עריכת מסמך נוטריוני – סעיף 18, צורה, וסטיה מטופס

דרכי ביצוע פעולה נוטריונית וצורתו של המסמך הנוטריוני

צורתו והמבנה המנהלי של האישור הנוטריוני אינם נתונים לבחירתו החופשית של הנוטריון.

מאחר והאישור הנוטריוני מהווה תעודה ציבורית רשמית של מדינת ישראל הזוכה להכרה בין-לאומית, המחוקק קבע דרכי ביצוע אחידות שנועדו להבטיח את אמינות המסמכים, מניעת זיופים, וזיהוי מיידי של תוצר הנוטריון.

במאמר זה נסקור את הוראות סעיף 18 לחוק, את אופן סימון הנספחים, ואת הגבול שבין פגם טכני לפגם מהותי הפוסל את המסמך הנוטריוני.

דרכי עריכת מסמך נוטריוני – סעיף 18 לחוק הנוטריונים

סעיף 18 לחוק הנוטריונים מעניק לשר המשפטים סמכות להתקין תקנות הקובעות את דרכי הביצוע והצורניות של כל פעולה נוטריונית.

מכוח סמכות זו, נקבעו הוראות בתקנות הנוטריונים, המחייבות את הנוטריון לפעול באופן אחיד ומסודר:

• איסור שילוב לוגו מסחרי (תקנה 9(ב)): חל איסור לשים את לוגו משרד עורכי הדין הפרטי בכותרת האישור הנוטריוני. האישור צריך להיערך על פי המבנה והעימוד המדויקים של הטפסים המצויים בתוספת השנייה לתקנות, כדי לשמור על האופי והחזות הממלכתיים של התעודה הציבורית.
• עריכת מסמך ללא טופס מתאים (תקנה 9(ג)): במקרה בו הנוטריון נדרש לבצע פעולה שלא נקבע לה טופס מיוחד בתוספת, עליו לערוך את האישור בנוסח הדומה ביותר לטופס המתאים המצוי בתקנות.
• שפות עריכת האישור (תקנה 9(א)): על האישור הנוטריוני להיערך באחת משתי השפות הרשמיות של מדינת ישראל: עברית או ערבית. כאשר המסמך מיועד לשימוש בחו"ל או לבקשת הלקוח, מותר לערוך את האישור גם בשפה האנגלית או בכל שפה אחרת בנוסף לשפה העברית או הערבית, ובכפוף לתשלום תוספת שכר הקבועה בתעריף.

סימון נספחים ועתקים לפי תקנות 11 ו-22

חובת סימון נספחים (תקנה 11)

תקנה 11 קובעת פרוטוקול חיבור נספחים המיועד למנוע החלפת דפים או זיוף מסמכים:

• הנוטריון מחויב לסמן את הנספחים המצורפים לאישור באות או במספר סידורי.
• הנוטריון חייב לחתום בראשי תיבות של שמו בכל עמוד ועמוד של הנספחים, ולהטביעם בחותמו הרשמי.
• בפסיקה נקבע כי היעדר חתימה בראשי תיבות של הנוטריון על גבי עמודי ייפוי כוח או נספחים מהווה פגם הגורע מתוקפו של המסמך הנוטריוני.
• חובת שמירת עתקים (תקנה 22): תקנה 22(א) מחייבת את הנוטריון לשמור בארכיון משרדו עותק מלא של כל אישור שהוציא תחת ידיו, יחד עם צילום המסמך המאושר וצילום התעודה המזהה, למשך 7 שנים לפחות.

סטייה קלה מהטופס – סעיף 26 לחוק הפרשנות

האם כל טעות קטנה, פונט לא נכון או מחיקה על גבי המסמך פוסלים את האישור הנוטריוני?

המחוקק העניק פתרון מאוזן באמצעות שילוב חוק הפרשנות.

תקנה 9(ד) לתקנות הנוטריונים מפנה במפורש לפקודת הפרשנות, וכיום חלה הוראת סעיף 26 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 (שכותרתו "סטייה מטופס"):

"טופס שנקבע בחיקוק – סטיה קלה ממנו, שאין בה כדי לפגוע בעיקר או להטעות, אינה פוסלת את הנעשה לפיו".

הבחנה בין פגם טכני לפגם מהותי בפסיקה

• פגם טכני שולי (ריפוי לפי סעיף 26): השמטת ציון מקום הנפקת תעודת הזהות או תאריך הנפקה, בעוד מספר תעודת הזהות צוין במפורש והזהות אומתה – נחשבת סטייה קלה שאינה פוסלת את האישור. כמו כן, החתמה בטביעת אצבע במקום חתימה נחשבת פגם טכני שניתן לרפא.
• פגם מהותי (פסילת המסמך): אימות חתימה של אדם על מסמך הערוך בשפה זרה, מבלי שהנוטריון דובר את השפה ומבלי שצורף תרגום מתאים ותצהיר מתרגם, או אימות חתימה ללא נוכחות של החותם– אינם נחשבים פגמים טכניים, אלא הפרות משמעותיות של סעיף 11 לחוק, המובילות לבטלותו של האישור.

פטור מביול מסמכים נוטריוניים (סעיף 17 לחוק)

סעיף 17 לחוק הנוטריונים קובע את החובה, לפיה לא ישתמש נוטריון בסמכותו לגבי מסמך שאינו מבויל כדין.

כיום, עם ביטול חוק מס בולים בישראל, מסמכים נוטריוניים פטורים מביול, דבר המקל משמעותית על ההליך המנהלי והופך אותו למהיר ונגיש יותר.

משרדנו באשדוד מציע שירותי עריכת מסמכים נוטריוניים מהירים, מקצועיים ובזמינות גבוהה במיוחד, המותאמים אישית לצרכים שלכם.

בזכות מעל 10 שנות ניסיון משפטי מעשי, הבנה מעמיקה של הוראות החוק וכללי האתיקה הקפדניים ביותר, אנו מעניקים לכם הגנה משפטית מוחלטת, שקט נפשי וביטחון מלא.

זקוקים לעריכת מסמך נוטריוני? אל תתפשרו על פחות ממושלם עבור הזכויות שלכם.

פנו עוד היום לעורך הדין והנוטריון אוראל שטרית באשדוד לתיאום פגישה מהירה וקבלת מענה מקצועי, אמין ויסודי לכל שאלה משפטית!