פניית פרסה מחייבת לחצות את כיוון התנועה הנגדי, ולכן היא אחד התמרונים הרגישים בכביש.
בתנאים מסוימים תקנה 44 לתקנות התעבורה מתירה אותה.
בפסקי הדין העוסקים בנושא זה עלתה מחלוקת מעשית חשובה:
האם מותר לפנות פרסה מנתיב שמסומן בו חץ "ישר", כשאין תמרור מפורש שאוסר פרסה?
במאמר נציג את נוסח התקנה, את הגישות בפסיקה ואת הענישה כשפניית פרסה מסתיימת בתאונה.
נוסח תקנה 44
- 44(א): לא יפנה נוהג את רכבו כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי ("פניית פרסה") אלא בנסיבות שאין בהן הפרעה לתנועה או סיכון לעוברי דרך, ולא יפנה כאמור כשהוא מתקרב לעקומה או לפסגה תלולה, או במקום שבו רכבו אינו נראה לעיני נוהג רכב אחר המתקרב מכל צד.
- 44(ב): בכפוף לתקנת משנה (א), מותר לפנות פניית פרסה לשמאל מנתיב לפנייה שמאלה, ומכל נתיב אחר שלא הוצב בו תמרור או סימון האוסר פניית פרסה.
מהאמור לעיל עולה כי נקודת המוצא היא היתר מותנה: פרסה מותרת כשהיא בטוחה וכשלא נאסרה בתמרור או בסימון.
בפנייה כזו זכות הקדימה אינה של הפונה, ועליו לוודא שאין הפרעה או סיכון – במיוחד כשתנאי הראות לקויים (עניין רגב).
המחלוקת: חץ "ישר" בלי תמרור איסור פרסה
הגישה המקילה – עניין רותם
בע"פ (מחוזי י-ם) 2467/00 רותם קבעה השופטת ר' אור שתקנה 44(ב) התכוונה להתיר פרסה שמאלה מכל נתיב, ובלבד שאין תמרור ב-6 האוסר פרסה ואין בפנייה הפרעה או סיכון.
לפי גישה זו, התקנה הספציפית גוברת על החובה הכללית לציית לתמרורים שבתקנה 22(א).
הגישה המחמירה – הרווחת בפסיקה
בע"פ (חי') 1362/04 ברזל הפך השופט א' שיף זיכוי של בית המשפט לתעבורה, וקבע שאין סתירה בין תקנה 44(ב) לבין חובת הציות לחץ המסומן בנתיב (תקנה 36(ד)):
התקנה מדברת על "תמרור או סימון", וחץ "ישר בלבד" הוא סימון שאוסר את הפנייה.
עוד נקבע שאין היגיון לאסור פנייה שמאלה ובה בעת להתיר פרסה, שהיא שתי פניות שמאלה – ובצומת שבו אסור לפנות שמאלה, קל וחומר שאסורה פרסה.
הגישה הזו אומצה גם בעניינים מונוסביץ, גבאי וזקס.
בעניין מונוסביץ הודגש הסיכון: בצומת מרומזר שבו מותרים ישר וימינה בלבד, לרוב גם התנועה הנגדית נעה באור ירוק, ופרסה לתוכה עלולה להיות הרת אסון.
במקרה של גבאי צוין שגם קו הפרדה רצוף הוא סימון שאוסר פרסה – ראו עקיפה מסוכנת וקו הפרדה רצוף.
על חובת הציות לתמרורים ראו ציות לתמרורים.
הענישה
כשפניית פרסה אסורה מסתיימת בתאונה, האישום כולל לרוב גם עבירות של נהיגה בחוסר זהירות או בקלות ראש וגרימת נזק.
- בעניין יבריאנץ (ת"ד פ"ת 6507-09-12), בתאונה עם חבלה, נגזרו קנס של 1,200 ש"ח, פסילה בפועל של 5 חודשים ופסילה על תנאי של 3 חודשים.
- בעניין ניסים (ת"ד פ"ת 8468-02-11), שכלל גם נהיגה בקלות ראש וחבלה של ממש, נגזרו פסילה בפועל של 7 שנים, 8 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי.
על החובה הכללית לנהוג בזהירות ראו חובתו של עובר דרך, ועל תאונה עם נפגעים – תאונת דרכים עם נפגעים.
הגישה המקילה – ולמה היא נותרה במיעוט
בעניין רותם קבעה השופטת רות אור שתקנה 44(ב) היא הוראה ספציפית בעניין פניית פרסה, ולכן היא גוברת על החובה הכללית לציית לתמרורים שבתקנה 22(א): כל עוד לא הוצב תמרור ב-6 ואין בפנייה הפרעה או סיכון, הפרסה מותרת. רוב בתי המשפט שדנו בשאלה מאז חלקו על הגישה הזו, מהנימוקים שלהלן.
ארבעת הנימוקים של הגישה המחמירה – עניין מונוסביץ
בעניין מונוסביץ (תת"ע ת"א 38457-09) פירט השופט יהושע צימרמן ארבעה נימוקים לכך שהמילים "תמרור או סימון האוסר פניית פרסה" אינן מכוונות דווקא לתמרור ב-6:
- הלשון: אילו התכוון מחוקק המשנה רק לתמרור ב-6, לא היה מוסיף "או סימון". תמרור ב-6 אינו סימון, ולכן ההוראה חלה גם על סימונים כמו חיצים על הכביש – ובהתאם, גם המילה "תמרור" מתייחסת לכל תמרור שנגזר ממנו איסור פרסה.
- התכלית הבטיחותית: תמרור שמורה לנסוע ישר או ימינה בלבד מעיד לרוב על תנועה בכיוונים מנוגדים, והתרת פנייה שמאלה מאותו נתיב יוצרת סיכון. פניית פרסה היא "פרט במשפחת הפנייה שמאלה", ומסוכנת לפחות באותה מידה.
- ההתאמה ללוח התמרורים: פרשנות שמתיישבת עם הוראות לוח התמרורים עדיפה על פרשנות שסותרת אותן.
- מה ספציפי ומה כללי: ההשוואה הנכונה אינה בין תקנה 44 לתקנה 22(א), אלא בין תקנה 44 – שמסדירה עקרונית את כל פניות הפרסה – לבין תמרור ב-45, שמוצב במקום מסוים כדי להסדיר בו, ורק בו, את התנועה. התמרור הוא ההוראה הספציפית.
השופט צימרמן המחיש את הסכנה בצומת מרומזר: כשדולק אור ירוק ומעליו תמרור שמתיר ישר וימינה בלבד, לעיתים קרובות גם בכיוון הנגדי דולק ירוק, והנהגים מסתמכים על כך שלא יופתעו מתנועה שחוצה את דרכם. פרסה לתוך התנועה הנגדית בנסיבות כאלה – "התוצאה התעבורתית הינה כמובן קטסטרופלית".
קו הפרדה רצוף וחץ על הכביש – עניין גבאי
בעניין גבאי (ת"ת אשד' 2469/06) הצטרף השופט גיל דניאל לגישה המחמירה, והוסיף דוגמה: לפי הגישה המקילה, גם בכביש עם קו הפרדה רצוף – שאסור לסטות לעברו השמאלי – הייתה מותרת פרסה שחוצה את הקו.
ברור שבמקרה כזה האיסור חל, בשל סימון הקו.
באותו עניין הורשע הנאשם הן לפי תקנה 44, על פרסה במקום שבו נאסרה, והן לפי תקנה 36(ד), על אי-ציות להוראת סימון החץ בנתיב.
"קל וחומר" – עניין זקס
בעניין זקס (ת"ד ת"א 11576/07) לא היה ויכוח על העובדות:
הנאשם נסע בנתיב שסומן לנסיעה ישר בלבד, ומעל הרמזור היה תמרור ב-44 שמורה על נסיעה ישר בלבד – ובכל זאת פנה שמאלה כדי לבצע פרסה.
השופטת שדמי אימצה את הקביעה של השופט שיף בעניין ברזל:
"בצומת בה חל איסור לפנות שמאלה, קל וחומר שאסורה פניית פרסה".
השופטת הוסיפה שמבחינה בטיחותית זו הפרשנות ההגיונית היחידה:
כשדולק ירוק משני כיווני הנסיעה, פנייה שמאלה מסכנת את התנועה – ופרסה, שדורשת זמן רב יותר להשלמתה, "מסכנת שבעתיים".
מה זה אומר לנהג בפועל
גם אם אין בצומת תמרור ב-6, חץ "ישר בלבד" בנתיב או תמרור שמתיר ישר וימינה בלבד – לפי הגישה הרווחת בפסיקה – אוסרים פרסה מאותו נתיב.
מי שמקבל דוח במצב כזה צריך לדעת שטענת "לא היה תמרור איסור פרסה" נדחתה ברוב פסקי הדין.
על חובת הציות לסימונים ולתמרורים ראו ציות לתמרורים.
טבלת סיכום: פניית פרסה
| נושא | מה נקבע | המקור |
|---|---|---|
| תנאי בסיס | אין הפרעה או סיכון; לא ליד עקומה, פסגה או במקום שהרכב אינו נראה | תקנה 44(א) |
| היתר | מנתיב לפנייה שמאלה ומכל נתיב שלא נאסרה בו פרסה בתמרור או בסימון | תקנה 44(ב) |
| זכות קדימה | אינה של הפונה; עליו לוודא שאין סיכון | עניין רגב |
| חץ "ישר בלבד" | גישה מקילה: מותר בהיעדר תמרור ב-6 | עניין רותם |
| חץ "ישר בלבד" | גישה רווחת: אסור – החץ הוא סימון אוסר | ברזל, מונוסביץ, גבאי, זקס |
| תאונה עם חבלה | פסילה בפועל מחודשים ועד שנים; לעיתים מאסר | יבריאנץ, ניסים |
שאלות ותשובות נפוצות
לפי תקנה 44, רק בנסיבות שאין בהן הפרעה לתנועה או סיכון לעוברי דרך, ולא כשמתקרבים לעקומה או לפסגה תלולה או במקום שבו הרכב אינו נראה לנהגים המתקרבים. בכפוף לכך, מותר לפנות פרסה שמאלה מנתיב לפנייה שמאלה ומכל נתיב שלא הוצב בו תמרור או סימון האוסר פניית פרסה.
לא לנהג שמבצע את הפרסה. הוא צריך לוודא שאין בפנייה הפרעה או סיכון – במיוחד בתנאי ראות לקויים.
הפסיקה חלוקה. לפי גישה אחת (עניין רותם) – מותר כשאין תמרור ב-6 האוסר פרסה. לפי הגישה הרווחת בפסיקה המאוחרת (ברזל, מונוסביץ, גבאי, זקס) – אסור, משום שחץ "ישר בלבד" הוא סימון שאוסר את הפנייה.
בעניין גבאי צוין שקו הפרדה רצוף הוא דוגמה מובהקת לסימון שאוסר פניית פרסה, משום שאסור לסטות לעברו השמאלי.
זה תלוי בתוצאה. בתיקים שבספרות שבהם פניית פרסה גרמה לתאונה עם חבלה, יחד עם עבירות נוספות, נגזרו פסילות בפועל ממספר חודשים ועד שנים, ובמקרה חמור גם מאסר.
בתי המשפט ראו בפניית פרסה שמאלה פנייה שמאלה כפולה, ולכן קבעו שבמקום שבו אסור לפנות שמאלה – קל וחומר שאסורה פרסה.
פנייה ומעבר נתיב מחייבים בדיקה דומה של התנועה – ראו גם סטייה מנתיב נסיעה ונסיעה אחורנית.
סיכום
פניית פרסה מותרת רק כשהיא בטוחה ולא נאסרה בתמרור או בסימון.
הנקודה שבה נהגים נכשלים לרוב היא סימון החץ בנתיב: הגישה הרווחת בפסיקה רואה בחץ "ישר בלבד" איסור על פרסה.
כשמתקבל דוח, חשוב לבדוק את הסימון במקום, את שדה הראייה ואת נוסח האישום.
קיבלתם דוח על פניית פרסה או הייתם מעורבים בתאונה בזמן פרסה? משרד עורך דין תעבורה אוראל שטרית בוחן את הסימון במקום, את הראיות ואת נוסח האישום, ומייצג בבית המשפט לתעבורה. לייעוץ ראשוני: 052-8844323.















