מצב כללי של הרכב
- 27(א): לא ינהג אדם רכב כשהרכב נמצא במצב העלול לסכן עוברי דרך.
- 27(ב): לא ינהג אדם רכב אלא אם מבנהו, ציודו, אביזריו, סימונו ונשיאת מטענו הם לפי הפקודה והתקנות, לרבות תנאים בהיתר וברישיון.
- 27(ג): לא ינהג אדם רכב כשהרכב במצב השולל מהנהג שליטה בו.
- 27(ד): לא ינהג אדם רכב שבו הוגבלה – למעט הגבלה זניחה – יכולתו לראות את הדרך מהשמשה הקדמית, האחורית או השמשות הצדדיות הקדמיות. לפי 27(ה), הגבלת ראות מהשמשה האחורית מותרת אם מותקנות מראות תשקיף.
- 27(ו): לא יתקין אדם ברכב מכשיר או אביזר המשבש או עלול לשבש מכשיר אכיפה – לרבות שיבוש היכולת לזהות את הרכב – ולא ינהג ברכב שיש בו מכשיר כזה.
הפסיקה הדגישה שהתקנה מטילה על הנהג חובה לוודא לפני הנהיגה שהרכב במצב כללי תקין ואינו מסכן עוברי דרך. אחזקה ירודה ואי-הקפדה על תקינות הרכב היא עבירה מסוכנת, שהסיכון בה הוא גם לנהג וגם למשתמשים האחרים בדרך (עניין טוקה).
כך, למשל, תקלה שבה נשפך שמן מהרכב מתיישבת יותר עם האפשרות שהבעלים לא טיפל ברכבו כראוי (עניין הפניקס).
תקנה 306 – תקינות רכב
"רכב וכל החלקים, האביזרים והציוד המורכבים עליו או המתוקנים בו יהיו בכל עת במצב תקין ובמצב שאין בו כדי לגרום רעש, הפרעה, נזק או סכנה לנמצאים עליו, בתוכו או על-ידו, לעוברי דרך או לרכוש."
תקנה 308 – הודעת אי-שימוש
לפי תקנה 308(א), בוחן או שוטר הנושאים תעודה מתאימה, הסבורים שרכב עלול לסכן את התנועה משום שלא נתמלאו בו התנאים שנקבעו לגביו, ימסרו לנוהג או למחזיק הודעת אי-שימוש:
- בהודעה יפורטו הפגמים ברכב או התנאים שלא התמלאו;
- הם יודיעו על כך לרשות הרישוי ויטלו את רישיון הרכב;
- בהודעה יפורט אם הותר לעשות שימוש ברכב;
- הם רשאים לעכב את ההודעה לרשות הרישוי 48 שעות, ואם הוכח להנחת דעתם שהרכב תוקן בתוך 48 שעות – יחזירו את רישיון הרכב.
נהיגה ברכב בניגוד לתנאי הודעת אי-שימוש היא עבירה לפי תקנה 308(ד). ברע"פ 5011/24 בן יהוד (2024) נדחתה טענה שזו "עבירה אחרת" שאינה מפעילה פסילה על תנאי:
העבירה מנויה בתוספת הראשונה לפקודה, ולכן לפי סעיף 36(ג) לפקודה נפסל הנהג בפועל.
"ליקוי לא חמור" – עבירת קנס, ומי מחליט על חומרת הליקוי
לפי התוספת לצו התעבורה (עבירות קנס), עבירה על תקנה 27(א) היא עבירת קנס כשמדובר ב"ליקוי לא חמור". כשמדובר בליקוי חמור – זו אינה עבירת קנס, ומוגש כתב אישום. אלא שהצו אינו מגדיר מהו ליקוי חמור, ואינו קובע מי מוסמך להכריע בכך.
הפסיקה קבעה ששוטר אינו רשאי להזמין לבית המשפט על עבירת קנס, אלא בנסיבות מחמירות שפורסמו ברשומות או בסייג שבצו – ולמי שעבר עבירת קנס יש זכות שלא להגיע לבית המשפט ולשלם את הקנס (ע"פ (מחוזי י-ם) 1498/99 סביתאי).
מכאן, לפי הגישה בספרות, ששוטר תנועה רגיל אינו הגורם המקצועי שמכריע בחומרת ליקוי:
רק בוחן או סייר בוחן מוסמך להוריד רכב מהכביש לפי תקנות 306–312, ושוטר שחושד שהרכב מסוכן יכול להזמין אותו לבדיקת בוחן (תקנה 307(ב)).
כשאין קביעה ברורה, הספק פועל לטובת הנאשם (סעיף 34כא לחוק העונשין; ע"פ 6696/96 כהנא).
עניין זאדה – כתב האישום בוטל
בעניין זאדה (ת"ת י-ם 15198/08) לא הוזמן בוחן למקום, והשוטר החליט בעצמו להגיש כתב אישום במקום ליתן הודעת קנס. מהמסמכים עלה רק שנמצא נזק בחלקה הימני האחורי של המשאית, בלי כל ראיה לחומרת הליקוי או לסיכון לעוברי דרך.
השופט טננבוים קבע שבהיעדר ראיה אובייקטיבית לחומרה, השוטר פעל בחוסר סמכות כששלל מהנאשם את זכותו להודעת קנס – וכתב האישום בוטל.
השופט גם דחה את עמדת התביעה שקודם יש לשמוע את המשפט ורק אחר כך לקבוע אם הליקוי חמור.
שמשות מצופות ומדבקות – תקנות 27(ב), 27(ד)-(ה) ו-356(ד)
שאלה שחוזרת בפסיקה היא ציפוי או הדבקה על שמשות הרכב. תקנה 356(ד) קובעת שרכב ששמשותיו – הקדמית, האחורית או אלה שליד המושבים הקדמיים – צופו בחומר ציפוי, לא יירשם ולא יחודש רישיונו. השאלה היא איך הוראה זו משתלבת עם תקנה 27, שעוסקת בנהיגה ברכב.
בערעור: זיכוי
בעניין אנג'י (עפ"ת (מחוזי נצ') 47894-05-10) הואשם נהג לפי תקנה 27(ב) בכך שכל השמשה האחורית הייתה מצופה בהדבקה.
בית המשפט המחוזי זיכה:
תקנות 27(ד) ו-27(ה), שעוסקות במפורש בהגבלת שדה הראייה, גוברות על תקנה 27(ב) הכללית.
לפיהן, אין עבירה כשההגבלה זניחה – ואף כשאינה זניחה, אם מותקנות מראות תשקיף.
תקנה 356(ד), כך נקבע, מתייחסת לרישוי הרכב ולא לשימוש בו. בית המשפט העיר גם שאם התביעה מבקשת להרשיע לפי תקנה מסוימת, עליה לרשום אותה בסעיפי האישום.
במקרה אחר: הרשעה
מנגד, בהליך אחר של אותו נאשם (תת"ע נצ' 3974-03-09) – שעסק בעצמו בהדבקות על כלי רכב – קבעה השופטת רים נדאף שהאיסור שבתקנה 356(ד) מוחלט, בלי קשר לשאלה אם ההדבקה מגבילה את שדה הראייה, ושמכאן נובעת גם הפרה של תקנה 27(ב).
הטענה שאלפי רכבים נוסעים עם ציפוי כזה לא הועילה, והנאשם לא הציג היתר ממשרד הרישוי.
בעניין חסדייה (ת"ת חי' 8101/04) נקבע שהאיסור על ציפוי הוא יסוד מיסודות העבירה, ולכן טעות כנה לגביו נבחנת כ"טעות במצב הדברים" – בכפוף לכך שמדובר בעבירה של אחריות קפידה.
המסקנה המעשית:
בדוח על שמשות מצופות כדאי לבדוק לפי איזו תקנה הוגש האישום, אם ההגבלה על שדה הראייה זניחה, אם יש מראות תשקיף, והאם ניתן היתר ממשרד הרישוי.
על קבילות מכשירי אכיפה ושיבושם ראו צילום רכב ודוחות מצלמה.
דוגמאות ענישה
- נהיגה עם מדבקות על השמשה האחורית (תקנה 27(ב)), אחרי ניהול הוכחות – קנס של 1,000 ש"ח ופסילה על תנאי של 3 חודשים (עניין אנג'י, בית המשפט לתעבורה).
- נהיגה ברכב שניתנה לגביו הודעת איסור שימוש וברכב לקוי בטיחותית – קנס של 1,200 ש"ח, פסילה בפועל של 45 ימים ופסילה על תנאי של 3 חודשים (עניין אברהם משה חיים).
- רוכב אופנוע שטען שהאופנוע נמצא תקין בבדיקות לפני האירוע ואחריו, ושבדיקת הבוחן הייתה "חובבנית" – הורשע לפי תקנה 27(א) (עניין אסף גיל).
טבלת סיכום: תקינות הרכב
| נושא | מה נקבע | המקור |
|---|---|---|
| רכב מסוכן | אסור לנהוג ברכב שמצבו עלול לסכן עוברי דרך | תקנה 27(א) |
| שליטה ברכב | אסור לנהוג כשמצב הרכב שולל שליטה | תקנה 27(ג) |
| ראות | אסורה הגבלה שאינה זניחה; אחורית מותרת עם מראות | תקנה 27(ד)–(ה) |
| שיבוש אכיפה | אסור להתקין או לנהוג עם מכשיר משבש | תקנה 27(ו) |
| תקינות שוטפת | הרכב וכל חלקיו – תקינים בכל עת | תקנה 306 |
| הודעת אי-שימוש | נטילת רישיון הרכב; החזרה אם תוקן תוך 48 שעות | תקנה 308(א) |
| נהיגה בניגוד להודעה | עבירה מהתוספת הראשונה; מפעילה פסילה על תנאי | רע"פ 5011/24 בן יהוד |
שאלות ותשובות נפוצות
לנהוג ברכב שמצבו עלול לסכן עוברי דרך; ברכב שמבנהו, ציודו, אביזריו, סימונו או נשיאת מטענו אינם לפי הפקודה והתקנות; ברכב שמצבו שולל מהנהג שליטה בו; וברכב שבו הוגבלה, יותר מהגבלה זניחה, הראות מהשמשות.
שרכב וכל החלקים, האביזרים והציוד שעליו יהיו בכל עת במצב תקין, שאין בו כדי לגרום רעש, הפרעה, נזק או סכנה לנמצאים ברכב, לעוברי דרך או לרכוש.
הודעה לפי תקנה 308, שמוסרים בוחן או שוטר מוסמכים כשהם סבורים שהרכב עלול לסכן את התנועה. בהודעה מפורטים הפגמים, רישיון הרכב נלקח, ונקבע אם הותר שימוש ברכב.
השוטר או הבוחן רשאים לעכב את ההודעה לרשות הרישוי 48 שעות; אם הוכח להם שהרכב תוקן בתוך 48 שעות, הם יחזירו את רישיון הרכב.
זו עבירה לפי תקנה 308(ד), והיא מנויה בתוספת הראשונה לפקודה. לכן היא יכולה להפעיל פסילה על תנאי שנגזרה בתיק קודם (רע"פ 5011/24 בן יהוד).
לא. תקנה 27(ו) אוסרת להתקין מכשיר או אביזר שמשבש או עלול לשבש מכשיר אכיפה, לרבות שיבוש זיהוי הרכב, ואוסרת לנהוג ברכב שיש בו מכשיר כזה.
על איסור שיבוש מכשירי אכיפה ועל קבילות צילומי מצלמה ראו צילום רכב ודוחות מצלמה. על רישיון הרכב וחובת הצגתו ראו רישיון נהיגה ורישיון רכב, ועל הלכת בן יהוד ופסקי דין נוספים – פסיקה עדכנית בדיני תעבורה.
סיכום
החובה לשמור על תקינות הרכב היא חובה מתמשכת:
לפני כל נסיעה, ולא רק ביום הטסט. כשבוחן או שוטר מוצאים פגם מסוכן, הם יכולים ליטול את רישיון הרכב בהודעת אי-שימוש – ונהיגה בניגוד להודעה היא עבירה שמפעילה גם פסילה על תנאי.
קיבלתם הודעת אי-שימוש או דוח על רכב לא תקין? משרד עורך דין תעבורה אוראל שטרית בוחן את ההודעה ואת נסיבות האכיפה, ומייצג בבית המשפט לתעבורה. לייעוץ ראשוני: 052-8844323.
