צוואה בעדים היא צוואה בכתב, הנושאת תאריך ונחתמת בידי המצווה בפני שני עדים, לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו; העדים מאשרים באותו מעמד, בחתימת ידם על פני הצוואה, שהמצווה הצהיר וחתם כאמור (סעיף 20 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965).
העדים הם לב הצוואה: הם שמאמתים שהמסמך הוא צוואה ושהמצווה ידע זאת.
במשרד עו"ד ונוטריון אוראל שטרית באשדוד, בעל מעל 10 שנות ניסיון, אנו עורכים צוואות בעדים ומקפידים על כל שלב במעמד החתימה. במאמר זה נסביר מה החוק דורש, מי רשאי להיות עד, מה המשמעות של "זו צוואתי" ו"באותו מעמד", ואילו פגמים ניתן לרפא.
מה דורש סעיף 20 לחוק הירושה
- כתב: החוק אינו קובע שהכתב יהיה של המצווה דווקא – הצוואה יכולה להיות מודפסת או כתובה בידי אחר, ובכל שפה.
- תאריך: הצוואה צריכה לשאת תאריך.
- חתימת המצווה בפני שני עדים: החוק אינו מחייב חתימה מלאה; כל חתימה בכתב ידו של המצווה שניתן לזהותו לפיה – כמו ראשי תיבות או סימן – עשויה להיות כשרה.
- הצהרה "זו צוואתי": המצווה מצהיר בפני העדים שזו צוואתו.
- אישור העדים באותו מעמד: העדים מאשרים בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם.
"זו צוואתי" – למה ההצהרה כל כך חשובה
בית המשפט העליון הסביר כי להצהרה תכלית כפולה. מצד אחד, המצווה מזהה באמצעותה את המסמך שעליו הוא חותם כ"צוואתו" – פן טכני-פורמלי.
מצד שני, הוא מאשר שתוכן המסמך מבטא את רצונו האחרון – פן ענייני-מהותי.
בפסיקה נדונו מקרים שבהם העדים העידו שלא שמעו את המצווה אומר שזו צוואתו, ואף לא דבר דומה, אלא רק התבקשו לחתום על דף שהונח לפניהם.
במקרים כאלה האישור שעל פני הצוואה אינו נכון, והדבר פוגם בצוואה.
"באותו מעמד" – נוכחות העדים
נוכחות העדים בעת חתימת המצווה היא מרכיב יסודי של הצוואה. חשוב להבחין בין שני מצבים:
- העדים נכחו בחתימה אך חתמו מאוחר יותר: זהו פגם בהליך, שבית המשפט יכול להתגבר עליו ולקיים את הצוואה מכוח סעיף 25 לחוק הירושה.
- הצוואה לא הובאה כלל בפני שני עדים: כאשר העדים לא ראו את המצווה חותם ולא שמעו אותו מצהיר, חסר "מרכיב יסוד". במצב כזה לא ניתן לקיים את הצוואה – גם אם בית המשפט משתכנע שהיא משקפת את רצון המצווה.
מי רשאי להיות עד – ומה הדין כשעד הוא נהנה
לפי סעיף 24 לחוק הירושה, קטין ומי שהוכרז פסול דין אינם כשרים להיות עדים לעשיית צוואה.
סעיף 35 עוסק בשאלה אחרת: הוראת צוואה המזכה את מי שהיה עד לעשייתה (או ערך אותה או לקח חלק אחר בעריכתה), וכן הוראה המזכה את בן זוגו – בטלה.
כלומר, החוק אינו פוסל את העד עצמו, אלא מבטל את ההוראה שמזכה אותו.
לכן, אין לבקש מנהנה או מבן זוגו לשמש עד.
בן משפחה שאינו נהנה ואינו בן זוגו של נהנה אינו נפסל לפי הסעיף.
הקראה ותרגום
הדרישה לרשום על פני הצוואה שתורגמה למצווה מופיעה בחוק לגבי צוואה בפני רשות.
עם זאת, בפסיקה הובעה העמדה שיש להחיל הסדר זה גם על צוואה בעדים.
יש להבחין בין היעדר רישום על כך שהצוואה תורגמה, לבין היעדר תרגום בפועל לשפה שהמצווה מבין.
מה העדים יכולים לעשות כדי לסייע בהמשך
אם תוגש התנגדות, לעדות עדי הצוואה יש חשיבות מכרעת. לכן מומלץ שהעד:
- ישוחח עם המצווה לפני החתימה, כדי להתרשם ממצבו ומיחסיו עם בני משפחתו;
- ירשום לעצמו, מיד לאחר המעמד, מי נכח, אילו שאלות עלו, כמה זמן ארך המעמד וכדומה.
פגמים נפוצים ומה ניתן לרפא
לפי סעיף 25 לחוק הירושה, בית המשפט רשאי לקיים צוואה על אף פגם בפרט או בהליך, אם התקיימו מרכיבי היסוד ולא היה לו ספק שהיא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה.
בצוואה בעדים, מרכיבי היסוד הם שהצוואה בכתב ושהמצווה הביאה בפני שני עדים.
| הרכיב | מה החוק דורש | מה הדין כשיש פגם |
|---|---|---|
| כתב | צוואה בכתב | מרכיב יסוד – בהיעדרו אין צוואה בעדים |
| שני עדים | המצווה הביא את הצוואה בפני שני עדים | מרכיב יסוד – בהיעדרו לא ניתן לרפא לפי סעיף 25 |
| תאריך | הצוואה נושאת תאריך | פגם בפרט – ניתן לרפא בתנאי סעיף 25 |
| חתימת העדים באותו מעמד | אישור העדים באותו מעמד | אם העדים נכחו וחתמו מאוחר יותר – פגם בהליך שניתן לרפא |
| הצהרת "זו צוואתי" | הצהרת המצווה בפני העדים | פגם שנבחן לפי הנסיבות והראיות |
פגמים בצוואה בעדים – מה ניתן לרפא ומה לא
- חסרה חתימה של אחד העדים – כשהוכח שהצוואה הובאה בפני שני עדים, חסרונה של חתימה אחת הוא פגם הניתן לריפוי לפי סעיף 25 (ת"ע (ת"א) 11233-04-14).
- המצווה חתם אחרי העדים – נקבע שאין בכך פגם (ת"ע (ת"א) 1935-07-12).
- העדים חתמו מאוחר יותר – כשהעדים נכחו בעת החתימה, אבל הוסיפו את חתימתם במועד מאוחר, מדובר בפגם הניתן לריפוי (ע"א 70/88 פז נ' אלון).
- עד אחד בלבד – מסמך שנחתם בפני עד אחד, והמנוחה סיפרה על תוכנו לאדם נוסף רק לאחר מכן, אינו עומד במרכיב היסוד של הבאת הצוואה בפני שני עדים. בית המשפט אינו רשאי לתת תוקף של צוואה למסמך כזה (ת"ע (ת"א) 48931-03-19).
- עדים שלא היו מודעים לתוכן – כשהעדים לא היו מודעים לתוכן הצוואה, ולא וידאו עם המנוחה שהוא משקף את רצונה, נקבע שמדובר בפגמים מהותיים היורדים לשורש העניין – ולא בפגמים צורניים שסעיף 25 יכול לרפא (עמ"ש (נצ') 3773-01-15).
"זו צוואתי" – תכלית כפולה
בית המשפט העליון הסביר שלהצהרת המצווה בפני העדים יש תכלית כפולה: המצווה מזהה באמצעותה את המסמך שהוא חותם עליו כצוואתו, ומאשר שתוכן המסמך מבטא את רצונו האחרון (ע"א 2119/94 לנדאו נ' וין).
מצווה עיוור או שאינו קורא עברית
בת"ע (ת"א) 47214-07-12 טענו המתנגדים שיש להעביר את הנטל למבקשת הקיום, משום שהמנוח לא ידע לקרוא עברית והיה עיוור. בית המשפט קבע שבצוואה בעדים שלא נפל בה פגם צורני קיימת חזקה שהיא צוואת אמת, והנטל נשאר על המתנגדים. הטענות גם נסתרו: בצוואה צוין שהיא הוקראה למנוח, והוצגו מסמכים משפטיים אחרים שעליהם חתם במהלך חייו.
תאריך לועזי ותאריך עברי שאינם תואמים
בת"ע (ת"א) 8188-01-13 הופיעה על הצוואה אי-התאמה בין התאריך הלועזי לבין התאריך העברי. בית המשפט קבע שמרכיבי היסוד של צוואה בעדים התקיימו – מצווה, כתב ושני עדים – ושאי-ההתאמה היא פגם צורני בתאריך, שאפשר לרפא לפי סעיף 25. אבל הפגם העביר את נטל השכנוע למבקש הקיום, שנדרש להוכיח שהצוואה משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה. ספק שנותר – פועל לחובתו.
לא צוין שהצוואה הוקראה למצווה
כשהמצווה אינו יודע לקרוא, חשוב שיצוין על הצוואה שהיא הוקראה לו. בת"ע (ת"א) 46769-04-14 הוכח שהמנוחה לא ידעה קרוא וכתוב, ועל הצוואה לא צוין שהוקראה לה. בית המשפט קבע שמדובר בפגם צורני שמעביר את הנטל למבקשי הקיום, שנדרשו להוכיח את צלילות דעתה.
שאלות ותשובות נפוצות
שני עדים. המצווה חותם בפניהם לאחר שהצהיר שזו צוואתו, והם מאשרים זאת באותו מעמד בחתימתם על פני הצוואה. הבאת הצוואה בפני שני עדים היא מרכיב יסוד, ובהיעדרו לא ניתן לקיים את הצוואה.
החוק פוסל כעדים רק קטין ופסול דין. אבל לפי סעיף 35, הוראה המזכה את מי שהיה עד – או את בן זוגו – בטלה. לכן אין לבקש מנהנה או מבן זוגו לשמש עד, גם אם הוא בן משפחה.
אם העדים נכחו בעת חתימת המצווה והוסיפו את חתימתם מאוחר יותר, זהו פגם בהליך שבית המשפט יכול להתגבר עליו לפי סעיף 25. אם הם כלל לא נכחו ולא שמעו את ההצהרה, חסר מרכיב יסוד ולא ניתן לקיים את הצוואה.
סעיף 20 דורש שהמצווה יצהיר בפני העדים שזו צוואתו. להצהרה תכלית כפולה: זיהוי המסמך כצוואה ואישור שהוא משקף את רצונו האחרון. מקרים שבהם העדים לא שמעו הצהרה כזו נדונו בפסיקה כפגם בצוואה.
לא. החוק אינו קובע שהכתב יהיה של המצווה או מודפס דווקא, וגם אינו מגביל את השפה. מה שנדרש הוא שהמצווה יחתום בכתב ידו, בחתימה שמזהה אותו, בפני שני עדים.
עדותם מכרעת בשאלת האותנטיות של הצוואה ומצב המצווה. לכן מומלץ שהעד ישוחח עם המצווה לפני החתימה וירשום לעצמו, מיד לאחר המעמד, את פרטי המעמד: מי נכח, מה נאמר וכמה זמן הוא ארך.
אם הוכח שהצוואה הובאה בפני שני עדים, חסרונה של חתימה אחת הוא פגם הניתן לריפוי לפי סעיף 25.
לא. הבאת הצוואה בפני שני עדים היא מרכיב יסוד, וחסר בו אינו ניתן לריפוי.
זהו פגם צורני שאפשר לרפא, אבל הוא מעביר את נטל השכנוע למבקש הקיום, שצריך להוכיח שהצוואה משקפת את רצון המצווה.
סיכום
צוואה בעדים היא צורה נפוצה ונגישה לעריכת צוואה, אבל תוקפה תלוי במעמד החתימה: שני עדים נוכחים, הצהרה ברורה של המצווה, ואישור העדים על פני הצוואה. נהנה או בן זוגו לא ישמשו עדים. הקפדה על הפרטים האלה מצמצמת את הסיכוי להתנגדות.
רוצים לערוך צוואה בעדים? צרו קשר עם משרד עו"ד ונוטריון אוראל שטרית באשדוד ונערוך את הצוואה ואת מעמד החתימה כדין. מעדיפים צוואה בלי עדים? קראו על צוואה נוטריונית.















