עקיפה מסוכנת

עקיפה מסוכנת – מה אומר החוק?

על פי סעיף 47(א) לתקנות התעבורה – ככלל, (למעט המקרים המפורטים בסעיף 47(ב) שיובאו להלן), נהג רכב לא יעקוף רכב אחר, אלא מצדו השמאלי.
על פי סעיף 47(ב) לתקנות התעבורה – מותר לעקוף רכב מצדו הימני במקרים הבאים:
(1) נהג הרכב האחר נמצא בנתיב לפניה שמאלה בלבד.
(2) בפניה שמאלה לכביש חד-סטרי או לכביש עם לפחות שני נתיבים בכל כיוון נסיעה ועד שנהג הרכב האחר השלים פנייתו לנתיב השמאלי.
(3) נהג הרכב נוסע בנתיב תחבורה ציבורית.
(4) נהג הרכב נוסע בנתיב לפניה ימינה בלבד.

לפי סעיף 47(ג) לתקנות התעבורה – בכביש חד-סטרי עם שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה, אשר כתוצאה מכביש פקוק נעים בו כלי רכב בטורים בכל נתיב, עקיפתם לא תחשב כעקיפה לצורך סעיף זה, ובלבד שהדבר לא יגרום הפרעה או סיכון לתנועה.

הוראת סעיף 47(ד) לתקנות התעבורה – נהג רכב לא יבצע עקיפה, אלא אם הדרך פנויה במרחק האפשר לו לבצע את העקיפה ללא הפרעה וללא סיכון של רכב אחר, וללא הפרעה אחרת לתנועה.

על פי סעיף 47(ה) לתקנות התעבורה – נהג רכב לא יבצע עקיפה במקרים הבאים:

(1) ראות לקויה או כאשר שדה הראיה חסום או מוגבל.

(2) בעת הימצאותו אחרי תמרור א-30 לפני מפגש מסילת ברזל, ועד אחרי מפגש מסילת הברזל.

(3) בהתקרב נהג למעבר חציה המסומן על הכביש או על ידי תמרור.

(4) כאשר הנהג עובר בצומת, או שאינו משלים את עקיפה לפני הגיעו לצומת.

(5) בעת חציית קו הפרדה רצוף, אלא אם בצדו הימני נמצא קו קטוע.

על פי סעיף 47(ו) לתקנות התעבורה – ההוראות [פסקה (4) בתקנת משנה (ה)] לא יחולו במקרים הבאים:

(1) עקיפה בכביש בו לפחות שני נתיבים באותו כיוון נסיעה.

(2) עקיפת בע"ח, רכב דו גלגלי או רכב הנגרר על ידי בהמה, ובלבד שהעקיפה ממלאה אחר ההוראות האחרות של תקנות אלה.

על פי סעיף 47(ז) לתקנות התעבורה – נהג לא יעקוף ולא יעבור על פני רכב, שעצר לפני צומת, מעבר חציה או מפגש מסילת ברזל לשם מילוי אחרי הוראות חלק זה.

על פי סעיף 47(ח) לתקנות התעבורה – נהג לא יעקוף רכב עוקף, אלא אם הכביש חד-סטרי או בכביש שהותרה בו עקיפה לפי תמרור או לפי הוראות תקנות אלה ויש בו יותר משני נתיבים באותו כיוון נסיעה, לא כולל נתיבי תחבורה ציבורית.
הוראות תקנת משנה זו לא חלים על אוטובוס, למעט אוטובוס זעיר, ועל רכב מסחרי או רכב עבודה שמשקלם עולה על 3,500 ק"ג ורכב כאמור לא יעקוף רכב עוקף אחר בכל דרך.

עקיפות מסוכנות – סוגי העקיפות וההבדל ביניהן

כפי שראינו, החוק מדבר על מספר מצבי עקיפה מסוכנת.
מעבר על עבירות העקיפה שפורטו לעיל, נושאת, ככלל, זימון לדין, צבירת נקודות למרשם התעבורתי וקנס.
מלבד זאת, ישנה אפשרות לפסילה של רישיון הנהיגה למשך מספר חודשים, תלוי בסוג העבירה ונסיבות ביצועה. להלן יפורטו העבירות העיקריות בתחום עקיפה מסוכנת.

עקיפה בדרך לא פנויה לפי סעיף 47(ד) לתקנות התעבורה

עקיפה בדרך לא פנויה מוגדרת עבירה חמורה.
מדובר בביצוע עקיפה כאשר הדרך אינה פנויה, ואין באפשרותו של הנהג להשלימה מבלי לסכן או להפריע לתנועה.
הענישה על עקיפה בדרך לא פנויה – פסילת רישיון הנהיגה למשך 3 חודשים מינימום, 8 נקודות למרשם התעבורתי, קנס תנאי וכן עונשים שבית המשפט יראה לנכון לפסוק, בהתאם לנסיבות ביצוע העבירה ונתוניו האישיים של הנהג.

עקיפה בשדה ראיה מוגבל או חסום – לפי סעיף 47(ה)(1) לתקנות התעבורה

בהתאם להוראות הסעיף, עקיפה בעת שקיים שדה ראיה מוגבל או חסום הינה עקיפה מסוכנת, המתבצעת בזמן שאין באפשרות הנהג לראות אם הנתיב פנוי, וניתן לבצע את העקיפה בבטחה

הענישה על עבירת עקיפה בשדה ראיה מוגבל או חסום – זימון לבית המשפט וצבירת נקודות. יש לציין, כי מדובר בעבירה בעלת דרגת חומרה פחותה לעומת עבירת עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף או עקיפה בדרך לא פנויה.

עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף לפי סעיף 47(ה)(5) לתקנות התעבורה

עבירה של חציית קו הפרדה רצוף נחשבת לחמורה מאוד.
אם נבחן את הדברים לעומק, הרי שמדובר בשילוב של שתי עבירות בתחום העקיפות המסוכנות:
• עקיפה בדרך שאינה פנויה
• עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף.

דוגמה לביצוע העבירה:
נהג יוצא לעקיפה בצורה לא מחושבת, מבלי לשמור על מרחק נכון בין הרכבים שבדרך.
בעקבות זאת, תוך כדי ביצוע העקיפה, שהתארכה כתוצאה מאי הפעלת שיקול דעת נכון בעת ההחלטה לצאת לעקיפה, נהג הרכב מגיע למצב בו הוא חוצה קו הפרדה רצוף.
הענישה על עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף – פסילת רישיון הנהיגה מנהלית למשך 30 ימים, זימון לדין, השבתת הרכב ל-30 ימים, מינימום שלושה חודשי פסילה, 6 נקודות חובה, קנס וכדומה.

חציית קו הפרדה רצוף שלא בעקיפה – תקנה 36(ג)

לצד העקיפה תוך חציית קו רצוף, קיימת עבירה נפרדת לפי תקנה 36(ג) לתקנות התעבורה: נהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף המסומן על פני הכביש, כאשר בצדו הימני של הקו לא מסומן קו מקווקו. העבירה מתקיימת גם כשאין עקיפה כלל – למשל כשנהג חוצה את הקו כדי לבצע פנייה או לחלוף על פני מכשול. אם בצד הימני של הקו הרצוף מסומן קו מקווקו, הנהג שבצד המקווקו אינו עובר על התקנה הזו.

מתי נהגים הורשעו – ומתי זוכו

• הרשעה – עניין כץ (תת"ע ת"א 35112-08): הנהג הודה שעקף אוטובוס שחסם את נתיבו כשהוא נוסע משמאל לקו רצוף. טענה שהועלתה לראשונה רק בשלב ההוכחות – שנאלץ לסטות בגלל הולך רגל – נחשבה "עדות כבושה" במשקל נמוך, ולא הוסבר מדוע לא די היה בבלימה או בסטייה בלי לעקוף.
• זיכוי – עניין סופיר (ת"ת ת"א 23497/09): השוטר רשם דוח סתמי – בלי המרחק שלו מהקו, בלי כמה מטרים נסע הקטנוע משמאל לקו, בלי אורך הקו ובלי התייחסות למצב התנועה ולשדה הראייה – ובמקביל היה עסוק ברישום דוחות לרוכבים אחרים.
• זיכוי – עניין גלבוע (ת"ת ת"א 27202/07): המתנדב השני בניידת לא רשם מזכר, היה ספק אם נשמר קשר עין רציף עם הרכב, ממסמכי העירייה לא ניתן היה לדעת מתי נצבע הקו – ולכן לא הוכח שהיה נראה בבירור בעת העבירה.
• זיכוי – עניין פאלוך (תת"ע ת"א 281-09-16): הנהג טען שביצע פניית פרסה בהמשכו של קו הפרדה קצר מאוד, במקום שבו הדבר מותר, ושהשוטר שעמד מאחוריו טעה. מול עדות שוטר אחת מול גרסת הנאשם, נותר ספק.

המשותף לזיכויים: התביעה צריכה להראות שהקו היה סימון רצוף ונראה, ששדה הראייה של השוטר אפשר לו להבחין בבירור בחצייה, ושהדוח מפרט את הנתונים. דוח לאקוני הוא נקודת תורפה – בדומה לעבירות אחרות לפי תקנות התעבורה, ראו חובתו של עובר דרך. למידע כללי על האפשרויות כשמקבלים דוח ראו דוח תנועה.

פסקי דין בנושא עקיפות מסוכנות

מ"י נ' פנחס איתן 12652-01-19

כנגד הנהג הוגש כתב אישום, במסגרתו יוחסה לו עבירה שעניינה עקיפה מסוכנת, כאשר הנהג יצא לעקיפה כאשר הדרך לא הייתה פנויה באופן שאפשר השלמת העקיפה בבטחה- בניגוד לתקנה 47(ד) לתקנות התעבורה.

הנאשם טען כי משאית שנסעה לפניו ירדה לשוליים ואפשרה לו לעבור, הוא נהג בנתיב והתחיל לעקוף את המשאית, כאשר לפתע החלה המשאית לשוב לנתיב ודחקה אותו לנתיב הנגדי.
הנאשם טען כי אין מדובר בעקיפה מסוכנת, וכי במהלך העקיפה לא היה רכב שהגיע ממול.

עד תביעה 1 – שוטר שביצע אכיפה ממסוק שטס בגובה 400 מטר – טען כי ראה את רכבו של הנאשם יוצא לעקיפת משאית, ובניגוד לטענת הנאשם, במהלך העקיפה הגיחו שני רכבים ממול ונאלצו לרדת לשוליים כדי להימנע מתאונה.
בחקירה נגדית טען השוטר כי לא ראה את המשאית נוסעת בשול הדרך, וכי במקום אין שוליים רחבים מספיק, המאפשרים נסיעה בהם.
עוד העיד עד התביעה 1, כי במסוק הייתה מצלמה לתיעוד, אך היא לא הופעלה על ידי הטייס.
עד תביעה 1 לא נתן גרסה המניחה את הדעת בנוגע למחדל אי הפעלת המצלמה, אשר נועדה לתעד מקרים מהסוג הזה.
כמו כן, עד תביעה 1 לא הצליח להסביר כיצד, אם לטענתו אין שוליים רחבים מספיק, יכלו הרכבים שהגיע ממול לרדת לשוליים.

עד תביעה 2 – אף הוא שוטר – לא ראה את ביצוע העקיפה המתוארת על ידי עד תביעה 1.
תפקידו של עד תביעה 2 היה לעכב את הנאשם בהתאם להוראות עד תביעה 1.

בהמשך לאמור, הנאשם חזר על גרסתו, לפיה יצא לעקיפה רק כאשר המשאית ירדה לשוליים.
לפי עדות הנאשם, בעיצומו של המעבר על פני המשאית, החל נהג המשאית לשוב לנתיב תוך שהוא דוחק את הנאשם שמאלה.
הנאשם החליט לסיים את העקיפה, תוך שמרחוק הבחין ברכב מתקרב.
לטענתו הרכב המדובר בלם, לא ירד לשוליים, ולא נגרמה לו כל הפרעה.
לטענת הנאשם רק לאחר שסיים את העקיפה חלף על פניו הרכב שהגיע ממול.

אשתו של הנאשם מסרה גרסה דומה מאוד לגרסת הנאשם.
לפי עדותה הנאשם יצא לעקיפה לאחר שהמשאית ירדה לשוליים.
במהלך העקיפה, החלה המשאית להיכנס לנתיב, מה שחייב את הנאשם לסטות שמאלה, על מנת להימנע מתאונה.
אשתו של הנאשם, כמו הנאשם עצמו, לא הבחינה ברכב שהגיע ממול ונאלץ לרדת לשוליים.

לאור האמור, סבר בית המשפט כי קיים ספק סביר בנוגע לאשמתו של הנאשם. לצורך כך, בחן בית המשפט את פסק הדין בעניין האני נימר נגד מדינת ישראל (בע"פ 7220/05), במסגרתו קבע בית המשפט העליון:
"ספק סביר מתקיים כאשר ניתן להסיק מהראיות מסקנה המתיישבת עם חפות הנאשם שהסתברותה אינה אפסית אלא ממשית. גם כאשר גרסה מרשיעה נמצאת אמינה בעיני בית המשפט, על ביהמ"ש לשקלל בזהירות את משקלן של התמיהות הנותרות, ולבחון האם יש בהן כדי להעלות ספק סביר, או שמא הן מצויות בשוליו של האירוע העברייני, ואינן מטילות ספק בגרעין המהותי המפליל המצוי בתשתית הראייתית שניתן בה אמון."
בעניין הנאשם מדובר באירוע שתועד על ידי שוטר אחד ממסוק.
השוטר לא ראה את ההתרחשות שקדמה לאירוע העקיפה ולא תיעד אותה.
לדעת השופטת, ייתכן כי מזווית המסוק ובשל מהירות ההגעה מעל הרכב החשוד, השוטר הבחין בסיטואציה לאחר שהמשאית שבה לנתיבה המקורי.
במצב זה, לא היה באפשרותו של השוטר לקבוע אם מדובר במצב בו המשאית דחקה את הנאשם, ומשכך עלול הוא לטעות ולהסיק שמדובר בעבירה לפי תקנה 47(ד) לתקנות התעבורה.
בהיעדר צילום האירוע, כאשר לנאשם עדות תומכת מצד אשתו, קיים שספק סביר באשר לאשמתו.
בשורה התחתונה, השופטת לא שוכנעה כי הנאשם עבר את העבירה שיוחסה לו בכתב האישום.
הנאשם זוכה מחמת הספק.

מ.י. לשכת תביעות שרון-תעבורה נ' עומר 1987-09

כנגד הנהג הוגש כתב אישום, במסגרתו יוחסה לו עבירה שעניינה עקיפה מסוכנת, כאשר הנהג יצא לעקיפה כשהדרך לא פנויה – בניגוד לתקנה 47(ד) לתקנות התעבורה.
הנאשם הודה בעצם הנהיגה ובביצוע העקיפה, אך טען כי העקיפה שביצע אינה עקיפה מסוכנת.
מטעם המאשימה העידה שוטרת כי נסעה בניידת סמויה מול כיוון נסיעת הנאשם, והבחינה כי הנאשם סטה לנתיב הנגדי תוך כדי עקיפת רכב, ואילץ רכב שהגיע ממולו לסטות ימינה.
לטענת השוטרת, העקיפה בוצעה במהירות גבוהה.
השוטרת החלה במרדף אחר הנאשם, ולטענתה, הנאשם נהג במהירות של יותר מ-160 קמ"ש בכביש שהיה ריק מרכבים, אך חשוך ומפותל.
בעקבות זאת, רשמה השוטרת לנאשם דוח, ממנו עולה כי תגובתו הייתה: "תוותרי לי, אלמד מהטעות שלי, לא נסעתי יותר מ-150 קמ"ש אתם מגזימים".
לטענת השוטרת, לא היא זו שנהגה בניידת וכי היא לא זוכרת מי היה הנהג, אם כי ייתכן שמדובר בשותפה, השוטר ציון חיון.
זאת ועוד, שוטרת הייתה אפשרות לראות את מספר הרכב, היא לא זכרה אם עצרה את הנאשם תוך כדי נסיעה או כאשר עמד ברמזור.
לבקשת הנאשם זומן להעיד השוטר ציון חיון.
השוטר אישר כי הינו שותפה של השוטרת מזה 3 וחצי שנים וכי הוא זה שנוהג בניידת בדרך כלל.
לדבריו, הוא אינו זוכר אירוע כמתואר על ידי השוטרת.
הנאשם העיד וסיפר כי נעצר על ידי השוטרים בעת שעמד ברמזור.
השוטר חיון ערך חיפוש ברכבו, הורה לו לעמוד אחרי הרמזור והאשים אותו בביצוע עקיפה מסוכנת.
הנאשם טען כי לא הבחין בניידת שמנהלת מרדף אחריו.
לדבריו, נהג במהירות מרבית של 60 קמ"ש ולא ביצע עקיפה בקטע הדרך המדובר, בו קיים נתיב אחד לכל כיוון.
עוד הוסיף, כי אם ביצע עקיפה העקיפה התבצעה בקטע בו מותרת עקיפה, ללא אי תנועה בנוי בין המסלולים.
הנאשם הכחיש את התגובה שרשמה השוטרת בדוח.

לאחר שבית המשפט שמע את העדויות, עיין בד"וח, בפרוטוקול ובסיכומים שהגישו הצדדים, לא שוכנע מעבר לספק סביר כי הנאשם ביצע את העבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

נימוקי בית המשפט בהחלטת זיכוי מעבירת עקיפה מסוכנת:

עד לביצוע העבירה ולמרדף בעקבות רכב הנאשם לא תיעד את האירוע בזמן אמת.
יש בכך להחליש את ראיות התביעה ולפגוע בהגנת הנאשם.
מעדות השוטרת עולה כי בניידת נהג שוטר אחר.
נהג הניידת לא ערך תרשומת של נסיבות האירוע ולא הובא כעד תביעה.
בנסיבות המתוארות, היה על נהג הניידת להבחין בביצוע העקיפה וגרמה סיכון לכלי רכב שנסע לפני הניידת.
נהג הניידת יכול היה לתאר את המרדף שערך אחרי הנאשם.
נהג הניידת הינו עד מהותי להוכחת זיהויו רכבו של הנאשם.
כאשר נמנעת התביעה מהבאתו עד מרכזי גורע הדבר ממשקלה של העדות היחידה שהובאה על ידי התביעה.
הנסיבות המפורטות על ידי השוטרת יוצרות מקום לאפשרות של טעות בזיהוי רכב.
מבדיקה עולה כי המרדף התנהל לאורך של כ-8 ק"מ.
בדוח אין הסבר סביר לשאלה כיצד נשמר קשר עין רצוף לאורך כל הדרך, בהינתן העובדה כי מדובר בדרך חשוכה ומפותלת, במהירות נסיעה של למעלה מ- 160 קמ"ש.
קיים ספק האם לאורך הדרך לא רכב נוסף בכביש, אין התייחסות למרחק בין הניידת לרכב, אין הסבר למרחק שנפער בין הרכב שביצע עקיפה והתרחק מהמקום לבין הניידת, שנסעה בכיוון הנגדי והיה עליה לבצע פניית פרסה, ולאפשרות של אובדן קשר עין בפיתולי הדרך.

הנאשם הכחיש את התגובה שנרשמה על ידי השוטרת, לפיה הודה בנסיעה במהירות של 150 קמ"ש.
הנאשם לא הואשם בנהיגה במהירות מופרזת, אלא בעבירה של עקיפה מסוכנת, ועל כן רישום התגובה אינו ברור.
לאור עדות הנאשם ומהות האישום התרשם בית המשפט כי רישום התגובה לא משקף את גרסת הנאשם.

גרסת הנאשם, לפיה השוטרים פנו אליו רק כאשר עצר לא נסתרה על ידי עדויות התביעה.
גרסה זו מחלישה את טענת השוטרת בדבר שמירת קשר עין רציף עם רכב הנאשם מרגע ביצוע העקיפה המסוכנת.

נוכח האמור החליט בית המשפט לזכות את הנאשם מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום, מחמת הספק.

להשלמת התמונה, ניתן ללמוד עוד על עבירות עקיפה מסוכנת במאמר סוגי ענישה בעבירות תעבורה

קיבלתם דוח על עקיפה מסוכנת? פנו עוד היום לעורך דין תעבורה אוראל שטרית!