כשמוגש כתב אישום בעבירת תעבורה חמורה, הרחקת הנהג מהכביש לא חייבת להסתיים עם הפסילה המנהלית של 30, 60 או 90 ימים. בית המשפט רשאי – ובמקרים מסוימים חייב – לפסול את הנהג מלהחזיק ברישיון נהיגה עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, כלומר לתקופה שבה המשפט מתנהל ועוד לא ניתן פסק דין.
במאמר זה נסביר מתי ניתן לפסול עד תום ההליכים, אילו מבחנים בית המשפט מפעיל, מה ההבדל כשמדובר בתאונה קטלנית, לכמה זמן הפסילה יכולה להימשך, ואיך תוקפים את ההחלטה.
בקצרה: מה חשוב לדעת על פסילה עד תום ההליכים
- זו פסילה מניעתית, ולא "מקדמה" על חשבון העונש.
- בית המשפט בוחן שני מבחנים: ראיות לכאורה ומסוכנות.
- בתאונה שבה נהרג אדם הפסילה כמעט אוטומטית עם הגשת כתב האישום, והנטל עובר לנהג (סעיף 46ב).
- בשאר העבירות בית המשפט חייב לקצוב את תקופת הפסילה, ובדרך כלל היא לא תעלה על שישה חודשים.
- אפשר לתקוף את ההחלטה בבקשה לעיון חוזר או בערר.
מהי פסילה עד תום ההליכים ומה תכליתה?
בית המשפט רשאי לפסול את רישיונו של נהג בשני שלבים: בשלב הביניים – מהגשת כתב האישום ועד הכרעת הדין – ובשלב גזר הדין, כעונש. הפסילה עד תום ההליכים שייכת לשלב הראשון. כמו בפסילה המנהלית, תכליתה מניעתית: להרחיק מהכביש נהג שהמשך נהיגתו מסכן את הציבור, ולא להעניש אותו לפני שהורשע.
שלושה מצבים שבהם נהג נפסל עד תום ההליכים
| המצב | מקור החוק | מה צריך לקרות |
|---|---|---|
| הארכת פסילה מנהלית | סעיף 47(ט) לפקודת התעבורה | בית המשפט המוסמך מאריך את הפסילה שהטיל קצין המשטרה עד גמר בירור הדין |
| בקשה של המדינה | סעיף 46 לפקודת התעבורה | היועץ המשפטי לממשלה, בא כוחו או קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה מגישים בקשה – גם אם הנהג לא נפסל מנהלית |
| תאונה שבה נהרג אדם | סעיף 46ב לפקודת התעבורה | עם הגשת כתב האישום בית המשפט יורה על פסילה, גם בלי בקשה של המדינה |
שני המבחנים: ראיות לכאורה ומסוכנות
מבחן הראיות לכאורה
בית המשפט בוחן אם בחומר החקירה יש פוטנציאל ראייתי שעשוי להוביל להרשעה בסוף המשפט. אלה ראיות "גולמיות", ולכן מידות ההוכחה הרגילות – מאזן הסתברויות או ספק סביר – לא חלות עליהן (בש"פ 8087/95 זאדה). בית המשפט צריך לעיין בכל חומר החקירה, גם בראיות שתומכות בגרסת הנאשם. גרסה מכחישה לבדה לא שוללת ראיות לכאורה, אבל אם כבר עכשיו יש כרסום של ממש בראיות, כך שאין סיכוי סביר להרשעה, אין מקום לפסילה.
מבחן המסוכנות
גם כשיש ראיות לכאורה, בית המשפט צריך להשתכנע שהמשך הנהיגה מסכן את הציבור.
מסוכנות נלמדת מנסיבות העבירה ומההתנהגות של הנהג בכביש, כפי שהיא משתקפת בגיליון ההרשעות הקודמות בתעבורה, ובמקרים מתאימים גם בפלילים.
אילו עבירות מובילות לפסילה עד תום ההליכים?
לפי הפסיקה, העבירות העיקריות שבהן בתי המשפט נעתרים לבקשות כאלה הן נהיגה בשכרות (כולל מכוח חזקת הסירוב), מהירות מופרזת – בעיקר "מהירויות קצה" – תאונות דרכים שנגרמו בעקבות עבירה נלווית, ונהיגה בזמן פסילה. הבחנה בין מקרה למקרה: בעבירות מהירות, למשל, יש החלטות שבהן נהג נפסל בגלל מהירות קיצונית, ויש החלטות שבהן הפסילה בוטלה בשל עבר תעבורתי נקי.
תאונה שבה נהרג אדם: פסילה כמעט אוטומטית
לאחר תיקון 78 לפקודת התעבורה (2007), סעיף 46ב קובע שכאשר מוגש כתב אישום בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם, בית המשפט יורה על פסילה עד למתן פסק דין.
בית המשפט חייב לתת לנאשם הזדמנות לטעון, ורשאי שלא לפסול רק אם שוכנע, מנימוקים שיפרט, שהנהיגה של הנאשם אינה מסכנת את הציבור. הוא רשאי גם לדחות את מועד תחילת הפסילה.
| נושא | עבירות אחרות (סעיפים 46 ו-47(ט)) | תאונה קטלנית (סעיף 46ב) |
|---|---|---|
| צורך בבקשה | המדינה חייבת להגיש בקשה | אין צורך בבקשה – הפסילה מוטלת עם הגשת כתב האישום |
| ראיות לכאורה | המדינה צריכה לשכנע שיש ראיות | הגשת כתב האישום מקימה חזקה |
| מסוכנות | המדינה צריכה לשכנע שהנהג מסוכן | קיימת "חזקת מסוכנות" |
| נטל ההוכחה | על המדינה | על הנהג להפריך את החזקות |
| משך הפסילה | חובה לקצוב; בדרך כלל עד 6 חודשים | עד מתן פסק הדין, בלי מגבלת 6 חודשים |
לכמה זמן? החובה לקצוב את הפסילה
בעבירות שאינן תאונה קטלנית, בית המשפט חייב לקצוב את תקופת הפסילה. לפי סעיף 50(ב) לפקודה, אם עברו שישה חודשים מיום הפסילה ולא ניתן פסק דין, הפסילה בטלה – אלא אם בית המשפט הורה אחרת. בית המשפט העליון קבע שהחלטה כללית לפסול "עד תום ההליכים" אינה "הוראה אחרת", ולכן פסילה כזו פוקעת מעצמה אחרי שישה חודשים (בג"צ 658/84 הולנד; בש"פ 7647/00 חינוואי).
פסילת רישיון נהיגה ארוכה יותר אפשרית רק אם בית המשפט קצב אותה במפורש ורק מנימוקים מיוחדים.
לקראת סוף התקופה, המדינה רשאית לבקש להאריך את הפסילה. בשונה מעיון חוזר, היא לא צריכה להצביע על שינוי נסיבות. בפסיקה אושרו הארכות כאלה, למשל כשנהג שיכור נתפס שוב נוהג בזמן פסילה.
שני חריגים לחובת הקציבה: תאונה קטלנית, שבה הפסילה נמשכת עד פסק הדין; ופסילה כתנאי לשחרור ממעצר, שנקבעת מכוח חוק המעצרים ולא מכוח פקודת התעבורה.
שיהוי בהגשת הבקשה
שיהוי בהגשת כתב האישום או בבקשת הפסילה אינו מכריע לבדו, אבל הוא שיקול שבית המשפט מביא בחשבון. בעניין חסיין (בש"פ 7726/02), כתב האישום והבקשה הוגשו כשנה ושמונה חודשים אחרי תאונה קטלנית, ובית המשפט העליון קבע שככל שחולף הזמן בלי כתב אישום, מתחזקת ההנחה שהמשטרה והפרקליטות אינן רואות סיכון בנהיגתו של הנהג.
מתי הפסילה מסתיימת?
- לא הוגש כתב אישום בתוך שלושה חודשים מיום הפסילה – אלא אם בית המשפט האריך מטעמים מיוחדים (סעיף 50(א)).
- הסתיימה התקופה שקבע בית המשפט.
- עברו שישה חודשים ובית המשפט לא קבע מועד סיום מדויק.
- התקבלה בקשה לעיון חוזר – כשנתגלו עובדות חדשות, השתנו הנסיבות מהותית או עבר זמן ניכר.
- התקבל ערר על ההחלטה (סעיף 49).
לבקשות לביטול פסילה ולדרכי התקיפה, ראו גם בקשה לביטול פסילה מנהלית.
איך מתכוננים לדיון בבקשת פסילה עד תום ההליכים
הדיון בבקשה מתקיים בדרך כלל זמן קצר אחרי הגשת כתב האישום, ולכן כדאי להגיע אליו מוכנים. כמה נקודות שראוי לבחון מראש:
- חומר החקירה כולו: בית המשפט צריך לעיין בכל חומר החקירה, גם בראיות שתומכות בגרסת הנאשם. כדאי לאתר מראש ראיות שמכרסמות ממש בתשתית הראייתית.
- העבר התעבורתי: גיליון ההרשעות הוא כלי מרכזי במבחן המסוכנות. עבר נקי, או זמן ממושך מההרשעה האחרונה, הם טיעונים משמעותיים.
- חלוף הזמן: שיהוי של המשטרה או התביעה מאז האירוע מחליש את הטענה שהנהג מסוכן, כפי שנקבע בעניין חסיין.
- תקופה ומועד: גם כשבית המשפט מחליט לפסול, אפשר לטעון לקציבה של תקופה קצרה, ובתאונה קטלנית – לבקש לדחות את מועד תחילת הפסילה, כפי שסעיף 46ב מאפשר.
כשהבקשה מתקבלת, חשוב לרשום את מועד סיום הפסילה שנקבע – או את מועד חלוף ששת החודשים, כשלא נקבע מועד – ולעקוב אחריו. נהיגה ולו יום אחד לפני תום התקופה היא נהיגה בזמן פסילה.
שאלות ותשובות נפוצות
פסילה מנהלית מוטלת על ידי קצין משטרה, לפני כתב אישום, ל-30, 60 או 90 ימים. פסילה עד תום ההליכים מוטלת על ידי בית משפט, בדרך כלל אחרי הגשת כתב אישום, לתקופה שבה המשפט מתנהל.
היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, או קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה (סעיף 46). בתאונה קטלנית אין צורך בבקשה – בית המשפט יורה על הפסילה עם הגשת כתב האישום.
בית המשפט חייב לקצוב את התקופה. פסילה שלא נקצבה פוקעת אחרי שישה חודשים, ופסילה ארוכה יותר דורשת נימוקים מיוחדים. בתאונה קטלנית הפסילה נמשכת עד פסק הדין.
לא. זה אמצעי מניעתי שנועד להגן על הציבור בזמן המשפט, ולא מקדמה על חשבון העונש.
רק אם בית המשפט שוכנע, מנימוקים שיפרט, שנהיגת הנאשם אינה מסכנת את הציבור. הנטל להפריך את חזקת המסוכנות מוטל על הנהג.
שיהוי אינו מכריע לבדו, אבל בית המשפט מביא אותו בחשבון. ככל שחולף זמן רב בלי כתב אישום, מתחזקת ההנחה שהנהג אינו מסוכן.
בבקשה לעיון חוזר לאותו בית משפט, כשנתגלו עובדות חדשות, השתנו הנסיבות או עבר זמן ניכר, או בערר לערכאה גבוהה יותר.
בתאונה קטלנית, סעיף 46ב מסמיך את בית המשפט לדחות את מועד תחילת הפסילה. גם בשאר המקרים כדאי לטעון לתקופה מוגדרת וקצרה ככל האפשר, ולהציג את הנסיבות האישיות שמצדיקות זאת.
סיכום
פסילה עד תום ההליכים יכולה להרחיק נהג מהכביש לחודשים ארוכים לפני שנקבע אם הוא אשם.
משום כך, החוק והפסיקה מציבים לה גבולות:
ראיות לכאורה, מסוכנות ממשית, קציבת התקופה ובחינת השיהוי. בחינה מדוקדקת של כל אחד מהם יכולה לקצר את הפסילה או למנוע אותה.
הוגשה נגדכם בקשה לפסילה עד תום ההליכים? משרד עורך דין תעבורה אוראל שטרית בוחן את חומר הראיות ואת טענות המסוכנות, מייצג בדיון בבית המשפט לתעבורה ומגיש בקשות לעיון חוזר ועררים. לייעוץ ראשוני: 052-8844323.
