תנאים לעריכת מסמכים על ידי נוטריון

עריכת מסמך על ידי נוטריון

לייעוץ ראשוני – השאירו פרטים

תנאים מקדימים לביצוע פעולה נוטריונית: זיהוי, כשרות, רצון חופשי ואיסור קרובים

האישור הנוטריוני מעניק למסמכים כוח ראייתי של תעודה ציבורית.

לכן, הטיל המחוקק על הנוטריון אחריות כבדה ביותר: לשמש כ"שומר סף" ולבצע בדיקות מקדמיות קפדניות ובלתי מתפשרות בטרם יוציא תחת ידיו מסמך מאומת.

התרשלות באחד מן השלבים המקדמיים– זיהוי, בדיקת כשירות, וניטרליות – עלולה להוביל לשלילת חזקת התקינות של המסמך, לפסילתו בבתי המשפט, ואף להליכים משמעתיים ופליליים נגד הנוטריון. במאמר זה נפרט את הכללים והפסיקה המחמירים החלים על תנאים מקדמיים אלה.

בירור זהות הניצב בפני הנוטריון (תקנה 2 לתקנות)

שלוש הדרכים הסטטוטוריות לזיהוי

בהתאם לתקנה 2 לתקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977, נוטריון מחויב לברר את זהותו של האדם הניצב בפניו באחת משלוש דרכים בלבד:

  • ידיעה אישית של הנוטריון: הכרות מוקדמת ומעמיקה של הנוטריון עם האדם. יש לציין כי מומלץ להימנע מלהסתמך על ידיעה אישית במקרים של הכרות קלה, ולנקוט משנה זהירות על ידי דרישת תעודה מזהה.
  • תעודת זהות או דרכון: דרך המלך לזיהוי האדם, מעניקה את רמת הביטחון הגבוהה ביותר.
  • תעודה ציבורית הנושאת תצלום: תעודה שהונפקה על ידי רשות רשמית (לדוגמה- רישיון נהיגה, רישיון רופא או כרטיס חבר בלשכת עורכי הדין).

הנוסח המדויק של האישור ואופן ביצועו מפורטים במדריך על אימות חתימה נוטריוני.

חובת זיהוי מחמירה בעסקאות מקרקעין

תקנה 2(ב1) קובעת חריג קשיח ובלתי מתפשר: בעריכת ייפוי כוח לביצוע עסקה במקרקעין, הוכחת הזהות חייבת להתבצע אך ורק באמצעות תעודת זהות או דרכון מקוריים ובתוקף.

חובת צילום ותיוק התעודה המזהה (תיקון תשע"ט):

בעקבות תיקון תשע"ט לתקנות, הוספה תקנה 2(ד) המטילה חובה על הנוטריון לצרף ולשמור העתק צילומי של התעודה המזהה (תעודת זהות או דרכון), יחד עם עותק האישור הנוטריוני הנשאר בארכיונו.

חובה זו נועדה למנוע מצבים בהם נטען כי הנוטריון לא זיהה את העומד בפניו או אימת מתחזה. בפסק הדין מרעי מוסטפא נ' עדנאן חוסייני, נקבע כי העתק תעודה מזהה הנמצאת בארכיון הנוטריון מהווה הוכחה מכרעת לתקינות הזיהוי.

בירור הכשרות המשפטית וחופשיות הרצון (תקנה 4)

בדיקת הגיל וחתימת קטינים

על פי תקנה 4(א), על הנוטריון לברר אם הניצב בפניו כשיר לביצוע הפעולה מבחינת גילו.

האמור בתעודת הזהות משמש ראיה לעניין היות האדם קטין או בגיר.

במידה והפעולה מבוצעת על ידי קטין וטעונה הסכמה או אישור לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, הנוטריון לא ינפיק אישור, אלא אם כן הוצגה לו תעודה ציבורית על מתן ההסכמה, או שההסכמה ניתנה בפניו, או שציין באישור כי תוקף הפעולה כפוף להסכמה כאמור.

בירור רצון חופשי והבנת משמעות הפעולה

תקנה 4(ד) אוסרת על הנוטריון לתת אישור אם לא שוכנע כי הניצב בפניו פועל מרצונו החופשי ומבין משמעות הפעולה ותוצאותיה המשפטיות.

בפס"ד מיטרי נ' דוברונסקי הובהר כי "מותר הנוטריון מעורך הדין הוא בתהליך ההתחקות אחר מופעיה החיצוניים של הבעת הרצון מצד החותם". במידה ומתעורר אצל הנוטריון ספק, ולו הקל ביותר, באשר לחופשיות הרצון או להבנת החותם –עליו לסרב לבצע את הפעולה.

חובת הצטיידות בתעודה רפואית (תקנה 4(ה))

מתי חובה לדרוש תעודה רפואית?

תקנה 4(ה) קובעת חובת סף רפואית קשיחה: לא ייתן נוטריון אישור על עשיית פעולה בפניו אם מבקש הפעולה מאושפז בבית החולים או מרותק למיטתו, כל עוד לא הוצגה בפניו תעודה רפואית לפי הנוסח שבתוספת הראשונה, אשר הוצאה ביום עשיית הפעולה.

הגדרת "מרותק למיטתו" בהרחבת הפסיקה

הפסיקה פירשה את המונח "מרותק למיטתו" בהרחבה, וקבעה כי המונח כולל אדם קשיש או חולה מתקשה בניידות, אדם שלא מסוגל לצאת מביתו ללא עזרה, או מי שנאלץ להזמין נוטריון לביתו או לבית אבות לצורך עשיית הפעולה.

בכל מקרה של ריתוק או אשפוז, על הנוטריון להצטייד בתעודה רפואית חתומה על ידי רופא (רופא משפחה כשיר), המאשרת כי החולה בהכרה מלאה, בדעה צלולה, אחראי על מעשיו וכשיר לביצוע הפעולה בפני הנוטריון.

התעודה הרפואית המקורית חייבת להיות מצורפת לעותק האישור השמור אצל הנוטריון.

איסור פעולה לטובת קרובים (סעיף 10 לחוק)

סעיף 10(א) לחוק הנוטריונים מטיל איסור על הנוטריון להשתמש בסמכויותיו בעניין של עצמו, של שותפו, עובדו, תאגיד שבשליטתו, או קרובו.

המונח "קרוב" מוגדר בסעיף 10(ב) באופן הבא [69, 186]:

  • בן זוג.
  • הורה, הורה-הורה, הורה בן-זוג, צאצא, צאצא בן-זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה.
  • אח או אחות ובני זוגם.
  • אלמנת או גרושת האח – יציר הפסיקה.

בתי המשפט פירשו את המונח "קרוב" באופן שמטרתו למנוע ניגוד עניינים מוחלט.

בפס"ד י.ב. נ' נ.י. נקבע כי פטירת האח או גירושין לא מנתקים את הקשר המשפחתי לעניין סעיף 10, ולכן אלמנת אחיו או גרושת אחיו של הנוטריון עדיין נחשבות "קרוב" ואסור לנוטריון לאשר להן מסמכים או צוואה.

מנגד, דוד או דודה ואחיינים לא נכללים בהגדרת "קרוב" ולגביהם מותר לבצע פעולות.

שאלות ותשובות נפוצות (FAQ)

מהן שלוש הדרכים הסטטוטוריות לבירור זהות הניצב בפני הנוטריון לפי תקנה 2?

תשובה: תקנה 2 קובעת 3 דרכים בלבד: 1. ידיעה אישית של הנוטריון (הכרות מוקדמת מעמיקה); 2. תעודת זהות או דרכון מקוריים (דרך המלך); 3. תעודה ציבורית אחרת הנושאת תצלום (כגון רישיון נהיגה או כרטיס חבר בלשכת עוה"ד).

מהי חובת הזיהוי המיוחדת בעסקאות מקרקעין לפי תקנה 2(ב1)?

תשובה: תקנה 2(ב1) קובעת חריג קשיח: בעריכת ייפוי כוח לביצוע עסקה במקרקעין, הוכחת הזהות חייבת להתבצע אך ורק באמצעות תעודת זהות או דרכון מקוריים ובתוקף.

מה קובעת תקנה 2(ד) לגבי צילום ותיוק התעודה המזהה בארכיון?

תשובה: בעקבות תיקון תשע"ט, הוספה תקנה 2(ד) המחייבת את הנוטריון לצרף ולשמור העתק צילומי של התעודה המזהה יחד עם עותק האישור בארכיונו. בפס"ד מרעי מוסטפא נ' עדנאן חוסייני נקבע כי העתק התעודה בארכיון מהווה הוכחה מכרעת לתקינות הזיהוי.

מתי חלה חובה מוחלטת לדרוש תעודה רפואית לפי תקנה 4(ה)?

תשובה: תקנה 4(ה) קובעת כי לא ייתן נוטריון אישור אם מבקש הפעולה מאושפז בבית חולים או מרותק למיטתו, כל עוד לא הוצגה בפניו תעודה רפואית לפי הנוסח שבתוספת הראשונה, אשר הוצאה ביום עשיית הפעולה.

כיצד פירשה הפסיקה את המונח "מרותק למיטתו" לעניין חובת תעודה רפואית?

תשובה: הפסיקה פירשה את המונח בהרחבה: המונח כולל קשיש או חולה המתקשה בניידות, אדם שלא מסוגל לצאת מביתו ללא עזרה, או מי שנאלץ להזמין נוטריון לביתו או לבית אבות. התעודה חייבת לאשר המצאות בהכרה מלאה, דעה צלולה וכשרות לביצוע הפעולה.

מהו איסור הפעולה לטובת קרובים לפי סעיף 10 לחוק ומיהו "קרוב"?

תשובה: סעיף 10 אסר על נוטריון לפעול בעניין של עצמו, שותפו, עובדו, תאגיד בשליטתו או קרובו. "קרוב" מוגדר: בן זוג; הורה, הורה-הורה, הורה בן-זוג, צאצא, צאצא בן-זוג ובני זוגם; אח או אחות ובני זוגם. בפס"ד י.ב. נ' נ.י. נקבע כי אלמנת אח או גרושת אח נחשבות "קרוב" ואסור לפעול עבורן (דוד ואחיינים מותרים).

מדרג חובות הזיהוי והכשרות הרפואית לפי סוג הלקוח והפעולה

סוג הפעולה / הלקוח דרך הזיהוי הנדרשת דרישת תעודה רפואית חובת תיוק בארכיון
פעולה נוטריונית רגילה תעודת זהות / דרכון / תעודה ציבורית / ידיעה אישית לא נדרשת (אלא אם מאושפז/מרותק) צילום תעודה מזהה + עותק אישור (תקנה 2(ד))
עסקת מקרקעין / ייפוי כוח מקרקעין תעודת זהות או דרכון מקוריים בלבד (תקנה 2(ב1)) לא נדרשת (אלא אם מאושפז/מרותק) צילום ת"ז/דרכון + עותק אישור למשך 7 שנים
לקוח מאושפז בבי"ח / מרותק למיטתו תעודת זהות / דרכון מקוריים חובה: תעודה רפואית שהוצאה ביום הפעולה (תקנה 4(ה)) תעודה רפואית מקורית + צילום ת"ז + עותק אישור

צרו קשר עם משרדנו באשדוד לקבלת שירות מהיר ומקצועי

משרדנו באשדוד מציע שירותי נוטריון מהירים, מקצועיים ובזמינות גבוהה במיוחד, המותאמים אישית לצרכים שלכם. בזכות מעל 10 שנות ניסיון משפטי מעשי, הבנה מעמיקה של הוראות החוק וכללי האתיקה הקפדניים ביותר, אנו מעניקים לכם הגנה משפטית מוחלטת, שקט נפשי וביטחון מלא.

אל תתפשרו על פחות ממושלם עבור הזכויות שלכם. פנו עוד היום לעורך דין ונוטריון אוראל שטרית באשדוד לתיאום פגישה מהירה וקבלת מענה מקצועי, אמין ויסודי לכל שאלה משפטית!

תמונה של עורך דין אוראל שטרית
עורך דין אוראל שטרית

עורך דין ונוטריון מוסמך, מתמחה בייצוג משפטי במשפט הפלילי, בדיני התעבורה ומתן שירותים נוטריוניים. המשרד חרט על דגלו מתן יחס אישי ומקצועי, ולכן הטיפול בכל תיק מתבצע מתחילתו ועד סופו על ידי עורך דין מנוסה בלבד. אנו מאמינים בבניית אסטרטגיה משפטית מנצחת בשיתוף פעולה מלא עם הלקוח, ומעניקים מעטפת מלאה: החל מייצוג בתיקים פליליים, ניהול מורכב של עבירות תעבורה (נהיגה בשכרות, תאונות דרכים, פסילות מנהליות והמרב"ד) ועד מתן שירותי נוטריון.

השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם

מידע שימושי נוסף שכדאי לקרוא! מאמרים מאת עורך דין אוראל שטרית

Call Now Button